דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
יחסים טובים עם מבוגרים אכפתיים בילדות מגנים מפני דיכאון וחרדה בעתיד
חוקרים אמריקאים מצאו כי למערכת יחסים טובה עם ההורים ומבוגרים נוספים בשנות הילדות יש השפעות מיטיבות על הבריאות הנפשית שנים קדימה
במרוצת השנים הפכו דיכאון והפרעות חרדה להפרעות נפשיות נפוצות שעלולות לפגוע משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים הכוללת. בשנים האחרונות התחדדו ההשפעות השליליות של דיכאון וחרדה על רקע התפרצות מגפת הקורונה העולמית והמצוקה הנפשית שהוחמרה אצל רבים כתוצאה משינוי סדרי עולם, מדיניות הסגרים ובדידות חברתית.
מחקר שפורסם בנובמבר 2021 בכתב העת Lancet מצא בהתבסס על סקירת ספרות נרחבת, כי באוכלוסייה הבוגרת עלו בתקופת התפשטות הקורונה שיעורי התחלואה הנפשית והגיעו לכ-3.2% שמתמודדים עם הפרעת דיכאון מג'ורי (דיכאון קליני) ו-4.8% שמתמודדים עם הפרעות חרדה למיניהן.
גורמי סיכון רבים נקשרו במחקרים לדיכאון וחרדות, אשר לפי הערכות פורצים כתוצאה משילוב של סיבות גנטיות ונסיבות סביבתיות, ובכלל זה גורמים אישיותיים מסוימים, חשיפה לטראומה, נטייה מינית, תחלואה כרונית, טיפולים תרופתיים מסוימים והרגלי חיים שליליים הקשורים באי הקפדה על אורח חיים בריא.
כעת מצאו חוקרים אמריקאים גורם שעשוי להגן מפני מצוקה נפשית ולאפשר רווחה נפשית: יחסים טובים בילדות עם ההורים ומבוגרים נוספים, וזאת גם במצבים שבהם הילדות הייתה מלווה בחוויות שליליות.
יחס חם
המחקר ביקש להתמודד עם פער שקיים בספרות הרפואית בנוגע להשפעות של מערכות יחסים בילדות עם אנשים מבוגרים, תוך התמקדות בנוער בסיכון ואוכלוסיות מיעוטים, אשר נוטים יותר לחוות מצוקה קשה בשנות ילדותם. החוקרים ביקשו לקבל תובנות לגבי גורמים חברתיים-תרבותיים שעשויים לחזק את חוסנם של ילדים אלה לאורך החיים.
כדי לזהות סמנים של חוסן, החוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק בחנו נתונים אודות 2,000 משתתפים במאגר המידע של "מחקר הנוער של בוריקואה" (Boricua Youth Study), מחקר אורך העוקב אחר שלוש דורות של משפחות המתגוררות בשכונת ברונקס בעיר ניו יורק ובפורטו ריקו במשך עשרים שנה. בתחילת המחקר בשנים 2003-2000 היו הנבדקים בילדותם בגילי 5 עד 17, ואילו בהמשך המעקב בשנים 2017-2013 הם נבדקו בגילי 15 עד 29.
מתוך 2,004 הנבדקים במחקר, שכמחציתם (51.1%) נשים, קשרים חיוביים עם ההורים ומבוגרים נוספים בילדות היו מלווים בירידה ברמות הלחץ המדווחות בבגרות ולירידה של 16% בסיכון לפתח הפרעת דיכאון מז'ורי או הפרעת חרדת כללית (GAD), וזאת ללא קשר לחוויות שליליות שחוו הנבדקים בילדותם. ספציפית, חום אימהי בילדות נקשר לירידה במתח הנפשי בשנות הבגרות הצעירה.
באופן מפתיע, אופיים של קשרים עם חברים בילדות לא השפיע על הנטייה לפתח דיכאון וחרדות בבגרות – לא לטובה ולא לרעה. ומעבר לכך, דתיות משפחתית בשנות הילדות, שנחשבת לעתים כמגנה מפני מצבים של חרדה ודיכאון – נקשרה במחקר דווקא לעלייה ברמות הלחץ בקרב מי שחוו בילדותם אירועי חיים שליליים.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2023 של כתב העת JAMA Psychiatry.
תפילות ומדיטציה
הממצאים מצביעים על כך שהתערבויות שמקדמות קשרים תומכים עם מבוגרים במהלך הילדות עשויות לתרום לבריאות הנפשית של צעירים, ולהפחית את הסיכון החברתי-תרבותי להפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה.
עם פרסום הממצאים אמרה המחברת הראשית של המחקר ד"ר שרה ואן-ברונקהורסט מאוניברסיטת קולומביה, כי "עבור ילדים, גורם חוסן חשוב ביותר הוא מערכת יחסים חמה ומטפחת עם הורה, מטפל או מבוגר אחר. המחקר שלנו מראה כי ילדים שיש להם לפחות מערכת יחסים חיובית ומחויבת אחת בין מבוגר לילד נוטים פחות לסבול מדיכאון, חרדה ולחץ בשלב מאוחר יותר בחיים".
החוקרים קוראים להמשיך ולהעמיק את המחקר על השפעתם המגנה של חוויות ילדות חיוביות מפני התפתחות מצוקה נפשית והפרעות נפשיות בבגרות.
ממצאי המחקר מלווים בעבודות נוספות שמזהות גורמי סיכון שחשיפה אליהם בילדות מעלה את הסיכון לדיכאון וחרדה בבגרות, לצד גורמים מגנים מפני מצוקה נפשית.
כך, למשל, חוקרים מסין דיווחו בפברואר 2022 בכתב העת Journal of Affective Disorders כי מצאו קשר צפוי בין אובדן הורה בילדות לעלייה של 60% בנטייה לפתח דיכאון בבגרות, אם כי ללא עלייה בסיכון לחרדות. מחקר נוסף מסין, שפורסם בדצמבר 2021 בכתב העת Frontiers in Psychology, זיהה קשר בין מחלות גופניות בילדות לעלייה בסיכון לדיכאון בבגרות.
בהבדל מהממצאים במחקר הנוכחי, במחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שפורסם בנובמבר 2018 בכתב העת American Journal of Epidemiology נמצא כי אנשים שבגילי הנעורים שומרים על אורח חיים דתי ומשתתפים בתפילות קבועות, וכן מתבגרים שעוסקים במדיטציה – נוטים להציג נפש בריאה יותר ונטייה נמוכה יותר לדיכאון בשנות העשרים לחייהם.