מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמונימפרקיםמדריכיםדלקת חוליות מקשחת: 9 הרגלים רעים שיש להימנע מהם

דלקת חוליות מקשחת: 9 הרגלים רעים שיש להימנע מהם

מדילוג על תרופות, דרך ישיבה מרושלת מול המחשב ועד נעלי עקב – ריכזנו הרגלים שעלולים להזיק לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת

מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: ד"ר ויקטוריה פורר
תגובות 1

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

דלקת חוליות מקשחת (AS) היא מחלת מפרקים דלקתית שמערבת את עמוד השדרה ומפרקי העצה והכסל. המחלה מאופיינת בכאבים כרוניים בגב התחתון ובאגן ונוקשות בעמוד השדרה, ועלולה לגרום עם הזמן לירידה בגמישות עד כדי איחוי חוליות בעמוד השדרה ופגיעה בתנועתיות וביציבות הגוף עד כדי נכות תפקודית.

 

המחלה המשתייכת לקבוצת דלקות המפרקים הספונדילוארתרופתיות, ודורשת טיפול רפואי רב-מקצועי המנוהל על ידי ראומטולוגים, שניתן בעיקרו בתרופות, ובמקרים קשים וחריגים באמצעות ניתוחים.

 

ההתמודדות עם דלקת חוליות מקשחת מחייבת הקפדה על אורח חיים בריא על רכיביו השונים, במטרה להפחית את הסיכון להתלקחות דלקתית ולסיבוכי המחלה ולהיטיב עם החולים. עוד על אורח חיים נכון עם דלקת חוליות מקשחת

 

לצד הצורך לאמץ הרגלי חיים חיוביים, חשוב גם להכיר את הפעילויות וההרגלים שעלולים להוביל להידרדרות המחלה – אשר הימנעות מהם צפויה לשפר את איכות חיי המטופלים.

 

 

להתעלם מהבעיה

 

תסמינים של דלקות מפרקים – לרבות כאבי מפרקים, כאבי גב ונוקשות – אמנם עשויים להיות קשים, אך תסמינים אלה נוטים להופיע בדפוסים של התלקחויות והפוגות, ובין תקופה פעילה אחת לאחרת – יש שנוטים לחיות בסוג של הכחשה.

 

חשוב להכיר בכך שתסמיני המחלה מהווים תמרורי אזהרה. התעלמות מסימני האזהרה של דלקת חוליות מקשחת עשויה להוביל לסיבוכים עד כדי נכות תפקודית ביכולות התנועתיות והיציבות במקרים הקשים. בין השאר הסובלים מהמחלה עלולים במצבים קשים וללא טיפול מוקדם לסבול מאיחוי חוליות בעמוד השדרה ולפתח עקשת (קיפוזיס) – המתבטאת ביציבה לקויה על רקע עיקול יתר של הגב העליון היוצר בליטה בגב או עקמת (סקוליוזיס) המתבטאת בסטייה של עמוד השדרה והתקבעותו בצורה C או S, וסיבוכים אלה עשויים להוביל לנכות ביכולות היציבות והתנועה.

 

במקרים בהם מופיעים התסמינים האופייניים חשוב לפנות לרופא המטפל לאבחון. כמו בכל מחלה כרונית, גם בדלקת חוליות מקשחת – אבחון מוקדם יתרום להקלה מהירה יותר בתסמינים ומונע סיבוכים עתידיים.

 

 

דלקת חוליות מקשחת מאפיינת גם בוגרים צעירים יחסית, ואורח חיים אינטנסיבי עשוי להוביל לקושי להתמיד בשגרת נטילת התרופות ולדילוג על מנות תרופות – מה שעשוי לפגוע בהיענות לטיפול ולחבל בסיכויי ההצלחה.

 

המחקרים בתחום מציגים תמונת מצב מדאיגה. מחקר מארגנטינה שפורסם ביולי 2013 בכתב העת Clinical Rheumatology מצא כי ההיענות לטיפול התרופתי בדלקת חוליות מקשחת היא מקרב 74.6% מהחולים, ונמוכה מזו שמתועדת בדלקת מפרקים שגרונתית (92.5% מהחולים). מחקר מספרד שפורסם באפריל 2019 דיווח על 85% היענות לתרופות הביולוגיות לדלקת חוליות מקשחת. במחקר מתורכיה שפורסם ביולי 2018 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases דווח על קשר בין היענות נמוכה לתרופות בדלקת חוליות מקשחת לבין תסמיני עייפות, כאבי גב בלילה ודיכאון וכן קשר עם סיבוכים תפקודיים חמורים יותר.

 

היענות חלקית לטיפול התרופתי בדלקת חוליות מקשחת עשויה להוביל להחמרה בכאבים ולהידרדרות לכדי פגיעה המבנית במפרקים.

 

לאנשים שמתקשים לזכור את מועדי נטילת התרופות – מומלץ לכוון את השעון המעורר במכשיר הטלפון הנייד להתראות קבועות.

 

לאלו שמתקשים להתמיד בנטילת התרופות במועדן בגלל החשש מתופעות הלוואי – חשוב להיוועץ ברופאים המטפלים, ולרוב ניתן יהיה להתאים לכם טיפול תרופתי חלופי בתקווה שיוביל לשיפור בתופעות.

 

לעשן סיגריות

 

עישון סיגריות נקשר למחלות ומצבים רפואיים כרוניים רבים, שבראשם אמנם מחלות ריאה, מחלות לב וכלי דם וסרטן, אולם גם מחלות נוספות, ובהן גם דלקות מפרקים.

 

עישון נקשר במחקרים רבים לעלייה בפעילות דלקתית בגוף, מה שעלול להוביל להחמרה בתסמינים של דלקת חוליות מקשחת. מחקר מסין שפורסם ביוני 2018 בכתב העת Clinical Rheumatology ובוצע בקרב 1,178 מאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת, מצא כי מעשנים ותיקים שיש להם היסטוריה של 15 שנות עישון ומעלה נמצאים בסיכון גבוה ב-70% למחלה פעילה וכן מי שמעשנים לפחות 15 סיגריות ליום מצויים בסיכון גבוה ב-97% למחלה פעילה, בהשוואה לאחרים.

 

במחקר מסין שפורסם ב-2015 נמצא כי מעשנים המאובחנים בדלקת חוליות מקשחת נוטים להציג ציונים גרועים יותר במדדי המחלה שמעידים על פעילות דלקתית מוגברת וריבוי תסמינים, לרבות שכיחות גבוהה יותר של הפרעות תנועה, כאבי לילה וכאבי גב. גם מחקר מישראל שהתבסס על נתוני כלל המבוטחים בקופת חולים כללית, אשר בחן את הקשר בין דלקת חוליות מקשחת ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), וממצאיו פורסמו ביולי 2018 בכתב העת European Journal of Internal Medicine, זיהה במדגם של 4,076 אנשים עם דלקת חוליות מקשחת כי קרוב למחציתם מעשנים (46%) – שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לקבוצת ביקורת (18%), ויתכן ששיעורי העישון הגבוהים הם שמובילים לקשר בין המחלות.

 

עישון גם עלול לפגוע ביעילותם של טיפולים תרופתיים לדלקת חוליות מקשחת – ובעיקר בתרופות הביולוגיות למחלה. מחקר מבריטניה שפורסם בינואר 2010 בכתב העת Journal of Clinical Rheumatology מצא עדויות כי עישון בהווה פוגע ביעילות הטיפול בתרופות הביולוגיות מקבוצת 'מעכבי TNF אלפא' שמהוות קו טיפול מתקדם לרבים מהמאובחנים בדלקת חוליות מקשחת ומפחית ב-80% את הסיכויים להשיג תגובה אפילו מתונה לתרופות אלה. יחד עם זאת, הממצאים בנושא עדיין מוגדרים שנויים במחלוקת, ולפי עבודה של חוקרים מבריטניה וארה"ב שנסמכה על מאגר נתוני החברה הבריטית לראומטולוגיה, וממצאיה פורסמו באפריל 2020 בכתב העת Arthritis Care & Research, בדלקת חוליות מקשחת לא נמצאה השפעה של סטטוס העישון על התגובה לטיפול ב'מעכבי TNF אלפא'.

 

לחולים עם דלקת חוליות מקשחת שמעשנים סיגריות מומלץ ביותר על גמילה מעישון – לשיפור איכות החיים הכוללת. מחקר מתורכיה שפורסם באוקטובר 2019 בכתב העת Journal of Clinical Rheumatology זיהה כי גמילה מעישון מועילה לחולים בהפחתת הפעילות הדלקתית והקלה בתסמינים, לרבות בתפקודי הגוף ואף באיכות החיים הכוללת.

 

גם לפי המלצות "הליגה האירופית למניעת מחלות ראומטיות" (EULAR) שעודכנו לאחרונה בשנת 2016, למטופלים עם דלקת חוליות מקשחת מומלץ להפסיק לעשן. לפי ההמלצות, בעוד שגמילה מעישון מספקת תועלות בריאותיות לכלל האנשים, יש לכך משמעות רבה במיוחד לאנשים עם דלקות מפרקים ספונדילוארתרופטיות על רקע מחקרים שקושרים בין עישון לבין מחלה פעילה, דלקתיות שמאובחנת בהדמיות MRI ופגיעה בצמיחת העצמות.

 

עוד על גמילה מעישון

 

לשבת בתנוחה מרושלת מול מחשב

 

לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת –  הקפדה על יציבה נכונה בחיי היומיום מהווה אלמנט קריטי. ישיבה מרושלת מול מחשב בגב כפוף ועמידה שפופה מעלים את הסיכון לפגיעות מבניות בעמוד השדרה ואיחוי חוליות שעשוי להוביל לנזקים בלתי הפיכים.

 

במקרה של דלקת חוליות מקשחת חשוב במיוחד להקפיד על כללי יציבה נכונה בישיבה ועמידה:

 

  • צוואר ישר שאינו נשען קדימה
  • כתפיים לאחור שאינן שמוטות קדימה
  • גב ישר שאינו מתעקל פנימה או החוצה
  • סנטר ישר שאינו מכופף קדימה/ מצביע לעבר החזה

 

בעבודה ובבית חשוב להקפיד גם על כללי ארגונומיה כדי למנוע החרפה של כאבי הגב:

 

  • ישיבה נכונה מול מחשב במרחק מהשולחן, כשהרגליים מונחות על הרצפה
  • מיקום המקלדת באופן שמאפשר הקלדה כשהידיים מקבילות לירכיים
  • יישור הגב והימנעות מכיפופו קדימה
  • התאמת מסך המחשב בגובה העיניים
  • התאמת כיסא ארגונומי לישיבה נכונה ונוחה מול המחשב
  • עצירת העבודה מול מחשב מעת לעת לצורך ביצוע מתיחות

 

עוד על ישיבה נכונה מול מחשב

 

לוותר על אימונים

 

פעילות גופנית סדירה מהווה נדבך מרכזי בשמירה על אורח חיים בריא, ובמיוחד בקרב אנשים עם דלקת חוליות מקשחת, עבורם פעילות גופנית מסייעת לשיפור משמעותי באיכות החיים ולמניעת התלקחויות דלקתיות.

 

פעילות גופנית סדירה משמרת את המפרקים בריאים ומסייעת במקביל לשמירה על משקל גוף תקין – כאשר משקל עודף עשוי אף הוא להשפיע לרעה על מהלך המחלה.

 

בין התועלות של פעילות גופנית לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת, כפי שזוהו בעבודות שונות: שיפור ביכולת הגמישות וטווח התנועה של עמוד השדרה, כפי שנמצא בסקירה של מאגר המחקרים Cochrane שפורסמה בינואר 2008, וכן שיפור ביציבה, שיפור באיכות השינה, ירידה בתסמיני נוקשות וכאבים, חיזוק והארכת השרירים ושיפור בנפח הריאות ותפקודי הנשימה. פעילות גופנית גם מסייעת להפחית סיבוכים שקשורים למחלה.

 

ההמלצות לפעילות גופנית לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת דומות לאלה שמקובלות לאוכלוסייה הכללית: 150 דקות של פעילות גופנית אירובית בעצימות מתונה בשבוע – בפיזור לרוב ימי השבוע, או לחילופין 75 דקות של פעילות גופנית אינטנסיבית ברוב ימי השבוע, במטרה להקל בתסמיני הכאבים והנוקשות, בין השאר על ידי הליכה מהירה, ריצה, שחייה ו/או רכיבה על אופניים. מעבר לכך, תרגילי מתיחות מסייעים לבניית השרירים שתומכים במפרקי הגוף.

