מאז ימי פו הדב אני מחבבת דובים ולכן שמחה במיוחד לספר על מימצאים חדשים שנתגלו על שנת החורף הארוכה של הדב השחור באלסקה. מימצאים כמו שלמרות טמפרטורת הגוף היחסית גבוהה שלהם, הדובים באמת ישנים כחצי שנה מדי חורף בלי לאכול, לשתות או לעשות צרכים. אני משערת שנוכל להבין הרבה מהמטבוליזם הקשור בהשמנה מתוך חקר המטבוליזם של הדובים שמנהלים משק אנרגטי מעניין בין שנת החורף והחיים הרגילים. המחקר שפורסם בעיתון SCIENCE פתר שאלה ותיקה על פעילות הדובים בחורף (האם הם ממש ישנים בחורף?) וחשף תובנות חדשות הנוגעות בפיזיולוגיה של שנת החורף כמו הירידה הדרמטית בקצב המטבולי שלא היתה תלויה בהורדה הלא-גדולה של טמפרטורת הגוף שלהם. הדובים ישנים את שנת החורף 5-7 חודשים בשנה והחוקרים מאוניברסיטת אלסקה עקבו צמוד ורצוף אחרי הפעילות המטבולית ואחרי טמפרטורת הגוף של 5 דובים שחורים במשך 5 חודשי חורף. הדובים נתפסו באלסקה כשהתקרבו לשכונות התושבים ואז השתילו להם משדרי רדיו שדווחו לחוקרים באופן רציף על טמפ' הגוף, פעילות השרירים וקצב הלב של הדובים. בעזרת עידוד מהחוקרים, הסכימו הדובים להיכנס לשנת החורף שלהם בחדרים מובנים מצוידים במצלמות אינפרא-אדומות ומוניטור למדד פעילות. גם האויר מהחדר נאסף וכמויות החמצן שצרכו הדובים והמשקפות את המטבוליזם שלהם תועדו. במהלך שנת החורף, נראתה רק ירידה לא גדולה בטמפרטורת הגוף של הדובים מ- 38 מעלות צלסיוס ל- 33 מעלות. זה בניגוד לחיות אחרות כמו הסנאי הארקטי שיכול בשנת החורף להוריד את טמפרטורת גופו עד מתחת לנקד' הקפאון. בניגוד מוחלט לירידה הקטנה בטמפ' הגוף, נראתה אצל הדובים ירידה מאד גדולה בקצב הלב, מ- 55 פעימות בדקה ל- 14 פעימות בדקה. רמת המטבוליזם של הדובים הופחתה דרמטית והיתה רק 25% מהרמה הרגילה ונשארה כזאת נמוכה עד 3 שבועות אחרי שהתעוררו הדובים משנת החורף. התוצאות פתרו את השאלה האם הדובים באמת ישנים למרות טמפ' גופם היחסית גבוהה? כן, הם מאד ישנים ובאופן פעיל מצמצמים את הפעילות המטבולית שלהם. עכשו עולות שאלות חדשות על מנגנון הצמצום המטבולי שאינו קורה כאן בגלל ירידה הטמפ' (באופן כללי יש ירידה של 50% במטבוליזם לכל ירידה של 10 מעלות בטמפ' הגוף), אלא בתהליכים אקטיביים אצל הדב המורידים 75% מהפעילות עם ירידה של רק 5 מעלות. מה עוד אפשר ללמוד מדובים אחרים?מאמר מעניין ב- Scientific American על הפיזיולוגיה של הדובים בשנת החורף שלהם, ממנה אפשר ללמוד רבות על תיקון בעיות הבריאות שלנו כמו בעיות לב, השמנה, מחלת כליות או החלמה. הנה עשרה שיעורי רפואה דוביים: 1. בשנת החורף פועם הלב של הדב רק כ-18 פעימות בדקה (כחמישית מקצב פעימות הלב שלנו) ובכל זאת מבנה הלב שלו אינו ניזוק כמו שאצלנו במצבי דופק נמוך. אולי בגלל יצירת חלבון מחליף (N2B) בשריר הלב? 2. חוקרים ממינוסטה הראו כי בשעת הנשימה עולה קצב הלב של הדב בצורה דרמטית (פי 8) וזה כפי הנראה מה שמאפשר לו להפחית דרמטית את קצב הלב בין הנשימות. זה יכול להיות פתרון לסובלים מבעיות קצב לב. 3. למניעת נזק משבץ או התקף לב אפשר להתבונן על אסטרטגית הדב בהפחתת קצב פעילות הרקמות (חלבון HIT). בקצב נמוך יפחת גם הנזק. 4. שמירת רקמות בזמן ניתוח על ידי שימוש בפלסמה של מרמיטה משנת חורף שמעניקה לרקמה יכולת החלמה משופרת. 5. דובי הצפון שלא עוברים שנת חורף, כן עוברים צום כחצי שנה. הם לפעמים מאבדים חצי ממשקל בגופם בתקופת הצום. מעניין שהם אינם נהיים סוכרתיים למרות מצב של עמידות לאינסולין וזה אולי מפני שהם אינם צורכים סוכר בתזונתם. 6. על מחלות כליות. 7. שמירה על בריאות שרירים שאינם זזים בזמן שנת החורף. 8. אוסטאופורזיס - איך לא לאבד את חוזק העצם בזמן של חוסר תנועה כה ארוך. 9. תכנון הריון ודחייתו. 10. על מחלות כבד ואבני כיס המרה.