דיכאון וחרדה
מנהלי קהילה
חשיפה למסכים בילדות עלולה להשפיע על דיכאון בגיל התבגרות
חוקרים מארה"ב מצאו קשר בין חשיפה ממושכת לזמן מסך בגילי הילדות לבין הופעת דיכאון בגילי הנעורים – והסיבות לכך: משך שינה קצר יותר ופגיעה במבנה החומר הלבן במוח
השימוש הנרחב במכשירים אלקטרוניים עם מסכים בגילי הילדות מלווה בשנים האחרונות בחששות בקהילה הרפואית והמדעית מפני סיבוכים רפואיים וסכנות. בין השאר, מחקרים מצאו קשר בין צפייה ממושכת בטלוויזיה לעלייה בסיכון לצבירת משקל עודף, השמנה ואף סוכרת ומחלות לב וכלי דם בגיל צעיר. הממצאים מדאיגים על רקע דפוס של התמכרות לצפייה במסכים בקרב מתבגרים, שמזוהה בעיקר מאז ימי מגפת הקורונה העולמית והסגר בבתים, ובישראל גם בשנה וחצי האחרונות על רקע אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
אחד החששות סובב את הקשר האפשרי בין צפייה במסכים לבין התפתחות דיכאון – סיכון העלול להיות קשה במיוחד בגיל ההתבגרות, ולעתים מתבטא בגילים אלה גם בנטייה גבוהה למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית.
עתה מצאו חוקרים קשר בין צפייה במסכים בילדות לדיכאון בגיל ההתבגרות, ונמצא כי השפעה זו קשורה בתהליכים המתבטאים בקיצור משך השינה ושינויים מבניים במוח.
הימנעות מקשר עין וסירוב לדבר
החוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג בפנסילבניה ביקשו לבחון את הקשר בין זמן מסך במהלך הילדות המאוחרת לבין תסמיני דיכאון בתחילת גיל ההתבגרות, ולחקור האם הקשרים הללו מתווכים על ידי משך השינה וארגון החומר הלבן במוח.
המחקר נערך בין ינואר 2024 ליוני 2024, תוך שימוש בנתונים ממחקר מעקב על התנהגות והתפתחות קוגניטיבית של מתבגרים (מחקר ABCD). הנתונים שימשו לזיהוי מאפיינים קליניים ונוירו-הדמיתיים של משתתפים בילדות מאוחרת (גילי 10-9) ובגיל ההתבגרות המוקדם (גילי 13-11). ילדים והוריהם או מטפליהם גויסו מערים שונות בארצות הברית. משתתפים ללא הפרעות פסיכיאטריות בעבר או בהווה נבחרו לאנליזה. האנליזות הראשוניות נערכו ב-2024, והושלמו בפברואר 2025.
המחקר בחן זמן מסך שנמדד באמצעות שאלון דיווח עצמי, משך שינה שנמדד באמצעות שאלון כרונוטייפ, ותסמיני דיכאון שאופיינו באמצעות רשימת תיוג של התנהגות ילדים. טכניקות הדמיה מתקדמות שימשו לאפיון מבנה של שלוש מערכות חומר לבן במוח, הקשורות לדיכאון. הניתוח הקיף 976 משתתפים – בנות ובנים.
התוצאות הדגימו כי במעקב שנמשך עד עשר שנים אחר הילדים עד הגיעם לגיל ההתבגרות, זמן מסך יומי מוגבר בילדות מאוחרת היה קשור עם עלייה בתסמיני דיכאון בגיל ההתבגרות המוקדם. כל שעה נוספת של זמן מסך הובילה לעלייה של 0.12 נקודות בשאלון התנהגות להערכת תסמיני דיכאון (שאלון CBCL). בין ההתנהגויות שנבחנות בשאלון זה: הימנעות יצירת קשר עין, סירוב לדבר, דכדוך, תיאבון ירוד, העדפה להיות לבד, בכי, ריבוי דאגות, תלונות מרובות וסיוטי לילה.
בהמשך נמצא כי משך שינה קצר יותר ומבנה לקוי של אזור חומר לבן במוח, הסבירו חלק משמעותי (36.4%) מהקשר בין זמן מסך רב יותר לבין תסמיני דיכאון.
עדויות עדכניות הצביעו כי חשיפה ממושכת למסכים עלולה להשפיע על משך השינה ועל ארגון החומר הלבן במוח – שני גורמים בעלי השפעה על הבריאות הריגשית.
המחקר נתמך על ידי הקרן האמריקאית לחקר המוח וההתנהגות (BBRF) והמחקר הכללי ממנו נשאבו הנתונים נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH). הממצאים מדווחים בגיליון יוני 2025 של כתב העת JAMA Pediatrics.
קורונה ומתקפת 7 באוקטובר
החוקרים סיכמו על פי תוצאות המחקר כי נצפה קשר בין זמן מסך ממושך יותר בילדות מאוחרת לתסמיני דיכאון מוגברים בגיל ההתבגרות, ככל הנראה בגלל שינה קצרה יותר ושיבוש בארגון החומר הלבן במוח בתחילת גיל ההתבגרות. מאחר ושינה היא התנהגות שניתנת להשפעה – הממצאים הדגישו את החשיבות של קידום הרגלים בריאים והיגיינת שינה ואיזון בין זמן מסך לשינה מספקת. ההמלצות המקובלות מורות על שינה של 9 עד 12 שעות בגילי 13-6 ועל שינה של 10-8 שעות בגילי 17-14.
ממצאי המחקר מלווים בעדויות רבות על היקף גדל של תופעת הדיכאון בגיל ההתבגרות – בעיקר בשנים האחרונות. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), מוערך כי 1.4% מהמתבגרים בגילי 14-10 חווים דיכאון וכך גם 3.5% מהמתבגרים בגילי 19-15. דיכאון בגיל ההתבגרות עלול להוביל גם למחשבות אובדניות ואף התנהגות אובדנית ולהיות קטלני, ולכן יש חשיבות גבוהה בזיהוי התסמינים במועד והפניית המתבגר לעזרה מקצועית.
בישראל, דו"ח של מכון ברוקדייל התריע לאחרונה מפני השפעות שליליות של אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" על ילדים ומתבגרים, בין השאר בהיבט הנפשי גם בריבוי מקרי דיכאון, לצד מצוקות נפשיות נוספות כמו חרדה ופוסט טראומה. ההשפעות עשויות להתפתח על רקע אובדן ושכול ואף בחשיפה עקיפה לתכנים של המלחמה ולזוועות מתקפת הטרור.
עוד בתקופת הקורונה זיהה מחקר של ארגון הבריאות העולמי עלייה בהיקף המתבגרים בישראל שמציגים תסמיני מצוקה נפשית, לרבות דיכאון. המחקר מצא כי בשנת 2019 דיווחו 20% מהמתבגרים בישראל על תסמינים פסיכוסומטיים המעידים על מצוקה נפשית, לרבות עצבנות יתר, קשיי שינה ודכדוך. שיעור זה עלה בתקופת הקורונה בשנת 2022 לכ-30% מהמתבגרים הישראלים. מחקר ישראלי שפורסם בינואר 2025 בכתב העת Journal of Affective Disorders מצא באוכלוסייה הערבית קשר בין משקל עודף והשמנה לבין תסמינים של דיכאון, כמו גם חרדה והפרעות קשב וריכוז אצל מתבגרים. ממצאים אלה רומזים כי הורדת משקל עודף עשויה להיטיב גם את מצבם הנפשי של מתבגרים. עם זאת, יש לציין כי דיכאון מלווה לעתים בירידה בתיאבון ובמשקל, ולכן יש לבחון לעומק את ההשפעות של משקל הגוף על התפתחותו בגילים צעירים.