מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותלחץ בעבודה מעלה את הסיכון למחלות לב אצל גברים

לחץ בעבודה מעלה את הסיכון למחלות לב אצל גברים

חיזוק נוסף לקשר בין מתח נפשי לפגיעה בתפקוד הלב: חוקרים מצאו כי לחצים הקשורים לעבודה מעלים את הסיכון של גברים לפתח מחלת לב כלילית


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אורח החיים המערבי המלווה בלחץ ומתחים נפשיים נותן אותותיו בעלייה בתחלואה כרונית. בשנים האחרונות מתחדד הקשר שבין לחץ נפשי מוגבר לבין מחלות ומצבים רפואיים רבים, ובין השאר למחלות לב וכלי דם, עודף משקל והשמנה וייתכן כי אפילו סרטן.

 

כבר נמצא כי לחץ מוגבר עשוי לעורר בגוף פעילות דלקתית מוגברת שעשויה להוביל לתחלואה כרונית. עתה נמצא ביסוס נוסף לקשר זה, כשהודגם במחקר מקנדה כיצד מקומות עבודה מלחיצים מגדילים את הסיכון למחלות לב אצל גברים.

 

החוקרים הקנדים ממספר מוסדות מחקר במחוז קוויבק ביקשו לבחון את ההשפעות של 'מודלים מגבירי לחץ' שנהוגים כיום במקומות עבודה. בין השאר התמקדה הבדיקה במצבי לחץ שבהם העובדים מרגישים לחץ לשפר ביצועים – למרות שבפועל יש להם שליטה חלקית ביותר ביכולת להשפיע על איכות והיקף עבודתם. מעבר לכך, נבחן מנגנון נוסף של 'חוסר איזון בין המאמצים לתגמולים', שבא לידי ביטוי כאשר העובדים מרגישים שהם לא זוכים בתגמול מספק להשקעה שלהם בעבודה, ואינם מתוגמלים כראוי באמצעות תשלום, קידום, הכרה מהמעסיק או תחושת הגשמה עצמית.

 

המחקר בוצע בקרב 6,465 עובדי "צווארון לבן" במחוז קוויבק בקנדה בגיל 45 ממוצע, אשר בעת הגיוס למחקר לא היו מאובחנים עם מחלות לב. המחקר היווה חלק ממחקר מעקב נרחב במחוז קוויבק בדם PROQ (Prospective Quebec Cohort). במעקב שנמשך 18 שנים, משנת 2000 עד 2018, נבחנו הלחצים במקום העבודה באמצעות שאלונים מותאמים, ולצד זאת נאספו נתונים על מחלות לב וכלי דם מתיקיהם הרפואיים של הנבדקים בעזרת אלגוריתמים מתוקפים.

 

מבין 3,118 הגברים שנכללו במחקר, בתקופת המעקב 571 אובחנו עם מחלת לב כלילית. חשיפה ללחץ כלשהו מבין שני סוגי הלחצים שנבדקו במקום העבודה העלתה ב-49% את הסיכון לפתח מחלת לב כלילית אצל הנבדקים. שילוב של לחצים במקום העבודה: הן בלחץ לשיפור ביצועים והן בחוסר איזון בין ההשקעה לתגמולים – הגדילו יחד פי 2.03 את הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית. בהשוואה לגברים שלא חוו כל לחצים במקום העבודה, גם לחץ נפשי בעוצמה נמוכה היה מלווה במחקר בעלייה של 15% בסיכון לפתח מחלת לב כלילית. הנתונים התקבלו לאחר נטרול משתנים מתערבים, לרבות רמת השכלה, מצב זוגי, עישון סיגריות, הרגלי שתייה ואבחון במחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם וסוכרת.

 

נמצא כי מבין הגברים שאובחנו עם מחלת לב כלילית, כחמישית (110 גברים) אובחנו תוך חמש שנים מהחשיפה למתח הנפשי במקום העבודה, ואילו הרוב (70%, 399 גברים) אובחנו עם מחלת הלב לאחר חמש השנים ויותר מפרישתם ממקום העבודה.

 

בהמשך בוצע ניתוח גם ל-3,347 הנשים שנכללו במחקר, אשר מתוכן 265 פיתחו מחלת לב כלילית בתקופת המעקב, אולם הקשר בין לחצים במקום העבודה לתחלואה הלבבית לא היה מובהק בקבוצה זו.

 

החוקרים מסכמים כי לחצים במקום העבודה ומתן תגמול על עבודה לפי ביצועים כגורם לחץ משמעותי – מדגימים קשר להתפתחות מחלת לב כלילית בקרב גברים. לדבריהם, על רקע הממצאים, יש חשיבות רבה בפיתוח תוכניות התערבות להפחתת לחץ ומתח נפשי בקרב גברים במקומות עבודה ככלי שעשוי לשמש למניעת תחלואה לבבית. כמו כן קראו החוקרים להוסיף ולחקור לעומק את היקף התופעה בקרב נשים.

 

המחקר מומן על ידי המכונים הקנדיים לחקר הרפואה (CIHR), וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2023 של כתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes.

 

חוסר איזון בין ההשקעה לתגמול

 

ממצאי המחקר מלווים בעבודות נוספות שממחישות את ההשפעות המזיקות של לחץ ומתח נפשי על תחלואה לבבית. כך, בספטמבר 2021 מצאו חוקרים אמריקאים כי במעקב שנמשך בממוצע 6.5 שנים, לחץ נפשי היה מלווה בעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, כאשר הכפלה ברמות הורמון הלחץ קורטיזול הובילה לעלייה של 90% בסיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים, בהם התקפי לבשבץ מוחיאנגינה פקטוריס ואי ספיקת לב.

 

ההשפעה של לחץ כרוני על מחלות לב מוסברת בספרות המדעית בשורה של גורמים, ובין השאר בהשפעה ישירה תוך התפתחות מנגנוני דלקתיות והשפעות ישירות של הורמון הלחץ קורטיזול על פעילות הלב ועל מדדים לבביים כמו דופק מהיר, עלייה בלחץ הדם והיצירות כלי הדם בלב. השפעות אלו עשויות לדרוש מהלב פעילות מוגברת כדי לספק חמצן לאיברי הגוף ולהוביל כתוצאה מכך להתפתחות מחלות לב, לרבות מחלת לב כלילית, הפרעות בקצב הלב ואי ספיקת לב. ללחץ נפשי גם השפעות עקיפות על תחלואה לבבית דרך השפעותיו על תזונה לא בריאה ואי הקפדה על פעילות גופנית, על העדר שעות מנוחה מספקות ועל הרגלי שינה לא בריאים.

 

בארה"ב כבר עלתה בשנים האחרונות למודעות ההשפעה המזיקה של לחצים במקום העבודה על תחלואה לבבית. מספר ארגוני מומחים אף פרסמו ניירות עמדה לעודד סביבה בריאה במקומות עבודה, ובין השאר מתן זמן לפעילות גופנית סדירה, כדי להפיג מתחים בקרב העובדים.

 

מספר מחקרים מתמקדים בשנים האחרונות בנזקיהם של לחצים במקומות העבודה על בריאות האדם, אולם הממצאים אינם עקביים. מספר עבודות מזהות קשר בין לחצים במקום העבודה למחלות לב שונות, בדומה למחקר הנוכחי. אולם הקשר למחלות אחרות פחות ברור. כך, מטה אנליזה מסין, שפורסמה במאי 2019 בכתב העת International Journal of Cancer, מצאה קשר בין לחץ במקום העבודה לעלייה בסיכון לסוגים מסוימים של סרטן, בהם סרטן המעי הגס, סרטן הריאה וסרטן הוושט. אולם מנגד ישנם מחקרים ששוללים קשר זה.

 

על רקע הממצאים קראו חוקרים בעבודה הנוכחית למעסיקים במקומות עבודה לבצע פעולות יזומות לעודד אורח חיים בריא בקרב העובדים, לרבות עידוד לתזונה בריאה.

 

החוקרים מציינים כי גם אצל נשים ייתכן שמתח נפשי במקום העבודה מלווה בעלייה בסיכון לתחלואה לבבית, למרות שקשר זה לא זוהה במחקר. זאת מאחר ונשים מפתחות מחלות לב לרוב בגיל מאוחר יותר, לאחר גיל המעבר והירידה בהפרשת ההורמונים הנשיים, וייתכן שמסיבה זו קשה יותר לזהות קשרים בין מתח נפשי בעבודה לבין מחלות לב, וכי למשימה זו נדרשת ככל הנראה בדיקה מעמיקה לתקופה ממושכת יותר.

 

Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes, doi: 10.1161/CIRCOUTCOMES.122.009700