גמילה מעישון

כמוניגמילה מעישוןחדשותאלו לחצים חברתיים ישפיעו על מעשנים לוותר על הסיגריות?

אלו לחצים חברתיים ישפיעו על מעשנים לוותר על הסיגריות?

מחקר אוסטרלי אמד עד כמה לחץ מאנשים קרובים ותחושות מבוכה משפיעים על מעשני סיגריות לפנות לגמילה

מאת דן אבן
20/12/18
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

סביבה עוינת לעישון סיגריות ומודעות גבוהה לנזקי העישון עשויים לדרבן מעשנים להיגמל מהסיגריה, אולם התנהגויות עוינות מדי כלפי מעשנים עלולות לגרור גם תגובות נגד מצד המעשנים ולהחטיא את מטרתן.

 

אז אלו התנהגויות חברתיות יעודדו הכי הרבה אנשים להיגמל מעישון סיגריות? והאם תמונת המצב שונה בקרב מעשנים אמידים לעומת מעשנים ממשפחות עניות? חוקרים אוסטרליים בחנו לאחרונה את התופעה.

 

ביקורת מצד קרובים

 

במחקר שנערך ביוזמת חוקרים ממרכז למחקר התנהגותי במחלת הסרטן המהווה חלק מהמועצה הממלכתית לסרטן באוסטרליה יזמו סקר בהשתתפות 1,348 בוגרים תושבי אוסטרליה מעשנים בהווה בגילי 18 עד 60, מרביתם (71%) מעל גיל 30. הסקר נערך בשנים 2014-2012, וכלל מעקב למשך כשבוע אחר הנבדקים (מעקב 7 עד 23 ימים לאחר מילוי השאלון המקורי). רוב הנבדקים (93%) היו בדרגת התמכרות קלה עד מתונה לסיגריות, ולרובם (82%) היה בעבר ניסיון גמילה מעישון אחד לפחות.

 

מבין הנבדקים, 64% ספגו ביקורת על עישון סיגריות, כשליש העידו כי הם נבוכים על היותם מעשני סיגריות (31%) ו-11% חיו יחד עם מעשן/ת שנגמלו מהסיגריה.

 

החוקרים מצאו כי שלושת ההתנהגויות החברתיות: ביקורת מצד אנשים קרובים, מבוכה ומגורים עם אדם שהפסיק לעשן – השפיעו והעלו את הסיכויים שהמעשן עצמו ישקול לפנות לגמילה מהסיגריות. בחישוב סטטיסטי, ביקורת על עישון סיגריות מצד קרובי משפחה וחברים העלתה פי 2.05 את הסיכוי לשקול בעדיפות גבוהה להיגמל מעישון, מבוכה מהיותו של האדם מעשן העלתה את הסיכוי פי 2.03 וגמילה מעישון של אחד מבני הבית העלתה ב-63% את הסיכוי לשקול גמילה מעישון.

 

באופן ספציפי, תחושת מבוכה כלפי עישון סיגריות גם העלתה את הסיכויים לדבר על האפשרות לגמילה ולפנות בפועל לשירות לגמילה מעישון.

 

נמצא כי הגורמים הללו היו נכונים לעידוד גמילה מעישון הן בקרב מעשנים אמידים והן בקרב עניים. כמו כן, לא נמצא כי גורם מאלו שנמנו הוביל עם הזמן ל"אפקט ריבאונד" שעלול להתבטא דווקא בעלייה בכמות הסיגריות ליום.

 

בהמשך נמצא כי לחצים מהחברה להפסיק לעשן – כפי שתוארו במחקר הזה – השפיעו על מעשנים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה בהשוואה למעשנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך – אם כי ההבדלים שזוהו לא היו מובהקים סטטיסטית.

 

החוקרים מסכמים כי "לפי הממצאים, חוסר הסכמה לעישון הסיגריות מצד אנשים קרובים ותחושות מבוכה הם גורמים חזקים לעידוד המוטיבציה של מעשנים לנסות להיגמל". לטענתם, במידה ותוכניות מדיניות כלפי מעשנים וקמפיינים הסברתיים במדיה נגד עישון יחזקו את האמצעים הללו, למשל תוך חיזוק תחושת המבוכה אצל מעשנים – צעד זה צפוי להיות מועיל למאבק בעישון, ולפי המחקר אין צורך לחשוש שיוביל לתגובת נגד שתגרום חלילה לעלייה בהיקפי העישון.

 

המחקר נתמך על ידי המועצה הלאומית האוסטרלית לחקר הבריאות והרפואה (NHMRC), וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2018 של כתב העת PLOS ONE.

 

לחץ מתמשך

 

מחקרים רבים קושרים בין נורמות חברתיות לבין שינוי התנהגותי. כך, למשל, בחברה המערבית נמתחת ביקורת על השמנה בעיקר בקרב נשים, מה שמוביל נערות רבות עם משקל להיכנס לדיאטות להורדה במשקל. לחץ חברתי גם עשוי לעודד התנהגותיות בריאותיות נוספות – כמו ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר וכפי שמתואר במחקר הנוכחי – גמילה מעישון.

 

במדינות המערב מופעל לאורך השנים האחרונות לחץ מתמשך על מעשנים להיגמל מהסיגריות, וזאת בין השאר על ידי הגדלת האזהרות על גבי אריזות הסיגריות, ובחלק מהמדינות גם הוספת אזהרות ויזואליות מפחידות, העלאת מחירי הסיגריות, וכן צמצום היקפי העישון בציבור והטלת קנסות על מעשנים במקומות ציבוריים. בישראל, רק לאחרונה בסוף חודש מאי הורחב משמעותית הצו האוסר על עישון סיגריות במקומות ציבוריים, וזה כולל כיום גם התקהלויות גדולות, חניונים מקורים ותת קרקעיים, גני שעשועים וגני חיות.

 

לפי דו"ח שר הבריאות על העישון האחרון שהוגש בסוף מאי לכנסת, באחרונה ניכרת ירידה בשיעור המעשנים מקרב גברים יהודים וערבים ונשים ערביות, לצד יציבות בשיעורי העישון של נשים יהודיות. בסקר שנערך ביוזמת משרד הבריאות המצוטט בדו"ח, 38% מהמרואיינים הלא מעשנים דיווחו כי הם חשופים לעישון פסיבי, כלומר לעישון סביבתי כפוי, וכשציינו המרואיינים את המקומות שבהם נחשפו לעישון באופן כפוי, הזכירו בין השאר את הבית בו הם גרים (32.8%), מקומות ציבוריים סגורים לרבות אולמות אירועים וקניונים (28.7%), מקום העבודה (24%), מקומות ציבוריים פתוחים כמו רציפי אוטובוס (21.8%) ואצל משפחה/ חברים (17.3%).

 

ממצאי המחקר מתיישבים עם ראיות מעבודות נוספות בתחום. כך, למשל, מחקר מהולנד שפורסם עוד ביולי 2005 בכתב העת Preventive Medicine העלה כי למעשני סיגריות חשובה עמדתם של קרובים ביחס לסיגריה יותר מאשר העמדה הכללית בציבור, ובמידה והם סופגים לחצים מקרוביהם להפסיק לעשן – הסיכויים שיפנו לגמילה גבוהים יותר מאשר במצב שבו העישון מתקבל בהבנה על ידי קרוביהם וסופג ביקורת רק מכלל הציבור. גם מחקר בינלאומי מקיף שבוצע באירופה וממצאיו פורסמו בפברואר 2014 בכתב העת Health Education Research, העלה כי דעה שלילית על עישון מאדם קרוב (significant other) מעלה את הסיכויים של מעשן לפנות לטיפול גמילה כעבור שנה.

 

החוקרים מציינים כי המחקר שבוצע היה מוגבל במגוון הלחצים החברתיים שנבדקה השפעתם על הסיכוי לשקול גמילה מעישון, וזאת כשבפועל קיימים לחצים אפשריים נוספים שמומלץ לבחון בעבודות בעתיד – לרבות התפיסה של המעשן לגבי מה שקרוביו והחברה בכללותה מצפים ממנו וכן תחושות חברתיות שליליות נוספות שעשויות להיקשר לעישון סיגריות, כגון תחושות אשמה- למשל באשמה על חשיפת בני הבית לנזקי עשן הסיגריות.

 

PLOS ONE, DOI: 10.1371/journal.pone.0208950

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: