מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מיאלומה נפוצה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר משה גת
המטולוג בכיר,אחראי המרכז לאבחון וטיפול בעמילואידוזיס בהדסה. דר' גת משמש כחוקר ראשי וחוקר משנה במחקרים קליניים במיאלומה נפוצה, עמילואידוזיס, לימפומות ולויקמיות. עבודות המחקר בהן השתתף דר' גת פורסמו בעיתונים רפואיים מהשורה הראשונה, וחלקן אף הוצגו בכינוסים מקצועיים חשובים בארץ ובחו"ל. משתתף בהוראת סטודנטים לרפואה וצויין פעמיים ברשימת המורים המצטיינים של הפקולטה לרפואה. ד"ר גת משמש כיו"ר הקבוצה הישראלית למיאלומה נפוצה, כחלק מהאיגוד ההמטולוגי הישראלי. 
מירה שדה
מירה שדה
חברת ועד עמותת אמ"ן. חיה עם מיאלומה (Smoldering Myeloma) מאז שנת 2007 .בעלת תואר B.Sc. במתמטיקה ובמדעי המחשב ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.כיועצת לכלכלת המשפחה ולעסקים קטנים מלווה משפחות ועסקים בתהליכי שינוי לצמיחה כלכלית.עד שנת 2006  עסקה בתפקידי ניהול שונים בתחום מערכות מידע וטכנולוגיות ובתהליכים אירגוניים. 
כמונימיאלומה נפוצהמדריכיםהטיפולים התרופתיים למיאלומה נפוצה

הטיפולים התרופתיים למיאלומה נפוצה

מדריך מקיף לכל התרופות שמשמשות כיום לטיפול במיאלומה נפוצה ולשילובים התרופתיים השונים הניתנים לחולים


טיפול במיאלומה נפוצה (צילום: Shutterstock)
טיפול במיאלומה נפוצה (צילום: Shutterstock)

הטיפול במיאלומה נפוצה מותאם לחולים לאחר אבחון מחלה פעילה, ומטרתו העיקרית להפחית את תסמיני המחלה, למנוע את התקדמותה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים של מיאלומה נפוצה. במרבית המקרים מביא הטיפול לנסיגה של המחלה, ולהתחדשות מח העצם באופן תקין, עם שיפור ולעיתים ריפוי של נזק שכבר נוצר לאיברים השונים. לעתים מותאם טיפול תרופתי לצורך אחזקה – להארכת ההפוגה ומניעת הישנות המחלה. 

 

תרופות רבות משמשות כיום לטיפול במיאלומה נפוצה, ולכן אם המטופל לא מגיב לתרופה אחת או מפסיק להגיב – לרוב נעשה ניסיון לעבור תרופה חלופית.

 

משנות ה-80, הטיפול במיאלומה נפוצה ניתן בעיקרו על ידי שילוב של תרופות כימותרפיות במינון גבוה והשתלת מח עצם. תרופות חדשות שנכנסו לשוק החל משנת 2003 – תלידומיד, לנלידומיד (רבלימיד) וגרסת ההעתק במנגנון ביוסימילר (לנלידומיד טבע) ובורטזומיב (ולקייד) – הניתנות כתוספת לכימותרפיה, הובילו למהפך בטיפול במחלה ולעלייה משמעותית בהישרדות החולים. בשנים האחרונות הושקו תרופות חדישות עוד יותר, שמעלות אף הן את שיעורי ההצלחה בטיפול ואת ההישרדות.

 

כיום המגמה בטיפול במיאלומה נפוצה היא לטפל בשילובים תרופתיים כדי לאפשר שימוש במנגנונים שונים במאבק במחלה, זאת לאחר שנמצא שהמחלה עלולה לפתח מוטציות, ויש להיאבק בה בכמה חזיתות במקביל.

 

לצד הטיפול התרופתי במיאלומה נפוצה עצמה, חולים נזקקים לרוב לטיפולים תרופתיים גם למניעת סיבוכי המחלה. מאחר ומדובר בחולים מבוגרים, יש כיום ניסיון לפתח תרופות פשוטות יותר, בטוחות ונוחות, שיקלו על החולים ויאפשרו להם התמדה גבוהה בטיפול לאורך זמן.

 

יש להדגיש כי כמו בכמעט כל תחום ברפואה, אין טיפול אחד המתאים לכל החולים, וקיימות גישות שונות בין רופאים שונים, מרכזים שונים ומדינות שונות. למרות המידע הרב הקיים, אין מספיק מחקרים השוואתיים כדי להוכיח באופן חד משמעי גישה אחת על פני אחרת.

 

טיפול בחולים עם מיאלומה זוחלת

 

לחולים שאובחנו עם מיאלומה זוחלת (מצב בו תאי הפלסמה מתחלקים באופן בלתי מבוקר אך עדיין אינם מחוללים נזקים ותסמינים) ללא עדות לפגיעה, לא מוצע טיפול כלשהו זולת מעקב באמצעות בדיקות דם ושתן – הקרוי בעגה המקצועית "מעקב פעיל". הסיבה לכך היא שטיפול תרופתי בשלב מוקדם לא הוכח כיעיל מספיק, ומאידך – כרוך בסיכון לתופעות לוואי. עם זאת, במצבים של מעקב פעיל ניתן לעתים טיפול בתרופות מסוג ביספוספונטים לחיזוק העצמות במידה ומאובחן נזק לצפיפות העצמות.

 

בחולים עם מיאלומה זוחלת, יש מספר מצבים בהם מומלץ לשקול התחלת טיפול למרות שלא הופיעו תסמינים: כאשר מעבדתית כמות תאי הפלסמה במח העצם מאוד גדולה, כאשר כמות חלבון השרשראות הקלות מאוד גבוהה או שנמצאו ב-MRI נגעים קטנים המעידים על פגיעות במח העצם. במצבים אלה, מומלץ לשקול לטפל בגלל שלמרות שהחולה ללא תסמינים, יש סיכוי גבוה שיחווה אותם בקרוב וחבל לחכות שירגיש ברע ובמילים אחרות: "להקדים תרופה למכה". 

 

מעבר לכך, כמובן שהחמרה במחלה, האצת התקדמותה או הופעת תסמינים – יובילו להחלטה להתחיל בטיפול רפואי.

 

טיפול בחולים עם מיאלומה פעילה

 

במצב של מיאלומה פעילה נדרשת התאמת טיפול, כדי להפחית בתסמינים ולבלום את התקדמות המחלה. הטיפולים הכימותרפיים המסורתיים המהווים קו טיפול ראשון למיאלומה נפוצה אינם מסוגלים לרפא את המחלה, אך עשויים להוביל להפוגה מתמשכת בה. לצדם קיימים הטיפולים התרופתיים החדשניים שהושקו בשנים האחרונות, שניתנים לפעמים ללא הכימותרפיה המסורתית.

 

כאמור, תרופות למיאלומה נפוצה יינתנו במרבית המקרים בתשלובות, וכיום השילובים השכיחים ביותר קרויים 'טריפלטים' – כשלרוב מדובר בשילוב של שלוש תרופות: שתי תרופות שונות וסטרואיד.

 

לכל תרופה תפקיד חשוב ומנגנון נפרד. בהתאמה, לכל תרופה פרופיל יעילות ותופעות לוואי משלה. תשלובת ומינון שונים ישנו את פרופיל התרופה. מאחר ואפשרויות השילוב הן רבות ותלויות לא רק ביעילות והבטיחות, אלא גם בגורמים רבים הקשורים לחולה הספציפי, לא ניתן להגדיר טיפול יחידי או תשלובת יחידה שהיא טובה מאחרות. יש לזכור, כי רק לחלק מהתרופות נערכה השוואה ברורה לאחרות, להוכחת יתרון. כמו כן, בשל עלות גבוהה של חלק מהתרופות, קיימים שיקולים מערכתיים לשימוש בתרופות בקו זה או אחר.

 

תרופות כימותרפיות

סטרואידים

תרופות חדשות 

 

כימותרפיה

 

מלפלן

 

מנגנון פעולה: התרופה המכילה את החומר הפעיל מלפלן (Melphalan), הנמכרת גם בשמות המסחריים אלקרן (Alkeran) ו-L-Pam, מעכבת את התפשטות המיאלומה בגוף. התרופה השייכת לקבוצת התרופות הקרויה Alkylating Agents, נצמדת למטען הגנטי של התאים הסרטניים ומונעת את חלוקתם.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בטבליות דרך הפה, או בעירוי תוך ורידי קצר. זו גם הכימותרפיה המרכזית בשימוש לצורך הכנה להשתלת מח עצם עצמית, אך אז ניתנת במינון גבוה מאוד.

 

סל הבריאות: התרופה אינה כלולה באופן רשמי בסל הבריאות הממלכתי, אך על רקע עלותה הנמוכה היא ניתנת כחלק מהטיפול הכימותרפי השגרתי לחולי מיאלומה נפוצה במימון קופות החולים.

 

בטיחות ותופעות לוואי: ככל תרופה כימותרפית הפוגעת בתאים שמתחלקים מהר, נפגעות בעיקר ספירות הדם עם ירידה בספירה לבנה וסיכון לזיהומים, אנמיה וצורך בדם, וטסיות הדם עם סיכון לדמם וצורך בעירוי טסיות. תופעות אלו תלויות מינון. כמו כן התרופה גורמת לבחילות ובמינונים גבוהים – לשלשול ופגיעה לאורך מערכת העיכול. תופעות לוואי נדירות יחסית כוללות צואה מדממת, צואה שחורה, קצב לב מואץ, תסמיני שיעול, קוצר נשימה, דימומים, פריחה בעור, ובמקרים חריגים כאבים, נפיחות ורגישות יתר במפרקים וברגליים. כמו כן תועדו מקרים חריגים שיוחסו לתרופה של פגיעה בתפקודי השחלות ובפוריות, סרטן הדם (לוקמיה), פיברוזיס ריאתי, מחלות לב, מחלות כבד, אלופציה ושיבושים הורמונאליים.

 

ציקלופוספמיד

 

מנגנון פעולה: התרופה המכילה את החומר הפעיל ציקלופוספמיד (Cyclophosphamide), המשווקת בישראל בתכשיר בשם אנדוקסן (Endoxan) וציטוקסן (Cytoxan), בדומה למלפלן, שייכת לקבוצת התרופות הקרויה Alkylating Agents, נצמדת למטען הגנטי של התאים הסרטניים ומונעת את חלוקתם.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בעירוי לווריד או בכדורים. לעיתים כחלק מפרוטוקולים עם תרופות חדשות כגון בורטזומיב (VCD) או רבלימיד (CRD). כהכנה לאיסוף תאים מהדם לפני השתלה - התרופה ניתנת במינון גבוה.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות. 

 

בטיחות ותופעות לוואי: ככל תרופה כימותרפית הפוגעת בתאים שמתחלקים מהר, נפגעות בעיקר ספירות הדם עם ירידה בספירה לבנה וקיים סיכון לזיהומים, אנמיה וצורך בדם, וטסיות הדם עם סיכון לדמם וצורך בעירוי טסיות. תופעות אלו תלויות מינון. במינונים גבוהים התרופה גורמת לבחילות ולנשירת שיער ועלולה לגרום לדלקת כימית בדרכי השתן (ואז ניתנת יחד עם תרופה הנקראת Mesna להגנה מפני כך). באופן נדיר עלולה לגרום לירידה במלחים - נתרן בדם, ולהפרעות בקצב הלב. בין תופעות הלוואי הנדירות שנקשרו לתרופה נמנות שיעול, חום וצמרמורות, כאב בגב, כאב במתן שתן או דם בשתן, קצב לב מואץ, קוצר נשימה, נפיחות ברגליים ובכפות הרגליים, ובמקרים חריגים צואה שחורה, פריחה בעור ודימומים. כמו כן, התרופה נקשרה להפרעות במערכת העיכול, דלקת דמית בשלפוחית השתן, סיבוכים במערכת הנשימה, הפרעות לבביות, שיבושים בהפרשת הורמונים, דלקות פרקים ותופעות המעידות על פגיעה במערכת העצבים – כגון סחרחורות, כאבי ראש ודיכאון.

 

דוקסורוביצין-אדריאמיצין

 

מנגנון פעולה: החומר הפעיל דוקסורוביצין (Doxorubicin) או אדריאמיצין (Adriamycin), המשווק בין השאר בשמות המסחריים אדריאמילין (Adriamylin), פועל על ידי חדירה למטען הגנטי (די.אנ.איי) של התאים הממאירים וכך בולם את התפשטות המיאלומה. על מנת להפחית תופעות לוואי קיימת תרופה זהה במעטפת שומנית: דוקסיל (Doxil). 

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בעירוי תוך ורידי שנמשך כ-30 דקות, לרוב אחת לשלושה שבועות, לעתים כחלק משילוב התרופות הקרוי VAD (עם כימותרפיות אחרות. כיום פחות בשימוש), או כחלק מפרוטוקול בשילוב עם התרופות החדשות. כמו כן, ניתנת בעירוי מתמשך על פני מספר ימים בפרוטוקול תשלובת כימותרפי אגרסיבי הנקרא VDT-PACE.

 

סל הבריאות: התרופות כלולות בסל הבריאות, אך דוקסיל נכללת בסל הבריאות רק למספר מוגבל של סוגים של סרטן שאינו כולל מיאלומה נפוצה.

 

בטיחות ותופעות לוואי: ככל תרופה כימותרפית הפוגעת בתאים שמתחלקים מהר, נפגעות בעיקר ספירות הדם עם ירידה בספירה לבנה וסיכון לזיהומים, אנמיה וצורך בדם, וטסיות הדם עם סיכון לדמם וצורך בעירוי טסיות. תופעות אלו תלויות מינון. כמו כן התרופה גורמת לבחילות ולנשירת שיער. במינונים מצטברים שלרוב לא מגיעים אליהם בטיפולים, עלולה לגרום לפגיעה בשריר הלב ולאי ספיקה. על כן מומלץ לבצע טרום הטיפול הדמיה של התפקוד הלבבי. תופעות לוואי נדירות יחסית כוללות צואה שחורה, דם בצואה או בשתן, כאבי ראש, חום, עייפות, נפיחות בפנים, תסמיני שיעול, קוצר נשימה, עקצוץ/ נימול בכפות הידיים/ הרגליים, דימומים, ובמקרים חריגים התעבות ורידים בצוואר, קוצר נשימה, קצב לב לא סדיר, עלייה במשקל ולחצים בחזה. כמו כן באופן נדיר התרופה עלולה לגרום ללוקמיה משנית.

 

וינקריסטין

 

מנגנון פעולה: החומר הפעיל וינקריסטין (Vincristin), הקרוי גם לאורוקריסטין (Leurocristine) ומשווק בישראל בתכשיר הנושא את אותו השם - וינקריסטין, משמש לטיפול במספר סוגים של סרטן, ולעתים גם מותאם לחולי מיאלומה, אם כי הוא מצוי בשימוש נרחב יותר בקרב חולי לוקמיה ולימפומה. התרופה משתייכת לקבוצת התרופות הקרויה Vinca Alkaloids או לחילופין Microtubule Inhibitors. תרופות אלה פוגעות בחלוקה הבלתי מבוקרת של תאי הגידול הסרטני וכך חוסמות את התפשטות הגידול.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת לחולי מיאלומה נפוצה בעירוי לווריד כחלק משילוב התרופות הקרוי VAD. בשל תופעות הלוואי כמעט ואינה בשימוש כיום במיאלומה.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעת הלוואי המרכזית היא נוירופתיה סנסורית כגון נימולים בגפיים או העדר תחושה, או עצירות קשה. מאחר שלחולי מיאלומה מעצם מחלתם וטיפולים אחרים עלולים לסבול מנוירופתיה, התרופה כמעט ואינה בשימוש. תופעות לוואי נדירות כוללות ראייה כפולה, עצירות, כאבי ראש ופרקים, כאבים ברגליים, חולשה, נפיחות ברגליים או בכפות הרגליים, ובמקרים חריגים בלבול, פרכוסים, אובדן תיאבון, דיכאון, העדר זיעה, ריבוי או מיעוט שתן וקשיי שינה. סיבוכים ריאתיים כמו קוצר נשימה, הפרעות לבביות, הפרעות במערכת העיכול, הפרעות ראייה ושיבושים בפעילות הורמונאלית כולל דלקת בלבלב הן תופעות נדירות.

 

בנדמוסטין

 

מנגנון פעולה: החומר הפעיל בנדמוסטין (Bendamustine) המשווק בין השאר בשם המסחרי ריבומוסטין, היא תרופה המשלבת פעילות אלקילטורית בדומה לציקלופוספמיד, עם מבנה כימי נוסף – טבעת פורינית המחזקת את פעילותו האנטי גידולית. התרופה פועלת על ידי חדירה למטען הגנטי (די.אנ.איי) של התאים הממאירים וכך בולמת את התפשטות המיאלומה. היא ניתנת עם סטרואידים או בשילוב עם תרופות חדשות.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בעירוי תוך ורידי שנמשך כשעה, לרוב אחת לארבעה שבועות, או כחלק מפרוטוקול בשילוב עם התרופות החדשות.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות ללימפומות אך לא למיאלומות. היא אינה רשומה למיאלומה אך מקובלת לטיפול בקו ראשון בחולים מבוגרים שאינם יכולים לקבל טיפול אחר, או לחולים עם מחלה מתקדמת מאוד.

 

בטיחות ותופעות לוואי: נפגעות בעיקר ספירות הדם עם ירידה בספירה לבנה וסיכון לזיהומים, אנמיה וצורך בדם, וטסיות הדם עם סיכון לדמם וצורך בעירוי טסיות. תופעות אלו תלויות מינון. כמו כן התרופה גורמת לבחילות אך אינה גורמת לנשירת שיער. לעיתים היא גורמת לשלשול. תופעות לוואי נדירות יחסית כוללות צואה שחורה, דם בצואה או בשתן, כאבי ראש, חום, עייפות.

 

פפקסטו

 

התרופה פפקסטו (Pepaxto) המכילה את החומר הפעיל מלפלן פלופנמיד (Melphalan Flufenamide) היא תרופה ביולוגית למיאלומה נפוצה, שאושרה בפברואר 2021 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למיאלומה נפוצה עמידה לטיפולים (רפרקטורית) או חוזרת, בשילוב עם הסטרואיד דקסמטזון.

 

התרופה אושרה כקו טיפול רביעי למי שקיבלו טיפול קודם אחת לפחות מקבוצת האימידים (תרופות אימונומודולטוריות), תרופה אחת מקבוצת 'מעכבי פרוטאזום' ותרופה אחת מקבוצת הנוגדנים החד שבטיים החדשים שמשפיעים על חלבון CD38.

 

מנגנון פעולה: פפקסטו היא תרופה כימותרפית המהווה 'חומר מאלקל' (Alkylating Agent) – כלומר שהיא גורמת לנזק לדי.אנ.איי של תאים סרטניים ופוגעת ביכולת החלוקה שלהם. התרופה בהרכבה הכימי מורכבת החומר הכימותרפי מלפלן כשהוא מחובר לחומצת האמינו 'פנילאלנין' (Phenylalanine) ובכך היא מאפשרת שחרור תוך תאי טוב יותר של מלפלן בתוך התאים הסרטניים.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת במינון מומלץ של 40 מ"ג בעירוי לווריד במשך 30 דקות במתקן רפואי אחת ל-28 יום במחזור טיפולים, בשילוב דקסמטזון.

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופה, כוללות עייפות, בחילות, שלשולים, חום גבוה וזיהומים בדרכי הנשימה וכן ירידה בתאי הדם הלבנים מסוג לויקוציטים ולימפוציטים וכן לירידה בהמוגלובין ובטסיות הדם ועלייה ברמות הקריאטינין בדם. בטיחות התרופה לא הוכחה בקרב מטופלים שעברו השתלת מח עצם.

 

תשלובות כימותרפיות נוספות כוללות תרופות בעלות אופי פעולה ותופעות לוואי הדומות לאלו שנזכרו לעיל. ביניהן האטופוסיד Eoposide והציספלטינום Cisplatinum.

 

סטרואידים

 

חולים רבים עם מיאלומה נפוצה מטופלים בשילובים תרופתיים המכילים סטרואידים לתקופות זמן קצובות, כשהסטרואידים הנפוצים ביותר הם הקורטיקוסטרואידים דקסמתזון (Dexamethasone), ופרדניזון (Prednisone). ככלל, כמעט כל טיפול תרופתי - כימותרפי או בתרופות החדשות, ישולב עם סטרואידים המחזקים את פעולתם של החומרים האחרים, מעבר לפעילות האנטי-מיאלומה שלהם עצמם.

 

אופן פעולה: הסטרואידים הם הורמונים האחראים על סינכרון ותאום מספר תפקודים גופניים, לרבות שיפור קצב חילוף החומרים (מטבוליזם), שמירה על איזון בין הנוזלים למלחים בגוף (בין מים לנתרן), שמירה על קצב לב סדיר, הפחתת דלקתיות ואלרגיות וכן משפיעים על ההתנהגות ומצב הרוח. כתרופות המשולבות בטיפול בסרטן, סטרואידים מסייעים בהפחתת תגובות המערכת החיסונית, בהקלה על בחילות כתוצאה מכימותרפיה ובשיפור התיאבון. במיאלומה, כמו בגידולים אחרים שמקורם בתאי דם לבנים ובעיקר בלימפוציטים, הסטרואידים במינון גבוה פועלים ישירות כנגד תאי המחלה, ובעבר אף שומשו כטיפול יחיד למחלה. כאמור, כיום הם כמעט תמיד ניתנים בתשלובות עם כימותרפיה או התרופות החדשות.

 

אופן מתן: סטרואידים ניתנים בכדורים, בזריקה או עירוי לווריד, במינונים שונים, בהתאם לכימותרפיה הנלווית להם.

 

סל הבריאות: התרופות כלולות בסל הבריאות.

 

בטיחות ותופעות לוואי: סטרואידים בכללם עלולים לגרום לתופעות לוואי שונות, לרבות שינויים במצב הרוח ועצבנות, קשיי שינה, עלייה בתיאבון וסיבוכים במערכת עיכול כמו חומציות יתר (נהוג לתת תרופה מונעת חומציות בעת מתן ממושך של סטרואידים), וכן גורמים לצבירת נוזלים, נפיחות באזורים שונים בגוף ועלייה במשקל, ומעלים את הסיכון לסוכרת, יתר לחץ דם וזיהומים שונים (בעת טיפול ממושך ובמינונים גבוהים נהוג לתת טיפול אנטיביוטי למניעת התפרצות של פטריה הגורמת לדלקת ריאות). כמו כן בטיפול ממושך סטרואידים גורמים לאוסטאופורוזיס.

 

הטיפול בסטרואידים דורש לרוב מעקב תכוף אחר רמות הסוכר ולחץ הדם, בייחוד בקרב אנשים המוגדרים בסיכון למחלות אלו ומעקב בבדיקות דם אחר רמות רכיבי הדם השונים ותפקודי כבד וכליות.

 

תרופות חדשות למיאלומה נפוצה (Novel agents)

 

בשנת 2003 חל שינוי דרמטי בטיפול במיאלומה נפוצה עם כניסתן לשוק של תרופות חדשות (Novel Agents) שהעלו באופן משמעותי את שיעורי ההישרדות של החולים ואת סיכויי ההחלמה. למרות שגם תרופות אלה אינן מובילות במרבית המקרים לריפוי מלא מהמחלה, הן שינו את אופי המחלה, והפכו את המיאלומה הנפוצה למחלה כרונית שניתן לחיות עמה לאורך שנים ארוכות.

 

התרופות החדשות למיאלומה נפוצה נחלקות לשתי קבוצות מרכזיות: האחת היא של תרופות אימונומודולטוריות (Immunomodulatory Drugs) והשנייה של מעכבי האנזים פרוטאזום (Proteasome Inhibitors).

 

בקבוצת התרופות החדשות נכללות גם תרופות חדשות ביולוגיות למיאלומה נפוצה שמהוות למעשה נוגדנים חד שבטיים כנגד חלבונים ייחודיים שמצויים על תאי המיאלומה, שנקשרים לתא הסרטני ומובילים להריסתו, ובמקביל מעודדים את מערכת החיסון הטבעית של הגוף להיאבק בתאים הסרטניים.

 

תרופות אימונומודולטוריות (אימידים) 

 

תרופות אימונומודולוטריות קרויות בעגה הרפואית בשם הכולל 'אימידים' ומסומנות IMiD.

 

תלידומיד

 

התרופה תלידומיד (Thalidomide) היא למעשה תרופה ותיקה ששמה נקשר בעבר בנסיבות טרגיות כשנמכרה בהיקף נרחב בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 כטיפול נגד בחילות היריון וכאב ראש, והתבררה כטרטוגנית, כלומר גורמת לפגיעה בעובר, לאחר שהובילה ללידת תינוקות רבים עם מומים מולדים – ילדי התלידומיד. התרופה הורדה מהמדפים לעשרות שנים, אולם בהמשך התבררה כיעילה לטיפול בצרעת.

 

בשנת 2004 התברר כי תלידומיד יעילה לטיפול במיאלומה נפוצה, ובמאי 2006 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את הטיפול המשולב בתלידומיד ובסטרואידים מסוג דקסמתזון כטיפול קו ראשון בחולים המאובחנים עם מיאלומה נפוצה. האישור ניתן לצד אזהרה כי המעקב אחר התרופה יימשך, על רקע הסיפור העגום בו הייתה מעורבת. עד היום כל חולה המטופל באימיד מחויב לחתום על הסכמה שלא להכנס או להכניס להריון במהלך הנטילה, ולהשתמש באמצעי מניעה כפולים לצורך כך. ללא הסכמה זו, לא תסופק התרופה.

 

מנגנון פעולה: מנגנון הפעולה המדויק של תלידומיד אינו ידוע לאשורו, אולם התרופה פועלת נגד תאי גידול המיאלומה, ומעוררת את מערכת החיסון של הגוף לפעול כנגד המיאלומה. באחד המנגנונים שלה, התרופה מעכבת את ייצורם של ציטוקינים מסוג TNF אלפא ומשפיעה גם על תאי התמיכה הנורמליים במח העצם המעודדים צמיחת תאי מיאלומה. ההערכות כי תלידומיד גם מונעת מתאים של גידולים סרטניים שונים אספקת חמצן ותזונה וחוסמת את התפתחותם של כלי דם חדשים של גידולים. התרופה משויכת לקבוצת התרופות האימונומודולטוריות, ומהווה את האב-טיפוס לתרופות החדשות יותר.

 

אופן מתן: כדור דרך הפה, אחת ליום, לרוב בשעות הערב.

 

סל הבריאות: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי כטיפול קו ראשון במיאלומה נפוצה.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות של תלידומיד הן פגיעה נוירופתית (ממקור עצבי), ובעיקר נימול, חוסר תחושה או כאבים בידיים וברגליים. כמו כן, ישנוניות, עצירות, פריחה והתפתחות קרישי דם ופקקת ורידים ברגליים (VTE). מסיבה זו יש לתת את התלידומיד בשילוב עם תרופות לדילול דם. כאמור, מאחר והתרופה ידועה כיום כרעילה בהיריון, שימוש בה בקרב נשים בגיל הפוריות דורש הקפדה יתרה על אמצעי מניעה בעת קיום יחסי מין.

 

רבלימיד

 

התרופה רבלימיד (Revlimid) המכילה את החומר הפעיל לנלידומיד (Lenalidomide) אושרה ביוני 2006 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול במיאלומה נפוצה.

 

מנגנון פעולה: רבלימיד הוא אנלוג של תלידומיד, כלומר תרופה הפועלת באופן דומה לתלידומיד בבלימת התקדמות מיאלומה נפוצה, בין השאר על ידי עירור מערכת החיסון של הגוף לפעול כנגד המחלה. התרופה משויכת לקבוצת התרופות האימונומודולטוריות. במעבדה לתרופה פעילות זהה לזו של התלידומיד אך בעוצמה גבוהה יותר.

 

אופן מתן: גלולה דרך הפה, אחת ליום, לשלושה שבועות בחודש (והפסקה בשבוע האחרון לחודש). 

 

סל הבריאות: התרופה הוכנסה לסל הבריאות הממלכתי בשנת 2010 כטיפול במיאלומה נפוצה, לאחר מאבק קשה מצד החולים שכלל עתירה לבג"ץ. נכון לשנת 2024, התרופה כלולה בסל הבריאות כטיפול בקו ראשון למאובחנים חדשים עם מיאלומה נפוצה שאינם מועמדים להשתלת מח עצם, ולחולים אלה ניתנת התרופה בהתאם לעדויות המחקריות במסגרת 'טריפלט' – שילוב של שלוש תרופות – יחד עם התרופה וולקייד והסטרואיד דקסמתזון – שילוב המכונה בעגה המקצועית RVD או VRD. בקו שני התרופה, יחד עם סטרואידים, משולבת עם אחת מהתרופות הבאות: דרזלקס, קיפרוליס, אמפליסיטי או נינלרו. כמו כן, התרופה ניתנת לחולים שעברו השתלת מח עצם – כטיפול אחזקה למניעת חזרת המחלה. 

 

בעבר הופצה בארץ/ הובאה ביבוא אישי חלופה שהופיעה כגרסה גנרית של התרופה שמיוצרת בהודו תחת השם 'לנליד' (Lenalid). עם זאת, בינואר 2009 פרסם משרד הבריאות אזהרה מפני שימוש בתרופה עקב החשש כי היא מזויפת, ולאחר שלא עברה את הליך האישור והרישום של תרופות כמקובל במדינות מערביות.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לרבלימיד דומות לאלו המתוארות לתלידומיד, אם כי הוא לרוב אינו גורם לנוירופתיה (כאב ממקור עצבי). ומצד שני גורם לירידה בספירות הדם התקינות יותר מאשר התלידומיד, כולל אנמיה (חסר בכדוריות אדומות), טרומבוציטופניה (חסר בגורמי הקרישה) נוטרופניה (מספר נמוך של נוטרופילים בדם) ולוקופניה (ירידה בספירה כוללת של תאי דם לבנים) שמגדילים את הסיכון לזיהומים. תופעות לוואי נוספות הן שלשולים או עצירות, עייפות, נטייה לזיהומים, חולשת שרירים, דיכאון, וכן התפתחות קרישי דם ופקקת ורידים ברגליים (VTE) וגם פגיעות בתפקודי הריאות. 

 

התרופה עלולה לגרום לנזקים לכליות, ולכן נטילתה דורשת מעקב מתמיד אחר תפקודי כליות, ויש להתאים מינון לחולים במיאלומה נפוצה הסובלים מכשל כלייתי נרחב. כמו כן, בהיותה של התרופה אנלוג לתלידומיד, היא רעילה בהיריון, ונשים הנוטלות אותה בגיל הפוריות נדרשות להקפדה יתרה על אמצעי מניעה.

 

לנלידומיד טבע

 

בשנים האחרונות לאחר שפג הפטנט של רבלימיד אושרו בישראל תרופות העתק מקבילות במנגנון ביוסימילר, שהמרכזית בהן היא 'לנלידומיד טבע' (Lenalidomide Teva) שהוגשה לרישום בפברואר 2018. 

 

סל הבריאות:  נכון לשנת 2024, התרופה 'לנלידומיד טבע' כלולה בסל הבריאות כקו טיפול ראשון לחולי מיאלומה נפוצה שמועמדים להשתלת מח עצם, כהשלמה לרבלימיד שכלולה בסל לחולים שאינם מועמדים להשתלת מח עצם.

 

אימנוביד

 

התרופה פומלידומיד או בשמה המסחרי אימנוביד (Imnovid) הקרויה לעתים גם פומליסט (Pomalyst) המכילה את החומר הפעיל פומלידומיד (Pomalidomide) היא תרופה חדשה למיאלומה נפוצה שאושרה בפברואר 2013 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כטיפול קו שלישי במיאלומה נפוצה עבור חולים שטופלו בשתי תרופות קודמות – רבלימיד וולקייד – והראו המשך התקדמות של המחלה במשך 60 יום לאחר תום הטיפול האחרון.

 

מנגנון פעולה: אימנוביד משויכת לקבוצת התרופות האימונומודולטוריות, ופועלת במספר מסלולים כמתואר לשתי קודמותיה, לרבות עצירת התפתחות תאי המיאלומה, עצירת התפתחותם של כלי דם המזינים את הגידול ועידוד המערכת החיסונית הטבעית של הגוף לפעול כנגד תאי המיאלומה ולבלום את התפשטות המחלה. למעשה מבחינה ביוכימית התרופה נראית כתשלובת של תלידומיד ורבלימיד.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בכדור, אחת ליום למשך שלושה שבועות, ובהמשך מופסק הטיפול לשבוע, וניתנת עד לסימנים של התקדמות המחלה.

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי כקו טיפול שלישי מתקדם במיאלומה נפוצה עמידה לטיפול או לאחר מיצוי טיפול בשתיים מהתרופות תלידומיד, ולקייד ורבלימיד, אלא אם החולה אינו יכול לקבל את אחת מהתרופות מסיבה רפואית.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות שמיוחסות לתרופה, על סמך המחקרים שהובילו לאישורה, דומות לאלו שתוארו לתלידומיד ולרבלימיד, וכוללות עייפות, ירידה בתאי דם לבנים מסוג נוטרופילים (נוטרופניה) המעלה סיכון לזיהומים ובעיקר בדרכי הנשימה העליונות, אנמיה, עצירות, בחילות, שלשולים, קוצר נשימה, כאב גב וחום. כמו כן נקשרה התרופה לפקקת ורידים עמוקה (DVT) ועלולה לגרום לקרישי דם בוורידי הרגליים. התרופה טטרוגנית ולכן אין להשתמש בה בהיריון.

 

מעכבי פרוטאזום

 

ולקייד

 

התרופה ולקייד (Valcade) המכילה את החומר הפעיל בורטזומיב (Bortezomib) היא תרופה נוספת חדשנית שאושרה כטיפול לחולים שאובחנו עם מיאלומה נפוצה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) החל משנת 2003 (בחולים מסוימים) וביוני 2008 לכלל החולים.

 

מנגנון פעולה: התרופה פותחה כמעכבת רכיב תוך תאי בשם פרוטאזום שאחראי על פירוק חלבונים בתא, ובאופן זה מובילה למות תאים סרטניים ובולמת את התקדמות המיאלומה הנפוצה. אי לכך, התרופה משויכת לקבוצת מעכבי פרוטאזום. מאז אישורה נמצאו מנגנונים רבים נוספים בהם התרופה פועלת.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בזריקה באשפוז יום, בעירוי לווריד או בזריקה תת עורית. ישנם מספר פרוטוקולים למתן חד או דו שבועי. הפרוטוקול המקורי ניתן כארבע מנות, בפעמיים בשבוע כל שבועיים מתוך שלושה שבועות (מחזור), עם סטרואידים, ולעיתים עם תרופה נוספת (כימותרפיה, אימיד).

