מעשי ניסים, פלאות
בחרתי היום לדבר על מעשי ניסים בחיינו.
אני מדיום מעל לעשרים שנה, אשר במהלכם התמודדתי עם המתנה הזו כאדם שנכנס לרכבת הרים והתחושות בנסיעה היו די דומות למה שחוויתי עד כה עם המתנה הזו. בהבנה הראשונה שלי הייתה התרגשות מעורבת בפחד. האינפורמציה שהגיעה מעולם הרוחות מצד אחד הדהימה אותי בדיוק שלה ומצד שני הגיעו מתוכי הספקות, האמונות שעליהם גדלתי ולבסוף הפחדים. הפחד מה יחשבו עלי? איך אראה בעיני אחרים? היום אני יודעת שבתכל'ס מה אכפת לי מה אנשים חושבים עלי? מה שחשוב באמת הוא מה אני חושבת על עצמי, שהשאר פשוט יהיו מי שהם.
הפחד שאולי אני מדמיינת וזה לא נכון? גם את זה כבר פתרתי ביני ובין עצמי, המידע שמגיע כל כך נקי וטהור ומלא באהבה שהעננה שאפפה אותו התפוגגה עם השנים, ההתנסויות והמפגשים שלי עם עולמות עליונים (ככה זה נצרב בתודעה שלנו אבל הם מסביבנו, פשוט אנו לא רואים אותם) רק חיזקה אותי ומילאה אותי באהבה וחמלה. גם לעצמי וגם לאנשים שסביבי, אם זה משפחה וחברים.
ולכל אלה נוסף הגמד הקטן שישב לידי ונתן לי כאפות קטנות של חוסר ביטחון והיום אני מחבקת אותו באהבה, כי הוא לימד אותי מי אני וכיוון אותי יותר ויותר פנימה, אל עצמי.
ולבסוף יש את האתגר "הגדול" שהבאתי לחיי והוא הטרשת. שהיא פרק בפני עצמו, רק אסכם ואומר שכל יום היא מלמדת אותי על עצמי בעיקר ושינתה לי את הראייה לגבי בעצם הכל, כל מה שידעתי וחשבתי שידעתי על עצמי, היקום והנשמות סביבי שבחרו להיות חלק מהקאסט במשחק החיים שלי.
אנחנו כולנו אנרגיות, או נשמות אור אשר באו לחוות אנושות.
אז היום אני רוצה לדבר על הנפלאות. הדברים המדהימים שמתרחשים כל יום בחיים שלנו והרבה פעמים אנו לא שמים לב אליהם.
למשל המכונה המטורפת הזו שנקראת גוף האדם. זרקתי מחשבה....
כל מפגש עם מישהו יכול ללמד אותנו על עצמנו, על התגובות שלנו, איך אנחנו משתקפים מולם. החוזקות שלנו, ומה שאנחנו עדיין צריכים לעבוד עליו פנימה, בתוכנו. כל שיחה מלמדת אותנו עוד משהו על עצמנו ועל האנשים שבאים איתנו במגע.
אנחנו טרודים כל היום בהישרדות הקיומית שלנו שאנחנו מפספסים את המתנות הקטנות בדרך.
במהלך סוף יום לפני שאנחנו עוצמים את העיניים והמחשבות על מה שעברנו במהלך היום קופצות להן, השקיעו כמה דקות לראות את המתנות הקטנות שאספתן במהלך היום. טלפון או הודעה ממישהו שהמון זמן לא דיברתם איתו וחשבתם עליו פתאום שלח הודעה או התקשר, משהו שהיה קשה לעשייה וואלה אחרי שהאמנתם בכל ליבכם שהוא יצלח צלח ועשיתם אותו על הצד הטוב ביותר, קמתם בבוקר, כל האיברים שלכם במקום והגוף אחרי שינה חזר לבצע את המטלות האוטומטיות שהוא יודע כל כך טוב. מבט אוהב או חיוך מהסובבים אתכם הוא לא דבר מובן מאליו. שום דבר כאן לא מובן מאליו, הכל מתנות קטנות שאנו אוספים במהלך היום וחוזר חלילה....
אני מאמינה שיש דת אחת לכולנו שנקראת אהבה, אהבה לכל אדם, חיה, טבע. נוצרנו מאהבה וזה צריך להיות הכוח המניע שלנו. נוסיף קצת תבלינים של חמלה, סובלנות, הכלה, רוגע, והבאנו את המנה הכי מנצחת ביקום.
לבסוף אתן טיפ שקיים בחיי: מוזיקה וצחוק, תשמעו פחות חדשות, שימו את הפלייליסט שאתם אוהבים, כזה שמזכיר נשכחות ומרקיד את הלב והעריכו בהודיה את מה שסביבכם, השפע שקיים בחיים שלכם, חבקו את עצמכם וכל טירדות היום נעלמות או לפחות מתקטנות.
ברגע שתהיו נאמנים וכנים כלפיי עצמכם, הנפלאות בחייכם יתעצמו ויגדלו...
שלכם, נירית.