פסוריאזיס
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
התרופות הביולוגיות לפסוריאזיס מסייעות לשמור על הלב
אנשים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר להצטברות טרשת עורקים ולהתפתחות מחלות לב וכלי דם. אך מחקר חדש מארה"ב ובריטניה מצא כי התרופות הביולוגיות למחלה עשויות לסייע למנוע זאת
פסוריאזיס מהווה מחלת עור כרונית שמתבטאת בדלקתיות וקשורה בסיבוכים ובתחלואה נלווית, ובין השאר מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ובכללם התקפי לב ושבץ מוחי, בייחוד על רקע פעילות דלקתית מוגברת שמובילה להצטברות שומנים בכלי הדם ולטרשת עורקים.
אך עם צבירת הניסיון בשנים האחרונות באשר להשפעות המיטיבות של התרופות הביולוגיות לפסוריאזיס, עתה מצאו חוקרים אמריקאים ובריטיים כי טיפול תרופתי ביולוגי שהוכח כיעיל לטיפול בנגעי העור של החולים – עשוי במקביל גם להשפיע באופן חיובי על הורדת הסיכון לדלקתיות בכלי הדם ולסיבוכים לבביים.
החוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות וושינגטון, פנסילבניה ווויסקונסין בארה"ב ואוקספורד בבריטניה, בחנו מדגם של 134 מטופלים בגיל 51.1 בממוצע, שאובחנו עם פסוריאזיס בדרגת חומרה מתונה עד קשה בין ינואר 2013 למארס 2019, אשר 82 מתוכם טופלו בתרופות ביולוגיות שמשמשות כיום כקו טיפולי מתקדם במחלה – בהן תרופות שונות מקבוצת 'נוגדי TNF אלפא' (אנברל, יומירה, רמיקייד ותרופות גנריות דומות) ונוגדי החלבונים אינטרלוקין 12/23 (סטלרה) ואינטרלוקין 17 (קוסנטיקס, טאלץ וסיליק). 52 מטופלים נוספים טופלו במשחות מקומיות ו/או בפוטותרפיה ושימשו כקבוצת ביקורת.
הנבדקים במחקר עברו בדיקת הדמיה מסוג סי.טי אנגיוגרפיה (CCTA) לעורקי הגוף ובהדמיה נבדק אצלם הסמן FAI (קיצור של perivascular Fat Attenuation Index) – סמן חדש שבוחן את הפעילות הדלקתית בעורקים על פי שינויים בפיזור השומן בכלי הדם. המדד נבדק בעורק הכלילי הימני שמספק דם ללב. יש לציין כי הסמן FAI נחקר בשנים האחרונות כמנבא עצמאי לסיכון למחלות לב וכלי דם, במנותק מגורמי הסיכון ה"מסורתיים" למחלות לב כגון עישון סיגריות, השמנה ומיעוט פעילות גופנית. לפי עבודות, רמה לא תקינה של FAI מעלה פי 6 את הסיכון לאירועי לב משמעותיים.
במעקב שנמשך שנה, נבדקים מקבוצת המחקר שטופלו בטיפול ביולוגי חוו ירידה בפעילות הדלקתית – אשר ממנה עולה סיכון נמוך יותר לפתח מחלות לב וכלי דם: הסמן FAI ירד ב-6.4% תוך שנה לערך של 'מינוס 71.22HU' בהשוואה ל'מינוס 76.09HU' בתחילת המחקר (היחידות בהן הסמן נמדד קרויות HU – קיצור של Hounsfield units). בבדיקות ההדמיה לא זוהה שינוי מקביל מובהק ברמות הסמן FAI בקבוצת הביקורת שלא נחשפה לתרופות הביולוגיות לפסוריאזיס.
במקביל, בקבוצת המחקר תועד גם שיפור גדול יותר במצב העור של הנבדקים בהשוואה לקבוצת הביקורת (מדד PASI ירד ב-58.5% מ-7.7 ל-3.2 יחידות בקבוצת המחקר, ולא השתנה באופן מובהק בקבוצת הביקורת).
המחקר לא זיהה הבדלים מובהקים בין קבוצות המחקר והביקורת הנוגעים לשינויים ברמות הסוכר והשומנים (ליפידים) ובמדד ההשמנה BMI.
החוקרים מסיקים כי "הטיפול הביולוגי בפסוריאזיס קשור בירידה בדלקתיות בעורקים, לרבות בעורקים הכליליים שמזינים את הלב". הם ממליצים להגביר את השימוש בבדיקות סי.טי אנגיוגרפיה לסמן FAI אצל אנשים עם פסוריאזיס כדי לאתר מטופלים בסיכון לדלקתיות בכלי הדם ולהציע להם טיפולים וכן המלצות רפואיות לאורח חיים בריא – להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. הסמן גם עשוי לשמש כבדיקה לבחינת התגובה של הטיפול בפסוריאזיס להצטברות רובד טרשתי.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי האמריקאי ללב, ריאות ודם (NHLBI) והמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2019 של כתב העת JAMA Cardiology.
קשר הדלקתיות
החוקרים מעריכים כי על פי הממצאים, לטיפולים הביולוגים החדשים שניתנים לפסוריאזיס שמכוונים בעיקר להשפיע על מצב העור של הנבדקים – יש כפי הנראה השפעה מיטיבה גם על מנגנוני דלקתיות נוספים, לרבות בכלי הדם, ובכלל זה השפעה מונעת טרשת עורקים שמפחיתה את הסיכון הכולל למחלות לב וכלי דם. עם זאת, החוקרים ממליצים לבחון את המגמה שזוהתה במחקר באוכלוסיות נרחבות יותר.
ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שזיהו פגיעה בכלי הדם אצל חולי פסוריאזיס. כך, מוערך בעבודות סקירה כי לאנשים עם פסוריאזיס קשה בעור יש סיכון גבוה ב-58% לאירוע לבבי וסיכון גבוה ב-43% לשבץ מוחי. הסיכון למחלות לב גם נמצא גבוה יותר ככל שהפסוריאזיס מאובחנת בגיל צעיר יותר.
במחקר מעקב בריטי שבחן 48,523 אנשים עם פסוריאזיס ו-208,187 בריאים ופורסם בשנת 2015 בכתב העת Journal of Investigative Dermatology נמצא כי במעקב של 5.2 שנים, הסיכון לקריש דם היה גבוה ב-32%, הסיכון לשבץ מוחי היה גבוה פי 2.74, הסיכון לפרפור פרוזדורים היה גבוה ב-54%, הסיכון למחלה באחד ממסתמי הלב היה גבוה ב-23% והסיכון לאי ספיקת לב כרונית היה גבוה ב-57% בקרב חולי פסוריאזיס. כמו כן זוהה סיכון עודף בין פסוריאזיס לגורמי סיכון ידועים למחלות לב, לרבות סיכון לסוכרת ומחלת כליות הגבוה ב-18% וסיכון ליתר לחץ דם שהיה גבוה ב-37%. גם מחקר אמריקאי נרחב שפורסם בחורף 2014 על ידי חוקרים מאוניברסיטת הארוורד ומוסדות מחקר נוספים זיהה קשר בין פסוריאזיס לבין סיכון מוגבר לבעיות לב וכלי דם.
ההערכות כי פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית הנגרמת כתוצאה מכך שהמערכת החיסונית מעודדת התפתחות דלקת שמתבטאת בנגעים על פני העור, ואותה פעילות אוטואימונית עלולה לייצר במקביל גם דלקתיות בכלי הדם ולתרום להתפתחות טרשת עורקים המובילה לסתימות כלי דם, התפתחות קרישי דם וסיכון מוגבר לאירועי לב, שבץ מוחי ומחלות לב כרוניות נוספות.