המוסד לביטוח לאומי מוציא, לראשונה, חוזר מנהל וטופס לוועדות הרפואיות של המוסד, המעגנים את זכויותיהם של אנשים עם טרשת נפוצה, בהתאם לאופייה הייחודי של המחלה ולשונותה בין החולים.

השינוי עשוי לפתור בעיות שהובילו לתסכול רב בקרב המטופלים שפנו לביטוח לאומי. אנשים הגיעו לוועדות לקביעת הנכות והכושר לאחר התקפים קשים של טרשת נפוצה ששינו את חייהם, אך מכיוון שבזמן הוועדה לא בלטו התסמינים במלוא עוצמתם, לא קיבלו את זכויותיהם ולעיתים אף יצאו עם תחושה משפילה, שלא מאמינים להם ואף שאולי חושבים שהם רמאים.

ג'נין ווסברג, מנהלת האגודה הישראלית לטרשת נפוצה שתמכה במטופלים שנפגעו מהביטוח הלאומי, מסבירה שהיושבים בוועדות לא תמיד יודעים עד כמה המחלה מורכבת ומתעתעת. האגודה פעלה לשכנע את הביטוח הלאומי כי יש צורך בהתייחסות אחרת, ייחודית, למחלת הטרשת הנפוצה מכיוון שאינה דומה לנכויות או מצבים רפואיים אחרים. במחלת הטרשת הנפוצה, התסמינים באים וחולפים, מתרחשים רק במצבים או זמנים מסוימים. כך, אדם עם טרשת נפוצה יכול להיות פעיל בזמן הוועדה ועם חזרתו הביתה להיות מותש במידה כזו שהוא לא יוכל לתפקד עד למחרת היום.

שיתפו פעולה ביוזמה לתיקון מעמדם של אנשים עם טרשת נפוצה ומיצוי זכויותיהם גם שר הרווחה לשעבר, ח"כ מאיר כהן, ד"ר ישי אוסטפלד, המנהל הרפואי במוסד לביטוח לאומי ולימור לוריא, מנהלת אגף נכות בביטוח לאומי.   

מתייחסים גם למצב שקדם לוועדה

חשוב להדגיש כי במחלת הטרשת הנפוצה, כמו כל הנכויות והמחלות המוערכות בביטוח לאומי, קביעת הנכות מבוססת על המגבלות התפקודיות השונות הנובעות מהמחלה ולא על האבחנה עצמה.

החוזר החדש מתייחס לרשימת הליקויים/ תסמינים מהם סובלים אנשים עם טרשת נפוצה, שבגינם יהיו זכאים לקצבת נכות ואובדן כושר עבודה. דרגת הנכות תיקבע בהתאם לסיכום משוקלל של כלל הלקויות הנובעות מהמחלה.

מובהר בחוזר כי על הוועדה להעריך את כלל המערכות הגופניות שעלולות להיפגע בעקבות המחלה, גם אם המטופל לא דיווח על התסמינים בעצמו או שאלו לא נצפו בזמן הבדיקה. בכך החוזר מדגיש את התפקיד הפרואקטיבי של חברי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. "בשל אופייה המשתנה של המחלה ובשל ההסתמנות השונה חשוב להעריך בוועדה הרפואית את כלל המערכות העלולות להיפגע מהמחלה" נכתב בחוזר. "על כן, בכל הערכה חובה לברר האם קיימים ליקויים נוספים עליהם לא התלונן החולה. בשל אופייה ההתקפי של המחלה יתכן שהחולה שייבדק בוועדה, לא יימצא בשלב חריף בעת הבדיקה (כלומר, לא יימצא במצב אקוטי ולא יבלטו כל התסמינים הפוגעים בתפקודו). על כן, חשוב להתייחס למצבו של החולה גם בתקופה שקדמה להגעתו לוועדה".

עוד מודגש בחוזר, כי מאחר שהפרעות קוגניטיביות, דיכאון, עייפות/תשישות, כאבי ראש, הפרעות אונות ואף הפרעות בדיבור עלולות להוות ביטוי של טרשת נפוצה, יש לברר במהלך כל הערכה של חולה טרשת נפוצה בביטוח הלאומי, באופן יזום, האם הן קיימות.

בד בבד עודכן ונוסח מחדש טופס "פרטים רפואיים לחולי טרשת נפוצה לצורך הגשת תביעה לביטוח לאומי", שממלא הנוירולוג המטפל כדי לסייע לחולי טרשת נפוצה למצות את זכויותיהם, בהתחשב באופייה הייחודי של המחלה. (את הטופס ניתן להוריד כאן ולמלא ביחד עם הנוירולוג המטפל כדי להגיע מוכנים לוועדה). בטופס יסוכמו כל התסמינים הפוגעים בתפקודו של המטופל, כך שעם הגעת המטופל לוועדה יהיה זה ברור יותר מאילו תסמינים הוא סובל וכיצד על הוועדה לעזור לו.

לפי החוזר, בתקופה הראשונה מהופעת סימני המחלה, בטרם הובררו המהלך הקליני ותוצאות הטיפול, תיקבע נכות זמנית לתקופה של עד שנתיים, בהתאם לחומרת הלקויות. "מאידך, ראוי להביא בחשבון את אופייה הפרוגרסיבי של המחלה ואת מצבו הכללי של החולה ולהקדים לקבוע ככול האפשר נכות צמיתה".

תסמינים שקופים

"הטופס מאפשר להראות את כלל הליקויים בהם עלול ללקות חולה טרשת נפוצה. יש בו התייחסות גם ל'תסמינים הנסתרים' כמו: עייפות, כאב, ליקויים קוגניטיביים, הפרעות בתפקוד מיני או בשליטה על הסוגרים, שלא תמיד מדווחים או זוכים להתייחסות בוועדות. הטופס משמש גם מעין ״צ׳ק ליסט״ לכל הבעיות המגוונות שהמחלה עלולה לגרום ובכך מביא למיצוי זכויות טוב יותר". מסביר ד"ר רון מילוא, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי ברזילי וחבר במועצה הרפואית של האגודה הישראלית לטרשת נפוצה. "העובדה שהנוירולוג המטפל המכיר היטב את המטופל ממלא את הטופס ולא הרופא בוועדה מעניק ראייה כוללנית יותר על מכלול הבעיות לצורך מיצוי זכויות אופטימלי".

קביעת כושר עבודה

לפי החוזר, בעת קביעת כושר העבודה, יש להתייחס לחומרת התסמינים ולמהלך המחלה. עוד מובהר כי במקרי התקפים חוזרים ותכופים או במקרים בהם קיימת פגיעה תפקודית משמעותית יש לקבוע אובדן כושר עבודה מלא.

שירותים מיוחדים וניידות

בהקשר לשירותים מיוחדים וניידות קובע החוזר כי על הוועדה הרפואית בביטוח לאומי להתייחס גם לנושאים אלו וליזום תביעות ודרישת הזכויות שמגיעות למטופל. התביעה לגמלת ניידות נבחנת בוועדות הרפואיות במשרד הבריאות, ולא בוועדת הביטוח הלאומי, אך כעת מוטל עליה לזהות את הצורך ולהמליץ על כך, לטובת המטופל.

לחוזר המלא 

למידע נוסף על זכויות לחולי טרשת נפוצה