מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותהאם נוגדי דיכאון לא יעילים יותר מפלצבו?

האם נוגדי דיכאון לא יעילים יותר מפלצבו?

מחקר: נוגדי דיכאון ו"טיפול בדיבור" לא יעילים יותר מתרופת דמה בקרב הסובלים מדיכאון


מצבם של 24% מהסובלים מדיכאון שטופלו בתרופת דמה השתפר (צילום: Shutterstock)
מצבם של 24% מהסובלים מדיכאון שטופלו בתרופת דמה השתפר (צילום: Shutterstock)

 

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry מעלה את האפשרות שטיפול תרופתי וטיפול באמצעות דיבור, אינם יעילים יותר מפלצבו (תרופת דמה). החוקרים גם מצאו רמזים לכך שייתכן שיעילות הטיפול קשורה למינם ולגזעם של המטופלים.

 

החוקרים מאוניברסיטת אדלפי חילקו 156 משתתפים הסובלים מדיכאון לשלוש קבוצות: קבוצה אחת קיבלה נוגדי דיכאון מסוג סרטרליין (זולופט ואחרים) מדי יום במשך 16 שבועות. אם לא נצפתה תגובה חיובית לתרופה עד 8 שבועות מתחילת הניסוי, המטופלים עברו לנוגד דיכאון מסוג אחר. קבוצה שנייה עברה טיפול פסיכו-תראפי פעמיים בשבוע בארבעת השבועות הראשונים ופעם בשבוע ב-12 השבועות הנוספים. קבוצה שלישית טופלה בפלצבו בלבד - גם כאן, מטופלים שלא הגיבו לטיפול הדמה הועברו לאחר 8 שבועות לתרופת דמה אחרת.

 

לאחר 16 שבועות, לא מצאו החוקרים הבדל משמעותי במצב המטופלים בשלוש הקבוצות. מבין הנחקרים שטופלו בנוגדי דיכאון 31% הגיבו לטיפול, כך גם 28% מחברי הקבוצה שעברה טיפול בדיבור ו-24% ממקבלי הפלצבו. אבל, ההבדלים בין הקבוצות היו כה קטנים, שניתן לייחס אותם למקריות.

 

החוקרים, חלקם קיבלו מימון מחברות תרופות, מספרים כי הם הופתעו מהתוצאות. יחד עם זאת, בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס הם מדגישים כי אין להסיק מתוצאות הניסוי שטיפולים נגד דיכאון הם חסרי תועלת. בין היתר הם מסבירים כי קבלת פלצבו בניסוי קליני אינה כמו אי-קבלת טיפול. המטופלים בפלצבו היו בקשר עם מטפלים מקצועיים ששאלו על מצבם ועל הסימפטומים שלהם. בשביל חלק מהאנשים, תשומת הלב הזו יכולה להביא להבדל. בנוסף, מחקרים הראו כי האמונה של אנשים לגבי יעילות הטיפול עשויה לשחק תפקיד במידת השיפור במצבם. כך שבעצם זה לא שהטיפולים שנחקרו אינם יעילים, אלא שכולם מביאים לשיפור אצל חלק מהמטופלים, גם אם מדובר באפקט הפלצבו.

 

עוד עלה מהמחקר כי אנשים שונים מגיבים באופן שונה לסוגים שונים של טיפולים לדיכאון. כך למשל התגלה כי גברים שחורים נטו להגיב טוב יותר לטיפול בדיבור מאשר לטיפול תרופתי או לפלצבו. לעומת זאת, גברים לבנים הגיבו טוב יותר לפלצבו. רק נשים לבנות הגיבו בהתאם לציפיות החוקרים – הן הגיבו מהר יותר לתרופות וטיפול בדיבור מאשר לפלצבו.

 

מכיוון שהמחקר הנוכחי קטן יחסית, כעת יש לבדוק אם מחקרים נוספים מגיעים לממצאים דומים.

 

 

עוד על טיפול תרופתי בדיכאון 

 

J Clin Psychiatry 10.4088/JCP.11m06831

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה