נראה שלא בהכרח כדאי לסמוך על עצמנו שנימנע מהשמנה מיותרת... NPGL החלבון  (Neurosecretory Protein GL ) שנתגלה לאחרונה, מעורב בבקרת המוח על אגירת שומן בתאי השומן גם כשהקלוריות בתזונה נמוכות ובנוסף, על עידוד התאבון  גם כשאוכלים הרבה.

המחקר נעשה בשת"פ בין חוקרי אוניברסיטת הירושימה וברקלי ויכול להסביר התנהגויות לא מובנות בהרגלי האכילה ואגירת השומן.

נוכל להבין למה בתקופת שפע יש המרבים לאכול ולמה לפעמים משמינים גם כשלא אוכלים הרבה.

חלבון ה-NPGL נתגלה לראשונה בתרנגולות שגדלו בלי קשר לתזונתם (נמצא גם אצל עכברים ואצל אנשים) ועכשו הראו החוקרים איך מגיבות חולדות לעלייה בנוכחותו של סמן המוח הזה.

מימצאים ראשונים הראו שה- NPGL  נמצא בריכוז גבוה באיזור מסוים של היפותלמוס החולדה, איזור מוח האחראי על שובע ועל מטבוליזם ומכאן הועלתה ההשערה שהוא מעורב בבקרת האנרגיה של הגוף.   

בניסוי נתנו לחולדות 2 סוגי דיאטה למשך 6 שבועות. אחת רבת קלוריות עם הרבה שומן וסוכר והשנייה דלת קלוריות שתספיק רק לניהול בריאות שוטף.

בעזרת וירוס מהונדס שיצרו, יכלו החוקרים להשפיע על יצירה מוגברת של ה- NPGL בהיפותלמוס במוח של שתי קבוצות החולדות.

למרבית הפלא צריכת המזון של החולדות עלתה עם העלייה ב- NPGL גם אצל החולדות שקיבלו מזון עתיר קלוריות וצבירת השומן בתאים עלתה גם בקבוצה של החולדות שקיבלו רק מעט מזון.

במצב מקביל, כשנתנו לחולדות נוגדנים לעיכוב יצירת ה- NPGL, ירדה צבירת השומן בתאי השומן. אכן לחלבון ה- NPGL תפקיד מוביל בבקרת האכילה ואגירת השומן גם ללא קשר לתנאי התזונה החיצוניים.

עוד נמצא שה- NPGL עולה ויורד בהתאם לרמות האינסולין, תאום שיכול להסביר את השפעת רמות הסוכר בדם ורמות האינסולין על אגירת השומן בתאים.

האם מגפת ההשמנה והסוכרת בימינו מייצגת בעייתיות בבקרת ה- NPGL ? מחכים למחקרים בתחום...

מעניין איך צום ישפיע על ה-NPGL, ואיך גישות חדשות כמו "איוורור" רקמת השומן התקועה... או איך פעילות גופנית... 

Neurosecretory protein GL stimulates food intake, de novo lipogenesis, and onset of obesity

eLife 2017;6:e28527