בשנים האחרונות לצד העלייה העולמית בהיקפי ההשמנה מתועדת גם עלייה בהיקף ההשמנה כבר מגילי הילדות ובקרב מתבגרים. לצדה נרשם גידול גם בשיעור הילדים והמתבגרים שמתמודדים עם סיבוכים הקשורים בהשמנה – ובין השאר סוכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם ומחלות לב וכלי דם.

בישראל, נתונים על בדיקות גדילה המבוצעות בבתי הספר, שפורסמו במארס 2023 על ידי משרד הבריאות, מצביעים על כך שיותר מרבע מהתלמידים מתמודדים עם עודף משקל או השמנה בהתאם לעקומות הייחוס של ארגון הבריאות העולמי, כ-27% מהילדים בכיתות א' עד ט'. בדיון שנערך לאחרונה בכנסת במאי 2025 נחשפו נתונים ולפיהם אחד מכל חמישה ילדים בגילאי 9-6 סובל מהשמנה, וכמעט שליש מבני הנוער מתמודדים עם עודף משקל.

בשנים האחרונות עובר תחום הטיפול בהשמנה מהפכה של ממש על רקע כניסתן לשוק של תרופות הרזיה שמאפשרות ירידה משמעותית במשקל, כשהן ניתנות בשילוב עם אורח חיים בריא – פעילות גופנית סדירה ותזונה בריאה ומאוזנת. קבוצת התרופות המבטיחה מקבוצת 'אנלוגים ל-GLP-1' הן תרופות המחקות את פעילותו של ההורמון GLP-1 בגוף, שפותחו במקור לסוכרת, ובהמשך התגלו בהשפעתן המיטיבה על תהליכים מטבוליים בגוף ודיכוי תחושות רעב. שתי תרופות מקבוצה זו מאושרות כיום לשימוש גם עבור מתבגרים מגיל 12 ומעלה: התרופה ווגובי המכילה את החומר הפעיל סמגלוטיד והתרופה סאקסנדה המכילה את החומר הפעיל לירגלוטיד. אולם מחקר שפורסם לאחרונה מגלה כי השימוש בהן בקרב מתבגרים ישראלים מצומצם במיוחד.

יותר נערות וילדים ממשפחות מבוססות

החוקרים ממרכז שניידר לרפואת ילדים ושירותי בריאות כללית והפקולטות לרפואה ולמדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב ביקשו לבחון את מגמות הטיפול תרופתי בהשמנה ותוצאותיו בקרב ילדים בגילי 10 עד 18. המחקר בוצע על בסיס רישומים בשנים 2017 עד 2024 בתיקיהם של 307,208 ילדים המבוטחים בקופת חולים כללית הגדולה במדינה עם מדד השמנה BMI גבוה מעל האחוזון ה-85% בעקומות הגדילה. רוב הילדים (61.9%) היו עם עודף משקל, באחוזונים ה-85 עד 97, ואילו מעל לשליש (38.1%) תועדו עם השמנת יתר, מעל אחוזון 97.

במסגרת המחקר אותרו 2,236 ילדים שטופלו בתרופות המשמשות להורדה במשקל, כ-0.7% מהילדים המהווים שיעור נמוך ביותר. מבין אלה, 85.2% היו עם השמנת יתר ו-14.8% עם עודף משקל.

המחקר בחן את מאפייני הילדים והמתבגרים שטופלו בתרופות הרזיה בישראל, ומצא כי היו אלה בעיקר ילדות ונערות (59.2%), וכן ילדים ממשפחות מבוססות במעמד סוציואקונומי בינוני עד גבוה – ממצא צפוי, מאחר והתרופות המתקדמות להרזיה מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1 אינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי ונמכרות דרך הביטוחים המשלימים בעלות של מאות שקלים ועד מעל לאלף שקל לזריקה.

ילדים ומתבגרים שטופלו בתרופות להרזיה היו כצפוי אלו שהציגו יותר סיבוכים רפואיים הקשורים להשמנה, ואלו שהיו מלווים בטיפול של דיאטנים ורופאים אנדוקרינולוגים – המומחים המרכזיים שמתמצאים בזריקות ההרזיה המתקדמות.

מבין הילדים והמתבגרים שטופלו להשמנה בתרופות, התרופה השכיחה ביותר הייתה מטפורמין (73.8% מהנבדקים) המשמשת במקור כתרופה קו ראשון לסוכרת, וידועה גם בהשפעותיה בעידוד הורדה במשקל, ורשומה לילדים מגיל 10 ומעלה, ונחשבת לתרופה גנרית וזולה.

לרבע מהילדים והמתבגרים במדגם (24.5%) הותאם טיפול בתרופות החדשות להרזיה מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1. המחקר הנוכחי כלל רק מטופלים בתרופה לירגלוטיד, מאחר והתרופה סמגלוטיד אושרה בישראל לטיפול מגיל 12 רק בשנת 2024 בה הושלם איסוף הנתונים. כמו כן, שיעור מזערי (1.7%) טופלו בתרופה קסניקל המכילה את החומר הפעיל אורליסטאט הרשומה אף היא לילדים מגיל 12 ומעלה.

נערות במחקר הציגו היענות גבוהה יותר לתרופות ההרזיה בהשוואה לנערים, והן טופלו בתרופות ההרזיה לפרקי זמן ארוכים יותר ביחס לנערים.

בבדיקת 1,717 נערים ונערות שרכשו לפחות שתי מנות של תרופות הרזיה, נמצא כי הודות הטיפולים נרשמה ירידה מובהקת סטטיסטית במדד ההשמנה BMI ובמדדים נלווים המציגים גורמי סיכון למחלות לב, לרבות ירידות ברמות הסוכר בדם, רמות ההמוגלובין המסוכרר, רמות השומנים בדם – סך כולסטרול וטריגליצרידים ועלייה ברמות הכולסטרול הטוב HDL. לאחר הפסקת הטיפול התרופתי חלה נסיגה בשיפור, אך עדיין המדדים השונים הציגו שיפור ביחס למצב ההתחלתי, לפני תחילת הטיפול התרופתי.

במחקר השתתפו פרופ' שלומית שליטין, פרופ' משה פיליפ וד"ר מיכל יעקובוביץ'-גוון, וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2025 של כתב העת International Journal of Obesity.

תרופות 'טריפל' וטיפולים לשינוי המיקרוביום

החוקרים מסכמים כי "תרופות ההרזיה מציגות פוטנציאל לניהול המשקל ולשיפור גורמי סיכון לבביים אצל ילדים עם השמנה", בעיקר בקרב מי שמתמודדים עם השמנה חמורה וסיבוכים נלווים. אולם עם זאת, השימוש הצנוע בתרופות ככלי טיפולי מדגיש לטענתם את צורך לשפר את הנגישות לתרופות אלה ולייעל את התאמתן בגילי הילדות וההתבגרות.

שוק התרופות לטיפול בהשמנה לילדים ומתבגרים מתרחב בשנים האחרונות באופן מהיר. בארה"ב, לצד סמגלוטיד, לירגלוטיד וקסניקל המאושרות כיום בישראל כתרופות הרזיה מגיל 12 ומעלה, מאושרת גם תרופה נוספת שעדיין אינה רשומה או משווקת בישראל – התרופה קסימיה המכילה שילוב של חומרים הפעילים פנתרמין וטופירמאט ומדכאת תחושות תיאבון.

כמו כן נמצאים בשלבי פיתוח תרופות המבקשות לחקות את פעילותם של מספר הורמונים הקשורים בדיכוי תחושות רעב מעבר להורמון GLP-1. בין השאר מפותחות תרופות המחקות את פעילותם של ההורמונים GLP-1 ו-GIP ותרופות 'טריפל' המחקות את פעילות שלושת ההורמונים GLP-1, GIP וגלוקגון. התרופות הללו נחקרות כיום על אוכלוסייה בוגרת, אך הצפי שבהמשך יחקרו גם כטיפול להשמנה בגילי הילדות וההתבגרות. כמו כן מתבצעים מחקרים לפיתוח טיפולים גנטיים וטיפולים לשינוי הרכב המיקרוביום שמבקשים לטפל בהשמנת ילדים ומתבגרים. הכיוונים הטיפוליים כיום עוברים מההמלצות בעבר שהתבססו בעיקר על שינויים באורח החיים, למודל שמשלב בין שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי, לצורך השגת תוצאות טובות יותר בהורדה במשקל העודף והורדת הסיכון הקרדיו וסקולארי.

עוד על השמנת ילדים

עוד על השמנת מתבגרים

International Journal of Obesity, doi: 10.1038/s41366-025-01801-w