מושתלים
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
לראשונה: לב של חזיר מהונדס גנטית הושתל בהצלחה באדם
פריצת דרך נוספת בתחום השתלות האיברים: חוקרים אמריקאים מדווחים לראשונה על השתלה מוצלחת של לב שמקורו מחזיר מהונדס גנטית בחולה לב. ההשתלה מקדמת משמעותית השתלות איברי חיות מהונדסות שמפחיתות מהסיכון לדחייה עתידית של האיבר המושתל
חולה לב בן 57 עם מחלת לב מסכנת חיים עבר לראשונה בעולם השתלה מוצלחת של לב שמקורו בחזיר מהונדס גנטית – במסגרת טיפול רפואי פורץ דרך שמעניק תקווה לרבבות חולים בעולם שנזקקים להשתלות איברים.
ניתוח ההשתלה שארך כשמונה שעות בוצע במרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד ביום שישי שעבר. מצבו של המושתל יציב, וליבו החדש נקלט בגופו בהצלחה. "הלב הצליח לייצר דופק, והפך למעשה לליבו של המטופל", אמר בהתרגשות מנהל התוכנית להשתלות לב במרכז הרפואי שביצע את הניתוח, פרופ' בארטלי גריפית' מאוניברסיטת מרילנד לכלי התקשורת. "הלב פועם ונראה תקין. אנו נרגשים מאוד, אך איננו יודעים מה יוליד המחר, כי פעולה מסוג זה מעולם לא בוצעה בעבר".
המושתל, דויד בנט בן ה-57 ממרילנד, ביקש לעבור את ההשתלה פורצת הדרך לאחר שהיה למעשה במצב קשה ביותר ובסיכון לתמותה אם לא יעבור השתלת לב מיידית, לאחר שמיצה טיפולים חלופיים, ומחלתו הייתה קשה מדי מכדי שיוכל לקבל תרומת לב אנושי. בארה"ב דווח כי בעקבות ההשתלה מצבו הרפואי יציב, אם כי הוא טרם יצא מכלל סכנה, ועדיין מחובר בצינורות למכשיר לב-ריאה שתמך בו בחיים לפני ההשתלה, למקרה שתידרש הפעלה מיידית של המכשיר מחדש – מצב רפואי שגם מושתלי לב אנושי נדרשים לו לעתים. לדברי רופאיו, במידה והלב ימשיך בפעילותו, ינותק בנט מהחיבור למכשיר בהמשך השבוע.
כמו כן, בנט עובר ניטור רציף לסימני דחייה של הלב החדש, אם כי ביממות הראשונות לאחר ההשתלה שנחשבות כקריטיות לא תועד אירוע חריג כלשהו, ודומה כי לב החזיר נקלט בגופו. בנט גם עובר ניטור לזיהומים מנגיפים שתוקפים חזירים מסוג רטרו-וירוס, למרות שהסיכון להידבקות בנגיפים אלה בעקבות ההשתלה נחשב לנמוך.
בשיחה עם משפחתו לפני הניתוח אמר בנט כי "זה היה עבורי או למות או לעבור את ההשתלה הזו. אני רוצה לחיות. אני יודע שזו ירייה באפלה, אבל זו החלטתי האחרונה".
חיוך על הפנים
לדברי הרופא פרופ' גריפית', תוכנית הניסוי הוצגה לבנט לראשונה באמצע דצמבר בשיחה שתוארה על ידו כ"משונה". לדבריו, "אמרתי 'איננו יכולים לתת לך לב אנושי, כי אינך מועמד מתאים, אבל אולי נוכל לתת לך לב מחיה, מחזיר. זה מעולם לא נעשה בעבר, אבל לדעתי נוכל לעשות זאת'. לא הייתי בטוח שהוא מבין אותי, ואז הוא חשב ושאל: 'אז אני אעשה קולות של 'אוינק?'"
בריאיון לעיתון הניו יורק טיימס אמר בנו, דוד בנט ג'וניור, כי "אבא שלי היה כבר על ערש דווי, והרופאים עשו ככל שביכולתם להחזיק אותו בחיים. הם העריכו שנותרו לו פחות משישה חודשים לחיות, והציגו את הטיפול כניסיוני ביותר אשר עלול לסכן את חייו. היה לו קשה מאוד לקבל את ההחלטה, אך בסופו של יום, ההשתלה הזו הייתה התקווה הטובה ביותר שלו לצאת מבית החולים ולקבל במידה מסוימת איכות חיים נורמלית. הלוואי שהיינו יודעים יותר, אך אנו לומדים הרבה בכל יום אתו, ועד עכשיו אנו שמחים עם ההחלטה להתקדם בהשתלה, והוא במצב טוב מאוד עם חיוך גדול על הפנים".
הבן סיפר כי בתחילה, כשאביו סיפר לו על התוכנית להשתילו בלב של חזיר, הוא חשב כי האב סובל מירידה קוגניטיבית. "הוא היה מאושפז בבית חולים מעל לחודש, וידעתי שהוא עשוי לפתח טשטוש הכרה. אמרתי לעצמי – אין סיכוי שזה הטיפול שהציעו לו".
לב החזיר אגב לא היה האיבר הראשון שמקורו בחזיר שהושתל בגופו: לפני כעשור הוא עבר השתלת מסתם שמקורו בחזיר, כאחד הטיפולים במחלה הלבבית ממנה הוא סובל. "חשבתי שאבא שלי מתבלבל עם הטיפול שעבר בהחדרת המסתם. אך פתאום הבנתי 'הוא אומר לי את האמת ולא משתגע. והוא יהיה החולה הראשון שיעבור את הטיפול הזה׳", סיפר הבן.
עריכה ושיבוט של גנים
פריצת הדרך מדווחת חודשים ספורים לאחר שפורסם על השתלות פורצות דרך של כליות שמקורן בחזירים בבני אדם שמתו מוות מוחי במסגרת ניסויים רפואיים במכון ההשתלות NYU Langone המסונף לאוניברסיטת ניו יורק (NYU).
בשנים האחרונות עמלים צוותי מדענים על גידול חזירים מהונדסים במטרה לעשות שימוש באבריהם להשתלות בבני אדם. המטרה לבצע פעולות בהנדסה גנטית שיפחיתו את הסיכון שאיברי החזירים יידחו על ידי גוף אנושי. שיטות חדשות לעריכת גנים וטכנולוגיות שיבוט בעשור האחרון קידמו משמעותית את המחקר בתחום.
אחת מפריצות הדרך נרשמה בשנת 2012 עם פיתוחה של טכנולוגית הקריספר ובשמה המלא 'Crispr-Cas 9', טכנולוגיה שאף זיכתה את ממציאותיה מארה"ב וגרמניה בפרס נובל בכימיה בשנת 2020. הטכנולוגיה מאפשרת למעשה לבצע "עריכה" של גנים באמצעים פשוטים ונגישים יחסית באמצעות מעין "מספריים מולקולריות" שביכולתן לערוך כמעט כל רצף בדי.אנ.איי של התאים. במסגרת שיטה זו ניתן להוציא תכונות מסוימות מהמטען הגנטי בתאי החיות המהונדסות, לרבות תכונות שמובילות לכך שאיבריהן יידחו כשיושתלו בבני אדם.
חזירים מהווים חיות מוצלחות על פני יונקים אחרים ל"גידול איברים המיועדים להשתלות" מאחר וקל לגדלם והם מגיעים לגודל של אדם תוך שישה חודשים בלבד. מסיבה זו בשנים האחרונות כבר מבוצעות בשגרה השתלות של מסתמי לב של חזירים באופן שגרתי בבני אדם עם הפרעות קצב וכן מבוצעים ניסויים מוצלחים בהשתלת תאים עובריים מהלבלב של חזירים לחולי סוכרת סוג 1 – ניסויים שהצביעו על יעילות בחידוש יכולתו של הגוף לייצר אינסולין. כמו כן, מספר מחקרים בוחנים השתלות עור של חזירים, ובאוקטובר 2019 דיווחו חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי מסצ'וסטס ג'נרל על פריצת דרך בתחום, כשהצליחו להשתיל רקמות עור מחזירים מהונדסים בנפגעי כוויות.
במחקרים נוספים, איברי חזירים – לרבות כליות ולב – הושתלו בהצלחה בקופים, אם כי השתלות אלה עד כה עדיין לא הפיגו חששות בטיחותיים מהשתלות איברי חזירים בבני אדם. באחד המחקרים שתועד באפריל 2016 בכתב העת Nature Communications, לב של חזיר שעבר תהליכי הנדסה גנטית הצליח להחזיק מעמד ולפעום מעל לשנתיים כשהושתל בקוף בבון.
בדיווח הנוכחי נמסר כי החזיר שליבו שימש לצורך ההשתלה – מקורו בחווה במדינת ווירג'יניה של חברת Revivicor. חווה במדינת איואה של אותה החברה הייתה המקור לחזירים שכליותיהם הושתלו לפני מספר חודשים לראשונה בניו יורק. טכנולוגיית הנדוס החזירים של החברה אושרה במהלך תקדימי בדצמבר 2020 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למטרות שימוש בבני אדם – הן לצורכי מזון והן למטרות טיפולים רפואיים. בין השאר הטכנולוגיה מאפשרת לבצע שינויים גנטיים באופן שיפחית מרכיבים אלרגניים בחזירים המיועדים לאכילה – כדי שאכילתם תהיה בטוחה יותר.
במקרה הנוכחי דווח כי בחזיר המהונדס בוצעו 10 התאמות גנטיות, כאשר ארבעה גנים נוטרלו לחלוטין, לרבות גן אחד שקודד למולקולה שגורמת לתגובה אגרסיבית של דחיית שתל בבני אדם. גן נוסף נוטרל במטרה למנוע מלב החזיר להמשיך ולגדול לאחר ההשתלה בגוף החולה. ובנוסף, למטען הגנטי (הגנום) של החזיר המהונדס הוחדרו שישה גנים אנושיים במטרה להפוך את איבריו לידידותיים יותר עבור המערכת החיסונית האנושית לאחר שיושתלו.
במהלך ההשתלה דווח כי נעשה שימוש בתרופה חדשה שמפותחת על ידי חברת התרופותKiniksa אשר מדכאת את המערכת החיסונית של החולה ומונעת את דחיית השתל. החברה מפתחת בשנים האחרונות נוגדן חד שבטי בשם KPL-404 המיועד למניעת דחיית איברים שהושתלו וכן למחלות שמאופיינות בפגיעה בתפקוד המערכת החיסונית כמו דלקת מפרקים שגרונתית, תסמונת סיוגרן וזאבת. כמו כן נעשה בהשתלה הנוכחית שימוש במכשיר רפואי חדיש ששמר את ליבו של החזיר פועם עד להשתלה עצמה.
"עידן חדש ברפואה"
דווח כי ההשתלה הניסיונית אושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בהליך מזורז לאחר אישורים רבים שהוגשו בשבועות האחרונים, בערב השנה האזרחית החדשה 2022.
במרכז הרפואי דיווחו כי במהלך ההשתלה אירועו מספר תהפוכות יוצאות דופן. כפי שתיאר ד"ר גריפית, "האנטומיה של לב החזיר הייתה מעט משונה, והגבנו בקריאות 'הו הו', עד שהתחלנו לבצע מספר התאמות חכמות בשיטות של כירורגיה פלסטית, כדי להתאים בין כלי הדם של החולה ללב המושתל". לדבריו, לאחר שחובר הלב לכלי הדם, "הוא החל לפעול מיד, להתכווץ ולהזרים דם לגוף המטופל".
בעקבות הדיווח השבוע נשמעו חוקרים רבים שהביעו תקווה כי ההשתלה הנוכחית מקדמת "עידן חדש ברפואה" שבו ניתן יהיה להשתיל איברי חזירים מהונדסים כתחליף להשתלות איברים אנושיים, וזאת על רקע המחסור העולמי באיברים להשתלות וזמני המתנה שהולכים ומתארכים בעולם כולו. בשנתיים האחרונות במהלך מגפת הקורונה דווח על החמרה בזמני ההמתנה המתארכים להשתלות איברים במדינות העולם, ואף בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, עלה ב-10% מספר הממתינים להשתלות איברים מ-1,153 ממתינים בשנת 2019 ל-1,266 ממתינים בשנת 2020.
אמנם חוקרים מבהירים כי על המדע עוד לעבור שלבים רבים של בדיקות לפני שהשתלות איברי חזירים יוכלו להפוך לשגרתיות, אולם גם כיום בהשתלות איברים אנושיים, בתנאים של התאמה מיטבית בין החולה לתורם איברים, קיים עדיין סיכון מסוים לדחייה של השתל.
ניסיונות ברפואה לעשות שימוש בדם ועור של חיות מתועדים כבר מאות בשנים. תחום השתלות האברים מבעלי חיים המכונה במדע המכונה ברפואה Xenotransplsantation (ובעברית: "השתלה שלא מבן מינו") צבר ניסיונות לא מוצלחים בעשורים האחרונים, ורק בשנה זו החלו דיווחים אופטימיים כי בעזרת שיטות הנדסה גנטית בחזירים – השתלות אלה עשויות להצליח.
עוד בשנת 1964 ביצע מנתח ההשתלות האמריקאי פרופ' קית' רימתסמה השתלות כליה של קופי שימפנזה בבני אדם, אולם רוב המושתלים מתו תוך זמן קצר, והמטופלת ששרדה לפרק הזמן הארוך ביותר לאחר ההשתלה מתה בחלוף תשעה חודשים, אם כי באותה תקופה לא היו זמינים טיפולים ממושכים בדיאליזה ופיתוח תרופות למניעת דחיית השתל היה בחיתוליו. בשנת 1983 השתיל הכירורג האמריקאי ד"ר לאונרד ביילי מהמרכז הרפואי לומה לינדה בקליפורניה לב של קוף בבון בתינוקת אמריקאית בשם 'בייבי פיי' (Baby Fae), שמתה כעבור 21 יום.