מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קדחת ים תיכונית (FMF)

מנהלי קהילה

פרופ' גיל אמריליו
פרופ' גיל אמריליו
בוגר ביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א ומשמש כמרצה באוניברסיטה, בוגר התמחות ברפואת ילדים בביה"ח דנה (איכילוב) ובוגר התמחות על בראומטולוגית ילדים באוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס (UCLA). ראומטולוג ילדים בכיר בעל ניסיון קליני רב הכולל מעקב ואחריות אחר ילדים החולים במחלות ראומטיות או הנחשדים כחולים במחלות כאלו עם פעילות המסתכמת בקרוב ל-2000 ביקורים מידי שנה במרפאתו בביה"ח שניידר.
פרופ' מרב לידר
פרופ' מרב לידר
בוגרת ביה״ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב cum laude מומחית ברפואה פנימית (2000) ובראומטולוגיה (2006) פרופ׳ חבר קליני באוניברסיטת תל אביב. מחברת מעל 100 מאמרים ופרקים בספרים בתחום הפמפ, המחלות הראומטיות והאוטואימוניות. מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא.
פרופ' יעקב ברקון
פרופ' יעקב ברקון
מנהל מחלקת ילדים בבית חולים אוניברסיטאי הדסה הר הצופים, הוא בוגר של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, הדסה, ירושלים. התמחה ברפואת ילדים בבית חולים ביקור חולים בירושלים. בתום התמחותו באימונולוגיה קלינית ואלרגיה, עבד כרופא בכיר במחלקת ילדים ובמרפאה ריאומטולוגית בבי"ח ביקור חולים ובהדסה עין כרם. בהמשך עבד בבית החולים ספרא לילדים שבמרכז רפואי שיבא, תל השומר- כרופא בכיר וסגן מנהל בית חולים לילדים. ובמרפאה לריאומטולוגית ילדים וקדחת ים התיכונית. משנת 2011 הוא מנהל את מחלקת הילדים במרכז רפואי הדסה בהר הצופים ופרופסור חבר ברפואת הילדים בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף הוא חבר בוועדת הוראה של ביה"ס לרפואה, חבר בוועדת ערר של ההסתדרות הרפואית של ישראל, חבר מערכת בעתון הרפואה. פרופ' ברקון גם משמש חבר הנהלת עמותת ענבר, עמותת חולים במחלות ראומטיות. הוא ערך ופרסם מחקרים רבים בריאומטולוגית ילדים, אימונולוגיה, FMF ומחלות דלקתיות ואוטואינפלמטוריות אחרות. תחומי עיסוקו, בנוסף למחלות ילדים, הם ריאומטולוגית ילדים, קדחת ים התיכונית, PFAPA ומחלות חום חוזר.

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).
Michal7
Michal7
היי שמי מיכל מלכה אמא ל 3 ילדים מהממים 2 ילדי בני 16 ו 12 חולים בקדחת ים תיכונית fmf מוטציה m694v +2 מטופלים כולכצין +אילאריס הבת שלי בת 16 מאובחנת מגיל 5.5 והבן מאובחן מגיל שנתיים מחלה מאתגרת בריאות לכולם
כמוניקדחת ים תיכונית (FMF)חדשותהאם קנאביס רפואי יעיל לטיפול בקדחת ים תיכונית עמידה לתרופות?

האם קנאביס רפואי יעיל לטיפול בקדחת ים תיכונית עמידה לתרופות?

חוקרים ישראלים מדווחים על שני מקרים מוצלחים של טיפול בקנאביס לקדחת ים תיכונית עמידה לתרופות. בין השפעות הטיפול: ירידה בגובה החום ובפעילות הדלקתית


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

קדחת ים תיכונית משפחתית (FMF) היא תסמונת דלקתית תורשתית שנפוצה במדינות הים התיכון ובעלת תסמינים אופייניים, ובעיקר התקפי חום וכאבי בטן, כאבי חזה ומפרקים ופריחה בעור – התקפים שמתרחשים לרוב כל מספר שבועות או חודשים וחולפים לרוב כעבור 12 שעות עד ארבעה ימים.

 

הטיפול בקדחת ים תיכונית משפחתית ניתן לרוב בתרופה קולכיצין למניעת התקפי המחלה, כשהטיפול בהתקפי החום לרוב מותאם בתרופות מקבוצת NSAIDs. קולכיצין זוהה כיעיל למניעת התקפים של קדחת ים תיכונית משפחתית בכ-70% עד 75% מהמקרים, וניתן כקו טיפול ראשון למחלה, והוא אף הוכח כמונע עמילואידוזיס משנית – אחד הסיבוכים המשמעותיים של המחלה. למטופלים שמפתחים עמידות או תופעות לוואי קשות לקולכיצין – מותאמים בשנים האחרונות טיפולים ביולוגיים, לרבות בתרופות אילאריס וקינרט. עם זאת, התרופה אילאריס הוכללה בסל הבריאות הממלכתי רק בשנת 2019, ואילו קינרט עדיין איננה כלולה בסל וניתנת בהנחות בלבד דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

 

בהיעדר טיפול יעיל זמין למטופלים עמידים לקולכיצין, ובטרם הוכללה אילאריס בסל, חוקרים מדווחים לראשונה על שני ישראלים מאובחנים בקדחת ים תיכונית משפחתית שטופלו בהצלחה בקנאביס רפואי. החוקרים – ד"ר ג'ורג' חביב, ראומטולוג המנהל את היחידה הראומטולוגית בבית החולים לניאדו בנתניה והמרפאה הראומטולוגית בבית החולים הסקוטי שבנצרת וד"ר אוריאל לוינגר – מומחה לאתיקה רפואית ובנו של הרב לוינגר, מנהל מחלקה פנימית בלניאדו – מדווחים כי קנאביס רפואי הצליח למנוע התקפי קדחת ים תיכונית משפחתית בקרב שני מטופלים עמידים לקולכיצין.

 

בשנים האחרונות זוכה קנאביס רפואי לעדנה כטיפול המסייע לתמוך במספר רחב של מחלות ומצבים כרוניים, לרות כאבים כרוניים, כאבים הקשורים לגידולים סרטניים ולתופעות לוואי של הטיפול בסרטן, וכן ניתן כטיפול תומך באישור מיוחד ממשרד הבריאות או מרופאים המוסמכים לכך לחולים שמוצה להם הטיפול התרופתי, לרבות אנשים עם מחלות מעי דלקתיות, חולי פרקינסון, אפילפסיה ופוסט טראומה.

 

המטופל הראשון: שיפור בחומרת ההתקפים

 

במסגרת הדיווח, שהוא לפי החוקרים הראשון שעוסק בטיפול בקנאביס רפואי לקדחת ים תיכונית משפחתית, מתואר טיפול שניתן לחולה בן 30 שאובחן במחלה על פי הקריטריונים הנהוגים בישראל שנקבעו במרכז הרפואי שיבא עוד בעודו בגיל 5, ואף זוהה כנשא המוטציה הגנטית  M694V שמזוהה בקרב מעל ל-90% מהחולים ממוצא צפון אפריקאי, וסבל ברבות השנים מהתקפים חוזרים של כאבי בטן, חום, כאבים בחזה וכאבי מפרקים (ארתרלגיה), אם כי ללא פגיעה בכליות, וזאת חרף טיפול בקולכיצין שניתן לו במינון של 0.5 מ"ג כ-3-2 פעמים ביום.

 

העלאת מינון הקולכיצין הובילה אצלו להתקפי שלשולים. כשסבל מהתקפי המחלה, בממוצע אחת לחודש, טופל החולה בתרופות מקבוצת NSAIDs ובעיקר בתרופה דיקלופנק (וולטרן, אביטרן, קטפלם), בין השאר בעירוי בחדרי מיון. בטרם הוכנסה אילאריס לסל הבריאות, לא אושר למטופל טיפול ביולוגי בוועדת חריגים של קופת החולים.

 

בעקבות פניה מיוחדת אושר למטופל במיוחד על ידי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר) טיפול בקנאביס רפואי בעישון, בשתי תערובות של החומר – האחת בשם 'אלה' שכללה 60% זן מסוג סאטיבה ו-40% אינדיקה, המכיל 10% מהחומר הפעיל THC ו-2%  מהחומר הפעיל CBD – לשימוש במשך היום, והשני בשם 'רומא' המכיל 60% אינדיקה ו-40% סאטיבה, ובו 20% מהחומר הפעיל THC ו-4% מהחומר CBD לשימוש בערב ובלילה.

 

תחת הטיפול, נמצא כי המטופל חווה שיפור משמעותי בחומרת התקפי קדחת ים תיכונית משפחתית וכן שיפור באיכות החיים, לרבות ירידה מובהקת בכאבי בטן, מפרקים וחזה, וחום הנמוך מ-38 מעלות במהלך התקף. על רקע השיפור במצבו – דווח כי המטופל לא נדרש לשכב במיטתו במהלך התקף ויכול היה להסתובב בביתו. המטופל צרך 20 גרם קנאביס רפואי בשתי התערובות שתוארו למשך חודש, ללא תופעות לוואי משמעותיות ועל רקע התגובה החיובית לקנאביס רפואי – הוא מוסיף לקבל טיפול זה בלבד להתמודדות עם התקפי המחלה.

