דיכאון וחרדה

כמונידיכאון וחרדהחדשותהסליחה מיטיבה עם הבריאות

הסליחה מיטיבה עם הבריאות

לקראת כיפור: כדאי לדעת שהסליחה יכולה לסייע לשמור על הלב, להקל על כאבים ואף לתרום להתמודדות עם סרטן. מה התהליך שצריך לעבור כדי שנזכה להטבות הבריאותיות שהסליחה מאפשרת?

מאת ערן ברקוביץ' ודן אבן
01/10/19
תגובות 1

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

תהיה אמונתכם הדתית אשר תהיה, יום כיפור מהווה הזדמנות מצוינת לסלוח, והסליחה מתברר, עשויה להיטיב עם הבריאות הגופנית והנפשית.

 

היתרונות הבריאותיים של הסליחה נובעים בעיקר מהפחתת הסכנות הבריאותיות שבתחושות העוינות והכעס שמתלוות לאי-הסליחה. כאשר אינכם סולחים, אתם חווים שוב ושוב תחושת נקמנות, עוינות, מרירות, כעס, פחד מפגיעה עתידית ולעיתים אף דיכאון  - לכל התחושות הללו השלכות נפשיות וגופניות על בריאותכם.

 

במסגרת מחקר הולנדי שפורסם בכתב העת  Psychological Scienceבשנת 2001, נבדקים התבקשו לדמיין אנשים שפגעו בהם והונחו להתייחס אליהם בדמיון פעם אחת בעוינות ופעם אחרת בדרך הסליחה. לאחר חזרות רבות של הניסוי בקבוצות שונות, נמצא שכאשר הנבדקים דמיינו את האדם שפגע בהם לא בדרך הסליחה, הייתה פעילות קרדיווסקולארית ערה באופן משמעותי: קצב הלב עלה, לחץ הדם עלה ונצפתה פעילות מוגברת של המערכת הסימפתטית. מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת בגופנו בתגובה ללחץ וסכנה, ומכינה את הגוף להתמודד עם איום. בין השפעותיה הרבות, המערכת מעלה את הדופק ולחץ הדם, מכווצת את השרירים ומפסיקה פעילויות כגון עיכול ושיקום (של שברים, חתכים וכדומה). כאשר פעילותה של המערכת הסימפתטית כרונית, היא יכולה לפגוע בין היתר בכלי הדם ובמערכת העיכול וגם לשנות את התגובה החיסונית ולהוביל את הגוף למצב בו הוא פגיע יותר למחלות ומתקשה להחלים מהן.

  

לעומת זאת, בדמיון התסריט הסלחני, המדידות הפיזיולוגיות והתחושות הסובייקטיביות של הנבדקים היו רגועות ובריאות בהרבה. המסקנה היא שאנשים שאינם מצליחים לסלוח משלמים מחיר רגשי וגופני.

 

מחקרים רבים מצביעים על כוחה של הסליחה בשיפור הבריאות בהיבטים רבים. מטה אנליזה בנושא של חוקרים מארה"ב ודרום קוריאה שפורסמה במאי 2019 בכתב העת Psychology & Health, בחנה 128 מחקרים בתחום השפעות הסליחה על הבריאות בהשתתפות 58,531 נבדקים והעלתה קשר חיובי מובהק בין סליחה לאחרים לבין בריאות גופנית – קשר ישיר שאינו מתווך על ידי גורמים מתערבים.

 

חלק מהתיאוריות מציעות כי ייתכן ובנוסף לנטרול העוינות, הדחק והכעס, קיים גם קשר עקיף נוסף המחזק את תרומת הסליחה לבריאות: אנשים הנוטים לסלוח מצליחים לגייס תמיכה חברתית חזקה ורחבה יותר, אשר מהווה בפני עצמה גורם חוסן נפשי ובריאותי העוזר למנוע ולעכב מחלות רבות ומסייע להשתקם ממחלות.

 

שיפור במצב הנפשי ובאיכות החיים

 

מחקר ישראלי שנערך על ידי חוקרים מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ופורסם באוקטובר 2017 בכתב העת Social Work, בחן את הנטייה לסלוח בקרב 160 ישראלים שהתגוררו ביישובי עוטף עזה במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014 ונחשפו לירי טילים אינטנסיבי מרצועת עזה וסובלים מתסמינים של פוסט טראומה. הנטייה לסליחה הן כלפי תושבי עזה והעם הפלסטיני והן כלפי ממשלת ישראל שניהלה את המבצע – נמדדה באמצעות שאלון (Heartland Forgiveness Scale) וכן נמדדה התמיכה החברתית, איכות החיים הכוללת והמצאות תסמיני פוסט טראומה. המחקר העלה כי רמות גבוהות של נטייה לסלוח במהלך המלחמה היו קשורות לאיכות חיים טובה יותר לאחר המלחמה וכן לירידה בתסמינים של פוסט טראומה אצל הנבדקים.

