לחץ דם
מנהלי קהילה
יתר לחץ דם בגיל ההתבגרות קשור בשבץ מוחי בגיל צעיר
מחקר ישראלי מצא כי מועמדים לגיוס לצה"ל שאובחנו עם לחץ דם גבוה בלשכת גיוס היו בסיכון גבוה פי 2.4 לפתח שבץ מוחי לפני גיל 52. איך אפשר להפחית את הסכנה?
בשנים האחרונות על רקע מגפת ההשמנה העולמית והעלייה בהיקף ההשמנה אצל ילדים ומתבגרים, מדווח על עלייה בשיעור הילדים שמאובחנים עם הפרעות מטבוליות שנלוות לעודף משקל, שמהוות חלק מהתסמונת המטבולית, ובהן סוכרת סוג 2, רמות גבוהות של שומנים בדם ויתר לחץ דם. עם זאת, ההשלכות של מגמה מדאיגה זו על מחלות לב וכלי דם אצל צעירים עדיין אינן ברורות.
מספר גופים רפואיים ממליצים כיום לבצע מדידות קבועות של לחץ דם בגיל ההתבגרות כדי לזהות מטופלים בסיכון למחלות קרדיו וסקולאריות, אולם ארגונים אחרים טוענים כי אין בבדיקות מקיפות של לחץ דם למתבגרים תועלת משמעותית.
עתה מצא מחקר ישראלי חדש כי סיבוכים מטבוליים בגיל ההתבגרות צריכים לשמש תמרור אזהרה חמור: התברר כי מי שאובחנו בבדיקות הרפואיות בתהליך הגיוס לצה"ל עם לחץ דם גבוה היו בסיכון גבוה במיוחד לפתח שבץ מוחי כצעירים – לפני גיל 52.
במוקד: שבץ איסכמי
צוות החוקרים משתייך למספר ארגונים בישראל: הפקולטה לרפואה ובית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב; החטיבה הקרדיולוגית, אגף הדימות, מחלקה פנימית ו', היחידה ליתר לחץ דם, המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם, מכון גרטנר וההנהלה שבמרכז הרפואי שיבא; המסלול לרפואה צבאית של האוניברסיטה העברית; חיל הרפואה בצה"ל; המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות; והמחלקה האורתופדית במרכז הרפואי רמב"ם. החוקרים ביקשו לבחון בהסתמך על ממצאים עדכניים את ההשפעות של יתר לחץ דם בגיל ההתבגרות על שבץ מוחי בגיל צעיר, וזאת על רקע מחקרים שכבר הוכיחו באופן מובהק השפעות של יתר לחץ דם על שבץ מוחי אצל בוגרים.
המחקר בוצע על בסיס ממצאי הבדיקות הרפואיות שעברו 1,900,384 מועמדים לגיוס לצה"ל בגילי 16 עד 19 לפני תחילת השירות הצבאי בין השנים 1985 ל-2013, מתוכם 58% גברים. במסגרת הבדיקות מבוצעות מדידות ללחץ הדם למועמדים לשירות בלשכות הגיוס, ויתר לחץ דם הוגדר בערכים של 140/90 מ"מ כספית ולמעלה מכך.
הממצאים הוצלבו עם נתוני הרשם הלאומי לשבץ מוחי שפועל במשרד הבריאות באשר לאירועי שבץ מוחי שדווחו לפני גיל 52 בין השנים 2014 ל-2019.
מכלל הנכללים במחקר תועדו 1,474 שפיתחו שבץ מוחי בגילי 38 עד 47 ובגיל 43 בממוצע, ברוב המקרים (84%) התפתח שבץ מוחי איסכמי הנגרם כתוצאה מחסימה בכלי דם מוחי. מכלל המתגייסים לצה"ל שנכללו בדגימה, 5,221 תועדו בבדיקות בלשכת הגיוס עם יתר לחץ דם ו-0.35% מתוכם פיתחו שבץ מוחי.
חישוב סטטיסטי העלה כי למטופלים שאובחנו עם לחץ דם גבוה בבדיקות הרפואיות בגילי 16 עד 19 היה סיכון גבוה פי 2.4 לפתח שבץ מוחי בגיל צעיר בהשוואה לאחרים, וזאת לאחר נטרול משתנים שעשויים להשפיע על הממצאים, ובהם מדד ההשמנה BMI וגורמים סוציואקונומיים.
רבים מאלו שאובחנו עם יתר לחץ דם בלשכות הגיוס תועדו גם עם משקל עודף: עודף משקל דווח בקרב 19.7% מבין המתבגרים עם לחץ דם גבוה לעומת 9.6% מאלו עם לחץ דם תקין, ואילו השמנת יתר דווחה בקרב מעל לשליש (36.1%) מבין המתבגרים עם לחץ דם גבוה לעומת 4.9% בלבד מקרב אלה עם לחץ דם תקין.
לאחר נטרול נוסף של השפעות מחלת הסוכרת – הקשר ירד מעט בעוצמתו, אך עדיין נותר משמעותי – וזוהה סיכון גבוה פי 2.1 לשבץ מוחי בקרב מי שאובחנו בגיל ההתבגרות עם יתר לחץ דם.
באופן ספציפי, לחץ דם גבוה בגיל ההתבגרות העלה פי 2 את הסיכון לשבץ מוחי איסכמי בגיל צעיר.
במחקר השתתפו חוקרים רבים: ד"ר בוריס פישמן, ד"ר איה ברדוגו, ד"ר יאיר זלוף, ד"ר קול בנדור, כרמית ליברודר, ד"ר ענבר צוקר, ד"ר מירי לוצקי, עמית רם, יעל הרשקוביץ, ד"ר עמרי אור, ד"ר מעיין עומר, ד"ר אריאל פורר, ד"ר אדם גולדמן, ד"ר גל יניב, פרופ' דוד טנה, אסטלה דרייזן, דורית צור, פרופ' ארנון אפק, פרופ' אהוד גרוסמן ופרופ' גלעד טוויג, וממצאים מדווחים בגיליון מאי 2023 של כתב העת Stroke.
תמרור אזהרה
הממצאים מתקבלים על רקע עלייה בשנים האחרונות בשכיחות יתר לחץ דם אצל מתבגרים. לפי סקירת ספרות שפורסמה בספטמבר 2019 בכתב העת JAMA Pediatrics, בשני העשורים האחרונים חלה עלייה של 75% בהיקף התופעה – בהשפעה ישירה של עלייה בהיקפי השמנת מתבגרים. שבץ מוחי אף הוא מהווה כיום תופעה שכיחה ביותר, וגורם התמותה השלישי בשכיחותו בישראל אחרי סרטן ומחלות לב. לפי הערכות, שבץ מוחי אצל צעירים מהווה כ-10% עד 15% בלבד מכלל מקרי השבץ, אולם התופעה מלווה במעמסה גדולה ביותר בהיבטים רפואיים, חברתיים וכלכליים. ניתוח בארה"ב של מגמות האשפוז על רקע שבץ מוחי, שפורסם במאי 2016 בכתב העת JAHA של איגוד הלב האמריקאי, העלה כי בעוד שבין השנים 2000 ל-2010 אצל מבוגרים קיימת ירידה בשיעור האשפוזים, הרי שבקרב בוגרים צעירים בגילי 25 עד 64 קיימת עלייה בשיעור האשפוזים על רקע שבץ מוחי.
ממצאי המחקר הנוכחי מלווים בעבודות קודמות על מועמדים לגיוס לצה"ל מהשנים האחרונות, אשר זיהו קשר בין יתר לחץ דם בבדיקות בלשכות הגיוס לעלייה בסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 בגיל צעיר ואי ספיקת כליות סופנית שמצריכה טיפולי דיאליזה.
החוקרים בעבודה הנוכחית לא בחנו מה הסיבה הביולוגית לסיכון הגבוה לשבץ מוחי אצל מתבגרים על לחץ דם גבוה, אולם ההנחה כי הסיכון נגרם על רקע הנזק לדפנות כלי הדם – האנדותל, כתוצאה מיתר לחץ דם. החוקרים מציינים כי המגמה שזוהתה גם לאחר נטרול השפעות ההשמנה מבהירה כי לחץ הדם כשלעצמו פוגע בכלי הדם המוחיים ובכך מגדיל את הסיכון לשבץ.
ממצאי המחקר מחדדים את חשיבות ביצוע בדיקות קבועות למדידת לחץ דם בגילי הילדות וההתבגרות – כתמרור אזהרה שעשוי להתריע על אנשים בסיכון לשבץ. כך, אלו שמזוהים עם לחץ דם גבוה יכולים לקבל המלצות לניהול אורח חיים בריא ואף טיפולים תרופתיים לפי הצורך להורדת לחץ הדם – כדי להפחית את הסיכון לפתח שבץ מוחי כצעירים.
בקרב ארגונים רפואיים בעולם לא קיימת כיום אחידות דעים באשר לחשיבות מדידת לחץ דם בקביעות לילדים ומתבגרים. מחד, ההנחיות הקליניות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) שפורסמו בספטמבר 2017 בכתב העת Pediatrics ממליצות על מדידות קבועות של לחץ דם בגילי הילדות וההתבגרות, אולם בכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת (USPTF) נטען לאחרונה כי מדידות אלה אינן מוצדקות באופן גורף ואין להן תועלת משמעותית.
בהקשר זה, יש לציין כי בישראל האיגוד לרפואת ילדים, בשיתוף ארגונים רפואיים נוספים, פרסם בשנת 2019 קווים מנחים שממליצים על בדיקות לחץ דם קבועות במרפאות לילדים בקבוצות סיכון כבר מגיל שלוש ולכלל הילדים בגילי 6, 10 ו-16 שנים, כבדיקת סקר שרצוי שתתבצע בבתי ספר במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד.