כבר מזמן ידענו שבריא לנשום, אבל עוד ועוד מחקרים מצטברים המראים שחוסר בחמצן הוא מפתח בעמידות האינסולין המאפיינת את סוכרת2

עכשיו הוכיחו זאת שוב חוקרים מג'ורג'יה דרך מחקרם בהתמודדות עם רתינופתיה. הם הציעו גישה הלוקחת בחשבון את תנאי הסוכרת החסרים חמצן, והנטייה לגליקוליזה (אנרגיה מגלוקוז ללא חמצן) הדוחפת לייצור לא מבוקר של כלי דם ברשתית. עיכוב מסלול הגליקוליזה מנע את היווצרות הרתינופתיה (בעכברים).

המימצאים שהובילו לרעיון על חוסר החמצן כגורם לסוכרת, הם ממחקר שנעשה על פסגת האוורסט ומצא איך מעט חמצן קשור עם יתר עמידות האינסולין. אפשר מכאן להסיק גם על החיים במישור, עם נשימה פחות עמוקה, ולבחון אם תרגילי נשימה ישפרו את מצב הסוכרת.

הגברת חמצן יכולה לעזור – ניסוי ראשוני עם 3 טיפולים בחדר חמצן במשך-5 שבועות, אכן הראה שיפור רגישות האינסולין.

דום נשימה קשור עם הרעה ברמות הסוכר בדם.  שיפור רציף של מצב הנשימה בשינה אצל הסובלים מהפרעות שינה, אכן שיפר אחרי שבועיים את רגישות האינסולין אצל טרום-סוכרתיים.

בניסוי עם עכברים הראו איך העדר חמצן בתאי שומן הוביל לתהליכים דלקתיים שגרמו לעמידות אינסולין.

ואם רמות החמצן קשורות לרגישות האינסולין כדאי לשפרן... ואחת הדרכים היא כמובן תיגבור הפעילות הגופנית שאכן נבחנה והראתה את הכיוון, אבל יש עוד אינספור מחקרים המראים את תרומתה של הפעילות הגופנית באיזון סוכרת.

מענין שחתן פרס הנובל, ג'ימס ווטסון הציע כבר ב-2014 שמחלות כמו סוכרת, מחלות לב או דמנציה נובעות מחוסר יכולת לייצר סוגי חמצן פעיל ROS ובחסרונן מתרבים תהליכים דלקתיים הפוגעים למשל בתאי הבתא שבלבלב. עוד הסביר איך פעילות גופנית מסייעת לרפא מצבים כאלה.

יש עוד דרכים להגביר את הנשימות והחמצן כמו פחות סטרס, נגינה, שירה, תזונה או מדיטציה... ואני אוהבת להזכיר גם את ניטריק אוקסיד NO

מדברים גם על התרופה Oxiracetam המשפרת רמות חמצן ומסייעת למטפסים על הרים גבוהים וגם לחשיבה, טרם נבדקה עם סוכרתיים.