סרטן השד הוא הגידול הסרטני השכיח בישראל וברבות ממדינות המערב, אשר לפי הערכות אחת מכל שמונה נשים צפויה לפתח במהלך החיים.

בארץ, לפי נתוני משרד הבריאות, שיעורי התחלואה בסרטן השד עומדים על 78 לכל מאה אלף נשים, מקום 26 בעולם לפי השוואה של ארגון הבריאות העולמי, כשבמקומות הראשונים ממוקמים בלגיה, הולנד ולוקסמבורג. בשנת 2019 אובחנו בארץ 5,539 ישראליות עם סרטן השד – מרביתן (87.6%) עם גידול חודרני בשד ו-3% עם סרטן שד גרורתי.

סרטן השד הוא גם הקטלני ביותר, ובישראל כחמישית ממקרי התמותה מסרטן בקרב נשים נגרמים כתוצאה מסרטן חודרני של השד, ומדי שנה נפטרות כ-1,000 ישראליות מהמחלה, רובן מבוגרות.

לצד המחיר הקשה שגובה המחלה – מתברר כי הטיפולים החדשים והמתקדמים לסרטן השד, בהם טיפולים בתרופות ביולוגיות ואימונותרפיה וטיפולי הקרנות מתקדמים שמבוצעים בדיוק רב יותר – תורמים כולם לירידה בתמותה מהמחלה, לצד התרומה של בדיקות הסקר לאבחון מוקדם של המחלה באמצעות ממוגרפיה – שהופכות רווחות יותר, ובישראל מומלצות כיום לכלל הנשים מגיל 50 עד 74 אחת לשנתיים, ולנשים בסיכון כבר מגיל 40 – אחת לשנה.

כעת מצאו חוקרים אמריקאים כי למרות גידול האוכלוסייה, התמותה מסרטן השד בארה"ב פחתה ביותר מחצי ב-44 השנים האחרונות כתוצאה ממגמות אלה.

יותר שורדות

המחקר בוצע במאמץ משותף של קונסורציום לאומי של חוקרים בשם CISNET – רשת התערבות ומעקב אחר מחלות סרטן. CISNET הוקמה בשנת 2000 על ידי המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) כדי לבחון את ההשפעה של מעקב, בדיקות סקר וטיפול בסרטן על היארעות ותמותה. לשם כך נדרשים אלגוריתמים ממוחשבים מתוחכמים המסוגלים להעריך את המהלך הטבעי של המחלה ואת מסלולי הטיפול האופייניים לחולים בודדים, ולאחר מכן לתרגם מידע זה לנתונים ברמת האוכלוסייה.

המחקר הנוכחי, שבוצע על ידי חוקרי הקונסורציום בהובלת חוקרים מאוניברסיטת סטאנפורד בקליפורניה, התבסס על נתונים שנאספו בארה"ב בין השנים 1975 ל-2019, אשר הוכנסו לארבעה מודלים סימולטורים שונים.

עיבוד הנתונים העלה כי מספר מקרי המוות מסרטן השד ירד ב-58% לאורך השנים כתוצאה משילוב של בדיקות סקר ושיפור בטיפול – ירידה משיעורי תמותה של 48 לכל מאה אלף נשים בשנת 1975 ל-27 לכל מאה אלף בשנת 2019, וזאת למרות שבאותה התקופה האוכלוסייה גדלה.

בהתבסס על הסימולציות החישוביות שיצרו החוקרים, ניתן היה לקבוע כי עיקר הירידה בתמותה נבע מהגידול בסיכויי ההישרדות מסרטן שד גרורתי חוזר משנת 2000, אז עמדה ההישרדות הממוצעת של מטופלות אלו על 1.9 שנים בלבד – עד שנת 2019, אז הגיעה ההישרדות הממוצעת ל-3.2 שנים. באותן השנים, שיעורי ההישרדות מסרטן שד הורמונאלי גרורתי חוזר שמאופיין בקולטנים להורמון האסטרוגן (ER+) לוו בתוספת ממוצעת של שנתיים וחצי, ואילו שיעורי ההישרדות של גידולים שאינם הורמונאליים עלו באותה התקופה בחצי שנה בממוצע בלבד.

