מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניבלוגיםשיר השריריםגם ללב יש את המוסיקה שלו

גם ללב יש את המוסיקה שלו

29/09/20 20:09
494 צפיות
גם ללב יש את המוסיקה שלו

אחד הדברים שלימדה אותי התקשורת המרתקת אותי מאז ומתמיד, הוא החיבורים החדשים הנוצרים בין תחומים לכאורה רחוקים, ואלה פותחים בפנינו אופציות התנהלות פורצות דרך. אני עוסקת בבריאות ועל פריצות כאלה כתבתי הרבה (גם כאן) כדרך להבראה מהשמנה, אח"כ הבראה מסוכרת2 ועכשיו רוצה לכתוב על בריאות הלב עם דגש על הקצב (תמיד משלבת במחקר ניסיון אישי).

בסקירתי את התפתחות מחקריי, מסקנתי כמדענית היא שיש חיבורים בין תחומים גם שאנחנו לא מכירים ואם נלמד להקשיב (גם האינטרנט כלי עוזר) חיבורים חדשים יצוצו והרפואה תשנה את פניה (רומזת על תחליפים לאינספור התרופות).

אחרי סקירה מעניינת על השמנה הכ"כ נפוצה במחוזותינו והרזיה, תוך אבחנה  מעניינת ש-85% מהמרזים משמינים חזרה, ברור למתבונן שהשמנה היא מערך של משתנים וכדי להתמודד עם הבראתה יש להתייחס למערך ולא למרכיב בודד (לא משמינים מאוכל...), אז אם נחליט להסתכל על בריאות הלב (חיונית לא פחות מהשמנה) אין ספק שצפוי לנו מערך לפחות נרחב כזה.

החלטתי לכן להתייחס כאן לזוית חדשה וכייפית של ריפוי הלב והיא השימוש במוסיקה ולוותר על דיון במשתנים אחרים כמו הצום החלקי שאת תרומתו כבר סיכמנו.

גם מוותרת על הדיון בשימוש בסטנטים או מעקפים בגלל שלא באמת מרפא את הלב. כשעקבו אחרי בריאות 5179 חולי לב במשך יותר מ- 3 שנים נמצא שרב פתיחות העורקים (סטנטים, מעקפים) שנעשו לבעלי העורקים הסתומים שאינם סובלים מאנגינה, לא באמת שיפרו את בריאותם של החולים או את שעור התמותה. המחקר פורסם השנה ב- N Engl J Med 2020; 382:1395-1407

על השימוש במוסיקה והיכולת להבריא איתה כולנו יודעים ולא בכדי היא תופסת מקום כל כך מרכזי בחיינו. מחקר חדש שהנחה אנשים להקשיב חצי שעה למוסיקה ביום גרם לשיפור תפקוד הלב אחרי 3 חודשים. בכל זאת שמתי לב שיחד עם אהבתי להרבה מוסיקות, את הלב שלי מרגיעים כל פעם מיקצבים שונים וזה כמובן לא מפריע לחשיבה כי גם ללב מיקצב משלו ולאחרונה התחיל להצטבר מידע על השפעת המקצב על השרירים ועל תאי הלב.

עוד מידע מתחיל להצטבר על מיגוון תאי הלב עצמם (יש כ-300000 תאים) ועל יכולת הקואורדינציה ביניהם המאפשרת את קצב הלב המתאים. ויש גם מיפוי מדויק של תאי הלב השונים שהופיע החודש ב-Sept, 2020 Nature

בכנס האגודה האירופאית לקרדיולוגיה ESC הוצגו החודש לראשונה מימצאים המראים כי לכל לב מיקצב משלו ואם נשמיע את אותה מוסיקה לאנשים שונים גם תגובת הלב שלהם תהיה שונה זה מזה, אצל האחד יכולה להראות רגיעה ואצל האחר התרגשות. את המימצאים הציג פרופ' פייר למביאס מאוניברסיטת לונדון והסביר שבאמצעות מעקב פעילות הלב אצל מטופלים עם קוצב לב צמוד ניתן היה לבחון את משך ההתאוששות מסטרס שבמוסיקות שונות וכך ניתן היה להחליט איזה מוסיקה מיטיבה יותר לאיזה מטופל. היעד למצוא מירשם מוסיקה אישי לכל חולה לב...

המימצאים ראשוניים, אבל אם ישאלו אותי גם אני יכולה להעיד שלפחות בתקופה האחרונה הזמרת הקובנית אומארה פורטונדו, מרגיעה את קצב הלב אצלי בצורה מדהימה (לעומת אחרות כמו סזריה אבורה למשל שאני מאד אוהבת ולא משפיעות ככה על הלב שלי).

אז מה דעתכם למצוא את המוסיקה שתחליף את תרופות הלב השגרתיות שלכם...הצעות?

וחשבתם על לימוד תיפוף על דג'מברה?

מיקצב הלב מוביל הרבה תהליכים...ראו חרדה...

ויש עוד נושאים רלבנטים כמו מה קורה במוח לשמע המיקצב? איך מופעלים השרירים כשבא לנו לזוז או לתופף? ואיך יהיו המימצאים לשריר הלב? ואיזה מיקצב יעזור ללב לרפא את עצמו?

וגם כאן כדאי לדבר על הקצב האישי של המוח שבוודאי משתתף במערך ההבראה.  ואיך להשפיע על גלי המוח ולתאם עם אחרים?

 

ועל אהבה ולב או השפעת הביחד על הקצב ברשימה אחרת וגם על סקס... בינתיים נהנית מסרטי אהבה...

5 תגובות

ד-ר-דינה-ראלט-PhD
30/09/20 9:41
כל מה שמעורר בנו תחושת השתאות מקדם גם את בריאותנו... ואין ספק שמוסיקה מרטיטה עושה לנו את זה... https://www.medscape.com/viewarticle/937758
Alex-Sobko
01/10/20 6:42
דינה - הטקסט שלך מאוד סקרן! אני מסכים שמוסיקה היא כלי ריפוי חזק מאוד. אני גם חושב שמוסיקה משפיעה מאוד באופן אינדיבידואלי ועל כולם - בדרכים שונות!
ד-ר-דינה-ראלט-PhD
13/10/20 22:37
Music and the heart - Heart Journal (2015) 36, 3043–3048
שרה-4
לפני 2 ימים
נהנית תמיד ממה שאת כותבת ומחכימה אותנו איך נדע איזה מוסיקה מתאימה ללב שלנו?
אורית-זאבי-יוגב
לפני 1 ימים
את מדהימה!!!
יש כבר טיפול בתדרים "הגישה הפוליוואגלית" - אולי שווה גם לכתוב עליה? מה דעתך?
קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
ד
ד"ר דינה ראלט PhD
מדענית (ביולוגיה של התא) חובבת רשתות תקשורת בגוף ומחוצה לו.