טרשת נפוצה

כמוניטרשת נפוצהחדשותמקרה נוסף של דלקת מוח מסוכנת לאחר שימוש בטקפידרה

מקרה נוסף של דלקת מוח מסוכנת לאחר שימוש בטקפידרה

מטופל אובחן עם תופעת הלוואי המסוכנת PML עקב שימוש בתרופה טקפידרה המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה

מאת ערן ברקוביץ'
21/07/15
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

חברת התרופות ביוג'ן מדווחת על מטופל שלקה בתופעת הלוואי המסוכנת PML, בעקבות שימוש בתרופה טקפידרה המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, שאובחן בחודש יוני האחרון. מקרה זה מתווסף למקרה קטלני של PML באישה שטופלה בתרופה, עליו דווח בשנה שעברה.

 

progressive multifocal leukoencephalopathy) PML) היא דלקת מוח מסוכנת ונדירה העלולה לגרום לנכות קשה ולמוות במקרים של אבחון מאוחר וטיפול לא מתאים. היא נגרמת בעקבות חדירה של וירוס ה-JC למוח. באופן רגיל וירוס ה-JC נמצא תחת שליטה על-ידי מערכת החיסון של הגוף ואינו גורם לנזק, אבל כאשר קיימת פגיעה במערכת החיסונית כמו ירידה במספר תאי הדם הלבנים - אם בגלל מחלה או בגלל טיפול תרופתי - נפגמת יכולת הגוף להילחם בווירוס ואז ייתכן שהזיהום יוביל לפעילות דלקתית והרס ברקמות המוח.

 

PML עלולה להוביל לפגיעה קטלנית במוח ולפגיעות נוירולוגיות כגון דמנציה, עיוורון, שיתוק והתקפים. התסמינים של PML הם מגוונים, מתפתחים במשך ימים או שבועות וכוללים: חולשה גוברת בצד אחד של הגוף או גפיים מסורבלות, הפרעות בראייה ושינויים בחשיבה, זיכרון והתמצאות שמובילים לבלבול ולשינויים באישיות. כאשר קיים חשד ל-PML, יש להפסיק את הטיפול בטקפידרה באופן מיידי.

 

תופעת לוואי של תרופות לטרשת נפוצה 

 

ה-PML עלתה למודעות בעיקר כתופעת לוואי נדירה של תרופה אחרת לטרשת נפוצה – טיסברי. עם כניסתה לשוק של הטיסברי ניתנה התרופה בתחילה לכלל מטופלי הטרשת הנפוצה ללא סלקציה מיוחדת. לאחר זמן מה החלו להופיע עוד ועוד מקרים של סיבוך ה-PML. ברגע שתופעת הלוואי זוהתה כקשורה לטיסברי, התרופה ירדה מהמדפים ולאחר מכן חזרה בשילוב תוכנית מעקב וניהול סיכונים כנגד ה-PML. בעקבות אותה התפרצות של מקרי PML פותחה בדיקת דם פשוטה לנוגדנים לווירוס ה-JC, שמבוצעת כיום באופן תדיר לכלל חולי הטרשת הנפוצה שאצלם נשקלת האפשרות להתחיל טיסברי. אנשים המקבלים את הטיסברי כיום עוברים בדיקת הדם ונבדקים באופן תדיר לזיהוי ה-JCV לאורך הטיפול. מטופל שהבדיקה שלו שלילית נמצא בסיכון מאוד נמוך לפתח PML. עם זאת, קיים סיכון קטן להידבק בווירוס בהמשך הדרך. מדובר בווירוס מאוד שכיח - מסקר אוכלוסייה עולה כי למעלה ממחצית האוכלוסייה נושאת את ה-JCV ושיעור הנשאים כמובן עולה ככל שהגיל עולה.

 

לאחרונה עלה החשש כי PML עלולה להיות תופעת לוואי אפשרית גם של חלק מהתרופות האוראליות החדשות לטרשת נפוצה, לאחר שדווח על מקרים של PML בעקבות שימוש בגילניה וטקפידרה.

 

המקרה הראשון של PML עם טקפידרה דווח באוקטובר 2014. מדובר היה במטופלת עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית שטופלה בתרופה במשך 4.5 שנים ופיתחה לימפופניה חמורה וממושכת של 3.5 שנים לפחות. לימפופניה - ירידה חדה בכמות תאי הדם הלבנים בגוף - היא תופעה המהווה גורם סיכון ל-PML. במקרה זה ה-PML הסתיים במוות.

 

כעת דווח כי ביוני 2015, אירע מקרה שני של PML בקרב מטופל בטקפידרה. במקרה זה מדובר בחולה עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית-ראשונית, אשר נטל טקפידרה במשך כשנתיים וחודשיים. יש לציין כי בישראל הטיפול בטקפידרה ניתן לאנשים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית בלבד והתרופה אינה מאושרת לטיפול באנשים עם מהלך פרוגרסיבי-ראשוני. המטופל פיתח לימפופניה חמורה וממושכת של 18 חודשים לפחות. על-פי דיווח החברה מצבו של המטופל יציב ולכן הוא אינו מאושפז.

 

מעקב הדוק 

 

לימפופניה הינה תופעת לוואי ידועה ושכיחה של טקפידרה. במחקר Cochrane שסקר את יעילותה ובטיחותה של הטקפידרה, נמצא כי בקרב המשתמשים בתרופה שכיחות המקרים בהם הייתה פגיעה במערכת החיסונית הייתה גבוהה פי 5-6 לעומת הנבדקים בקבוצת הביקורת שקיבלו פלצבו (טיפול דמה).

 

על המטופלים המקבלים טקפידרה להיות תחת מעקב קבוע במסגרתו יעברו ספירת דם מלאה (CBC), כולל לימפוציטים (תאי דם לבנים). בנוסף, עליהם לעדכן את הנוירולוג המטפל בכל שינוי חריג במצב הרפואי.

 

"יש להדגיש כי העובדה שמטופל עבר בדיקת דם חודש-חודשיים לאחר התחלת הטיפול בתרופה וספירת הלימפוציטים הייתה תקינה לא מבטיחה שמספרם לא ירד בהמשך. לכן על המטופל להיות במעקב שגרתי אצל הרופא הנוירולוג המטפל", מבהיר ד"ר יובל כרמון, נוירולוג בכיר במרכז לטרשת נפוצה בשיבא וממנהלי קהילת טרשת נפוצה בכמוני.

 

הטקפידרה היא תרופה אוראלית שאושרה על-ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בשנת 2013 לשימוש כקו ראשון (ללא ניסיון קודם עם תרופה אחרת למחלה) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית. באותה השנה אושרה הטקפידרה גם בקנדה ובאוסטרליה. שנה לאחר מכן אושרה התרופה על ידי רשות התרופות האירופאית (EMA) לאותן התוויות, וגם נכנסה לסל הבריאות בישראל כטיפול קו ראשון למחלה.

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: