הטיפול ההורמונלי לגיל המעבר עבר תהפוכות בעשורים האחרונים. הטיפול שהוכח כמועיל לתסמינים האופייניים של גיל המעבר כמו גלי חום, דופק לב מואץ, מצוקה נפשית והפרעות שינה וירידה בצפיפות העצם, ספג מהלומה בשנת 2002 בעקבות מחקר מעקב אמריקאי נרחב (מחקר ביוזמת Women Health Initiative) שמצא כי הוא מעלה את הסיכון למחלות לב וכן סרטן השד ובעיקר לסרטן שד הורמונלי החיובי לקולטנים לאסטרוגן (ER+) ו/או פרוגסטרון (PR+).

פרסום הממצאים הוביל להפסקת הטיפול ההורמונלי לגיל המעבר במדינות רבות בעולם, לרבות בישראל. בהמשך התברר כי המחקר בוצע בשיטות מדעיות בעייתיות, ורוב המשתתפות בו היו מבוגרות מעל גיל 60. לאחר פרסום מחקרים נוספים שהבהירו את יתרונות הטיפול ההורמונלי במיתון תסמיני גיל המעבר – בשנים האחרונות שבים הטיפולים הללו למרפאות, אם כי עדיין בהיקפים מצומצמים יותר מבעבר.

המחקרים שקושרים בין טיפול בהורמונים לבין סרטן השד מתמקדים ברובם בנשים לאחר גיל המעבר, ואינם מתייחסים להשפעות של טיפול הורמונלי לתסמינים של גיל המעבר המופיעים בגילים צעירים ולהשפעותיו על הסיכון להתפתחות סרטן שד בגיל צעיר, לפני גיל 55.

עתה בחן מחקר בינלאומי נרחב השפעות אלה בקרב נשים צעירות שנדרשות לטיפולים הורמונליים על רקע תסמינים מוקדמים של גיל המעבר או לאחר ניתוחים גינקולוגיים כמו כריתת רחם.

המחקר מצא כי טיפול הורמונלי באסטרוגן בלבד אינו משפיע לרעה על הסיכון להתפתחות סרטן שד בגיל צעיר ואף קשור עם ירידה בסיכון למחלה בגילים צעירים. לעומת זאת, טיפול משולב באסטרוגן ופרוגסטרון לקראת גיל המעבר העלה את הסיכון לסרטן שד בקרב צעירות.

טיפול באסטרוגן לעומת טיפול משולב

החוקרים ממרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, אוסטרליה, קנדה, סינגפור, הולנד ובריטניה, בחנו את הקשר בין נטילת הורמונים לתסמינים המאפיינים את גיל המעבר לבין סרטן שד בגיל צעיר.

האנליזה התבססה על נתונים מתוך 13 מחקרי מעקב בצפון אמריקה, אירופה, אסיה ואוסטרליה שכללו נשים שהתקבלו למחקרים לפני גיל המעבר, כלומר לפני גיל 55. המחקרים עקבו אחרי נשים לאיתור מקרי סרטן שד עד גיל 55 – בתקופת מעקב שנמשכה בממוצע 7.8 שנים. נעשה במחקר שימוש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות כדי להעריך את הסיכונים הקשורים לטיפול הורמונלי עם סרטן שד בקרב צעירות, וכן הוערכו הבדלי סיכונים על בסיס הסיכון המצטבר עד גיל 55.

נכללו במחקר 547,751 נשים בגילי 16 עד 54. מתוכן, חלק קטן של 9,482 נשים (כ-2%) אובחנן עם סרטן שד בגיל צעיר, לפני גיל 55. סך הכול, 15% מהמשתתפות דיווחו על שימוש בטיפול הורמונלי, כאשר טיפול המשלב אסטרוגן ופרוגסטרון (6% מהנבדקות) וטיפול באסטרוגן בלבד (5% מהנבדקות) היו הנפוצים ביותר.

ניתוח הממצאים העלה כי הסיכון המצטבר לסרטן שד בגיל צעיר בקרב נשים שלא השתמשו בטיפול הורמונלי היה 4.1%.

טיפול הורמונלי מכל סוג לא נקשר סטטיסטית לסרטן שד בגיל צעיר. טיפול באסטרוגן בלבד נקשר לסיכון נמוך של 14% לסרטן שד בגיל צעיר, בהשוואה לנשים שלא השתמשו בטיפול הורמונלי. לעומת זאת, טיפול המשלב אסטרוגן ופרוגסטרון נקשר לסיכון גבוה ב-10% לסרטן שד בגיל צעיר, ולסיכון גבוה עוד יותר ב-18% למחלה בקרב נשים שהשתמשו בשילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון למשך יותר משנתיים, וכן לסיכון גבוה ב-15% לנשים שנטלו טיפול הורמונלי מבלי שעברו ניתוח גינקולוגי להסרת הרחם או השחלות.

הטיפול המשולב של אסטרוגן ופרוגסטרון העלה בעיקר את הסיכון לסרטן שד מוקדם השלילי לקולטנים להורמונים אסטרוגן ו/או פרוגסטרון, לרבות סרטן שד מסוג טריפל נגטיב.

המחקר נתמך על ידי גופים מובילים בעולם, לרבות המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), החברה האמריקנית לסרטן והקרן האמריקאית לחקר סרטן השד (BCRF). ממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2025 של כתב  העת Lancet Oncology.

הטיפול הבטוח

החוקרים סיכמו כי לפי הממצאים, שימוש בטיפול הורמונלי באסטרוגן בלבד היה קשור עם סיכון מופחת לסרטן שד בגיל צעיר, בעוד שטיפול המשלב אסטרוגן ופרוגסטרון היה קשור עם שכיחות גבוהה יותר של סרטן שד בגיל צעיר.

החוקרים ציינו כי ממצאים אלו דומים במידה רבה לתוצאות ממחקרים על שימוש בהורמונים וסרטן שד בגיל מבוגר יותר, ומספקים מידע חדש לקביעת המלצות קליניות לנשים צעירות יותר. הממצאים מצביעים על האפשרות כי הטיפול הבטוח ביותר לנשים צעירות עם תסמינים של גיל המעבר או לאחר ניתוחים גינקולוגים הוא טיפול באסטרוגן בלבד.

נכון להיום יש סוגים שונים של טיפול הורמונלי אסטרוגני הניתנים בגלולות, במדבקות על העור ודרך הנרתיק.

היעילות של הטיפולים ההורמונליים מיוחסת עקרונית לאסטרוגן, אולם נשים עם רחם נדרשות לרוב גם לתוספת של מרכיב פרוגסטרון לטיפול כדי למנוע את סרטן רירית הרחם.

ממצאי המחקר החדש מצביעים על כך שבקרב נשים צעירות הטיפול באסטרוגן לבדו בטוח יותר – לפחות בהקשר לסיכון לסרטן השד.

Lancet Oncology, doi: 10.1016/S1470-2045(25)00211-6