נזאל פוליפוזיס
מנהלי קהילה
מחקר: ויטמין D עשוי להועיל לנזאל פוליפוזיס
על רקע עבודות שמזהות חוסרים בוויטמין D אצל המאובחנים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף – חוקרים זיהו תועלת במתן תוספת ויטמין D למתמודדים
סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף – נזאל פוליפוזיס – היא מחלה כרונית המאופיינת בדלקת כרונית בסינוסים ובהתפתחות פוליפים באף – גושים של רקמה רירית משגשגת שצומחים בסינוסים או במעברי האף, המצפים את דופן חלל האף מבפנים. התופעה מלווה בתסמינים אופייניים, לרבות נזלת וגודש באף, כאבי ראש, פגיעה בחוש הריח ולעתים גם בחוש הטעם, ובמקרים חמורים במיוחד עשויה להוביל להרחבה של מבנה האף ושינויים אנטומיים במבנה הפנים.
מחקרים לאחרונה זיהו כי המאובחנים עם נזאל פוליפוזיס נוטים להציג רמות נמוכות של ויטמין D – ויטמין שמקורו העיקרי בספיגה מקרני השמש וכן ממספר סוגי מזונות, אשר נקשר בעשורים האחרונים ליתרונות בריאותיים רבים – בעיקר בשיפור מבנה העצמות, כשהוא ניתן בשילוב סידן, וכן לשיפור בריאות הלב ואף למניעת סרטן. בין המזונות שמספקים כמויות משמעותיות של ויטמין D נכללים חלב וגבינות וסויה, וכמו כן יש דגני בוקר ומיצים המועשרים בוויטמין.
עתה מצאו חוקרים מאיראן כי מתן ויטמין D למאובחנים עם נזאל פוליפוזיס עשוי לסייע בטיפול במחלה ובהפחתת התסמינים.
גודש באף, כאבי פנים וירידה במצב הרוח
ברקע למחקר מזכירים החוקרים עדויות שפורסמו לאחרונה שהדגישו את ההשפעה האימונו-מודולטורית של ויטמין D בהפחתת שינויים דלקתיים שעשויים להשפיע על התפתחות סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של נטילת תוסף ויטמין D על תסמינים של נזאל פוליפוזיס.
המחקר בוצע בשיטה אקראית כפולת סמיות, וכלל 59 מאובחנים בוגרים עם דלקת סינוסים כרונית ופוליפים באף (CRSwNP) שמלווה בפעילות ביולוגית שמאפיינת דלקת סוג 2 – דלקת המשותפת גם למחלות נוספות כגון אסתמה מסוגים מסוימים, אלרגיות שונות ודלקת וושט אאוזנופילית. כל החולים תועדו עם חסר בוויטמין D (רמות ויטמין D נמוכות מ-20 ננוגרם/מ"ל) או רמות לא-מספקות של הוויטמין (רמות ויטמין D נמוכות מ-30 ננוגרם/מ"ל), והשלימו ניתוח אנדוסקופי של הסינוסים לטיפול בבעיה. לנבדקים בקבוצת המחקר הותאם טיפול בתוסף וויטמין D מדי יום לאחר הניתוח – במינון של 5,000 יחידות בינלאומיות (IU) ליום, ואילו בקבוצת הביקורת ניתן במקביל טיפול דמה (פלסבו).
במסגרת המחקר נבחן השינוי בתסמיני החולים בהשוואת המצב לפני הניתוח ושמונה שבועות לאחר ההתערבות הניתוחית, וזאת על-בסיס מדדים המבוססים על שאלונים שונים, בהם שאלוני SNOT-22, LK ו-VAS שמעריכים את חומרת תסמיני המחלה. כך, למשל, שאלון SNOT-22 מעריך חומרת תסמינים אפיים – לרבות גודש וחסימת האף, סימנים נלווים של מלאות באוזניים וכאבי פנים וסחרחורות, הפרעות שינה ועייפות, הפרעות בצב הרוח – לרבות עצב, תסכולים וירידה בתפקוד בבית ובעבודה ופגיעות בחוש הריח והטעם ושיעול.
שמונה שבועות לאחר הניתוח, ריכוז ויטמין D בדם בקרב נבדקים בקבוצת ההתערבות עמדו בממוצע על 38.66 ננוגרם/מ"ל, בהשוואה לרמות ויטמין D ממוצעות של 23.45 נונוגרם/מ"ל באלו בזרוע טיפול הדמה. בשתי הקבוצות נרשם שיפור מובהק סטטיסטית במדדים שנבחנו: בקבוצת ההתערבות נרשם הבדל ממוצע של 24.467 במדד SNOT-22, 6.733 במדד LK ו-9.167 במדד VAS ובקבוצה בה ניתן טיפול דמה תועד הבדל ממוצע של 23.034 במדד SNOT-22, 5.862 במדד LK ו-8.379 במדד VAS. הממצאים מדווחים בגיליון פברואר 2025 של כתב העת Acta Otolaryngology.
השפעה על מערכת החיסון והפחתת דלקתיות
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בתועלת אפשרית של ויטמין D לאחר ניתוח סינוסים אנדוסקופי להקלה על תסמיני דלקת סינוסים כרונית עם פוליפים באף. במחקר גם לא זוהו בעיות בטיחותיות במתן תוסף ויטמין D למאובחנים במחלה לאחר הניתוח, כאשר צוין כי כולם תועדו עם חסרים בוויטמין.
החוקרים לא בחנו את מקור הקשר בין תוסף ויטמין D לשיפור סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף – אך מעלים מספר השערות בהקשר זה. בין השאר, החוקרים מציינים כי ככל הנראה הוויטמין משפיע על תגובה של מערכת החיסון שמובילה לירידה בפעילות של נזאל פוליפוזיס, לפי מחקרים מסוימים ככל הנראה גם במנגנון שמדכא חלבונים-ציטוקינים מעודדי דלקתיות כמו TNF אלפא ואינטרלוקין 5 – חלבונים שמהווים יעד לתרופות ביולוגיות שונות שמטרתן לבלום מחלות כרוניות המבוססות על דלקתיות יתר.
בנוסף, מחקרים בחיות הציגו השפעות של ויטמין D שמגנות על מערכת העצבים ועשויות למנוע פגיעה בבלוטות הריח באף. ייתכן גם כי ויטמין D נוגד פעילות חיידקית – וכך עשוי לבלום נזאל פוליפוזיס בהתאם להיפותזה הטוענת כי מקור המחלה בפעילות חיידקית מוגברת באף, בין השאר של חיידק הסטפילוקוק הזהוב.
ממצאי המחקר מלווים בעבודות בשנים האחרונות שמתעדים חוסרים נרחבים של ויטמין D באוכלוסייה, לרבות בישראל שטופת השמש. לפי סקר התזונה של משרד הבריאות (סקר מב"ת) שנערך בקרב ישראלים בוגרים בשנים 2016-2014, רק 16.5% צורכים ויטמין D בהתאם להמלצות התזונתיות, וסקר נוסף של משרד הבריאות בקרב מבוגרים מגיל 65 ומעלה מהשנים 2015-2014 מצא כי רק 4.7% צורכים את הוויטמין בהתאם להמלצות.
מחקר מקיף בקופת חולים כללית שפורסם בשנת 2009, זיהה רמות נמוכות של ויטמין D באוכלוסייה, בעיקר בקרב נשים (51.8%) יותר מאשר גברים (45%), ובשיעור גבוה במיוחד בקרב נשים ערביות (84.8%). מחקר מהכללית שפורסם בנובמבר 2011 מצא חסר חמור במיוחד בוויטמין Dבקרב יהודים תלמידי ישיבות מהעדה החרדית בירושלים, הנוהגים ללבוש בגדים ארוכים החוסמים את קרני השמש. מחקר ישראלי נוסף שפורסם ביוני 2016 בכתב העת Nutrients, זיהה רמות נמוכות של ויטמין D בקרב ישראלים בוגרים עובדי הייטק, שכפי הנראה אינם נחשפים לשמש ברמה מספקת.
בגיל מבוגר נטילת ויטמין D וסידן כתוספי תזונה מומלצת לעתים לשיפור בריאות העצמות – למניעת דלדול עצם ואוסטאופורוזיס.