 

בנייר עמדה של מומחים מאוסטרליה, שפורסם בפברואר 2016 בכתב העת Seminars in Arthritis and Rheumatism, נקבעו המלצות בקונצנזוס בנושא:

 

  • פעילות גופנית סדירה מומלצת בכל השלבים של דלקת חוליות מקשחת, וגם בשלבי מחלה מוקדמים.
  • הפעילות הגופנית המומלצת ביותר היא זו שמתרגלת את תנועתיות עמוד השדרה, כשניתן להתאים את סוג הפעילות למגבלות הספציפיות של המטופל. גם שמירה על תנועתיות במפרקים הפריפריים חשובה.
  • אין סוג מסוים של פעילות גופנית שהוכח כיעיל יותר מאחרים. בהיבט העקרוני – חשובים פעילות שמחזקת סיבולת לב-ריאה ותרגילי מתיחות.
  • מומלץ למטופלים להיות תחת מעקב באשר להתקדמות בכושר הגופני, כדי לקבל פידבק שיעודד אותם להמשיך בפעילות קבועה.
  • למטופלים בתרופות ביולוגיות חשוב להתמיד בפעילות גופנית, מאחר ויש לה השפעה משפרת נוספת על זו שנותנות התרופות.
  • לצורך התאמת הפעילות הגופנית, מומלץ שהמטופל יעבור הערכה פרטנית.
  • בשלבים של מחלה פעילה ומתקדמת – יש להתייחס להגבלות השונות שמביאה עמה המחלה, לרבות שינויים ביציבות, בתנועתיות ובמבנה העצמות (דלדול עצמות ואוסטיאופורוזיס וכן סיבוכים לבביים ונשימתיים.(
  • בשלבים של מחלה מתקדמת לחלק מהחולים מומלץ שלא להתאמן בענפי ספורט אינטנסיביים מדי, לרבות ספורט במגע, אומנויות לחימה, ספורט מוטורי (ברכב ארבע גלגלי/ אופנוע שטח) ושייט בים סוער.

 

לאכול לא בריא 

 

בעשורים האחרונים, לצד העלייה בממדי ההשמנה בעולם, גוברת המודעות לתזונה בריאה – וזו חשובה במיוחד למאובחנים עם מחלות דלקתיות כרוניות כדוגמת דלקת חוליות מקשחת, מאחר ומזונות לא בריאים עלולים לגרות התלקחות דלקתית בגוף ולהוביל להחמרה במצב החולים.

 

תזונה לקויה קשורה גם בצבירת משקל עודף, ורבים מהמאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת נוטים לפתח השמנה. במחקר מהולנד שפורסם בפברואר 2016 בכתב העת Journal of Rheumatology, אשר בחן מדגם של 461 מטופלים, נמצא כי 37% סובלים מעודף משקל ו-22% נוספים מהשמנת יתר. מחקר מצומצם מאירלנד שהוצג בשנת 2012 בכנס הקולג' אמריקאי לראומטולוגיה (ACR) מצא כי אנשים עם דלקת חוליות מקשחת והשמנה סובלים מרמה מוגברת של פעילות דלקתית – ועל כן מומלץ במקרה של משקל עודף להקפיד על אורח חיים בריא להורדה במשקל, לעתים בשילוב טיפול בתרופות להרזיה ובמקרה של השמנה חולנית אף ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה.

 

ככלל, תזונה בריאה למניעת דלקתיות משמעותה צמצום בצריכת מוצרי בשר ועוף מעובדים ובשר אדום, צמצום בסוכר והימנעות משתייה ממותקת והקפדה על פחמימות מורכבות יותר – כמו לחם מלא ואורז מלא, תוך מתן דגש על תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, שמן זית ודגים.

 

אחד המודלים התזונתיים המומלצים למאובחנים עם דלקות מפרקים לרבות דלקת חוליות מקשחת היא התזונה הים התיכונית. מטה אנליזה מאוסטרליה שפורסמה באוגוסט 2020 בכתב העת Journal of Nutritional Science מספקת עדויות לתכונות אנטי דלקתיות של דיאטה זו, המועילות במיוחד למאובחנים עם דלקות מפרקים, ובכללם דלקת חוליות מקשחת.

