פסוריאזיס
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
חוסר ויטמין D נקשר למחלת פסוריאזיס חמורה יותר
חוקרים מצא קשר תלוי מינון בין רמות של ויטמין D בדם לבין הסיכון להחמרה של מחלת העור. מהן המקורות לוויטמין? האם תוסף עשוי לשפר את מצב המחלה?
לשמש יחסים מורכבים עם המאובחנים בפסוריאזיס – מחלת עור דלקתית כרונית. שמתבטאת בנגעים אדומים, יבשים, מגרדים, ולעתים כואבים, אשר במקרים מסוימים מכוסים בקשקשת, לרוב בברכיים, המפרקים, הגו, הקרקפת וקיפולי הגוף. מחד, קרינת אור אולטרה סגולה מהשמש משפרת את מצב הנגעים, וכך הפכו טיפולי פוטותרפיה וטיפולים בים המלח (קלימטותרפיה) למקובלים עבור אנשים עם פסוריאזיס. מנגד, כוויות כתוצאה מחשיפה מרובה לשמש, עשויות להחמיר את מצב הנגעים.
עתה מצאו חוקרים אמריקאים גורם נוסף שקשור לשמש שעשוי להשפיע על פסוריאזיס: ויטמין D שנספג בגוף ברובו מקרני השמש. החוקרים מצאו כי חוסר ויטמין D בדם קשור לפסוריאזיס חמורה יותר, מה שמרמז על הצורך של מאובחנים עם פסוריאזיס למדוד מהי רמת הוויטמין D בגופם ובמידת הצורך להשלים חוסרים.
הוויטמין של השמש
החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בראון ניתחו נתונים על 491 מאובחנים בפסוריאזיס מתוך סקר בריאות ותזונה לאומי בארה"ב (NHANES), בהם 162 מטופלים שנבדקו בסקר בין השנים 2006-2003 ו-329 מטופלים שנבדקו בסקר בשנים 2014-2011. במחקר נאספו נתוני רמות ויטמין D בדם של המטופלים (רמות 25(OH)D), לצד נתוני חומרת פסוריאזיס על פי מדד BSA של המטופלים, והממצאים הוצלבו עם נתונים דמוגרפיים, לרבות גיל, מין, מוצא אתני, מדד השמנה BMI וסטטוס עישון.
שכלול נתוני חומרת המחלה וממצאי בדיקות דם הכוללים את רמות ויטמין D זיהו כי ככל שרמות הוויטמין היו נמוכות יותר – כך המחלה הייתה קשה יותר. למטופלים עם הרמה הממוצעת הגבוהה ביותר של ויטמין D בדם היה במחקר אחוז העור הנגוע במחלה הנמוך היותר. לעומת זאת, לאלו עם אחוז העור הנגוע הגבוה ביותר היו הרמות הממוצעות הנמוכות ביותר של הוויטמין.
שיעור המטופלים עם חוסר מוגדר רפואית בוויטמין D עמד במחקר על 25% מבין אלו עם חומרת הפסוריאזיס הנמוכה ביותר לפי מדד BSA , לצד 39% מבין אלו עם חומרת הפסוריאזיס הגבוהה ביותר.
הממצאים הוצגו בכנס החברה האמריקאית לתזונה (ASN) שנערך ביולי 2023 בעיר בוסטון.
הוויטמין החסר
ויטמין D מגיע ברובו מהשמש, וחלקו מתקבל בתזונה. כיום ישנה עדיין מחלוקת בספרות הרפואית באשר לכמות הוויטמין D המומלצת ביום. לפי ערכים שנקבעו במכון לבריאות בארה"ב (IOM) שתקפים כיום ברוב מדינות העולם לרבות בישראל – רמה נמוכה מ-30 יחידות 25(OH)D ויטמין D מעידה על חוסר.
ממצאי המחקר מרמזים על היתכנות לתועלת בהשלמת חוסרים בוויטמין D אצל אנשים עם פסוריאזיס לצורך שיפור במצב המחלה. הדבר מתאפשר בין השאר על ידי תוספי תזונה וצריכת מזונות שמכילים ויטמין D בכמויות גבוהות או מועשרים בוויטמין. לאחרונה גם מפותחים קרמים המכילים ויטמין D למריחה על העור שעשויים להיטיב עם נגעי המחלה, אם כי יעילותם עדיין טרם הוכחה באופן חד משמעי.
בראיון לתקשורת אמרה מציגת המחקר ד"ר רחל לים כי על פי הממצאים, "ויטמין D עשוי להיות אמצעי נגיש ביותר ובטוח שניתן להוסיף לטיפול המומלץ לפסוריאזיס כדי לשפר את מצב המחלה".
בין המזונות שמכילים כמות גבוהה יחסית של ויטמין D נכללים מוצרים מן החי, ובעיקר חלמון ביצה ודגים המכילים חומצות שומן מסוג 'אומגה 3' כמו סלמון ומקרל. כמו כן ישנם מזונות שמועשרים בוויטמין כמו חלב ודגני בוקר.
עם זאת, חשוב שלא לצרוך תוספי ויטמין D ללא בדיקה שמצביעה על חוסרים ולהשלים חוסרים תחת בקרה רפואית. בספרות הרפואית ישנם דיווחים על סיבוכים כתוצאה ממינון יתר של ויטמין D, כאשר סימנים מרכזיים של הרעלת ויטמין D כוללים בחילות, הקאות, תיאבון נמוך, עצירות, חולשה, ירידה במשקל, בלבול, ירידה במצב הקוגניטיבי, בעיות בקצב הלב ופגיעה בתפקוד הכליות, לרבות אבנים בכליות.
כמו כן, אין להבין מהמחקר כי מומלץ לשהות שעות מרובות תחת השמש הקופחת כדי לספוג כמויות גבוהות של הוויטמין, מאחר וקרניים מסוג אולטרה סגול מהשמש עלולות להזיק לבריאות ונקשרו מעל לכל ספק בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן העור.
ממצאי מהחקר מגיעים על רקע עבודות נוספות בשנים האחרונות שמצביעות על יתרונותיו של ויטמין D, בין השאר כנגד סוכרת ויתר לחץ דם. בשנת 2013, חוקרים מבריטניה מצאו קשר בין חוסר בוויטמין D לבין עלייה בלחץ הדם. בשנת 2014 נמצא בסקירת מחקרים כי חוסר בוויטמין D מעלה את הסיכון למחלות מעי דלקתיות, ומחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד באותה שנה מצא קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין החמרה של טרשת נפוצה.
לצידם, מחקרים רבים מזהים חוסר בוויטמין D בקבוצות אוכלוסייה נרחבות, בין השאר על רקע אורח החיים המערבי שכולל שהייה ממושכת במתחמים סגורים וחשיפה מועטה לשמש. מחקר בקופת חולים כללית שהקיף 198,834 ישראלים שנבדקו לרמות וויטמין D בשנת 2009, ולא נרשם להם תוסף של הוויטמין שנה קודם לכן, זיהה רמות נמוכות של הוויטמין בקרב נשים (51.8%) יותר מאשר גברים (45%), ובייחוד בקרב נשים ערביות (84.8%) בשיעור גבוה משמעותית מיהודיות (48.1%). מחקר מהכללית שפורסם בנובמבר 2011 מצא חסרים חמורים במיוחד בוויטמין D בקרב יהודים תלמידי ישיבות מהעדה החרדית בירושלים, הנוהגים ללבוש בגדים ארוכים שחוסמים את קרני השמש. מחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון וחיפה והמרכזים הרפואיים אלישע ורמב"ם ופורסם ביוני 2016 בכתב העת Nutrients זיהה רמות נמוכות של ויטמין D בקרב עובדי הייטק בגילי 25 עד 65, שכפי הנראה אינם נחשפים לשמש ברמה מספקת על רקע שהות ממושכת במשרדים. בישראל גם מזוהה צריכה לא מספקת של ויטמין D ממקורות תזונתיים. לפי סקר התזונה של משרד הבריאות (סקר מב"ת) שנערך בקרב ישראלים בוגרים בשנים 2016-2014, רק 16.5% צורכים ויטמין D בהתאם להמלצות התזונתיות.