במחקר בוצע חישוב לגבי תרומתם של מרכיבים שונים למגמה המבורכת של ירידה בתמותה מסרטן השד. נמצא כי כמעט שליש (29%) מהירידה בתמותה נובעת מההתקדמות בטיפול בסרטן שד גרורתי – סרטן שד שהתפשט לאזורים אחרים בגוף וידוע כסרטן שד בדרגה 4, או סרטן שד חוזר. למרות שסוגי סרטן מתקדמים אלה אינם נחשבים ברי ריפוי, נשים עם סרטן שד גרורתי חיות כיום זמן רב יותר מאי פעם. בנוסף, ניתן להסביר רבע מהירידה (25%) בשיפור הנגישות של נשים לבדיקות ממוגרפיה לאבחון מוקדם של סרטן השד, ואת שאר הירידה (46%) ניתן להסביר בשיפור בטיפולים חדשים לסרטן שד שמאובחן בשלבים 1 עד 3, הכוללים סרטן שד מקומי וסרטן שד חודרני.

המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2024 של כתב העת JAMA השייך להסתדרות הרפואית האמריקאית.

תרופות מתקדמות

המחקר מסייע לחוקרי סרטן להעריך היכן למקד מאמצים ומשאבים עתידיים כדי לצמצם את התמותה מהמחלה. "ידענו שמקרי המוות מסרטן השד ירדו בעשורים האחרונים, אבל היה קשה עד בלתי אפשרי לכמת אילו מההתערבויות שלנו היו המוצלחות ביותר ובאיזו מידה", סיפרה בראיון לתקשורת ד"ר ג'ניפר קסוול-ג'ין (Caswell-Jin), המשתייכת לצוות החוקרים. לדבריה, "סוג זה של מחקר מאפשר לנו לראות אלו מהמאמצים שלנו משפיעים ביותר והיכן אנו עדיין צריכים להשתפר".

במאמר דעה של חוקרים אמריקאים שמלווה את המחקר, נכתב כי בחמשת העשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בסיכון לתמותה מסרטן השד, "הודות לשיפור בתוצאות טיפולים ואסטרטגיות טיפוליות מבוססות מחקר שמשפרות את היכולת לזהות גידולים בשלב מוקדם ולטפל בהם במהירות, וכל זאת בהשקעה ציבורית ופרטית במחקר". לטענתם, "עם זאת, מאתגר לכמת את התרומה היחסית של כל השקעות והקידמה באבחון והטיפול בסרטן השד" – כאשר המחקר הנוכחי מסייע במשימה זו, והחוקרים אף קוראים להעמיק את התובנות בנושא. "ללא ידע מסוג זה, ההחלטות על העדיפות למחקרים עתידיים בסרטן השד לא יהיו מלאות".

החידושים הטיפוליים בסרטן שד גרורתי כוללים בשנים האחרונות בין השאר טיפולים בתרופות ביולוגיות המכוונות למסלולים ספציפיים בגוף במטרה להילחם בגידול וטיפולים אימונותרפים שמטרתם לחזק את מערכת החיסון הטבעית של המטופלות במאבק בגידול המתפשט ובגרורותיו. רק לאחרונה אישרה ועדת סל התרופות בישראל הכנסת שלושה טיפולים תרופתיים חדשים לסרטן השד לסל הבריאות הציבורי בשנת 2024 – טיפולים שהוכחו כמועילים בהארכת ההישרדות של המטופלות, ובתוכם טיפול אחד שמיועד למאובחנות עם סרטן שד מסוג טריפל נגטיב, שנחשב לקטלני במיוחד, שאובחן בשלב גרורתי או שאינו ניתן להסרה בניתוח מסיבות אחרות.

עוד על סרטן שד גרורתי

JAMA, doi: 10.1001/jama.2023.25881