 

צוות חוקרים אמריקאים, לרבות מאוניברסיטת הרווארד, דיווח ביולי 2019 בכתב העת Psychology & Health על ממצאי מחקר שנערך בקרב 1,423 בוגרים לפיהם אימוץ דפוסים של 'סליחה עצמית' ו'סליחה כלפי אחרים' משפר את איכות השינה בלילה, ובאופן הזה מוביל לשיפור במצב הרפואי הכולל. החוקרים מצביעים על הסליחה - לעצמי ולאחרים - כדרך לשחרור ממחשבות טורדניות בהן המטופלים משחזרים את מקרה הפגיעה שוב ושוב, מעוררים בעצמם את רגשות הכעס והאימה אשר בתורן לא מאפשרות שינה.

 

ביוני 2018 דיווחו גם חוקרים מתורכיה בכתב העת Journal of Religion and Health כי סליחה עצמית וכלפי אחרים מפחיתות את רמות הלחץ ומשפרות את איכות החיים. 

 

ביוני 2017 דיווח צוות חוקרים מגרמניה, ספרד, בריטניה והמרכז הרפואי מאיו קליניק במינסוטה בכתב העת Clinical Journal of Pain כי על סמך מדגם של מאובחנים בפיברומיאלגיה – אלה שמתמודדים עם המחלה נוטים להפגין סלחנות מופחתת בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כפי שנמצא בשאלונים, וסלחנות מופחתת זו מובילה להרעה במצבם הרפואי ובאיכות חייהם הכוללת.

 

מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Health Psychology ביוני 2015 העלה על בסיס מדגם של 350 ספרדים בגילי 55 ומעלה, כי סליחה עשויה לשמש כסמן המנבא איכות חיים משופרת ותוצאות רפואיות טובות יותר.

 

שמירה על בריאות הלב

 

בעבודות הוכח כי במצב של לחץ אקוטי הורמוני הלחץ שמשתחררים גורמים לעלייה בקצב הלב ולהתכווצויות חזקות יותר של שריר הלב, ובנוסף להרחבה בכלי הדם המכוונים דם לשרירים הגדולים וללב ועלייה בלחץ הדם. לחץ כרוני או לחץ המתמשך זמן ארוך הגורם לעלייה מתמשכת בקצב הלב ולרמות גבוהות של הורמוני לחץ ולחץ דם, בין השאר על רקע כעס ואי מחילה לאדם אחר – עלול להעלות את הסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם, התקפי לב ושבץ וכן לפגוע בתפקוד הכליות.

 

בהבדל מגישה עוינת וכועסת שהוכחה במחקרים כפוגעת בפעילות הלבבית, במחקר שבוצע באוניברסיטת פלורידה ופורסם ביולי 2014 בכתב העת American Journal of Cardiology, נמצא בקרב 308 נשים צעירות, כי גישה סלחנית לחיים משפיעה לטובה על בריאות הלב, לרבות פעילות פחות מאומצת של חדרי הלב וצריכת חמצן מופחתת על ידי הלב. 

 

מחקר אמריקאי נוסף שנערך במסגרת אוניברסיטת מדינת מיזורי בקרב נשים נוצריות, ופורסם בפברואר 2014 בכתב העת Journal of Religion and Health, מצא כי סלחנות קשורה בקשר סטטיסטי הפוך לתסמיני דיכאון, וככל שהנטייה לסלחנות עולה – כך הנטייה לדיכאון יורדת. עוד נמצא כי סלחנות בדרגה גבוהה תורמת לבריאות נפשית, שבאה לידי ביטוי ברגשות שלום, שמחה ורוגע, וביכולתה למנוע סיבוכים רפואיים, ובייחוד מצבים פתולוגיים הקשורים ללב, לרבות יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם וטכיקרדיה (דופק לב מואץ).

 

מחיזוק מערכת החיסון ועד הפחתת כאב

 

סליחה יכולה לחזק גם את מערכת החיסון. מחקר אמריקאי שנערך באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה והוצג במאי 2011 בכנס השנתי של החברה לרפואה התנהגותית, מצא כי בקרב 78 נשאי HIV – אלו שסלחו לאדם קרוב שפגע בהם נטו יותר להציג מערכת חיסונית חזקה שבאה לידי ביטוי בריכוז גבוה יותר של תאי CD4 של מערכת החיסון.

 

סקירת מחקרים שפורסמה ב-2007 בכתב העת Journal of Behavioral Medicine מצאה גם קשר מובהק בין נטייה לסלחנות לבין רמות כאב נמוכות יותר בקרב הסובלים מכאבי גב.

 

בקרב אנשים עם סרטן, מחקרים שנערכו באמצעות ראיונות עומק העלו כי אצל החולים מתרחש תהליך פנימי בו נבחנים סדרי העדיפות בהווה ובעבר. תהליך זה לאור המחלה יכול לעורר מצוקה, הן בגלל תחושת אשם על אירועי העבר והן בגלל רצון לחיות ולהגשים מטרות ללא המחלה. תהליך הסליחה במקרים אלו עוזר למטופלים להפחית מהתחושות השליליות וליצור מטרות חדשות המתאימות למצבם.

  

המגמה המתוארת מצביעה על כך כי כל תחום בריאותי שנבחן - ורבים התחומים שעדיין לא נבדק הקשר בינם לבין הסליחה - מושפע לטובה מהסליחה.

 

איך סולחים?

 

הסליחה מייצגת שינוי רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי, כלפי מי שנחשב לפוגע. כדי שנזכה להטבות הבריאותיות שהסליחה מאפשרת, כדאי שהסליחה תהיה אמיתית - כלומר תערב תהליך פנימי בו ההתנהגות, הרגשות והמחשבות כלפי האירוע או מי שפגע בנו, משתנים והופכים לחיוביים יותר.

 

סליחה שהיא חיצונית בלבד, יכולה להפחית את העוינות הנראית כלפי הפוגע ולאפשר יחסים בין אישיים תקינים עמו, אך סליחה כזו תמשיך לעורר תגובות דחק וכעס פנימיות שימשיכו לכרסם בבריאותכם.

 

ברבות השנים פותחו גם כלים טיפוליים בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה כדי להעצים יכולות סלחנות בקרב מטופלים – ככלי לשיפור באיכות החיים. מטה אנליזה שכללה תשעה מחקרים על התערבויות לשיפור יכולת הסליחה בהשתתפות 330 נבדקים, שממצאיה פורסמו בדצמבר 2011 בכתב העת Journal of Counseling & Development, העלתה כי בהשוואה לקבוצת ביקורת, התערבויות בגישה המבוססת על 'תהליך' – שבהן הסליחה כלפי אחר מובנית באופן תהליכי, בין אם במפגשים קבוצתיים או פרטניים – הובילו לשיפור משמעותי בבריאות הנפש ובאיכות החיים של המטופל.

 

התהליך הוא חשוב כדי שהסליחה לא תהיה חיצונית בלבד. התהליך לרוב יכלול הכרה בנזק שאי-הסליחה גורמת לאדם עצמו לעומת התועלת בעקבות הסליחה. בנוסף, כדאי שתתפתח אמפטיה כלפי הפוגע והבנה את נסיבות העבר המצערות. חלק מהגישות ממליצות גם להכיר במשמעות הפגיעה - כיצד תהליך השיפור והתפתחות העצמי התקדם בזכות הבנת טעויות העבר שהובילו לחוויה הקשה, כיצד היא שינתה אותי והובילה אותי להיות אדם טוב יותר כיום.

 

מתברר כי ככל שמתבגרים ומזדקנים הסלחנות גוברת. אולי צריך לצבור חוכמה וניסיון כדי להבין את דרך המלך - זו הטובה לבריאות ולבריות.

 

קשה לכם לסלוח באמת? כאשר הקושי גדול מידי ניתן להיעזר בפסיכולוגים שיסייעו בתהליך השינוי.

 

 

*ערן ברקוביץ הוא פסיכולוג רפואי מומחה ומנהל קהילות ברשת הבריאות החברתית כמוני

 

yali
17/09/15 16:39
ש שיטה שבה אדם יושב על כסא ומולו כסא נוסף. האדם מסביר את עצמו לכסא הנוסף המייצג אדם אחר. ןעובר לכסא השני תוך שהוא מתנצל. עושים זאת כאשר אדם איננו איתנו וכיו"ב. זה על פי שיטת הגשטלט. סליחה אם פגעתי במ...
ש שיטה שבה אדם יושב על כסא ומולו כסא נוסף. האדם מסביר את עצמו לכסא הנוסף המייצג אדם אחר. ןעובר לכסא השני תוך שהוא מתנצל. עושים זאת כאשר אדם איננו איתנו וכיו"ב. זה על פי שיטת הגשטלט.
סליחה אם פגעתי במישהו מכם.
האם אני ברורה.????
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: