פסוריאזיס
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
גברים צעירים עם פסוריאזיס מטופלים בתרופות ביולוגיות יותר מנשים
מחקר ישראלי זיהה כי לנשים שמתמודדות עם פסוריאזיס יש נטייה להיות מאובחנות בגיל מוקדם יותר במחלת העור הכרונית בהשוואה לגברים. לעומת זאת, גברים מטופלים יותר מנשים בתרופות סיסטמיות וביולוגיות. מה הסיבות האפשריות?
פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית, שמתאפיינת בחלוקה מהירה של תאי העור ובתהליך דלקתי המוביל להופעת נגעים מגרדים, לרוב בברכיים, המפרקים, הגב והקרקפת ולעתים גם באזורי גוף נוספים. הנגעים האופייניים אדומים, מורמים, ומכוסים בקשקשת לבנה וגסה. מהלך המחלה מאופיין במחזורים משתנים של התפרצויות: ההתלקחויות אורכות לרוב בין שבועות בודדים לחודשים ספורים, וביניהן תקופות של הפוגות.
פסוריאזיס לרוב פורצת בגילים צעירים, בין גיל 20 ל-30, או בגיל העמידה – בין גיל 50 ל-60, אולם עשויה להתפתח בכל גיל, וגם בילדות.
עתה מצאו חוקרים ישראלים כי לנשים יש נטייה גבוהה יותר לקבל אבחון מוקדם לפסוריאזיס על רקע תסמיני המחלה בהשוואה לגברים, ואילו לגברים סיכויים גבוהים יותר מנשים לקבל טיפולים סיסטמיים וביולוגיים למחלה.
עישון, השמנה ומיעוט פעילות גופנית
החוקרים מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית ובית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל, מחוז צפון בקופת חולים כללית, המכללה האקדמית הרצוג בירושלים, אוניברסיטת בר אילן והמרכזים הרפואיים העמק ושיבא, ביקשו לבחון הבדלים בין המינים בטיפולים הניתנים למאובחנים עם פסוריאזיס, ובדקו לשם כך ממצאים שנאספו ממאגר המידע של כלל מבוטחי קופת חולים כללית הגדולה במדינה אשר אובחנו עם פסוריאזיס בין השנים 1998 עד 2022.
החוקרים זיהו 3,999 אנשים עם פסוריאזיס, בהם 2,613 גברים ו-1,386 נשים. הנתונים נאספו ממעקב אחר המטופלים לפרק זמן חציוני של 11 שנים לגברים ו-12 שנים לנשים. מעל לשליש מהמאובחנים במחלה (35.2%) היו מעשני סיגריות – גברים (40.9% מעשנים) בהיקף גדול משמעותית בהשוואה לנשים (24.5% מעשנות).
בעבודה נמצא כי נשים נטו לפתח תסמינים של פסוריאזיס בגיל 37.2 שנים בממוצע, כשלוש שנים בממוצע לפני גברים (בגיל 40.1 שנים).
עם זאת, לגברים שאובחנו לפני גיל 40 היו סיכויים גבוהים יותר לקבל טיפולים תרופתיים מתקדמים לפסוריאזיס. קרוב לחמישית מהגברים (17.9%) טופלו בתרופות סיסטמיות, לעומת 6.5% מהנשים בלבד, ו-3.8% מהגברים טופלו בתרופות ביולוגיות – פי 2 יותר משיעור הנשים (1.6%). לא נמצאו פערים בין המינים במתן טיפולי פוטותרפיה לפסוריאזיס בקרב 7.7% מהמאובחנים בגיל מוקדם. חישוב סטטיסטי מעמיק מצא כי לגברים סיכויים גבוהים ב-70% לקבל טיפולים סיסטמיים וסיכויים גבוהים ב-90% לקבל טיפולים ביולוגיים לפסוריאזיס במידה ואובחנו במחלה לפני גיל 40, בהשוואה לנשים.
כמו כן, לא זוהו פערים מובהקים בין המינים בטיפול הניתן לפסוריאזיס למי שאובחנו לראשונה במחלת העור בגילים מבוגרים – לאחר גיל 40. בגילים מבוגרים טופלו בפוטותרפיה 4.1% מהגברים ו-4.7% מהנשים; בתרופות סיסטמיות טופלו 17% מהגברים ו-17.4% מהנשים; ובתרופות ביולוגיות טופלו 1.3% בלבד מהגברים ו-1.4% מהנשים – כך שהתברר כי הנטייה לטפל בתרופות ביולוגיות גבוהה יותר אצל מאובחנים צעירים במחלת העור. הסיכוי למבוגרים שמאובחנים עם פסוריאזיס לקבל תרופות ביולוגיות למחלה נמוך ב-60% בהשוואה למי שאובחנו במחלה כצעירים עד גיל 40.
החוקרים לא בדקו את הסיבות לפערים בין המינים, אך מציינים כי יתכן כי הסיבה לכך היא החשש מפני מתן הטיפולים המתקדמים בגילי הפוריות.
במחקר נמצא עוד כי פחות מחמישית מהמאובחנים עם פסוריאזיס דיווחו על ביצוע פעילות גופנית סדירה בקביעות: 18.4% מהגברים ו-15.5% מהנשים. כמו כן, כרבע מהמאובחנים במחלה (24.1%) תועדו עם השמנת יתר שמהווה את אחד הסיבוכים השכיחים הנלווים לפסוריאזיס.
במחקר השתתפו תאיר לקס, ד"ר עדיה שטמר, נגה פלאח, ד"ר גיא שרים, ד"ר מיכל שרייבר-דיבון, סנאית איילון, ד"ר איתן גיאת, ד"ר ענבל מור ופרופ' מלי שלמון-דיבון, וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2025 של כתב העת Journal of Clinical Medicine.
מבוגרים מטופלים פחות בתרופות הביולוגיות
החוקרים מסכמים כי לפי הממצאים שהתקבלו, "מועד התפרצות המחלה עשוי להשפיע על החלטות טיפוליות, מה שמדגיש את חשיבות הטיפול המותאם אישית לפסוריאזיס, שלוקח בחשבון שיקולים הן של מין והן של גיל התפרצות המחלה".
החוקרים קובעים כי הממצאים עשויים לשקף חשש של רופאים לרשום תרופות סיסטמיות וביולוגיות לנשים הרות, וכתוצאה מכך נשים בגיל הפוריות עשויות לקבל טיפול פחות מועיל למחלתן. לכן החוקרים קוראים להעמיק ולבחון את בטיחות הטיפולים הביולוגיים במהלך ההיריון וההנקה.
עם זאת, החוקרים מציינים כי היריון לבדו לא יכול להסביר את הפערים בין המינים, כפי שנצפו במחקר, שכן נשים בגיל הפוריות ככל הנראה טופלו לפסוריאזיס בין היריונות, וכמו כן יש תרופות ביולוגיות לפסוריאזיס שנחשבות לבטוחות גם בהיריון והנקה.
החוקרים מציינים כי יתכן וגברים בגיל צעיר חווים פסוריאזיס חמור יותר ובעקבותיו מטופלים יותר בתרופות סיסטמיות וביולוגיות, מאחר ולהורמוני המין הנשיים עשויה להיות השפעה מגנה מפני פסוריאזיס, ומנגד המטבוליזם של גברים עלול להאיץ מחלת עור קשה יותר. מספר מחקרים הדגימו כי להורמון המין הנשי אסטרוגן יש השפעה נוגדת דלקתיות שעשויה להגן מפני מחלת עור דלקתיות כדוגמת פסוריאזיס. עוד התברר כי נשים צעירות עם פסוריאזיס תועדו עם שיעורים נמוכים יותר של עישון סיגריות והשמנה בהשוואה לגברים צעירים עם המחלה ולמבוגרים חולים משני המינים – מה שגם עשוי להעיד על מצב בריאות כללי טוב יותר שמוביל רופאים להמליץ לנשים צעירות עם פסוריאזיס פחות על תרופות סיסטמיות וביולוגיות למחלה. יתכן כי יש גם גורמים דמוגרפיים שמשפיעים על ההבדלים בין המינים, כפי שנמצאו במחקר.
החוקרים מציינים כי אחת ממגבלות המחקר בכך שחומרת הפסוריאזיס אינה מתועדת בתיקים הרפואיים ואין תיעוד אחיד על מדד PASI שמעריך את השפעת המחלה. לכן, לא ניתן לדעת האם גברים מפתחים בגיל צעיר פסוריאזיס חמור יותר מנשים – ולכן זוכים לטיפולים מתקדמים יותר.
ממצאי המחקר מעלים למודעות את ההתמודדות עם פסוריאזיס בישראל. מחקר ישראלי המבוסס אף הוא על נתוני קופת חולים כללית, שהתפרסם ביוני 2019 בכתב העת JEADV של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין, מצא כי שכיחות הפסוריאזיס בישראל מצויה בעלייה בשנים האחרונות, עמדה על 2.5% בשנת 2011, ועלתה ל-3.8% בשנת 2017. נמצא בעבודה זו כי גיל 42.4 שנים הוא הגיל הממוצע להתפרצות המחלה בארץ, וכי מעל למחצית מהחולים (51.1%) מפתחים את מחלת העור לאחר גיל 40.