מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותמחקר: שימוש ממושך בפרצטמול מעלה את לחץ הדם

מחקר: שימוש ממושך בפרצטמול מעלה את לחץ הדם

חוקרים בריטים שבחנו מטופלים עם יתר לחץ דם מצאו כי משככי כאבים שמכילים פרצטמול ונמכרים ללא מרשם רופא עשויים במינון גבוה ובשימוש ממושך להעלות את ערכי לחץ הדם ולהגדיל את הסיכון למחלות לב


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

ברבות השנים עם העלייה בשימוש במשככי כאבים הנמכרים בחלקם ללא מרשם רופא ולעתים אף ללא פיקוח רוקח בבית המרקחת, הולך ומתבהר פוטנציאל הסיכון שתרופות אלה טומנות בחובן.

 

עם הזמן פורסמו המלצות מטעם ארגונים רפואיים מובילים להימנע משימוש ממושך במשככי כאבים מקבוצת NSAIDs, לרבות אלו שמכילים את החומר הפעיל 'איבופרופן' שהשימוש בהם רווח – מאחר ועם הזמן הם עלולים להוביל לפגיעה ברקמות מערכת העיכול ודימומים פנימיים. אזהרות אלה הובילו מטופלים רבים לבחור במשככי כאבים חלופיים, ובין השאר בתרופות הפופולאריות לשיכוך כאב שמכילות את החומר הפעיל 'פרצטמול' (Paracetamol) המכונה גם 'אצטמינופן' (Acetaminophen), אשר משווקות בישראל בין השאר בשמות אקמול, דקסמול, נובימול, אבקמול, אפרמול, סנסמול ופראמול. תרופות אלה גם נחשבו בשנים האחרונות לבטוחות יותר ממשככי כאבים מקבוצת NSAIDs בכל הקשור לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.

 

אולם עתה מצא צוות חוקרים כי גם פרצטמול עשוי בשימוש ממושך, מעבר לתופעות לוואי קלות, להעלות את הסיכון לסיבוך עתידי של עלייה בלחץ הדם – אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לתחלואה קרדיו וסקולארית. מכאן שמי שנוטלים פרצטמול לאורך זמן עשויים להימצא בסיכון גבוה יותר לפתח התקפי לב ושבץ מוחי.

 

החוקרים מאוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד ביצעו מחקר מבוקר 'כפול סמיות', שכונה מחקר PATH-BP, במטרה לאמוד את השפעת השימוש הממושך בתרופות שמכילות פרצטמול על בריאות הלב.

 

במחקר השתתפו 110 מטופלים בוגרים המאובחנים עם יתר לחץ דם. 71% מהמטופלים טופלו בתרופות להורדת לחץ דם ו-27% טופלו בסטטינים להורדת ערכי הכולסטרול הרע LDL בדם. למחצית מהמטופלים סופקו כדורי פרטצמול במינון של 1 גרם ארבע פעמים ביום ולמשך שבועיים, ואילו למחציתם סופקו תרופות דמה (פלסבו). מינון של 4 גרם ליום בו נעשה שימוש במחקר הוא המינון היומי המקסימלי של פרצטמול המומלץ בבריטניה לצורך שיכוך כאבים כרוניים, כשמינון גבוה יותר ידוע כמינון יתר שעלול לחולל נזקים בכבד.

 

החוקרים מדדו את לחץ הדם של הנבדקים במספר שיטות בתחילת המחקר וכעבור חודש, ובדקו שינויים בלחץ הדם. בהמשך הנבדקים החליפו קבוצות, כך שבסוף המחקר כל נבדק נחשף הן לפרצטמול והן לתרופת הדמה.

 

עלייה מסוכנת בלחץ הדם

 

103 מהנבדקים השלימו את שני סבבי המחקר. נמצא כי שימוש ממושך בפרצטמול למשך שבועיים, במינון של 4 גרם ליום, הוביל כעבור שבועיים נוספים לעלייה משמעותית של כ-4.7 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי, בהשוואה לתרופת דמה: מ-132.8 מ"מ כספית ל-136.5 מ"מ כספית. זאת בעוד שבקבוצה שקיבלה את טיפול הדמה לחץ הדם נותר יציב: 133.9 מ"מ כספית בתחילת הטיפול ו-132.5 מ"מ כספית כעבור חודש. גם לחץ הדם הדיאסטולי עלה קלות כתוצאה משימוש ממושך בפרצטמול: מערך ממוצע של 81.2 מ"מ כספית לערך של 82.2 מ"מ כספית, ונותר יציב בקבוצת הביקורת שטופלה בתרופת דמה.

 

המגמה זוהתה הן בבדיקות לחץ דם שבוצעו במרפאה והן בניטור למשך 24 שעות בהולטר  לחץ דם (ABPM) שבוצע ביום הראשון להשתתפות במחקר ובסופו של כל שלב.

 

החוקרים מתריעים כי העלייה בלחץ הדם הסיסטולי לאחר שימוש ממושך בפרצטמול מעידה על סיכון גבוה יותר להתפתחות מחלות לב וכלי דם. בהסתמך על הממצאים העריכו החוקרים כי שימוש ארוך טווח בפרצטמול בקרב חולים כרוניים צפוי להעלות ב-20% את הסיכון לאירוע קרדיו וסקולארי כלשהו, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי.

 

לפי החוקרים, בעוד שההערכות כי 3% עד 5% מהאוכלוסייה הבוגרת צורכים פרצמול באופן קבוע לשיכוך כאבים, בקרב אנשים עם יתר לחץ דם ההערכה כי שיעור הנוטלים פרצטמול אף גבוה יותר, כ-8%, בין השאר עקב החשש מתופעות הלוואי שנקשרות למשככי כאבים מקבוצת NSAIDs. לפי החוקרים, "בהתחשב במספר הגדול של אנשים שנוטלים פרצטמול בקביעות, עלייה של 4.7 מ"מ כספית בלחץ הדם סיסטולי, כפי שנצפתה, עשויה להיות בעלת השלכות משמעותיות על האוכלוסייה בכללותה".

 

המחקר מומן על ידי איגוד הלב הבריטי (BHF), וממצאיו מדווחים בגיליון פברואר 2022 של כתב העת Circulation. החוקרים ממליצים כי בהתאם לממצאי המחקר, מטופלים שנוטלים פרצטמול לאורך תקופה ממושכת יעקבו אחר לחץ הדם באופן סדיר, ובמקרה של עלייה בלחץ הדם – יפנו לטיפול רפואי.

 

המחקר משיק לעבודות תצפיתיות בעבר, שהתבססו על ניתוח רטרוספקטיבי (לאחור) של נתונים, ומצאו אף הן עלייה בלחץ הדם בקרב משתמשים קבועים בפרטצמול. כך, במחקר מעקב האמריקאי "מחקר האחיות", לפי ממצאים שנאספו אודות 80,020 נשים צעירות בגילי 50-31 שפורסמו עוד באוקטובר 2002 בכתב העת JAMA Internal Medicine, במעקב שנמשך כשנתיים נמצא כי נטילה של פרצטמול למשך 22 יום בחודש לפחות הובילה לעלייה פי 2 בסיכון ליתר לחץ דם, בדומה לנטילה של תרופה מקבוצת NSAIDs באותה התדירות שהובילה אף היא לעלייה של 86% בסיכון ליתר לחץ דם. עם זאת, הנושא עדיין אינו מצוי בקונצנזוס מוחלט ברפואה והמדע, ויש גם ממצאים אחרים, וכך במחקר נוסף מסקוטלנד שממצאיו פורסמו יולי 2013 בכתב העת Journal of Hypertension לא נמצא קשר בין שימוש בפרצטמול לעלייה בערכי לחץ הדם בקרב נבדקים המטופלים בתרופות להורדת לחץ דם.

 

החוקרים מציינים כי בעוד שמנגנון הפעולה של פרצטמול נותר לא ברור, ההערכה כי התרופה מערבת דיכוי של האנזים COX-2, בדומה לתרופות מקבוצת NSAIDs, ויתכן כי דיכוי זה הוא שמוביל לעלייה בלחץ הדם.

 

הרעלות ודימומים במערכת העיכול

 

החוקרים מתריעים כי ממצאי המחקר דורשים חשיבה מחודשת על הנחיות קליניות שקובעות כי פרצטמול מהווה חלופה בטוחה לתרופות לשיכוך כאב מקבוצת NSAIDs. "חשובה הזהירות בהמלצה על נטילה קבועה של פרצטמול, בייחוד בקרב מאובחנים עם יתר לחץ דם ומטופלים עם גורמי סיכון נוספים למחלות לב ושבץ מוחי", מבהירים החוקרים.

 

בראיון לתקשורת בעקבות הממצאים הרגיע החוקר הראשי, ד"ר איאן מקנטייר ואמר כי "הממצאים אינם מתייחסים לשימוש קצר טווח בפרצטמול לכאבי ראש או חום גבוה, אשר נחשב לבסדר גמור, אך מצביעים על סיכון למי שנוטלים פרצטמול לשיכוך כאבים לאורך זמן".

 

חוקר נוסף, פרופ' גיימס דיר, ראש המחלקה לפרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת אדינבורו, אמר כי "המחקר מדגים בבירור כי פרצטמול – התרופה הפופולארית בעולם – מעלה את לחץ הדם, אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים להתקפי לב ושבץ מוחי". לדבריו, כל מטופלים ורופאיהם "לשקול את הסיכונים בהשוואה לתועלות של שימוש ממושך בפרצטמול", בייחוד בהינתן גורמי סיכון למחלות לב. עם זאת, מספר חוקרים צוטטו בתקשורת כשטענו כי מאחר והמחקר כלל רק מאובחנים עם יתר לחץ דם – השלכת המסקנות באופן גורף על כלל האוכלוסייה צריכה להתבצע באופן זהיר ולאחר בחינה נוספת של הנושא. 

 

אין זה הסיכון ארוך הטווח היחיד שנקשר לפרצטמול. עם השנים נקשרו לתרופה בעיקר סיבוכים של שימוש מופרז וחשש מהרעלות - אשר עשויות לגרום לפגיעה חמורה בתפקוד הכליות ואף להיות קטלניות. כמו כן יש מחקרים שקושרים בין שימוש ארוך טווח בפרצטמול לעלייה בסיכון לדימומים במערכת העיכול, אם כי מדובר בסיכון בהיקף נמוך מזה שמיוחס לתרופות מקבוצת NSAIDs. בעוד שמחקרים בעבר זיהו בעיקר עלייה בסיכון לדימומים במערכת העיכול לאחר נטילה ממושכת של איבופרופן, מספר ראיות מחקריות בשנים האחרונות מצביעות על סיכון נמוך לדימומים גם בצריכה ממושכת של פרצטמול, ולפי סקירה בנושא שפורסמה ביוני 2018 בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology, צריכה של פרצטמול בקביעות במינונים גבוהים של מעל ל-2 גרם ליום מעלה משמעותית את הסיכון לדימומים מסוג זה.

 

מעבר לכך, באביב 2018 דיווחו חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית בכתב העת American Journal of Epidemiology כי שימוש בפרצטמול בהיריון עלול לחשוף את העובר לתרופה, ומעלה אצל היילודים את הסיכון להתפתחות הפרעות קשב וריכוז והפרעות על ספקטרום האוטיזם.

 

 

Circulation, doi: 10.1161/CIRCULATIONAHA.121.056015