 

המטופל השני: ירידה בסמן לדלקתיות

 

במקרה השני, מטופל בשנות העשרים לחייו סבל מקדחת ים תיכונית משפחתית עמידה לקולכיצין במשך 15 שנים, וחווה התקפים על בסיס קבוע שלוו בכאבים בחזה, חום מעל 40 מעלות וכאבים בקרסול בשני הרגליים מדי שבועיים למרות טיפול יומיומי ב-4-3 כדורי קולכיצין – התקפים שהותירו אותו מרותק למיטתו. במהלך ההתקפים רמות הסמן הדלקתי CRP בדמו היו גבוהות. גם חולה זה זוהה כנשא המוטציה הגנטית M694V. במהלך ההתקפים טופל החולה בתרופות מקבוצת NSAIDs ובתרופות מקבוצת 'מעכבי משאבת פרוטונים' המיועדות לצרבת ולעתים בתרופות 'אנטי אמטיות' המיועדות לבחילות והקאות. החוקרים מדווחים כי הכאבים בקרסוליים מהם סבל המטופל נותרו גם בתקופות ההפוגה בין התקפי החום.

 

על רקע העמידות לקולכיצין, מטופל זה החל טיפול בתרופה הביולוגית קינרט במינון של 100 מ"ג ליום שהובילה לשיפור בכאבים בקרסול, אך ללא השפעה על התקפי החום וכאבי החזה.

 

מטופל זה החל להשתמש בקנאביס שהשיג בשוק השחור, ללא אישור מסודר ממשרד הבריאות, במינונים של 30-20 גרם לחודש, בעיקר בלילות, מזן "ארז" המכיל 70% אינדיקה ו-30% סאטיבה, המכיל 18% מהחומר הפעיל THC ו-1% מהחומר הפעיל CBD. לעתים נהג לעשן במשך היום גם קנאביס מתערובת בשם "אלסקה" המכילה אף היא 18% מהחומר הפעיל THC ו-1% CBD.

 

על רקע עישון הקנאביס, המטופל דיווח על שיפור משמעותי באיכות החיים ובחומרת הכאבים בחזה והתקפים המלווים בחום בגובה קל בלבד, כשבמשך ההתקפים הוא לא נאלץ להיות מרותק למיטתו ויכל להתנייד בביתו. כמו כן, תדירות ההתקפים התארכה מהתקפים אחת לשבועיים להתקפים אחת לחודש בלבד. כמו כן, בבדיקות מעבדה שעבר חודש לאחר תחילת עישון הקנאביס, זוהתה בדמו ירידה מובהקת של 84% בערכי הסמן הדלקתי CRP.

 

בעקבות דיווחים אלה, ומאחר שהתהליכים הפתולוגיים שמובילים להתקפים שמאפיינים קדחת ים תיכונית אינם מוגדרים, החוקרים מספקים הסבר אפשרי לתופעה, ומעריכים כי מאחר והמוטציה בגן MEFV מסוג M694V זוהתה אצל שני המטופלים, וכבר ידוע כי מוטציה זו מובילה להפרעות ביצור חלבון מסוג 'פירין' שתפקידו לעכב פעילות דלקתית שנגרמת על ידי חלבונים מסוג 'אינטרלוקין 1 בטא' – יתכן כי ההשפעה החיובית של קנאביס רפואי על תסמינים של קדחת ים תיכונית משפחתית עשויה להיות דרך מנגנון חלופי, שמעכב את חלבוני 'אינטרלוקין 1 בטא' באופן שמחקה את פעילותו הנורמאלית של החלבון 'פירין', וזאת בנוסף להשפעות הקנאביס המוכרות והמוכחות על מערכת העצבים המרכזית.

 

"קנאביס רפואי עשוי להוות חלופה טיפולית למטופלים המורכבים ביותר עם קדחת ים תיכונית משפחתית", מצייינים החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת American Journal of Case Reports.

 

יש לציין כי אמנם הדיווח מפרט רק שני מקרים לדוגמה של מטופלים שחוו שיפור בהתקפי קדחת ים תיכונית משפחתית הודות לקנאביס רפואי, ולא ממצאים ממחקר מסודר/ מבוקר, אולם יש להדגיש כי בספרות הרפואית קיימות דוגמאות רבות לכך שעדויות ראשוניות על יעילותם של טיפולים מתקבלת בדיווחים מתיאורי מקרה מסוג זה.

 

 

American Journal of Case Reports,  doi: 10.12659/AJCR.917180