מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אטופיק דרמטיטיס

כמוניאטופיק דרמטיטיסחדשותאטופיק דרמטיטיס מעלה סיכון למחלות אוטואימוניות נוספות

אטופיק דרמטיטיס מעלה סיכון למחלות אוטואימוניות נוספות

מחקר נרחב משבדיה מחזק את הקשר האוטואימוני לאטופיק דרמטיטיס: נמצא בקרב החולים סיכון גבוה לשורה ארוכה של מחלות אוטואימוניות אחרות, לרבות קרוהן וקוליטיס כיבית, דלקות מפרקים, פסוריאזיס ואף טרשת נפוצה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור דלקתית כרונית שמשלבת הפרעה עורית, הפרעה אוטואימונית של מערכת החיסון וגורמים סביבתיים, ומתבטאת בהתקפי דלקתיות בעור, יובש, נגעים אופייניים וגרד עז

 

בשנים האחרונות מתבססת ההבנה בדבר מנגנון אוטואימוני מובנה בהתפתחות המחלה, דהיינו שיבוש של מערכת החיסון הטבעית של הגוף מסיבה כלשהי שמוביל לפעילות הדלקתית המוגברת בעור. לאחר שנמצא בעבודות בעבר כי תרופות שמדכאות את פעילות המערכת החיסונית מסייעות להיטיב עם המאובחנים באטופיק דרמטיטיס, מחקרים מזהים בשנים האחרונות מנגנונים אוטאימוניים ספציפיים שעשויים להוביל להתפתחות המחלה. 

 

עתה מבססים חוקרים קשר זה, ומדגימים במסגרת מחקר נרחב נטייה מובהקת בקרב המאובחנים באטופיק דרמטיטיס לפתח מחלות אוטואימוניות נוספות שמשפיעות על אזורים ואיברים אחרים בגוף.

 

החוקרים ממכון קרולינסקה בשבדיה ביקשו לבחון את הקשר בין אטופיק דרמטיטיס למחלות אוטואימוניות אחרות, והשתמשו לשם כך במאגר לאומי של תושבי המדינה שאובחנו עם אטופיק דרמטיטיס מגיל 15 ומעלה בין השנים 2016-1968 – 104,832 חולים, מרביתם (66%) נשים, ולצידם 1,022,435 נבדקים שלא אובחנו במחלה ושימשו כקבוצת ביקורת.

 

העור, מערכת העיכול, רקמות חיבור וכלי דם

 

הממצאים העלו כי אטופיק דרמטיטיס מעלה ב-97%, כלומר כמעט פי 2, את הסיכון לפתח לפחות מחלה אוטואימונית אחת נוספת. בניתוח פרטני, למאובחנים באטופיק דרמטיטיס היה סיכון גבוה פי 3.1 לפתח הפרעות אוטואימוניות נוספות של העור; סיכון גבוה ב-75% לפתח מחלות אוטואימוניות של מערכת העיכול; וסיכון גבוה ב-50% לפתח מחלות אוטואימוניות של רקמות חיבור.

 

ביחס לקשר למחלות עור אוטואימוניות נוספות, נמצא סיכון גבוה בקרב המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס פי 9.76 להתפתחות 'דרמטיטיס הרפטיפורמיס', הקרויה גם 'מחלת דירינג' (Duhring) – מחלה שמתבטאת בשלפוחיות אדומות מלאות בנוזלים ופריחה באזורי גוף ספציפיים; סיכון גבוה פי 5.11 להתפתחות אלופציה אראטה – מחלה עורית שמתבטאת בנשירת שיער והתקרחות; וסיכון גבוה פי 4.82 להתפתחות אורטיקריה כרונית – מחלה עורית המתבטאת בנגעים אדומים ונפוחים שעשויה להיות מפושטת באזורי גוף נרחבים. כמו כן, לסובלים מאטופיק דרמטיטיס היה סיכון גבוה פי 3.34 לפתח פמפיגוס – שמתבטאת בשלפוחיות עוריות שמתבקעות בקלות, מחלה שנחשבת לנפוצה בקרב יהודים; סיכון גבוה פי 2.61 לפתח ויטיליגו – המתבטאת באובדן צבע העור וכתמים לבנים באזורי גוף שונים; ואף סיכון גבוה פי 2.52 לפתח פסוריאזיס שמתבטאת בנגעים אופייניים וקשקשת – אשר אף היא נחשבת למחלה אוטואימונית.

 

בבחינת הקשר למחלות של מערכת העיכול – למאובחנים באטופיק דרמטיטיס היה סיכון גבוה ב-96% לפתח צליאק (דגנת), מחלה אוטואימונית שמאופיינת ברגישות לגלוטן; סיכון גבוה ב-83% לפתח קרוהן; ובסיכון גבוה ב-58% לפתח קוליטיס כיבית.

 

בבחינת הקשר למחלות אוטואימוניות של רקמות החיבור – לסובלים מאטופיק דרמטיטיס זוהה סיכון גבוה פי 2.8 לפח דרמטומיוסיטיס – מחלת שריר דלקתית עם מעורבות עורית; סיכון גבוה ב-87% לפתח טרשת רב מערכתית (סלקרודרמה מפושטת) – מחלה אוטואימונית שמתבטאת בהתעבות העור ופגיעה באיברים פנימיים; סיכון גבוה ב-65% לפתח זאבת אדמנתית מערכתית; סיכון גבוה ב-46% לפתח דלקת חוליות מקשחת – דלקת מפרקים עם מעורבות מרכזית של עמוד השדרה ומפרקי הכסל והעצה; וסיכון גבוה ב-44% לפתח דלקת מפרקים שגרונתית.

 

כמו כן, מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס נמצאו במחקר בסיכון גבוה ב-36% לפתח מחלות אוטואימוניות של כלי הדם:  סיכון גבוה ב-78% להתפתחות דלקת עורק הרקה; סיכון גבוה ב-59% לפתח 'גרנולומטוזיס עם פוליאנגאיטיס' הקרויה גם 'מחלת וגנר' ומתבטאת בדלקתיות בעיקר בכלי דם באזור מערות האף, הריאות והכליות; וסיכון גבוה ב-34% לפתח פולימיאלגיה ראומטיקה, מחלה אוטואימונית שמתבטאת בכאבים באזור חגורת הכתפיים, הצוואר, הירכיים והעכוז. בנוסף זוהה סיכון גבוה ב-53% להתפתחות מצבים אוטואימוניים המטולוגיים, לרבות סיכון גבוה ב-88% לאנמיה המוליטית אוטואימונית שמבטאת מצב שבו הגוף תוקף את כדוריות הדם האדומות מסיבה כלשהי ונוצרת אנמיה.

 

בניתוח זוהה בקרב מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס גם סיכון גבוה ב-26% למחלות אוטואימוניות של מערכת העצבים, ובכלל זה סיכון גבוה ב-28% לאבחון בטרשת נפוצה – מחלה אוטואימונית שמאופיינת בפגיעה במעטפת המיאלין המגנה על תאי העצבים.

 

סיכון גבוה ב-14% תועד בקרב המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס להתפתחות מחלות אוטואימוניות אנדוקריניות, לרבות סיכון גבוה ב-43% למחלת אדיסון (מחלה אוטואימונית שמתבטאת בתת פעילות של בלוטת יותרת הכליה), סיכון גבוה ב-36% למחלת השימוטו (דלקת כרונית אוטואימונית שמתבטאת בתת פעילות בלוטת התריס), סיכון גבוה ב-18% למחלת גרייבס (מחלה אוטואימונית שמתבטאת בפעילות יתר של בלוטת התריס), וסיכון גבוה ב-8% לפתח סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים) הנחשבת לסוכרת שפורצת על רקע אוטואימוני.

 

הקשרים בין אטופיק דרמטיטיס למחלות אוטואימוניות בכללותן נותרו מובהקים גם אחר נטרול משתנים מתערבים, כמו עישון סיגריות, וזאת אף בקרב נשים הרות.

 

במחקר תועד קשר חזק יותר למחלות אוטואימוניות בקרב גברים עם אטופיק דרמטיטיס – פי 2.18 יותר מאשר בקרב נשים, וזאת ספציפית לדלקת מפרקים שגרונתית ולצליאק.

 

החוקרים מציינים כי ככלל, לחולים עם אטופיק דרמטיטיס נטו יותר להיות מאובחנים עם מספר מצבים אוטואימוניים, יותר מאשר עם מחלה אוטואימונית אחת בלבד: הסיכון לאבחון במחלה אוטואימונית אחת נוספת היה גבוה ב-89%, הסיכון לאבחון בשתי מחלות אוטואימוניות היה גבוה כבר פי 2.57, ואילו הסיכון לאבחון בשלוש עד חמש מחלות אוטואימוניות במקביל לאטופיק דרמטיטיס היה גבוה פי 3.33.

 

החוקרים מסכמים כי "ניכרת תחלואה משמעותית במחלות אוטואימוניות בקרב בוגרים עם אטופיק דרמטיטיס". המחקר מומן על ידי קרן המחקרים של איגוד רופאי אסתמה ואלרגיה בשבדיה ועל ידי החברה השבדית לרפואת עור ומין, וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2021 של כתב העת British Journa of Dermatology.

 

פעילות יתר של נוגדני IGE

 

המחקר החדש מחזק ממצאים מעבודות קודמות שדיווחו על קשר בין אטופיק דרמטיטיס לסיכון מוגבר בתחלואה אוטואימונית נלווית, בעיקר במחלות קרוהן וקוליטיס כיבית, צליאק, אלופציה אראטה המתבטאת בהתקרחות ומחלת עור מסוג ויטיליגו.

 

במחקר אמריקאי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שפורסם בפברואר 2019 בכתב העת JAAD של האקדמיה האמריקאית לרפואת עור, שהקיף מדגם שכלל מעל ל-87 מיליון איש, נמצא כי לאחר נטרול משתנים מתערבים – לבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס סיכון גבוה ב-45% לפתח תחלואה אוטואימונית נלווית, ואילו לילדים עם אטופיק דרמטיטיס סיכון גבוה פי 2.08 למחלות אוטואימוניות נוספות.

 

יחד עם זאת, מחקרים בעבר הציגו ממצאים שנויים במחלוקת בדבר קשר אפשרי בין אטופיק דרמטיטיס למספר מצבים רפואיים אוטואימוניים, לרבות סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים), מחלת השימוטו ודלקת מפרקים שגרונתית.

 

הסיבות להתפתחות מצבים אוטואימוניים נוספים בקרב חולים באטופיק דרמטיטיס אינן ידועות לאשורן. בניתוח משני שבוצע במחקר זה אותרו 92,290 אנשים עם אטופיק דרמטיטיס ומחלות אוטואימוניות מאובחנות גם אצל הוריהם הביולוגיים – מה שמעיד גם על מנגנון גנטי שמעורב בחלק מהמקרים. ככלל, לחולה עם אטופיק דרמטיטיס והורה עם מחלה אוטואימונית נמצא במחקר סיכון גבוה ב90% לפתח מצבים או מחלות אוטואימוניות בעצמו. במחקרים בעבר זוהתה נטייה גנטית לתחלואה אוטואימונית נלווית בעיקר בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות ופסוריאזיס.

 

כמו כן, גם גורמים סביבתיים עשויים להשפיע על תחלואה אוטאימונית, לרבות עישון ומצב סוציואקונומי. החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר הנוכחי מחזקים את התובנה כי טרם התגלו הגורמים המרכזיים המובילים לתחלואה אוטואימונית נלווית בקרב מאובחנים באטופיק דרמטיטיס.

 

בעשורים האחרונים נעשים ניסיונות להתחקות אחר המנגנון האוטואימוני של אטופיק דרמטיטיס. בסקירה שפורסמה באוקטובר 2004 בכתב העת Current Opinions in Allergy and Clinical Immunology דיווחו חוקרים מאוסטריה על מספר מנגנונים אוטואימוניים שמאפיינים את המחלה, לרבות תגובה של נוגדנים מסוג IgE לחלבונים אנושיים מסוימים שמתבטאים בתאים ורקמות שונות בעור. במחקרי מעבדה בבעלי חיים הודגם כי עלייה ברמות נוגדנים אלה – קשורה בתחלואה עורית חמורה יותר.

 

 

British Journal of Dermatology, doi: 10.1111/bjd.19624

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: