מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן המעי הגס

מנהלי קהילה

פרופ' הוברט אילה
פרופ' הוברט אילה
אונקולוגית בכירה, מנהלת המרכז לגידולים במערכת העיכול ,מכון שרת ,בית חולים הדסה עין כרם. מרצה בכירה באוניברסיטה העברית ויושבת ראש הקבוצה הישראלית לגדולי מערכת העיכול תחת האיגוד האונקולוגי.
ד
ד"ר רוית גבע
אונקולוגית מומחית בגידולים ממאירים במערכת העיכול מבית חולים איכילוב.
דניאל זכריה
דניאל זכריה
דיאטנית קלינית, המערך האונקולוגי ומרפאות גידולי מערכת העיכול בית חולים איכילוב.
כמוניסרטן המעי הגסחדשותדו"ח: עלייה בתחלואה בסרטן המעי הגס בקרב צעירים בישראל

דו"ח: עלייה בתחלואה בסרטן המעי הגס בקרב צעירים בישראל

נתונים חדשים של משרד הבריאות מצביעים על עלייה בשיעור הצעירים בגילי 20 עד 44 שמאובחנים עם סרטן המעי הגס והחלחולת. האם צריך להתחיל לבצע בדיקות לאיתור מוקדם של המחלה עוד לפני גיל 50?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

נתונים חדשים של במשרד הבריאות מצביעים בשנים האחרונות על עלייה בשיעור הצעירים שמאובחנים עם סרטן המעי הגס והחלחולת, לפני גיל 50 – הגיל שבו מתחילות בישראל הבדיקות השגרתיות לאבחון מוקדם של המחלה באמצעות דם סמוי בצואה.

 

כיום, ולמעשה החל משנת 2005, כלל תושבי ישראל נקראים דרך קופות החולים לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם לסרטן המעי הגס מגיל 50 עד 75 מדי שנה באמצעות איתור דם סמוי בצואה. לישראלים בקבוצות סיכון למחלה בעקבות היסטוריה משפחתית או על רקע גנטי – מומלץ על ביצוע בדיקות קולונוסקופיה החל מגיל 40 ולעתים אף לפני כן, אחת לחמש שנים או לפי תדירות שמותאמת אישית בהתאם לפרופיל הסיכון של המטופל לפתח את המחלה.

 

נתונים חדשים שעובדו בחודשים האחרונים ברשם הסרטן הלאומי במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות מצביעים על עלייה בשנים האחרונות בשיעורי התחלואה בסרטן המעי הגס בקרב צעירים.

 

נתונים אלה מתיישבים עם קריאות של רופאים מהשטח על עלייה במקרים שנצפים בבתי החולים של צעירים שמאובחנים במחלה לפני גיל 50 – באופן שמעלה את הצורך לשקול המלצות לביצוע בדיקות קולונוסקופיה בקהילה לצעירים לפני גיל 50.

 

יצוין כי בשנים האחרונות מתנהל דיון נוקב במערכת הבריאות באשר לחיוניות של בדיקות קולונוסקופיה נרחבות לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, ויש הטוענים כי יש בדיון גם מניעים כלכליים של רופאי גסטרו אשר מבצעים בדיקות אלה בתשלום במסגרת הרפואה הפרטית ודרך חברות ביטוחי הבריאות הפרטיות.

 

החשד: קשר ההשמנה

 

לפי נתוני משרד הבריאות, שפורסמו השבוע, בקרב גברים יהודים בגילי 20 עד 44 מזוהה עלייה עקבית של 3% בשיעורי התחלואה בסרטן המעי הגס משנת 2000 עד 2020 – שמהווים תוספת של כ-30 מקרים לשנה. בקרב נשים יהודיות בגילי 20 עד 44 זוהתה מגמה משתנה של עלייה וירידה בתחלואה בסרטן המעי הגס, ללא מגמה ברורה. בקרב גברים ערבים בגילי 20 עד 44 זוהתה בשנים האחרונות גם כן מגמת עלייה עקבית בתחלואה במחלה בשיעור של 4% בשנה, שהסתכמה בתוספת של כ-15 מקרים חדשים לשנה. ונשים ערביות הן קבוצת האוכלוסייה היחידה שבה תועדה יציבות בשנים האחרונות בגילי 20 עד 44.

 

יש לציין כי בגילי 45 עד 50 זוהתה יציבות בתחלואה בסרטן המעי הגס בכל האוכלוסיות.

 

מגיל 50 ומעלה, לצד שיפור בשנים האחרונות בביצוע בדיקות דם סמוי בצואה, נרשמת ירידה בשיעורי התחלואה בסרטן מעי גס אצל יהודים:

 

בגילי 50 עד 74 בקרב גברים יהודים מתועדת ירידה בין השנים 2007 ל-2020 בתחלואה בסרטן המעי הגס בהיקף של 4% לשנה, ובקרב נשים יהודיות ירידה של 3% בתחלואה כבר משנת 2000 ועד 2020.

 

בגילי 75 ומעלה מדווח על ירידה של 5% לשנה משנת 2003 עד 2020, ואצל נשים ירידה של 2% לשנה בין השנים 2000 ל-2008, ובהמשך ירידה של 4% לשנה עד שנת 2020.

 

באוכלוסייה הערבית, בעוד שבתחילת המילניום זוהתה עלייה בקרב גברים ערבים, הרי שבהמשך השתנתה המגמה, ותועדה ירידה של 3% משנת 2008 עד 2020, וגם אצל נשים ערביות מגמת היפוך דומה – מעלייה לא מובהקת לירידה של 3% בתחלואה משנת 2007 עד 2020.

 

עלייה בשיעורי התחלואה בסרטן המעי הגס בקרב צעירים מתועדת בשנים האחרונות גם במדינות מערביות אחרות, למשל ארה"ב. למרות שלא ידוע מהו המקור לעלייה – במכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) יש הערכות כי חלקה לפחות יכול להיות מוסבר בעלייה העולמית בממדי ההשמנה.

 

בדו"ח משרד הבריאות נמנים גורמי הסיכון העיקריים לסרטן המעי הגס כפי שהוכחו במחקרים עד כה, אשר כוללים גיל, היסטוריה משפחתית של המחלה, גידול שפיר קודם במעי, מחלת מעי דלקתית, מוטציות גנטיות וגם אורח חיים – השמנה, אורח חיים יושבני, תזונה עתירת שומנים ודלת סיבים – כולל ריבוי בצריכת בשר אדום, עישון סיגריות וצריכת אלכוהול.

 

יותר מאובחנים בשלב מוקדם

 

בדו"ח משרד הבריאות מוצגת גם השוואה עולמית של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) בארגון הבריאות העולמי. לפי אומדני הסוכנות לשנת 2020, שיעורי התחלואה מהמחלה המתוקננים בעולם עומדים על 19.5 לכל מאה אלף איש, כאשר בשיא המפוקפק מחזיקות הונגריה (45.3 למאה אלף), סלובקיה (43.9 למאה אלף) ונורבגיה (41.9 למאה אלף), וישראל במקום ה-56 (עם שיעור של 21.9 למאה אלף) – מעט מעל הממוצע העולמי. בתחתית התחלואה: ברזיל והפיליפינים.

 

שיעור התמותה מסרטן המעי הגס בישראל עומד על 9 מקרים לכל מאה אלף – כמו הממוצע בכלל המדינות, כאשר שיעורי התמותה הגבוהים ביותר מתועדים במדינות מזרח אירופה – סלובקיה, הונגריה, קרואטיה ומולדובה, ובעוד שרוב מדינות המערב המרכזיות הן מעל ישראל, מתחתיה ממוקמת אוסטרליה.

 

לפי הדו"ח החדש, בישראל בשנת 2020 אובחנו 2,787 חולים חדשים בסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, כמחציתם (52%) גברים. סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת מהווה בישראל את הסרטן השלישי בשכיחותו בקרב גברים יהודים – לאחר סרטן הערמונית וסרטן הריאה; השני בשכיחותו בקרב גברים ערבים – לאחר סרטן הריאה; והשני בשכיחותו בקרב נשים יהודיות וערביות – אחרי סרטן השד. לפי הנתונים, למרות העלייה באבחנות בקרב צעירים – שיעורי התחלואה עולים משמעותית לאחר גיל 50, ומגיעים לשיאם בגילי 75 ומעלה.

 

נכון לסוף 2020 חיו בישראל 10,920 חולים ומחלימים מסרטן המעי הגס והחלחולת שאובחנו בחמש השנים האחרונות, כלומר מינואר 2016.

 

בשנת 2020 מתו 1,208 ישראלים מסרטן המעי הגס והחלחולת, ושיעורי התמותה עולים מאוד לאחר גיל 55, ובמיוחד בקבוצת הגיל המבוגר מגיל 75 ומעלה.

 

באוכלוסייה היהודית מתועדת משנת 1996 עד 2020 ירידה של 3% בשנה בשיעורי התמותה מסרטן המעי הגס, ואילו באוכלוסייה הערבית מגמות התמותה יציבות. במקביל לירידה בתמותה -חלה עלייה בהישרדות מהמחלה באוכלוסייה היהודית: החלמה כעבור חמש שנים בקרב מי שאובחנו בשנים 2001-1996 עמדה על 59.7% בלבד, אך שיעורי ההחלמה השתפרו, והגיעו מקרב המאובחנים בשנים 2015-2009 ל-69% מהחולים. באוכלוסייה הערבית אמנם שיעורי ההחלמה היו נמוכים יותר, אך גם זוהה בהם שפור, מהחלמה בקרב 52.2% עד 55% כעבור חמש שנים מבין אלו שאובחנו במחלה בשנים 2001-1996 – גברים ונשים – לשיעורים של 68.3% ו-65.9% מחלימים מאלו שאובחנו בשנים 2015-2009.

 

בשנים האחרונות מדווח בישראל על עלייה בהיענות לבדיקות דם סמוי בצואה, ולפי התוכנית הלאומית למדדי איכות בקהלה של משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, בשנת 2019 דווח כי בגילי 50 עד 74, בקהל היעד לבדיקה, ביצעו אותה 65% לפחות פעם אחת בשנה קודמת או שביצעו קולונוסקופיה לפחות פעם אחת בעשר השנים האחרונות.

 

בשנים 2020 ו-2021, שנות מגפת הקורונה, שיעורי ההיענות לבדיקות דם סמוי בצואה לא ירדו באופן משמעותי – ועמדו על 64% מהאוכלוסייה הבוגרת בגילי 75-50 המצויים בקבוצת היעד לבדיקה. יש לציין כי בישראל לא מתבצע איסוף נתונים בהתאם לסיבת ביצוע הבדיקה, וחלק מהבדיקות שנספרות מבוצעות לצרכים אבחנתיים בעקבות תסמינים ולא בהכרח למטרות סינון במסגרת התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם.

 

מתוך 56% עד 77% מהחולים שאובחנו עם סרטן המעי הגס בשנים 2000 עד 2020, שקיים עבורם מידע לגבי שלב האבחנה – בשנת 2020 אובחנו מעל לשליש מהחולים (37%) בשלב מוקדם שהוא שלב 1 של המחלה – פי 2 יותר מאשר בשנת 2000 (19.9%) – מה שמצביע על יעילות הבדיקות לאבחון מוקדם של המחלה. במקביל, שיעור החולים שאובחנו עם סרטן מעי הגס גרורתי ירד ב-45% מ-14.6% בשנת 2000 ל-8.2% בשנת 2020.