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי כטיפול במיאלומה נפוצה בקו טיפול ראשון או בקווי טיפול מתקדמים לאחר טיפול קודם במיאלומה עמידה לטיפול או מתקדמת, והיא מוגבלת לרישום על ידי רופא מומחה לאונקולוגיה או המטולוגיה.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של ולקייד, כפי שנצפו במחקרים שליוו את אישור התרופה, הם בעיקר שינויים נוירופתיים (בעיקר כאב ברגליים) וירידה בטסיות הדם. תופעות לוואי נוספות נדירות יותר הן בחילות, הקאות, עצירות, חום גבוה, וכן שינויים בספירות הדם התקינות. באופן נדיר התרופה עלולה לגרום לאי ספיקת לב. כמו כן התרופה גורמת לנטייה מוגברת לזיהומים ובתשלובות נהוג לתת טיפול מונע עם תרופה אנטי-ויראלית – אציקלויר – למניעת התפרצות של שלבקת חוגרת.

 

קיפרוליס

 

התרופה קיפרוליס (Kyprolis) המכילה את החומר הפעיל קרפילזומיב (Carfilzomib) היא תרופה לטיפול במיאלומה נפוצה שאושרה ביולי 2012 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כטיפול בחולים במצב מתקדם, כקו טיפול שלישי לאחר טיפול קודם בתרופה מקבוצת התרופות האימונומודולטוריות (תלידומיד או רבלימיד) והתרופה ולקייד (המהווה תרופה מקבוצת מעכבי פרוטאזום). ביולי 2015 אושרה קיפרוליס לטיפול במיאלומה נפוצה חוזרת, בשילוב עם רבלימיד והסטרואיד דקסמתזון. בינואר 2016 אושרה קיפרוליס למיאלומה חוזרת או עמידה כתרופה בודדת בקו טיפול שני, או בשילוב עם רבלימיד ודקסמתזון או עם דקסמתזון בלבד.

 

מנגנון פעולה: קיפרוליס היא תרופה המשויכת לקבוצת מעכבי פרוטאזום ומעכבת אנזים בשם פרוטאזום המצוי בתאי המיאלומה, וכך מונעת את חלוקתם. התרופה מעודדת ריכוז גבוה של חלבונים מסוימים בתאי המיאלומה, שגורמים לאורך זמן למות התאים הסרטניים. באופן מעבדתי התרופה נמצאה בעלת פעילות גדולה יותר מאשר ולקייד.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת באשפוז יום בעירוי לווריד. יום אחר יום אחת לשבוע, במסגרת אשפוז יום, שלושה מתוך כל מחזור של ארבעה שבועות.

 

סל הבריאות:  נכון לשנת 2024, התרופה קיפרוליס כלולה בסל הבריאות כקו טיפול שלישי מתקדם במיאלומה נפוצה עמידה לטיפול או לאחר מיצוי טיפול בשתיים מהתרופות תלידומיד, ולקייד ורבלימיד, אלא אם החולה אינו יכול לקבל את אחת מהתרופות מסיבה רפואית; כקו טיפול שני לחולים בסיכון סטנדרטי, בשילוב עם רבלימיד והסטרואיד דקסמתזון; וכטיפול בחולי מיאלומה נפוצה כקו טיפול מתקדם לחולים שקיבלו טיפול קודם ברבלימיד, כטיפול בודד וללא שילוב עם רבלימיד.

 

כמו כן, נכון לשנת 2024 ניתן לקבל את התרופה קיפרוליס במסגרת הסל בשילוב עם התרופה דרזלקס והסטרואיד דקסמתזון כקו טיפול שני למיאלומה נפוצה, לחולים בסיכון גבוה שמחלתם התקדמה תוך 18 חודשים מתחילת הטיפול בקו הראשון שהינם נאיבים לטיפול בתרופות מקבוצת 'נוגדי CD38'. התרופה בהתווייה זו לא ניתנת בשילוב התרופה אימנוביד, וכן ניתנת רק לחולים שטרם טופלו בתרופה קיפרוליס לבדה. 

 

בטיחות ותופעות לוואי: בשונה מולקייד, הקיפרוליס אינה גרמת כמעט לנוירופתיה. עם זאת, תופעות הלוואי השכיחות המיוחסות לתרופה, בהתבסס על המחקרים שהובילו לאישורה, כוללות עייפות, ירידה בספירת הדם וברמת טסיות הדם (טרומבוציטופניה), קוצר נשימה, שלשולים וחום. בנוסף, לקיפרוליס נקשרו תופעות לוואי חמורות הכוללות כשל לבבי וקוצר נשימה חמור. יש להשתמש בה בזהירות בחולי לב. כמו כן נצפתה נטייה מוגברת לזיהומים ונמצאה פגיעה זמנית בתפקודי כליות.

 

נינלארו

 

התרופה נינלארו (Ninlaro) המכילה את החומר הפעיל איקסזומיב (Ixazomib) היא תרופה חדשה לטיפול במיאלומה נפוצה שאושרה בנובמבר 2015 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כקו טיפול שני במחלה, בשילוב עם שתי תרופות נוספות – התרופה החדשה רבלימיד והסטרואיד דקסמתזון. 

 

מנגנון פעולה: נינלארו היא תרופה המשויכת לקבוצת מעכבי פרוטאזום ומעכבת אנזים בשם פרוטאזום המצוי בתאי המיאלומה, וכך מונעת את חלוקתם. התרופה מעודדת ריכוז גבוה של חלבונים מסוימים בתאי המיאלומה, שגורמים לאורך זמן למות התאים הסרטניים.

 

אופן מתן: נינלארו היא התרופה הראשונה מקבוצת מעכבי האנזים פרוטאזום הניתנת דרך הפה ואינה דורשת מתן בעירוי. היא ניתנת רק אחת לשבוע משך כל שלושה מתוך ארבעה שבועות של מחזור.

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה נינלארו כלולה בסל הבריאות כקו טיפול שלישי מתקדם במיאלומה נפוצה עמידה לטיפול או לאחר מיצוי טיפול בשתיים מהתרופות תלידומיד, ולקייד ורבלימיד, אלא אם החולה אינו יכול לקבל את אחת מהתרופות מסיבה רפואית; כקו טיפול שני לחולים בסיכון סטנדרטי, בשילוב עם רבלימיד והסטרואיד דקסמתזון.

 

בטיחות ותופעות לוואי: לנינלארו מיעוט של תופעות לוואי ביחס לתרופות החדשות שאושרו למיאלומה נפוצה. הן דומות לאלו שתוארו לולקייד ולקיפרוליס. תופעות הלוואי השכיחות שנקשרו לנינלארו במחקרים שהובילו לאישור התרופה כוללים שלשולים או לחילופין עצירות, ירידה בספירת טסיות הדם (טרומבוציטופניה) וכאב נוירופתי – לרוב בכפות הידיים והרגליים. יש לציין כי בשל היותה חדשה עדיין לא ידוע כל פרופיל תופעות הלוואי שלה בדומה לתרופות ותיקות יותר ממשפחת מעכבי הפרוטאזום.

 

נוגדנים חד שבטיים

 

דרזלקס

 

התרופה דרזלקס (Darzalex) המכונה לעתים בקהילה הרפואית 'דארא' (Dara) מכילה את החומר הפעיל דארטומומב (Daratumumab) ומהווה כיום את התרופה הביולוגית החדשה ביותר למיאלומה נפוצה שאושרה בנובמבר 2015 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי כקו טיפול רביעי ומתקדם במיאלומה, לחולים שעברו טיפולים בשלוש תרופות קודמות לפחות. בנובמבר 2016 אושרה התרופה על ידי מינהל התרופות האמריקאי כבר כקו טיפול שני. במאי 2018 היא אושרה כקו טיפול ראשון כקו טיפול ראשון למאובחנים חדשים במיאלומה נפוצה שאינם מתאימים לטיפול בהשתלת מח עצם, ובספטמבר 2019 אושרה כקו טיפול ראשון למאובחנים חדשים שמתאימים לטיפול בהשתלת מח עצם, כטיפול שהוכח כמפחית את הסיכון לסיבוכים ותמותה. עם השנים אושרה התרופה בהתוויות מורכבות יותר, כשהוכח שניתן לשפר את יעילותה בשילוב עם טיפולים תרופתיים נוספים.

 

מנגנון פעולה: דרזלקס הוא נוגדן חד שבטי שנקשר לחלבון ייחודי המצוי על גבי תאי המיאלומה המסומן באותיות CD38, באופן שמעודד את הרס תאי המיאלומה, ובמקביל מפעיל את המערכת החיסונית הטבעית של הגוף להיאבק בגידול הסרטני.

 

אופן מתן: עירוי איטי מאוד לווריד שנמשך לעתים עד 15 שעות (בפעם הראשונה. לאחר מכן ינתן במהירות גבוהה יותר), בתנאי אשפוז יום. הוא ניתן אחת לשבוע למשך חודשיים ראשונים, בהמשך אחת לשבועיים למשך ארבעה חודשים, ובהמשך אחת לחודש. 

 

סל הבריאות: לחולים במיאלומה נפוצה יש זכאות לקבלת התרופה דרזלקס פעם אחת בלבד. נכון לשנת 2024, התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי למאובחנים חדשים במיאלומה נפוצה כקו טיפול ראשון, בשילוב עם התרופות תלידומיד, ולקייד והסטרואיד דקסמטזון למטופלים המועמדים להשתלת מח עצם – עד להשתלה בלבד; ובשילוב עם התרופות ולקייד, הכימותרפיה מלפלן והסטרואיד פרדניזון או עם התרופה רבלימיד והסטרואיד דקסמטזון למאובחנים חדשים שאינם מועמדים להשתלת מח עצם; כקו טיפול שני – בשילוב עם רבלימיד ודקסמטזון לחולים שמחלתם התקדמה לאחר טיפול קודם בתלידומיד או ולקייב, בשילוב עם ולקייד ודקסמטזון לחולים שמחלתם התקדמה לאחר טיפול קודם שכלל רבלימיד; או כטיפול יחיד ללא שילוב כקו טיפול רביעי לאחר טיפול בתרופות מקבוצת התרופות האימונומודולטוריות (אימידים) ומעכבי פרוטאזום, כשהמחלה לא הגיבה לא טיפולים אלה או התקדמה חרף הטיפולים.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות המיוחסות לתרופה, בהתבסס על המחקרים שהובילו לאישורה, כוללות סיבוכים הקשורים במתן עירוי מתמשך – כגון נפיחות או רגישות במקום מתן העירוי, עייפות, בחילות, כאבי גב, חום ושיעול, וכן ירידה בתאי דם לבנים מסוגים שונים החושפת את הגוף לזיהומים, ירידה בתאי דם אדומים שעלולה להוביל לאנמיה וירידה בטסיות דם (טרומבוציט ופניה) שמעלה את הסיכון לדימומים.

 

בלנרפ

 

התרופה בלנרפ (Blenrep) המכונה לעתים בקהילה הרפואית 'בלה' (Bela), ומכילה את החומר הפעיל בלנטאמאב מפודוטין (Belantamab Mafodotin BLMF), היא תרופה ביולוגית למיאלומה נפוצה שאושרה באוגוסט 2020 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כקו טיפול מתקדם במיאלומה נפוצה, לחולים עם מחלה חוזרת או עמידה לטיפול תרופתי, כקו טיפול מתקדם לאחר מיצוי בארבע תרופות קודמות.

 

מנגנון פעולה: בלנרפ היא נוגדן חד שבטי שמתחבר לקולטן הקרוי BCMA (קיצור של B Cell Maturation Antigen ) המצוי על גבי תאי המיאלומה, ונושא רעלן שחודר באמצעות חיבור זה לתאי המיאלומה וגורם להשמדתם. קולטן ה-BCMA משמש אתר יעד גם לטיפולים נוספים למיאלומה נפוצה, לרבות טיפולים באמצעות תאי CAR-T, כלומר תאי המערכת החיסונית העצמית של המטופל שעברו תהליכי הנדסה גנטית וריבוי במעבדה לפני הזרקתם לחולה, וכן טיפולי BITE שמהווים נוגדנים המתחברים הן לתאי T של מערכת החיסון והן לקולטן BCMA בתאי הגידול.

 

אופן מתן: עירוי לווריד שנמשך כחצי שעה במסגרת אשפוז יום. העירוי ניתן אחת לשלושה שבועות. 

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה ניתנת לקו טיפול מתקדם למיאלומה עמידה לטיפול (רפרקטורית) או חוזרת, ולאחר מיצוי של לפחות ארבעה קווי טיפול בתרופות קודמות, לרבות רבלימיד, אימנוביד, דרזלקס, ולקייד וקיפרוליס. במהלך הטיפול במחלה ניתנת זכאות רק לאחת התרופות אקספוביו או בלנרפ.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופה, כפי שנמצאו במחקרים שהובילו לאישורה, כוללות בצקת בקרנית (קרטופתיה), ירידה בחדות ראיה, בחילות, ראיה מטושטשת, חום גבוה, עייפות מוגברת ותגובות מקומיות למתן העירוי.

 

אמפליסיטי

 

התרופה אמפליסיטי (Empliciti) המכילה את החומר הפעיל אלוטוזומאב (Elotuzumab) היא תרופה ביולוגית חדשה למיאלומה נפוצה, שאושרה בנובמבר 2015 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כקו טיפול מתקדם במיאלומה, בשילוב עם התרופות רבלימיד והסטרואיד דקסמתזון, לחולים שקיבלו בעבר 3-1 טיפולים קודמים.

 

מנגנון פעולה: אמפליסיטי מהווה נוגדן חד שבטי שנקשר לחלבון ייחודי על גבי תאי המיאלומה שמסומן באותיות CS1 או לחילופין מוכר גם כ-SLAMF7. היקשרות הנוגדן לחלבון גורמת להרס תאי המיאלומה וכן מעודדת את המערכת החיסונית הטבעית של הגוף להיאבק בגידול הסרטני. להבדיל מהדאראטומומב אשר פועלת כתרופה בודדת, לאלוטוזומאב נדרש שילוב עם אימידים על מנת להיות פעיל כנגד המיאלומה.

 

אופן מתן: עירוי לווריד שנמשך מספר שעות במסגרת אשפוז יום. העירוי ניתן אחת לשבוע למשך חודשיים ראשונים, בהמשך אחת לשבועיים למשך ארבעה חודשים, ובהמשך אחת לחודש. 

 

סל הבריאותהתרופה כלולה בסל כקו טיפול שני לחולים בסיכון סטנדרטי, בשילוב עם רבלימיד והסטרואיד דקסמתזון.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופה, כפי שנמצאו במחקרים שהובילו לאישורה, כוללות עייפות, שלשולים, חום (פירקסיה), עצירות, שיעול, כאב ממקור עצבי (נוירופתיה) שבא לידי ביטוי בעיקר בחולשה וקהות חושים בידיים וברגליים, דלקות אף וגרון וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, דלקת ריאות ואובדן תיאבון.

 

סרקליזה

 

התרופה סרקליזה (Sarclisa) המכילה את החומר הפעיל איזטוקסימאב (Isatuximab) היא נוגדן חד שבטי נוסף שנקשר לחלבון CD38 על תאי גידולי מיאלומה נפוצה, בדומה לתרופה דרזלקס. התרופה אושרה במארס 2021 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה לטיפול תרופתי (רפרקטורית) או חוזרת בשילוב התרופות קפרוליס וסטרואידים מסוג דקסמטזון, כקו טיפול מתקדם לחולי מיאלומה שקיבלו לפחות אחד עד שלושה טיפולים תרופתיים קודמים. עוד קודם לכן, במארס 2020, התרופה אושרה על ידי המינהל האמריקאי למיאלומה נפוצה בשילוב עם התרופות אימנוביד וסטרואידים מסוג דקסמטזון, כקו טיפול מתקדם לאחר שני קווי טיפול קודמים בתרופות רבלימיד ומעכב פרוטאזום.

 

מנגנון פעולה: התרופה היא נוגדן חד שבטי שמתחבר לחלבון CD38 המצוי על מעטפת תאי המיאלומה, ולפי הערכות הוא מוביל באופן ישיר להרס תאי מיאלומה וכן מסייע לחיזוק ההתקפה של תאים אלה על ידי תאי המערכת החיסונית.

 

אופן מתן: בשילוב עם קפרוליס או אימנוביד ודקסמטזון, התרופה ניתנת במחזורי טיפול של 28 ימים, במחזור הראשון בעירוי לווריד במינון של 10 מ"ג לק"ג משקל גוף אחת לשבוע, ומהמחזור השני אחת לשבועיים.

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופה, כפי שנמצאו במחקרים שהובילו לאישורה בשילוב עם קפרוליס ודקסמטזון, כוללות זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, תגובות במקום מתן העירוי, עייפות, יתר לחץ דם, שלשולים, דלקת ריאות, קשיי נשימה, נדודי שינה, שיעול, ברונכיטיס וכאבי גב. כמו כן, התרופה מובילה לירידה בבדיקות דם ברמות ההמוגלובין, תאי הדם הלבנים מסוג לימפוציטים וטסיות דם.

 

נוגדנים ביספציפיים

 

אלרקספיו

 

התרופה אלרקספיו (Elrexfio) המכילה את החומר הפעיל אלרנטנאב (Elranatamab-bmcc) מהווה למעשה נוגדן ביספציפי, דהיינו שילוב מתוחכם של שני נוגדנים חד שבטיים: האחד נקשר לקולטן BCMA (קיצור של B Cell Maturation Antigen) המצוי על גבי תאי המיאלומה ומדכא את פעילות התאים הממאירים, בדומה לתרופות בלנרפ וטקוואילי, והשני נקשר לחלבון CD3 המצוי על תאי T של המערכת החיסונית ומעודד את פעילותם כנגד התאים הסרטניים. התרופה אושרה באוגוסט 2023 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כקו טיפול חמישי למיאלומה נפוצה, לאחר כישלון טיפולים קודמים, כולל טיפול במעכב פרוטאזום, תרופה אימונומודולרית ונוגדן חד שבטי כנגד CD38 כגון דרזלקס וסרקליזה.

 

מנגנון פעולה: התרופה היא נוגדן ביספציפי שמתחבר לשני אתרים כדי לדכא את הפעילות הסרטנית: הן לקולטן BCMA שמצוי על גבי תאי הגידול והן לחלבון שמעודד את פעילות תאי T של המערכת החיסונית כנגד הגידול.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בעירוי מתחת לעור, תחילה במינון של 12 מ"ג ביום הראשון, ובהמשך במינון של 32 מ"ג ביום הרביעי לטיפול ו-76 מ"ג ביום השמיני לטיפול ובהמשך מדי שבוע – עד השבוע ה-24. ייתכנו התאמות במינון התרופה בהתאם לתגובה לטיפול. 

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופה, כפי שנמצאו במחקרים שהובילו לאישורה, כוללות תסמונת שחרור ציטוקינים (CRS) שעשוייה להיות מלווה בחום, עייפות, כאבי ראש ובחילות, וכן שלשולים, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, כאבי שרירים, דלקת ריאות, פריחה, ירידה בתיאבון ותגובה אלרגית במקום ההזרקה.

 

טלביי

 

התרופה טלביי (Talvey) המכילה את החומר הפעיל טלקווטמאב (Talquetamab-tgvs) הווה למעשה נוגדן ביספציפי, דהיינו שילוב מתוחכם של שני נוגדנים חד שבטיים: אחד נקשר לקולטן המסומן GPRC5D (קיצור של human G Protein coupled Receptor family C group 5 member D Antigen) המצוי על גבי תאי המיאלומה ובאופן זה מדכא את פעילות התאים הממאירים, והשני נקשר לחלבון CD3 המצוי על תאי T של המערכת החיסונית ומעודד את פעילותם כנגד התאים הסרטניים, באופן דומה לתרופה אלרקספיו. התרופה אושרה באוגוסט 2023 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כקו טיפול חמישי למיאלומה נפוצה, לאחר כישלון טיפולים קודמים, כולל טיפול במעכב פרוטאזום, תרופה אימונומודולרית ונוגדן חד שבטי כנגד CD38 כגון דרזלקס וסרקליזה.

 

מנגנון פעולה: התרופה היא נוגדן ביספציפי שמתחבר לשני אתרים כדי לדכא את הפעילות הסרטנית: הן לקולטן GPRC5D שמצוי על גבי תאי הגידול והן לחלבון שמעודד את פעילות תאי T של המערכת החיסונית כנגד הגידול.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בעירוי מתחת לעור, במינון מומלץ של 0.4 מ"ג לק"ג משקל גוף אחת לשבוע, או 0.8 מ"ג לק"ג משקל גוף אחת לשבועיים, בהתאם להנחיות הרופאים המטפלים.

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופה, כפי שנמצאו במחקרים שהובילו לאישורה, כוללות תסמונת שחרור ציטוקינים (CRS) שעשוייה להיות מלווה בחום, עייפות, כאבי ראש ובחילות, וכן עיוות בחוש הטעם, הפרעות בציפורניים, כאבי שרירים, הפרעות עוריות כגון פריחות ו/או יובש בעור, ירידה במשקל, יובש בפה, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, שלשולים והפרעות בליעה.

 

מעכבי HDAC

 

פרידק

 

התרופה פרידק (Farydak) המכילה את החומר הפעיל פנובינוסטאט (Panobinostat) היא תרופה ביולוגית חדשנית למיאלומה נפוצה, והראשונה שאושרה בפברואר 2015 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כתרופה השייכת לקבוצה ייחודית בשם 'מעכבי האנזימים היסטון דאציטלאז' - או מעכבי HDAC, קיצור של Histone DeACetylases Inhaibitors. התרופה אושרה כקו טיפול שלישי בשילוב עם התרופות ולקייד והסטרואיד דקסמתזון, עבור חולים שטופלו בשתי תרופות קודמות לפחות, כולל ולקייד ואחת מהתרופות האימונומודולטוריות.

 

מנגנון פעולה: התרופה מעכבת את קבוצת אנזימים הקרויה 'היסטון דאציטלאז' (HDAC) באופן המעודד חלבונים מסוימים בתאי המיאלומה לעבור תהליך הקרוי 'אצטילציה' (Acetylation) שעשוי להוביל לתהליך של השמדה עצמית (אפופטוזיס).

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בכדור לפה אחת ליומיים (שלוש פעמים בשבוע) למשך שבועיים, ואחריהם שבוע הפסקה, כשכל מחזור טיפול מוגדר כשלושה שבועות.

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה אינה משווקת בישראל ואיננה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, וניתן להשיגה על פי הצורך בייבוא אישי באמצעות טופס 29ג'.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופה, כפי שנמצאו במחקרים שהובילו לאישורה, כוללות עייפות, בחילות, שלשולים, נפיחות בזרועות וברגליים, ירידה בתיאבון, חום, הקאות וחולשה, וכן ירידה ברמות מינרלים בדם מסוג נתרן, אשלגן, זרחן, ירידה בטסיות דם (טרומבוציטופניה) המעלה סיכון לדימומים, ירידה בתאי דם לבנים המעלה סיכון לזיהומים ו/או בתאי דם אדומים המעלה סיכון לאנמיה ואי ספיקת כליות (קראטינין גבוה). התרופה נקשרה גם לסיבוכים לבביים, לרבות דום לב והפרעות בקצב הלב

 

חוסמי XPO1

 

אקספוביו

 

התרופה אקספוביו (Xpovio) המכילה את החומר הפעיל סלינקסור (Selinexor) היא תרופה ביולוגית למיאלומה נפוצה הפועלת במנגנון ייחודי, שאושרה בדצמבר 2020 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למיאלומה נפוצה עמידה לטיפולים (רפרקטורית) או חוזרת.

 

מנגנון פעולה: אקספוביו שייכת למשפחת חומרים המהווים מעכבים סלקטיביים של ייצוא חלבונים מגרעין התא (משפחת SINE, קיצור של Selective Inhibitor of Nuclear Export). ספציפית, התרופה פועלת לחסימה של חלבון בשם XPO1, הקרוי גם CRM1 ובשמו המלא 'אקספורטין 1' (Exportin 1). חלבון זה, המצוי במספר גידולים ממאירים לרבות מיאלומה, קשור בהעברת אותות מחוץ לגרעין התא, וחסימתו מאפשרת למדכאי גידול להצטבר בגרעין ולפעול במכוון ליצירת מוות מתוכנן סלקטיבי של תאי הגידול במנגנון 'אפופטוזיס'.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בכדור לפה במינון 100 מ"ג אחת לשבוע, ביום הראשון לשבוע, כשמחזור טיפולים כולל 35 שבועות או עד להתקדמות המחלה או התפתחות רעילות לתרופה. התרופה ניתנת בשילוב עם התרופה ולקייד בעירוי מתחת לעור אחת לשבוע, ביום הראשון בשבוע, במחזורי טיפול של חודש עם שבוע הפסקה בין המחזורים, וכן בשילוב סטרואידים מסוג דקסמתזון במינון 20 מ"ג פעמיים בשבוע, בימים הראשון והשני לשבוע.

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי כקו טיפול מתקדם למיאלומה עמידה לטיפול (רפרקטורית) או חוזרת, ולאחר מיצוי של לפחות ארבעה קווי טיפול בתרופות קודמות, לרבות רבלימיד, אימנוביד, דרזלקס, ולקייד וקיפרוליס. במהלך הטיפול במחלה ניתנת זכאות רק לאחת התרופות אקספוביו או בלנרפ.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופה, כוללות בחילות, עייפות, ירידה בתיאבון, שלשולים, נוירופתיה פריפרית, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, ירידה במשקל, הקאות, קטרקט, רמות נמוכות של טסיות דם (טרומבוציטופניה), רמות נמוכות של של תאי דם לבנים (לימפופניה), אנמיה (רמות נמוכות של ברזל), רמות נמוכות של זרחן (היפופוספטמיה), תת נתרן בדם וירידה במספר הנויטרופילים בדם (נויטרופניה).

 

אימונותרפיה

 

אבקמה

 

התרופה אבקמה (Abecma) המכילה את החומר הפעיל idecabtagene vicleucel היא למעשה תרופה במנגנון חדשני והראשונה המבוססת על מנגנון גנטי באימונותרפיה  שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) במארס 2021 למיאלומה נפוצה. התרופה אושרה לחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה לטיפול תרופתי (רפרקטורית) או חוזרת כקו טיפול מתקדם לאחר ארבעה או יותר טיפולים תרופתיים קודמים, לרבות טיפולים אימונו-מודולטורים וטיפולים בתרופות מקבוצות מעכבי פרוטאוזום ונוגדני חד שבטיים המכוונים כנגד החלבון CD38.

 

מנגנון פעולה: התרופה פועלת למעשה במנגנון של טיפולי CAR-T. התרופה היא למעשה טיפול גנטי אימונותרפי שמפותח על בסיס דגימה של תאי המערכת החיסונית שנשאבו מהמטופל. לאחר שאיבת התאים – מבודדים תאי T של המערכת החיסונית של המטופל ועוברים במעבדה הנדוס גנטי להפוך לאנטיגנים שיכוונו כנגד קולטני BCMA – אתרים ייעודים המצויים על גבי תאי גידולי מיאלומה נפוצה, אשר מהווים גם אתר יעד לתרופה בלנרפ ולתרופות נוספות שמצויות בשלבי פיתוח. לאחר שהתאים המהונדסים מתרבים במעבדה – הם מוזרקים למטופל ופועלים ספציפית נגד תאי הגידול.

 

אופן מתן: הטיפול ניתן בעירוי לווריד יומיים לאחר השלמת טיפול כימותרפי בתרופות פלודרבין וציקלופוספמיד – הניתנות למשך שלושה ימים. הטיפול דורש מעקב צמוד יומיומי למשך שבוע לאחר קבלת התרופה בעירוי.

 

סל הבריאות: התרופה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.

 

בטיחות ותופעות לוואי:  הטיפול בתרופה עשוי להיות מלווה בעייפות, זיהומים, דיכוי חיסוני וכאבי שריר-שלד. הטיפול מלווה בסיכון לסיבוכים בתפקוד המערכת החיסונית, לרבות הפרשת ציטוקינים מעוררי דלקתיות, רעילות למערכת העצבים, אקטיבציה של מקרופאגים (תסמונת הפעלת מאקרופאגים) וירידה ברמות תאים מסוימים בבדיקות דם.

 

טקוואילי

 

התרופה טקוואילי (Tecvayli) המכילה את החומר הפעיל טקליסטמאב (Teclistamab-cqyv) היא תרופה ביולוגית ראשונה מסוגה למיאלומה נפוצה הפועלת במנגנון ייחודי, שאושרה באוקטובר 2022 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לחולים בוגרים עם מיאלומה נפוצה עמידה לטיפולים (רפרקטורית) או חוזרת.

 

התרופה אושרה כקו טיפול רביעי למי שקיבלו טיפול קודם אחת לפחות מקבוצת האימידים (תרופות אימונומודולטוריות), תרופה אחת מקבוצת 'מעכבי פרוטאזום' ותרופה אחת מקבוצת הנוגדנים החד שבטיים החדשים שמשפיעים על חלבון CD38.

  

מנגנון פעולה: טקוואילי היא תרופה ייחודית הפועלת כנוגדן דו כיווני להכוונה מחדש של תאי T של המערכת החיסונית. נוגדנים דו כיווניים (Bispecific Antibodies) הם חלבונים מלאכותיים שמהווים תקווה טיפולית במסגרת טיפולי האימונותרפיה – שמורכבים למעשה משני נוגדנים חד שבטיים שמחוברים ביניהם באמצעות פפטיד גמיש, באופן שמאפשר להם להתחבר לשני חלבונים ביולוגיים.

 

התרופה טקוואילי מכוונת את פעילותה כנגד BCMA (קיצור של B Cell Maturation Antigen) – חלבון שנחשב חיוני להישרדות של תאים ממאירים מסוג מיאלומה נפוצה, שמהווה יעד לתרופות חדשות לטיפול במחלה, ולצד זאת מתחברת גם לחלבון CD3  בתאי T של המערכת החיסונית. בפעילותה משולבת זו – הוכיחה התרופה יעילות בטיפול במיאלומה נפוצה עיקשת, בהשוואה לטיפולים התרופתיים האחרים לשלב זה של המחלה.

 

אופן מתן: התרופה ניתנת בזריקה מתחת לעור ביום הראשון במינון מומלץ של 0.06 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, ביום הרביעי במינון של 0.3 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, וביום השביעי במינון של 1.5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, ובהמשך אחת לשבוע במינון האחרון עד להתקדמות המחלה או להתפתחות רעילות.

 

סל הבריאות: נכון לשנת 2024, התרופה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעות הלוואי העיקריות המיוחסות לתרופה, כוללות חום גבוה, כאבי שלד-שריר, תגובות אלרגיות במקום ההזרקה, עייפות, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, בחילות, כאבי ראש, דלקת ריאות ושלשולים, לצד ירידה ברמות כדורי הדם הלבנים מסוג לימפוציטים ואחרים וירידה בהמוגלובין וטסיות הדם. התרופה נקשרה לסיבוך חריג מסוג 'תסמונת שחרור הציטוקינים' (CRS – קיצור של Cytokine Release Syndrome) – תגובה דלקתית מערכתית שנצפתה גם בטיפולי אימונותרפיה אחרים כמו טיפולים מתקדמים בתאי CAR-T, אשר מתבטאת בדלקת מערכתית ומסכנת חיים בגוף בתגובה לחלבונים-ציטוקינים מעוררי דלקתיות שמשתחררים עם נטילת התרופה.

 

מה בעתיד?

 

העתיד צופן גדולות ונצורות בכל הקשור לתרופות לטיפול במיאלומה נפוצה, ותרופות המפותחות כיום מבקשות להמשיך את דרכן של התרופות החדשות בהפיכתה של מיאלומה נפוצה למחלת סרטן בעלת אופי כרוני-מתמשך.

 

אחד המחקרים המבטיחים כיום בתחום המיאלומה נפוצה הוא מחקר MAIA שמצביע על שיעורי הישרדות גבוהים במיוחד לחולים חדשים במיאלומה נפוצה המטופלים ב'טריפלט' בשילוב של התרופות דרזלקס, רבלימיד ודקסמתזון – שילוב המסומן באותיות DRd. ממצאים עדכניים של המחקר שעדיין מתמשך, שפורסמו באוקטובר 2018, מצביעים על ירידה של 45% בסיכון להתקדמות המחלה בהשוואה לטיפול בשילובי תרופות אחרים.

 

בין השאר מפותחות כיום תרופות חדשות למיאלומה נפוצה במשפחת מעכבי פרוטאזום שניתנות בחלקן דרך הפה, תרופות חדשות ממשפחות מעכבי HDAC, וכן תרופות ממשפחה חדשה הקרויה 'מעכבי חלבון עקת חום 90', ובלעז HSP90 Inhibitors ותרופות נוספות שטרם קיבלו אישור, הקרויות גנטספיב (Ganetespib) וטנספימיצין (Tanespimycin), וכמו כן ומעכב הולכת חלבונים בתא שנקרא סלינקסור, ובמקביל גם כימותרפיות חדשות ויעילות יותר למחלה (למשל 'מלפלופן'). חשוב לציין כי בשלב זה תרופות אלו אינן זמינות ועדיין לא אושרו לשימוש, שכן מידת ייעילותן ורעילותן טרם הובהרו דיין.

 

כמו כן, נמצאים בפיתוח נוגדנים נוספים למיאלומה נפוצה, וכיום נחקרות השפעות של טיפול ב"נוגדנים כפולים" למיאלומה נפוצה, דהיינו נוגדנים שמכילים צד אחד שנקשר לתאי הגידול וצד שני לתאי מערכת החיסון על מנת שיחסלו אותם.

 

תקווה רבה נתלית כיום גם בניסויים קליניים בטכנולוגיה חדישה הנקראת CAR-T cells כטיפול למיאלומה נפוצה. בשיטה זו נוטלים מהחולה את תאי ה-T שלו המהווים חלק ממערכת החיסון, שביכולתם לפעול כנגד תאי הגידול, ובתנאי מעבדה בשיטות של הנדסה גנטית מחדירים לתוכם קולטן לחלבון שנמצא רק על תאי פלזמה (בשם BCMA), מרבים את התאים, ומחזירים את המנה לחולה על מנת שהתאים ה"מושבחים גנטית" יזהו כעת את הגידול ויהרגו את תאי המיאלומה. יש לציין כי מדובר בתהליך מורכב ביותר עם תופעות לוואי רבות ומסוכנות, ועל כן בשלב זה הוא מחקרי בלבד. תהליך זה כבר אושר בחולי לימפומה בתנאים מאד מחמירים בשל תופעות הלוואי. לדברי ד"ר גת, "לאור הדווחים הטובים על הצלחות בתחום המיאלומה יש לשער כי בשנים הקרובות יערכו ניסויים מתקדמים בטיפול גם בישראל".

 

סייע בהכנת הכתבה ד"ר משה גת, המטולוג בכיר במכון ההמטולוגי בבית החולים הדסה עין כרם, יו"ר החוג למיאלומה נפוצה באיגוד הישראלי להמטולוגיה ומנהל תחום מיאלומה נפוצה ב"כמוני" 

 

עדכון אחרון: מארס 2024