מנהלי קהילה

מובילי קהילה






היום שאחרי
עד כה היו לי כל מני דברים שבאו והלכו וחלפו. בין היתר חשבתי על התקופה האחרונה. היא זוועתית, בשביל כל כך הרבה אנשים. אני נכנסת מדי פעם לעמוד החללים. וגם מעיפה מבט בכמות ההרוגים. כל ההרוגים. תוהה מתי זה יפסק. ואם הדבר נעשה למען תכלית ראויה. לכאורה זו חייבת להיות תכלית ראויה במיוחד כשמדובר במוות, בהקרבה מתמדת. אחרת לשם מה זה נעשה? לשם מה אנשים סובלים, נהרגים? לצערי, התחושה היא שאין תוכנית. וגם לא הייתה כזו. לא לטווח הארוך ולא בכלל. האמת נדמה שסתם מורחים את הזמן בחיים של אנשים. כי אפשר. זו האמת, לא? ורק לכאורה לא ברור מה הקטע. אבל בעצם זה גם לגמרי מובן. הרוע חסר גבולות לעיתים. ועצוב שהמצב עדיין ככה, המצב האנושי. מקווה שיום אחד האנושות תתעלה על עצמה. היא מסוגלת לכך, אחרי הכל. גם אם היום הזה רחוק אני מאמינה שהוא בטווח האפשר. אבל זה כבר יהיה ביום שאחרי.

שרי מתנדבת ער"ן
קסומה שאת ✨️⭐️✨️
לצערי אני מסכימה איתך.היטבת לנסח ולבטא את הלך הרוח והתחושות נוכח המציאות. גם המוזיקה מתאימה לתחושות.
הלוואי ויהיה אחרת.... ומה אנחנו יכולים לעשות? אני חושבת שאני יכולה לעשות טוב בחלקת אלוהים הקטנה שלי ✨️⭐️✨️
gnirednoW
תודה שרי.
אני מסכימה. חושבת שעל כולנו לתת את התרומה הקטנה שלנו. ולהאחז בתקווה.
🖤💜🖤
gnirednoW
נ.ב
שרי, שכחתי לשאול באותו רגע... משום שהיה לי יום עמוס והייתי עייפה. אבל תהיתי אם ציירת לאחרונה? פשוט יצא לי לצייר קצת לא מזמן. זה ממש נפלא לצייר, משחרר את התודעה. ואני חושבת שזה גם בזכותך שחזרתי ליצירה כזו (לא אסביר איך, אלא אם תרצי. אבל זה קשור לדבר מה שכתבת לפני כמה שנים וזה איכשהו נשמר איתי). לכן רציתי להודות לך.
🔳🔲🔳
שרי מתנדבת ער"ן
וואוו קסומה! את מרגשת אותי. מעניין אותי לשמוע מה כתבתי שגרם לך לצייר?
זה באמת נפלא ואני צריכה יותר לחזור לזה. ציירתי, אבל לא מספיק.
gnirednoW
אולי זה לא ישמע לגמרי רציונלי, אבל ככה זה עבד בשבילי... אני זוכרת שמישהי שאלה אותך בזמנו אם ציירת לאחרונה. ואמרת שלא, כי עוד לא התגברת על הפטירה של המורה שלך לציור (אם הבנתי נכון). וזה ממש נגע בי כי הרגשתי שהיה לך חיבור עמוק איתה. ומאז אני חושבת על זה מדי פעם. כלומר, אם הצלחת להתגבר על כך או לא. קיוויתי שכן. אבל אז בעצם גם התחלתי לשאול את עצמי למה אני הפסקתי לצייר? המקרה שלי שונה מן הסתם, ככה שאני לא משווה בשום אופן... אבל הפסקתי כי הרגשתי שזה לא ממש חשוב לאף אחד ואין לי עם מי לשתף. ואז גם ליוותה אותי התחושה שמה שאני עושה זו לא באמת אמנות אלא מעין סתם כזה, כאילו סתם (פשוט היו לי כמה חוויות עם אנשים שגרמו לי לחוש ככה). אמנם איכשהו מה שאמרת בזמנו נשמר איתי. כלומר החלק של להתגבר על... ככה שפתאום נכנס לי משהו כזה למוח לפיו אני חייבת להתעלות על הסיבות שגרמו לי להפסיק לצייר. ויתכן זה נכון לגבי כל דבר, כל פעילות או עיסוק. אבל כאן זה התחבר לי עם ציור. כי דיברת על ציור וזה היה עניין מרכזי שבגדול הפסקתי לעסוק בו מאז התיכון (כלומר כמעט עשור). אז הזדהיתי. ומאז במשך אולי שנה או יותר זה היה לי ברקע של התודעה, המחשבה של - עלי לחזור לצייר! עלי להתעלות! וכן הלאה. בעיקרון היה דבר חשוב נוסף שעזר לי לחזור לזה (לא אפרט עליו אלא אם תרצי). אבל אני חושבת שמה שאמרת השפיע במיוחד. זה עורר אצלי מודעות לדבר מה שכנראה הדחקתי ובמשך המון זמן עזר לי לרכך את התחושה הכבדה או המרירה שלי כלפי הנושא. בכל אופן אני ממש מצטערת על המורה שלך. חברות עמוקה כזו תמיד נוגעת בי (וסליחה אם פירשתי או זכרתי משהו לא נכון).
שרי מתנדבת ער"ן
מאוד מעניין לשמוע. בכלל, כל ההתייחסות שלך לדברים. וכן, מעניין אותי לשמוע על הדבר החשוב הנוסף שעזר לך לחזור לציור.
וגם, אם תרצי, את יכולה לצרף כאן מה שתבחרי מהציורים שלך.
gnirednoW
אה, מה מעניין בהתייחסות שלי?
הדבר הנוסף יותר פשוט. אבל גם קשור בדברים קודמים. כלומר, משום שחשבתי על הציור יותר באופן כללי אז יצא לי לשתף חברה קרובה בציורים הישנים שלי מלפני עשור בערך. והיא דווקא אהבה אותם. מה שנתן לי מוטיבציה נוספת לצייר.
אבל כיום אני חושבת שאני רוצה לצייר לעצמי. גם אם אף אחד לא יעריך. כי זה מתיישב עם התפיסה הנאו-אריסטוטלית שיש לי על החיים כרגע. היו תקופות במהלך השנים האחרונות שהחזקתי בתפיסות פילוסופיות שפחות הניעו אותי בכיוון של ציור. מאוד משפיע עלי בפועל, כלומר מה שאני מאמינה בו. ככה שגם המעבר הזה הוא מכריע.
תודה על ההצעה לשתף ציור כלשהו. אני אעבור עליהם ואראה אם יש משהו מתאים.
💜💙💜
שרי מתנדבת ער"ן
מה שמעניין לי בהתייחסות שלך אלו כיווני המחשבה שלך בעקבות דברים שנאמרים, הניתוחים והמסקנות שלך. כל המסלול.
מה שכתבת עכשיו בקשר לתגובה של חברה, אני חושבת שתמיד נעים לקבל פידבק חיובי שאנשים אוהבים מה שיצרת וזה בהחלט גם מעודד להמשיך. לא רק בציור, בכל מיני דברים.
אם קנית בגד חדש למשל, שהוא מצא חן בעיניך, עכשיו, אם כל הסביבה תחמיא לך כמה הוא יפה והולם אותך, זה ישמח אותך ללא ספק. אם אף אחד לא יאמר דבר? וחברה טובה תגיד לך בעדינות שזה פחות מתאים לך? גם לזה יש השפעה.
מה שרציתי לומר הוא שתגובות מהסביבה משפיעות במידה כזו או אחרת.
מעריכה את זה שאת אומרת שכעת את רוצה לצייר לעצמך בלי קשר להערכה של אחרים.
וכן, סקרנית לראות 🖤●■♤♡◇♧❤️
gnirednoW
אני נוטה לקחת ברצינות מה שאנשים אומרים. תמיד הייתי כזו. במיוחד בילדות ובנעורים לקחתי אנשים מאוד ברצינות באופן טבעי. אבל עם השנים הנטייה הזו הלכה ונחלשה מכיוון שלמדתי להבין שבעצם הרבה אנשים לא ראויים להילקח ברצינות. זה משהו שקשה לי להשלים איתו עד היום. אבל כנראה זה נכון.
מסכימה. אני חושבת שזה נותן הרבה מוטיבציה, הרבה כוח. ברגע שמישהו אומר לנו שמה שאנחנו עושים הוא בעל ערך או משמעות אז מיד אנחנו נוטים לקבל דחיפה.
נכון, מסכימה גם עם הדוגמה שלך על הבגד. זה עלול להשפיע, אנחנו יצורים כאלה, יצורים חברתיים. אכפת לנו מה אחרים חושבים עלינו, איך אחרים תופסים אותנו. אנחנו רוצים להראות טוב בעיני אחרים. לפחות רובנו.
אמנם לכן הדגשתי על התפיסה הפילוסופית שלי. אני רוצה לעסוק בדבר לשם עצמו. תהליך היצירה חשוב, כך גם התוצאה. כלומר, אני רוצה לעשות דברים משום שהם עצמם בעלי ערך. ולא רק משום שאחרים אמרו לי שהם כאלה. למרות שאם הם יגידו זה יכול להעניק משמעות נוספת.
אחפש משהו מתאים ואם אמצא אז אשתף בפוסט הבא.
🔲🔵⚪️🔴🔳
שרי מתנדבת ער"ן
✨️🤍💛🧡🩷✨️