 

להפסיד שעות שינה

 

הנטייה להפחית בשעות שינה עשויה להזיק לבריאות באופן כללי, וכך גם בקרב המאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת.

 

ככלל, עייפות מהווה תסמין אופייני שמדווח בקרב 65% מהמאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת, כך לפי מחקר בריטי שפורסם עוד במארס 1996 בכתב העת Journal of Rheumatology. לעייפות יש במקרים רבים קשר לשינה לקויה. מחקר ממצרים שפורסם באפריל 2012 מצא כי במדגם של עשרות מאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת, 90% מדווחים על עצמם כבעלי שינה קלה מדי, לרבות עוררות יתר בלילה.

 

מחקר מאיסלנד שפורסם בשנת 2000 בכתב העת Scandinavian Journal of Rheumatology שכלל שאלונים שהופצו בנושא שינה בקרב 70 מאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת, מצא כי רוב הנשים (80.8%) ומחצית מהגברים (50%) סבלו מחוסר שעות שינה בלילה, בהשוואה לרבע בלבד מקרב נבדקים בריאים בקבוצת ביקורת. הסיבה לכך היא בעיקר כאבים שמתגברים לפי דיווחי הנבדקים בשעות הלילה. מטה אנליזה בנושא שפורסמה באפריל 2019 בכתב העת Psychology Health & Medicine מזהה ראיות נוספות לאיכות שינה הירודה של אנשים עם דלקת חוליות מקשחת, שבאה לידי ביטוי גם בקשיי הירדמות וריבוי יקיצות בלילה.

 

הפרעות שינה עשויות להוביל להחמרה במצב הרפואי. עבודות מצביעות על עלייה בנטייה לפעילות הדלקתית בקרב מאובחנים עם דלקות מפרקים שיש להם חסך בשעות שינה. כך, למשל, חוקרים מיוון מדגימים במחקר שפורסם בדצמבר 2020 בכתב העת Expert Review of Pharmacoeconomics and Outcomes Research כיצד יש קשר הדדי בין שינה מספקת לירידה בפעילות הדלקתית בקרב אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית. 

 

לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת מומלץ לעשות מה שניתן לשיפור איכות השינה, לרבות באמצעות הצמדות לשעות שינה קבועות. לפי ההמלצות הרפואיות, מומלץ להקפיד על 7 עד 9 שעות שינה מדי לילה.

 

כמו כן, מומלץ להקפיד על היגיינת שינה ולפעול להסרת מסיחים שונים שעלולים לפגוע באיכות השינה כגון רעש מוגבר, חשיפה לאור בלילה וחשיפה למסכים בסמוך לשינה – כמו מסכי סמארטפונים וטאבלטים.

 

להמלצות נוספות לשיפור איכות השינה 

 

לנעול נעלי עקב

 

יש לייחס חשיבות לבחירת הנעליים לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת, שכן הנעל מאפשרת יציבה טובה יותר של הגוף כולו באופן שעשוי למנוע סיבוכים במבנה עמוד השדרה.

 

נעליים עם עקבים גבוהים הן הכי פחות מומלצות, מאחר והן משנות את תנוחת האגן באופן שמגביר את הלחץ על מפרקי הכסל והעצה – האזורים הרגישים הנוטים לדלקתיות בדלקת חוליות מקשחת.

 

בנוסף, נעלי עקב מעלות את הסיכון לנפילות ולשברים בעצמות. כדאי לדעת כי דלקת חוליות מקשחת כשלעצמה מעלה את הסיכון לשינויים במבנה העצם, לרבות דלדול עצם ואוסטיאופורוזיס. לפי מחקר משבדיה שפורסם במאי 2012 בכתב העת Arthritis Research & Therapy, למאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת סיכון של 44% לפתח ירידה בדלדול עצם (אוסטאופניה) ו-21% לפתח אוסטיאופורוזיס – מצב אשר כבר מגדיל משמעותית את הסיכון לשברים בעצמות.

 

בחירת נעליים מוצלחת לא רק מסייעת בשיפור היציבה, הפחתת הלחץ על עמוד השדרה ומניעת שברים, אלא גם מונעת סיבוכים בכפות הרגליים שמתפתחים לפי הספרות הרפואית בשכיחות גבוהה אצל אנשים עם דלקת חוליות מקשחת, לרבות דורבן ודלקת גיד אכילס.

 

ההמלצה המרכזית היא העדפה של נעלי ספורט נוחות שמאפשרות יציבה טובה ומומלץ שיהיו מרופדות ולא ילחצו על כף הרגל ואצבעות הרגליים. בבחירת סנדלים – חשוב להימנע מסנדלים קלות בעלות סוליה דקה, מאחר והן פחות תומכות ויציבות. מומלץ שהסנדל יחזיק את כף הרגל כולה ויתמוך בה.

 

לחיות בלחץ

 

אורח החיים במאה ה-21 מאופיין במתח רב בחיי היומיום, וידוע כי צבירת לחצים מסוכנת לבריאות ובעיקר עבור חולים כרוניים, ובהם גם המאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת.

 

מחקרים מעידים על נטייה מוגברת של אנשים עם דלקת חוליות מקשחת לסבול ממצוקה נפשית. מטה אנליזה של חוקרים מקנדה, שפורסמה במארס 2020 בכתב העת BMC Rheumatology, מצביעה על סיכון גבוה ב-51% בקרב מתמודדים עם דלקת חוליות מקשחת להתפתחות תסמיני דיכאון וסיכון גבוה ב-85% לחרדה, בהשוואה לאוכלוסייה ללא המחלה. מחקר מעקב לאומי בטאיוואן, שפורסם במארס 2016 בכתב העת Journal of Rheumatology, מזהה בקרב מאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת סיכון גבוה ב-78% לדיכאון, חרדה והפרעות שינה, בהשוואה לקבוצת ביקורת ללא המחלה. לפי עבודות, גורמי סיכון לדיכאון בקרב החולים כוללים עישון סיגריות, פעילות מוגברת של מחלה, מצב משפחתי (לנשואים סיכון נמוך בהשוואה לאחרים), פגיעות תפקודיות ומחלות רקע.

 

מחקרים מצביעים על עלייה בסיכון להתלקחויות דלקתיות כתוצאה מהמתח נפשי. כך, חוקרים מגרמניה הדגימו בספטמבר 2006 בכתב העת Clinical Rheumatology כיצד אצל אנשים עם דלקת חוליות מקשחת לחץ במקום העבודה מעלה ב-50% את הסיכון למחלה פעילה. מחקר מאוסטרליה שפורסם בספטמבר 2020 בכתב העת Musculoskeletal Care מזהה קשר בין מתח בחי היומיום לבין עלייה בעוצמות הכאבים הכרוניים בקרב אנשים עם דלקת חוליות מקשחת.

 

לאנשים עם דלקת חוליות מקשחת מומלץ להפחית את המתח בחיי היומיום באמצעים שונים, לרבות פעילויות מרגיעות כמו מדיטציה, טאי צ'י ומיינדפולנס, האזנה למוזיקה מרגיעה, נשימות עמוקות, עיסוי, הליכות וטיולים, תחביבים, ניהול יומן מחלה, תמיכה חברתית ובמקרה הצורך גם תמיכה נפשית מקצועית, לרבות באמצעות קבוצות תמיכה.

 

עצות למתמודדים עם דלקת חוליות מקשחת

 

 

*ד"ר ויקטוריה פורר היא רופאה בכירה במכון הריאומטולוגי במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)

 

עדכון אחרון: אפריל 2021

 

 

יעקב351
24/05/21 10:14
קראתי את המאמר בגלל שאני סובל מידי פעם מכאבים במפרקים אך מעולם לא בדקתי את זה, בעקבות המאמר המצויין הזה חיפשתי עוד מידע על דלקת חוליות מקשחת באתר נוסף שאני מבקר בו שיותר מדבר על סיפורים אישיים אז אני ...
קראתי את המאמר בגלל שאני סובל מידי פעם מכאבים במפרקים אך מעולם לא בדקתי את זה, בעקבות המאמר המצויין הזה חיפשתי עוד מידע על דלקת חוליות מקשחת באתר נוסף שאני מבקר בו שיותר מדבר על סיפורים אישיים אז אני אצרף כאן את הלינק בתקווה שזה יעזור לאחד הקוראים
https://prod.dol.mymed.co.il/indication/AS
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: