מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן המעי הגס

מנהלי קהילה

פרופ' הוברט אילה
פרופ' הוברט אילה
אונקולוגית בכירה, מנהלת המרכז לגידולים במערכת העיכול ,מכון שרת ,בית חולים הדסה עין כרם. מרצה בכירה באוניברסיטה העברית ויושבת ראש הקבוצה הישראלית לגדולי מערכת העיכול תחת האיגוד האונקולוגי.
ד
ד"ר רוית גבע
אונקולוגית מומחית בגידולים ממאירים במערכת העיכול מבית חולים איכילוב.
כמוניסרטן המעי הגסחדשותסידן בתזונה ובתוספים משפיע לטובה על הסיכון לסרטן מעי גס

סידן בתזונה ובתוספים משפיע לטובה על הסיכון לסרטן מעי גס

חוקרים מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב זיהו תועלת בהוספת סידן לתפריט היומי באמצעות תזונה ובתוספי תזונה – לבין ירידה בסיכון לסרטן המעי הגס. מה עשוי להסביר את המגמה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים, ולמרות שבשנים האחרונות מתועדת עלייה בהישרדות מסוג זה של סרטן – על רקע העלייה בהיקף הנבדקים בבדיקות דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה המשמשות לאבחון מוקדם של המחלה – עדיין שיעורי התמותה מהמחלה גבוהים יחסית.

 

לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו באוקטובר 2024, סרטן המעי הגס הוא הרביעי בשכיחותו בישראל, ובשנת 2021 אובחנו בו 2,759 ישראלים, כמחציתם (53%) גברים, כאשר מרבית החולים (75%) אובחנו עם סרטן חודרני במעי הגס והחלחולת.

 

לסרטן המעי הגס קשר הדוק גם לתזונה, ומחקרים רבים מזהים מזונות ומאכלים שמפחיתים את הסיכון למחלה, לצד מזונות שמעלים את הסיכון למחלה – למשל בשר אדום שאף הוגדר כמסרטן אפשרי בבני אדם על בסיס מחקרים על השפעתו השלילית על עלייה בסיכון לסרטן המעי הגס.

 

עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי צריכת סידן ממקורות תזונתיים ותוספים, אשר מוכרת בהשפעותיה המיטיבות על שיפור בריאות העצם, מועילה גם להורדת הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת.

 

מוצרי חלב, ירקות ותוספים

 

החוקרים מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) ניתחו נתונים ממחקר מעקב בשם NIH-AARP Diet and Health Study – מחקר שבוצע החל מאוקטובר 1995 ואסף נתונים על מטופלים בגילי 50 עד 71, לרבות צריכה קלורית והרכב התפריט היומי, עד לדצמבר 2018.

 

ממצאים קודמים במחקר זה שסוכמו לאחר כשבע שנות מעקב כבר מצאו קשר הפוך בין צריכת מוצרי חלב וסידן ובין הסיכון לסרטן המעי הגס, אולם כעת לאחר למעלה משני עשורים של מעקב – החוקרים ביקשו לבחון את הסוגייה לעומק, ולברר האם הקשר בין צריכת סידן ובין הסיכון לממאירות משתנה לפי המקור לסידן, האתר בו מתפתח הגידול או תתי קבוצות באוכלוסייה.

 

מדגם המחקר כלל 471,396 מבוגרים ללא מחלה ממארת, אשר היו במצב בריאותי טוב בתחילת הדרך (בגיל ממוצע של 62 שנים, 59.5% מתוכם גברים). צריכת סידן בתזונה נבחנה באמצעות שאלון תזונה שכלל 124 שאלות. צריכת הסידן הכוללת חושבה על ידי שילוב צריכת סידן ממקורות תזונתיים ובתוספי סידן.

 

לאורך תקופת המעקב תועדו 10,618 נבדקים שאובחנו עם סרטן המעי הגס והחלחולת. בקרב משתתפים בחמישון העליון של צריכת סידן כוללת (2,056 מ"ג/יום לנשים ו-1,773 מ"ג/יום לגברים) תועד סיכון נמוך ב-29% לסרטן המעי הגס והחלחולת לעומת אלו בחמישון התחתון של צריכת סידן (401 מ"ג/יום לנשים ו-407 מ"ג/יום לגברים). הקשר ההפוך תועד בכל אתרי הגידול, כולל המעי הגס הפרוקסימאלי – חלקו העליון הפנימי של המעי הגס (סיכון נמוך ב-25%), המעי הגס הדיסטאלי - המרוחק (סיכון נמוך ב-27%) והחלחולת (סיכון נמוך ב-39%).

 

הירידה בסיכון לסרטן המעי הגס תועדה הן בצריכת סידן ממוצרי חלב (חלב, יוגורט, גבינה, שמנת וגלידה), מאכלים נוספים שמכילים סדן ואינם מוצרי חלב – למשל ירקות ירוקים, וכן בצריכת תוספי סידן.

 

בסיכומו של דבר, כל עליה של 300 מ"ג בצריכת הסידן היומית הכוללת במזונות או בתוספים לוותה בירידה של 5% עד 10% בסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת.

 

המחקר נתמך על ידי תוכנית המחקרים של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2025 של כתב העת JAMA Network Open.

 

תרכובות מגנות ומנגנון השמדה עצמית

 

החוקרים מסכמים כי הגדלת צריכת הסידן, בפרט באוכלוסיות עם צריכה נמוכה, עשויה להיות מלווה בירידה בסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת.

 

החוקרים בעבודה הנוכחית לא בחנו מה הסיבות שקושרות בין צריכת סידן גבוהה לירידה בסיכון לסרטן המעי הגס, אולם מדגישים כי לאור הממצאים שזיהו קשר שאינו תלוי במיקומו של הגידול במעי, ככל הנראה מדובר בקשר שאינו תלוי מיקום. מחקרים אחרים מצאו כי סידן נקשר לחומצות מרה ולחומצות שומן בקיבה, והתרכובות שנוצרות עשויות להגן על רירית המעי מפני פעילות ממארת ולנטרל נזק למטען הגנטי (די.אנ.איי) של תאי המעי הגס ולפעילות דלקתית באזור זה. תצפיות במעבדה זיהו כי סידן מעודד השמדה עצמית (אפופטוזיס) של תאים ממאירים. עוד נמצא במחקרים כי סידן מסייע לווסת את מנגנון השגשוג (פרוליפרציה) של תאי רירית המעי, ובכך עשוי למנוע התפתחות תאים סרטניים. סידן גם פועל לרוב יחד עם ויטמין D, לרבות בשמירה על מבנה העצמות, ויתכן כי גם בהקשר לסרטן המעי הגס – צריכת סידן מלווה בעלייה בספיגה של ויטמין D אשר באופן זה משפיעה על ירידה בסיכון להתפתחות סרטן.

 

ממצאי המחקר מעלים למודעות את בעיית המחסור בסידן בקבוצות אוכלוסייה מסוימות. בארה"ב מזוהה המחסור בין השאר בקרב נשים, שחורים ואסיאתיים. בישראל, לפי סקרי התזונה של משרד הבריאות, בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכת סידן באוכלוסייה הבוגרת בגילי 75-35, אולם עדיין נכון לסקר האחרון שבוצע בשנים 2011-2009, רבע (25.7%) מהגברים ופחות מעשירית (7.7%) מהנשים צרכו סידן לפי הכמות המומלצת העומדת על 1,000 עד 1,300 מ"ג סידן ליום לבוגרים בהתאם לגיל ולהיריון.

 

עוד על ההמלצות לצריכת סידן באוכלוסייה

 

JAMA Network Open, doi:10.1001/jamanetworkopen.2024.60283