מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםהחיים עם אי ספיקת לב: איך להאט את התקדמות המחלה?

החיים עם אי ספיקת לב: איך להאט את התקדמות המחלה?

מה אפשר לעשות כדי להאט את ההתקדמות של אי ספיקת לב? אילו תרופות ללא מרשם אסורות לשימוש? איזו פעילות גופנית מומלצת (ואיזו לא!)? ומהן המלצות התזונה לחולי אי ספיקת לב? מדריך

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: ד"ר טוביה בן-גל
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אי ספיקת לב היא נכון להיום מחלה שאין לה ריפוי מלא. עם זאת תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשניות מאפשרות כיום לחיות עם אי ספיקת לב כרונית לתקופות ממושכות באיכות חיים אשר שהולכת ומשתפרת עם הזמן.

 

מספר המלצות רפואיות פשוטות ליישום עשויות לשפר את איכות החיים ולעכב לתקופה משמעותית את ההידרדרות הרפואית ואת הופעתם של תסמינים וסיבוכים הקשורים למחלה.

 

תרופות

 

להקפיד ליטול את התרופות

 

אחד המרכיבים המשמעותיים בחייהם של אנשים הסובלים מאי ספיקת לב הוא הקפדה על היענות לטיפול התרופתי, שכולל לרוב שילוב של מספר תרופות לטיפול בתסמיני המחלה ובסיבוכים הנלווים למחלה.

 

"כשהחולים מרגישים טוב, עלולה להיות נטייה, טבעית אולי, להפסיק תרופות מסוימות או לדלג על נטילת תרופות. חשוב להקפיד על נטילה קבועה של כל התרופות כדי להאט במידה היעילה ביותר את התקדמות המחלה" מסביר ד"ר טוביה בן-גל, מנהל היחידה לאי ספיקת לב במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין-בילינסון מקבוצת הכללית.

 

"מאחר ואנשים עם אי ספיקת לב סובלים לרוב ממספר מצבים רפואיים יחד, הם עשויים להידרש לטיפול בתרופות רבות, ולכן חשוב להתייחס להיענות לטיפול באותן התרופות" מסביר ד"ר בן-גל. כך לדוגמה, ירידה במינון או הפסקה מוחלטת של תרופות מקבוצת מעכבי ACE או תרופות משתנות (למשל התרופה פוסיד) על רקע היענות חלקית לטיפולים אלה –  הוכחה כקשורה להחמרה בתסמינים של אי ספיקת הלב.

 

מחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי העמק בעפולה ובית החולים האנגלי בנצרת ופורסם במארס 2012 בכתב העת Journal of Translational Medicine, הצביע על בעיות בהיענות לטיפול תרופתי בקרב המאובחנים עם אי ספיקת לב. החולים במחקר טופלו בממוצע בשבע תרופות שונות בקביעות, וההיענות לטיפול התרופתי עמדה בממוצע על מימוש של 69% מהמרשמים בלבד, והוגדרה כבעייתית מבחינת השגת המטרה הטיפולית שהיא הארכת חי החולים באיכות חיים טובה יותר.

 

לדווח על תופעות לוואי

 

במקרה של התפתחות תופעות לוואי/ סיבוך על רקע הטיפול התרופתי – מומלץ לפנות בהקדם לרופא שיבחן אפשרויות לבצע שינויים בתמהיל הטיפול – בהרכב התרופות או במינונים. תופעות לוואי הן אחת הסיבות המובילות לירידה בהיענות לטיפול ולהידרדרות במצב החולים ובאיכות חייהם.

 

בין תופעות הלוואי השכיחות שנקשרות לתרופות לאי ספיקת לב מסוג 'ואזודילטורים' הגורמות להרחבת כלי הדם, נכללים כאבי ראש וסחרחורות ואי סדירות בקצב הלב. 

 

לדווח על כל תרופה חדשה

 

מומלץ לדווח לרופא המטפל על נטילת כל תרופה נוספת שנרשמה על ידי רופא אחר מסיבה כלשהי ועל נטילת תוספי תזונה ו/או ויטמינים  - כדי לבחון את האפשרות להשפעה שעלולה לנטרל את השפעת הטיפול התרופתי באי ספיקת הלב.

 

לדברי ד"ר בן גל, "מאחר והחולים נוטלים המון תרופות, עלולות להתפתח אינטראקציות בעייתיות בין התרופות, ויש לבחון כל תרופה שמוסיפים ולבדוק האם היא מתאימה". כך, למשל, אחד השילובים הבעייתיים הוא אצל חולים שסובלים מערמונית מוגדלת ומטופלים בתרופות שעשויות להוריד את לחץ הדם ולהוביל לצד תרופות נוספות לאי ספיקת הלב – לירידה משמעותית בערכי לחץ דם.

 

להימנע מתרופות אסורות למטופלים עם אי ספיקת לב

 

מעבר לאינטראקציות מסוכנות עם הטיפולים לאי-ספיקת לב, ישנן תרופות מסוימות שעלולות לגרום, גם במינון נמוך, לצבירת נוזלים ולפגיעה בתפקוד הכליות, והן אסורות לשימוש למטופלים עם אי ספיקת לב.

 

בין היתר מדובר גם בתרופות שנמכרות כיום ללא צורך במרשם רופא ואף על מדפי בתי המרקחת ללא צורך בתיווך רוקחי. כך, לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ להימנע מנטילת משככי כאבים מקבוצת NSAIDs כגון נורופן, איבופן, וולטרן ואדוויל, שמעלים את הסיכון להחמרה בתפקודי הכליה, להצטברות נוזלים בגוף והחמרה במצב הרפואי.

 

כמו כן מומלץ להימנע מתרופות מסוג ליתיום, קינידין וריטמקס שעשויות להיות מסוכנות לחולים עם תפקוד ירוד של חדר שמאל.

 

חלק מהתרופות להרזיה עלולות להוביל להחמרה במצב הרפואי של חולה הסובל מאי ספיקת לב. 

 

מעקב רפואי

 

"לחולי אי ספיקת לב חשוב להימצא במעקב רפואי מסודר, בין אצל הרופא הקרדיולוג או אצל רופא פנימאי או רופא המשפחה" אומר ד"ר בן גל.

 

לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ להקפיד להגיע לכלל הבדיקות האבחנתיות ולכלל המעקבים הרפואיים הנדרשים, המתואמים בתכיפותם למצבו הרפואי של כל מטופל. המעקב הרפואי  כולל בדיקות למשקל הגוף (לאיתור עלייה חריגה במשקל הגוף שעשויה להעיד על הצטברות נוזלים ובצקות), אקו לב, בדיקות דם (לרבות לתפקודי כליות וכבד ורמת הנתרן והאשלגן בדם) ובירור קליני לתופעות לוואי לטיפול התרופתי.

 

בהתאם לממצאי הבדיקות, לעתים מומלץ על שינוי בתמהיל הטיפול התרופתי. לדברי ד"ר בן גל, "המטרה בטיפול התרופתי למאובחנים עם אי ספיקת לב היא הגעה למינון התרופות הכי גבוה שהמטופל יכול לשאת בכדי להועיל במידה הטובה ביותר את מצבו הרפואי. לכן מינון התרופות מועלה בהדרגה, תחת מעקב, עד למצב שבו המטופל מתחיל לפתח תגובה פיזיולוגית לטיפול – כגון ירידה בלחץ הדם, חולשה או האטה חריגה בדופק, ובהמשך, לאחר שמשיגים את הטיפול המרבי, ממשיכים בטיפול במינון הכי גבוה שהושג, תוך מעקב אחרי תופעות הלוואי."

 

בבדיקות המעקב מושם דגש גם על סיבוכים רפואיים שעלולים להוביל להידרדרות במצב הרפואי ובאיכות החיים, ובכללם אנמיה, אי ספיקת (החמרה בתפקוד) כליות, הפרעות בקצב הלב ושינויים בפעילות בבלוטת התריס: יתר פעילות (היפר תירואידיזם) או פעילות מופחתת (היפו תירואידיזם)

 

בקופות החולים השונות פותחו בשנים האחרונות תוכניות מיוחדות לשיפור איכות חייהם של אנשים עם אי ספיקת לב, ששמות דגש על שימור ההיענות לטיפול התרופתי ומתן מענה מהיר ובזמינות גבוהה מצד אנשי מקצועות הבריאות במצבים של תופעות לוואי ותסמינים המעידים על החמרה במצב הבריאותי של החולה. מחקר שנערך במכון גרטנר המפעיל שירות שכזה עבור חולים עם אי ספיקת לב המבוטחים בקופת חולים מכבי, שממצאיו מדווחים במאי 2017 בכתב העת BMC Medicine, העלה כי השירות שיפר את איכות חיי המטופלים ב-53% בהיבט הגופני וב-57% בהיבט הנפשי והפחית ב-32% את הסיכון לדיכאון.

 

מעקב עצמי

 

לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ להיות ערניים לשינויים במצבם הגופני, ולבצע בדיקות עצמיות קבועות בבית לזהות מוקדם סיבוכים שעלולים להתפתח:

 

בדיקה לנפיחויות/בצקות

 

למאובחנים עם אי ספיקת לב יש צורך לבדוק על בסיס שגרתי מדי יום בביתם את משקל הגוף, וזאת כדי לאמוד האם התפתחו בגופם נפיחויות/בצקות המעידות על הצטברות נוזלים בתחילה בכפות הרגליים אך בהמשך גם בשוקיים ואפילו מעל לברכיים. לשם כך, על החולים להצטייד במשקל בביתם.

 

לפי ההנחיות המקובלות –עלייה של מעל ל-1 ק"ג במשקל ביום או עלייה שמעל ל-2 ק"ג בשבוע – מחייבת פנייה לרופא לבירור באם אכן חלה הצטברות נוזלים.

 

ניטור לחץ הדם

 

לאנשים עם אי ספיקת לב שאינם מאוזנים מבחינת לחץ הדם מומלץ לבצע מדידות קבועות של לחץ דם ובמקרה שלהתפתחות עלייה  בלחץ הדם – לפנות לרופא, וזאת למניעת סיבוכים על רקע יתר לחץ דם שעלולים לפגוע משמעותית במצב הרפואי. לשם כך, למטופלים אלה מומלץ להיות מצוידים במכשיר ביתי למדידת לחץ דם.

 

אורח חיים

 

הקפדה על אורח חיים בריא מסייעת לאנשים עם אי ספיקת לב לעכב את ההידרדרות במצבם הרפואי ואף לשפר את מצבם הנפשי ואת איכות חייהם בכלל.

 

משקל 

 

למתמודדים עם אי ספיקת לב מומלצת הקפדה על מניעת עודף משקל והשמנה. כאמור, למטופלים חשוב לעקוב אחר משקל גופם גם כי צבירת משקל עודף אצל אנשים שאובחנו עם אי ספיקת לב עשויה להעיד לא רק על השמנת יתר אלא גם על אגירת נוזלים בגוף אשר עשויה לדרוש שינוי בתמהיל הטיפול התרופתי.

 

גמילה מעישון

 

עישון פוגע בכלי הדם, מעלה את לחץ הדם, מפחית את רמות החמצן בדם ומעלה את דופק הלב. לכן לאנשים עם אי ספיקת לב – גמילה מעישון משפרת משמעותית את הבריאות הגופנית והנפשית. חשוב גם להימנע מחשיפה לעישון פסיבי.

 

שימו לב: משום הנזקים שגורם עישון סיגריות ללב, לא נהוג לבצע השתלת לב למטופל המעשן באופן פעיל.

 

פעילות גופנית

 

חרף המגבלות שנלוות למחלה, מומלץ להקפיד על פעילות גופנית סדירה. פעילות גופנית קבועה מפחיתה מהעומס על הלב ובכך מונעת הידרדרות רפואית ומשפרת את איכות החיים.

 

לפי הנחיות קליניות של החברה האירופית לקרדיולוגיה (ESC) משנת 2016, לחולי לב מומלץ על ביצוע "פעילות גופנית ברמה ראויה", ולפי המחקרים השונים, מדובר על ביצוע פעילות אירובית לאורך זמן ובעצימות מתונה, למשל הליכה במישור על בסיס קבוע, 20 עד 40 דקות ליום ולפחות שלוש פעמים בשבוע.

 

מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי היקף הפעילות הגופנית המומלץ בהתאם לתסמינים, לסיבוכים ולמחלות הנלוות.

 

שימו לב: לאנשים עם אי ספיקת לב אסור לבצע פעילות גופנית אנארובית כגון הרמת משקולות.

 

תזונה

 

היענות להמלצות תזונתיות במצבים של אי ספיקת לב עשויה לשפר ולהיטיב עם איכות החיים. אי היענות להמלצות התזונתיות, לרבות צריכה גבוהה של מלח ושתיית אלכוהול – מהווה לפי מחקרים סיבה מובילה להידרדרות מהירה יותר ולאשפוזים חוזרים בבית חולים.

 

תזונה בריאה לאנשים עם אי ספיקת לב כוללת:

 

הצמדות למזונות בריאים ללב: הקפדה על תזונה עשירה בפירות וירקות, פחמימות מורכבות, חלבונים "רזים" (מוצרי חלב רזים) ומוצרים דלי שומן וצמצום עד למינימום בשומן הרווי ושומן טראנס, אשר מעלים את הסיכון לסיבוכים לבביים – סיכון שהוא חמור במיוחד במצב של אי ספיקת לב.

 

הימנעות ממלח: צריכת מלח מובילה אצל אנשים עם אי ספיקת לב לאגירת נוזלים שמצדה מעמיסה על פעילות הלב ומובילה לבצקות ונפיחויות ולקוצר נשימה ולהחמרה במצב הרפואי. ארוחת ערב בודדת עשירה באוכל מלוח מספיקה כדי לגרום לעלייה פתאומית במשקל וקוצר נשימה חריף. לפי הנחיות החברה האמריקאית לאי ספיקת לב, שפורסמו בפברואר 2006 בכתב העת Journal of Cardiac Failure, יש להגביל את צריכת המלח לכמות שבין 2,000 ל-3,000 מ"ג נתרן ליום, ופחות מ-2,000 לחולים עם תסמינים קשים. בעת החישובים לצמצום כמות המלח, יש לקחת בחשבון גם את המלח שמוסף למזונות מוכנים ותעשייתיים שמשולבים בתפריט היומי.

 

הימנעות מאלכוהול: לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ להימנע לחלוטין מצריכת אלכוהול, מאחר ואלכוהול עלול לפגוע בפעילות המיטיבה של התרופות לאי ספיקת לב וכן להחליש את תפקוד שריר הלב ולהעלות את הסיכון להפרעות בקצב הלב.

 

תוספים: למטופלים עם אי ספיקת לב שנוטלים תרופות מקבוצת המשתנים במינונים גבוהים – מומלץ ליטול תוסף ויטמין B1 – תיאמין, כדי להימנע מחוסר בוויטמין בגוף.

 

הימנעות מזיהומים

 

זיהומים חיידקים ונגיפיים גורמים לחום גבוה ולהעלאת קצב פעילות הגוף, משפיעים לרעה על תפקוד שריר הלב, ועלולים להחמיר את התסמינים הקיימים של אי ספיקת לב ולהוביל לצורך באשפוז.

 

דלקת ריאות היא הזיהום הנפוץ ביותר בקרב חולי אי ספיקת לב ועלולה להחמיר את קוצר הנשימה הקיים.

 

לכן, לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ לנקוט בפעולות למניעה ו/או הפחתת הסיכון להידבקות בזיהומים כגון שפעת ודלקת ריאות, וזאת באמצעות:

 

הקפדה על החיסון העונתי לשפעת מדי שנה לקראת החורף והחיסון לדלקת ריאות לחולים מעל גיל 65 בשתי מנות, בהפרש של חמש שנים בין מנה למנה.

 

הקפדה על היגיינה והימנעות משהיה במחיצתם של חולים המאובחנים במחלה זיהומית או כאלה החשודים כחולים, בעיקר בעונת החורף בה יש פעילות יתר של נגיף השפעת.

 

תמיכה נפשית

 

אנשים עם אי ספיקת לב נמצאים בסיכון למצוקה נפשית על רקע מצבם הגופני הירוד וההגבלות התפקודיות הרבות הכרוכות בכך. מחקרים העלו קשר בין אי ספיקת לב לסיכון מוגבר לפתח דיכאוןחרדה ולחץ נפשי מוגבר.

 

לפי סקירה של חוקרים אמריקאים שפורסמה בקיץ 2018 בכתב העת Harvard Review of Psychiatry, כחמישית (21.5%) מהאנשים עם אי ספיקת לב מציגים תסמיני דיכאון, כאשר כשליש מדווחים על תסמינים בשאלונים ו-19% נכללים בהגדרה הקלינית של דיכאון – שיעורים הגבוהים פי 3-2 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. וכך גם לגבי חרדה: לפי הסקירה כ-13% מהחולים עם אי ספיקת לב מציגים תסמינים של חרדות.

 

לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ להפחית מקורות ללחץ נפשי, שכן לחץ נפשי הוכח כגורם שמעמיס על הפעילות הלבבית, מעלה את קצב הלב ואת לחץ הדם, ועלול להוביל להידרדרות רפואית משמעותית. משכך, מומלץ לחולים עם אי ספיקת לב להקדיש פרקי זמן קבועים מדי יום למנוחה, להפחתת לחצים.

 

חשוב במצבים של אי ספיקת לב כרונית לדאוג לתמיכה נפשית מהמשפחה ומחברים להפחתת הלחץ הנפשי ובמקרה הצורך לפנות לטיפול נפשי. כיום לאחר הרפורמה בבריאות הנפש, טיפולים נפשיים מוצעים בישראל לכלל האוכלוסייה דרך קופות החולים, בהפניה דרך הרופא המטפל, וכוללים טיפול בתרופות ובשיחות.

 

שיפור איכות השינה

 

לאנשים עם אי ספיקת לב מומלץ להקפיד על שינה סדירה שמשפרת את איכות החיים. בין ההמלצות המרכזיות:

 

  • במצבים של קוצר נשימה, שעלול להחמיר דווקא בלילות, מומלץ להגביה את הראש עם כרית באופן שמקל על השינה.
  • במקרה של נחירות מומלץ לפנות לרופא כדי לברר האם התפתח מצב של דום נשימה בשינה שדורש טיפול רפואי אשר ניתן כיום ברוב המקרים בצורה של מסכת CPAP.

 

 

ד"ר טוביה בן-גל הוא מנהל היחידה לאי ספיקת לב במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין-בילינסון מקבוצת הכללית

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2019

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: