מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מושתלים

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אביתר נשר
מנהל מחלקת השתלות, בית חולים "בילינסון", מרכז רפואי "רבין" תחומי מומחיות: מומחה בכירורגיה כללית כירורגיה אונקולוגית של הכבד השתלות כבד, לבלב, כליה ומעי לימודים: לימודי רפואה בטכניון מקום התמחות: התמחות בכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב התמחות על בהשתלות איברים בבית חולים ג'קסון ממוריאל מיאמי פלורידה השתלמויות: השתלמויות בהשתלות כבד מהחי בקנדה, תורכיה וקוריאה חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית להשתלות שטחי התעניינות מיוחדים: השתלות כבד, השתלות מעי, ניסיון קליני קודם: כירורג בכיר בכירורגיה כללית עיסוק במחקר: פיתוח מכשור רפואי כירורגי לניתוחים בכירורגיה כללית
ד
ד"ר רותי רחמימוב
מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה . עוסקת שנים רבות בתחום הנפרולוגיה של השתלות , הכולל את ההכנה להשתלה של מועמדים להשתלה ותורמי כליה וכן את המעקב אחר מושתלי כליה מנהלת היחידה להשתלות כליה במערך לנפרולוגיה בבית החולים בילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/nephrology-and-hypertension/Pages/dr_r_rahamimov.aspx
ד
ד"ר אסנת שטרייכמן
רופאה מומחית ברפואה פנימית ובמחלות ריאה. רופאה בכירה, המערך למחלות ריאה ולאלרגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הוא מנהל היחידה להשתלות לב וסגן מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הלב ע"ש לבייב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. הוא בוגר בהצטיינות של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, התמחה בניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי שיבא ובתחום השתלות הלב והלב המלאכותי במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב. בשנת 1991 הקים פרופ' לביא את היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא ומאז משמש כמנהלה. היחידה הינה הפעילה ביותר מסוגה בישראל ועד כה בוצעו במסגרתה כ-300 ניתוחי השתלת לב. בשנת 1994 השתיל פרופ' לביא לראשונה בישראל לב מלאכותי כגשר להשתלת לב ומאז הושתלו ביחידה בראשותו למעלה מ-150 חולים במגוון חלופות לב מכניות, הן כגשר להשתלת לב והן כתחליף קבוע להשתלה. בשנת 2001 בצע פרופ' לביא השתלה ראשונה מסוגה בעולם של חלופה מכנית חדשנית ללב, לאחר שהיה שותף לצוות הפתוח שלה במסגרת התמחותו במרכז השתלות הלב בפיטסבורג. פרופ' לביא הינו פרופסור מן המניין בחוג לכירורגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם למעלה מ-100 מאמרים בספרות הרפואית, פרקים בספרים בתחום ניתוחי הלב, השתלות הלב והאתיקה של השתלות אי
ד
ד"ר רוני ברוך
מומחה לרפואה פנימית נפרולוגיה והשתלות כליה . נפרולוג מערך השתלות אברים של בח איכילוב . אחראי על הכנת החולים לפני ההשתלה והמעקב לאחר השתלת כליה .או כליה לבלב .(גם השתלות מתורם קדוורי וגם השתלות מתורם חי ) ..במרפאת ההשתלות נמצאים במעקב כאלף חולים שעברו השתלת אברים. ונצבר נסיון רב בתחום הרפואי המורכב והיחודי למושתלי אברים.
ד
ד"ר אסף יששכר
מומחה למחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה ומחלות פנימית
ד
ד"ר נטע לב
רופאה בכירה במכון הנפרולוגי בבית חולים "השרון". בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסטיה העברית. מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז רפואי רבין. תחומי עיסוק - אי ספיקת כליות, טיפול בהמודיאליזה ודיאליזה פריטונאלית, יתר לחץ דם, השתלות כליה.
יעל חריף
יעל חריף
מתאמת מרפאת מושתלי כבד בבית החולים בילנסון

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימושתליםחדשותהתקדמות דרמטית בהשתלת איברים מחזירים מהונדסים: כליה מושתלת הצליחה לתפקד 32 יום

התקדמות דרמטית בהשתלת איברים מחזירים מהונדסים: כליה מושתלת הצליחה לתפקד 32 יום

חוקרים אמריקאים מדווחים כי כליות חזירים שהושתלו באנשים שמתו במוות מוחי הצליחו לתפקד ימים רבים ואף יותר מחודש – באופן שמרמז על האפשרות להתקדם לעבר ניסויים בבני אדם בעתיד הקרוב. איך מתבצע התהליך?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לאחרונה, על רקע המחסור העולמי באיברים להשתלות, מדווח על פריצת דרך בהשתלות איברים של חזירים מהונדסים גנטית, שהונדסו כך שאיבריהם לא יידחו על ידי בני אדם.

 

לפני כשנתיים דיווחו חוקרים אמריקאים על פריצת דרך בהשתלת כליות מחזירים מהונדסים שנקלטו בהצלחה בבני אדם. בהמשך דווח בארה"ב גם על השתלת לב של חזיר מהונדס גנטית בחולה עם אי ספיקת לב סופנית – אם כי כעבור חודשיים נקבע מותו של המטופל, לאחר שהתברר כי הלב שהושתל בגופו היה נגוע בנגיף שמאפיין משקי חזירים.

 

עתה מדווחים חוקרים אמריקאים על התקדמות נוספת בדרך להשתלות איברי חזירים מהונדסים גנטית בבני אדם, כטיפול חלופי אפשרי להשתלות איברים אנושיים: חוקרים משני מרכזים רפואיים בארה"ב מדווחים במקביל כי הצליחו להשתיל כליות מחזירים מהונדסים גנטית כך שיתפקדו במשך ימים לאחר ההשתלה, באחד הדיווחים גם מעל לחודש.


הוצאת גן בעייתי

 

בדיווח הראשון, חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק NYU מסרו כי הצליחו להשתיל כליה של חזיר מהונדס באיש שמת במוות מוחי בשיטה שאפשרה את המשך תפקוד הכליה המושתלת למשך יותר מחודש.

 

הניתוח בוצע ב-14 ביולי 2023 במכון ההשתלותNYU Langone  המסונף לאוניברסיטת ניו יורק (NYU), שבמסגרתו גם דווח לפני כשנתיים על פריצות הדרך הראשונות בהשתלת חזירים מהונדסים גנטית, וזאת כחלק מענף ברפואה הקרוי 'קסנוטרנספלנטציה' (Xenotransplantation) – השתלה של תאים, רקמות או איברים ממין אד לאחר. שיטות חדשות לעריכת גנים וטכנולוגיות שיבוט בעשור האחרון קידמו משמעותית את המחקר בתחום זה לעבר ההשתלות של חזירים מהונדסים גנטית, כך שאיבריהם לא יידחו על ידי בני אדם חולים. במרכז הרפואי דווח בספטמבר 2021 על השתלה ראשונה של כליה של חזיר מהונדס גנטית בנפטר במוות מוחי שנקלטה בהצלחה, וכעבור חודשיים על השתלה שנייה שהדגימה הצלחה בקליטת השתל. עד כה בוצעו במרכז כחמש השתלות של כליות חזירים מהונדסים, לרבות ההשתלה הנוכחית. בדיווח הנוכחי, לאחר ההשתלה נקלטה הכליה החדשה, והוסיפה לתפקד ככליה אנושית – הן בסינון רעלים מהדם והן בייצור שתן, למשך 32 יום, כפי שדיווחו החוקרים במסיבת עיתונאים מיוחדת.

 

בשיטה זו, החזיר המהונדס גנטית עבר שינוי גנטי אחד בלבד להסרת חלבון שהמערכת החיסונית האנושית נוטה לתקוף מיד לאחר ניתוח ההשתלה. במסגרת תהליך ההנדוס הוצא החזיר בשלב ההפריה גן שהוגדר "בעייתי" המקודד לייצור מולקולה פחמימנית שמכונה 'אלפא ג'ל'. מאחר ובני אדם אינם מפרישים חומר זה, הוא נוטה להוביל לייצור נוגדנים רבים על ידי המערכת החיסונית האנושית, ובעבר זוהה כמחסום מרכזי להשתלות של איברי בעלי חיים בבני אדם. בשיטות של הנדסה גנטית ניתן כיום להסיר לחלוטין את הגן המוביל לייצור החלבון מעוברי חזירים מהונדסים בתהליך ההפריה, וזאת באופן שמאפשר להתקדם בפיתוח תחום ההשתלות של איברי חיות.

 

לצד כליית החזיר, החוקרים השתילו אצל המטופל גם את בלוטת התימוס של החזיר – שתפקידה לאמן את המערכת החיסונית, על ידי תפירתה מתחת לחלקה התחתון של הכליה המושתלת. כמו כן, המטופל (נפטר) שבו הושתלה הכליה טופל בתרופות אימונוסופרסיביות כדי למנוע את דחייתה בימים הראשונים להשתלה.

 

"טיפול מציל חיים"

 

במסיבת עיתונאים דרמטית שנערכה 32 ימים לאחר התהליך, המטופל שמת במוות מוחי עדיין היה עם לב פועם ונשם באמצעות מכשיר הנשמה, וכליית החזיר עדיין פעלה בגופו כהלכה. על רקע מותו של מושתל הלב שמקורו בחזיר מהונדס לפני כשנה וחצי, לאחר שהתברר כי לב החזיר היה נגוע בנגיף שמאפיין חזירים – החוקרים בדיווח הנוכחי ציינו כי ביצעו בדיקות רגישות כדי לנסות ולאתר נגיפים מסוג זה ולוודא שהכליה שהושתלה נקייה מזיהומים.

 

המטופל מושתל הכליה זוהה כמוריס "מו" מילר בן ה-57, שנקבע לו מוות מוחי על רקע גידול סרטני במוח. החוקרים ציינו כי ההליך כולו דרש משאבים רפואיים רבים מצד צוותי הטיפול הנמרץ במטרה להחזיקו בחיים לצורך המחקר, אם כי ההשקעה השתלמה מאחר והצליחה להדגים לראשונה את האפשרות להשתמש באיברי בעלי חיים מהונדסים להשתלות שמחזיקות מעמד מעבר לימים בודדים.

 

החוקרים מציינים כי לצד מולקולת ה'אלפא ג'ל' שהוסרה לפני ניתוח ההשתלה, בגופם של חזירים זוהו לפחות עוד כאלף חלבונים שאינם קיימים בגוף האדם, ולכן נדרשת תקופה של כ-10 ימים עד שבועיים לאחר השתלה כדי לוודא שגוף האדם אינו מגיב כנגדם. מאחר ואצל המטופל הנוכחי החזיקה הכליה מעמד מעבר לתקופה זו – הדבר מהווה סימן מעודד לכך שניתן להתקדם עם השתלות שמקורן בחזירים מהונדסים לשלב מחקרי נוסף.

 

בדיווח צוין כי החזירים המהונדסים שבהם נעשה שימוש הם חזירים מסוג הקרוי GalSafe שעוברים הינדוס גנטי להוצאת הגן המקדד ל'אלפא ג'ל' על ידי חברת Revivicor בחווה שבמדינת אייווה, וזאת באמצעות טכנולוגיה שאושרה באופן תקדימי בדצמבר 2020 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למטרות שימוש בבני אדם – הן למטרות רפואיות והן לצורכי מזון – אנשים שסובלים מ'תסמונת אלפא ג'ל' שמתבטאת באלרגיה לבשר ממקורות מסוימים. בהתאם לאישור, החווה מסוגלת לגדל כ-1,000 חזירים מהונדסים גנטית בשנה.

 

החוקרים ציינו כי ימשיכו במעקב אחר הכליה בעבודה הנוכחית למשך חודש נוסף לפחות, עד אמצע ספטמבר. במסיבת העיתונאים אמרה אחותו כי "אח שלי היה מוקיר את ערכה של התרומה שהוא הצליח לספק לקידום מדע ההשתלות". החוקרים הצהירו כי הם מקווים להתקדם לשלב ראשון של ניסויים בבני אדם בהשתלות כליות שמקורן בחזירים מהונדסים גנטית כבר בסוף שנת 2023 או בתחילת השנה הבאה, לקראת קבלת אישור גורף להליך זה, מאחר ולדבריהם "מדובר בטיפול מציל חיים באופן שאינו משתמע לשני פנים".

 

עידן חדש

 

במקביל, חוקרים אמריקאים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אלבמה דיווחו החודש בכתב העת JAMA Surgery על מקרה נוסף של איש בשנות החמישים לחייו שמת במוות מוחי שעבר השתלה כפולה של שתי כליות מחזירים מהונדסים גנטית שלא נדחו והמשיכו לתפקד למשך שבעה ימים.

 

במחקר זה עברו החזירים עשרה שינויים גנטיים כדי למנוע את דחייתם על ידי בני אדם. המדובר בפעילות להוצאתם של ארבעה גנים המקודדים לחלבונים שמעודדים פעילות זרה של המערכת החיסונית, לצד החדרה של שישה גנים אנושיים לחזירים המהונדסים. בדיווח לא צוין מה היה מקורם של החזירים המהונדסים.

 

דווח כי הכליות המושתלות הצליחו לייצר שתן וסנן מהדם קריאטינין – תוצר לוואי של תפקוד שרירי הגוף שעלול להצטבר בגוף לרמה רעילה. דווח כי כבר ביום הראשון לפעילותה בגוף המטופל, הכליה הצליחה לייצר 37 ליטר שתן. עוד דווח כי ניתן היה להמשיך ולהדגים את תפקוד הכליה לזמן ארוך יותר, אולם לאחר שבעה ימים הופסק המחקר מתוך התחשבות במשפחתו של המטופל שנפטר במוות מוחי.

 

שני הניתוחים החדשים מסמנים את הדרך לעידן חדש כבר בעתיד הקרוב שבו יאושרו השתלות איברי חזירים מהונדסים גנטית, באופן שיסלול את הדרך להתגבר על המחסור העולמי באיברים להשתלות. בעולם כבר מדווח בשנים האחרונות על מספר חוות שבהן מפותחים חזירים מהונדסים גנטית בשיטות שונות, כך שניתן יהיה להשתמש באיבריהם להשתלות. בפברואר 2022 דווח על חווה לגידול חזירים למטרה זו בגרמניה. הרעיון מעורר גם דיונים אתיים נוקבים בדבר רווחתם של בעלי חיים וניצול חיות. באוגוסט 2017, כשדווח על התקדמות במחקר לפיתוח שיטות להנדוס גנטי של חזירים לצורך השתלת איבריהם, פרסם ארגון PETA הפועל לזכויות בעלי חיים הודעה ולפיה כי "חזירים אינם חלקי חילוף, ואסור לעשות בהם שימוש שכזה רק בגלל שבני אדם יותר מדי מרוכזים בעצמם מכדי לתרום את איבריהם למטופלים שנזקקים להשתלות איברים". בשנים האחרונות מציפים הדיווחים החדשים מארה"ב את הדילמות האתיות שצפויות ללוות את המחקרים בתחום גם בשנים הקרובות.

 

לצד שיטת החזירים מהונדסים, חוקרים בעולם עמלים על שיטות נוספות כדי להתגבר על המחסור באיברים, לרבות פיתוח רקמות מבוססות תאי גזע עובריים בטכנולוגיה של הדפסת רקמות במדפסת תלת ממד ביולוגית, כך שיוכלו לשמש תחליף לאיברים אנושיים.

 

בדיווח בתקשורת בארה"ב לאחר הדיווחים החדשים ציינו מומחים בתחום כי ההשתלות עליהן מדווח החודש הן "הראשונות בהיסטוריה שמציגות את האפשרות שכליות מחזירם מונדסים מצליחות לשמר תפקוד כלייתי אנושי לאורך זמן".

 

הפיתוחים החדשים מגיעים על רקע מחסור גובר באיברים להשתלות בעולם כולו. בארה"ב, לפי נתוני הרשת לשיתוף השתלות (UNOS) ממתינים כיום להשתלות איברים 103,497 חולים, בהם 88,651 שממתינים להשתלת כליה, וזאת מתוך כ-808 אלף אמריקאים שחיים עם מחלת כליות סופנית ומטופלים בדיאליזה. לעומת זאת, מספר השתלות הכליה בארה"ב עומד על כ-26,000 בשנה בלבד, ואינו מצליח להדביק את הביקוש. גם בישראל קיים מחסור בהשתלות איברים. בתחילת 2023 דווח כי למרות שנרשם בשנה החולפת שיא בהשתלות איברים, רשימת הממתינים להשתלות מתארכת. עם העלייה במספר הממתינים לאיברים, בשנת 2022 נרשמה עלייה גם במספר החולים שמתו בעודם ברשימת ההמתנה – 77 חולים בשנת 2022 בהשוואה ל-63 בשנה קודמת.

 

הדיווח ממסיבת העיתונאים של חוקרי המרכז הרפואי NYU Langone

 

JAMA Surgery, doi:10.1001/jamasurg.2023.2774