בין השיטות להורדה במשקל, רבים מאמצים בשנים האחרונות דיאטות עשירות בחלבונים, ובכלל זה את דיאטת אטקינס המפורסמת או דיאטת זון שנמצאו יעילות לירידה במשקל. יותר ויותר אנשים מקפידים להימנע מפחמימות ולהחליפן בחלבונים - מתוך אמונה שזה ישפר את המראה ואת הבריאות שלהם. 

אולם לצד מגמה זו, מתבררים בשנים האחרונות גם הנזקים האפשריים של דיאטות מסוג זה, ובהם פגיעה בכליות. כעת מתפרסמים בכתב העת Nephrology Dialysis Transplantation, שני מחקרים נפרדים שנערכו בהולנד ובדרום קוריאה, שמוסיפים על העדויות הקיימות ומראים כי דיאטה המבוססת על חלבונים עלולה להזיק לבריאות הכליות, וזאת גם בקרב מטופלים בריאים עם שתי כליות מתפקדות. הסיכון גבוה במיוחד לאוכלוסיות שבסיכון לפתח מחלת כליות, ובהן אנשים עם השמנה וסוכרתיים - שרבים מהם כבר סובלים מפגיעה כלייתית שהם אינם מודעים לה. 

במחקר ההולנדי, שבוצע על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי-אוניברסיטאי בעיר ליידן, נותחו נתונים של 2,255 נבדקים שהשתתפו במחקר מעקב נרחב הקרוי 'אלפא אומגה', במסגרתו הם ביצעו בדיקות דם לתפקודי כליות בתחילת המחקר וכן כעבור 10 חודשים. החוקרים הצליבו את הנתונים עם ממצאי שאלונים מפורטים שחולקו לנבדקים אודות פרטי המזון שאכלו בתקופת המעקב, שאלונים הכוללים 203 רכיבי מזון שונים.

בניתוח הממצאים נמצא כי מדד קצב הסינון הכלייתי (קצב סינון גלומרולרי, eGFR) המאפשר לאמוד את התפקוד הכלייתי – ירד עם הזמן, כאשר נבדקים שצרכו כמויות גבוהות של חלבונים, 1.2 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף ליום ומעלה – תועדו עם ירידה גבוהה פי שניים בקצב הסינון הכלייתי, ירידה של 1.6 יחידות בערכים בתקופת המעקב, בהשוואה לירידה של 0.84 יחידות בקרב נבדקים שצרכו פחות חלבונים. ירידה זו זוהתה בקרב נבדקים שאובחנו בתחילת המחקר עם שתי כליות בתפקוד מלא.

עוד נמצא כי הקשר בין צריכת לחלבון לירידה בקצב הסינון הכלייתי היה חזק יותר פי שלושה בקרב מטופלים עם סוכרת, בהשוואה למטופלים ללא סוכרת. 

המחקר לא זיהה יתרון לבריאות הכליות עבור נבדקים שצרכו בעיקר חלבונים מן הצומח בהשוואה לאלו שצרכו חלבונים מהחי, אולם החוקרים מציינים כי יתכן והעדר ממצאים בנושא קשור להרכב החלבונים הכולל שצרכו הנבדקים במחקר, אשר רק כשליש מהם היו ממקור צמחי.

החוקרים מציינים תופעה נוספת שזוהתה במחקר של עלייה קצרת טווח ושיפור מפתיע בקצב הסינון הכלייתי בקרב נבדקים שעברו לתזונה עתירת חלבונים, אולם שיפור זה היה כאמור זמני בלבד, ואילו לאורך זמן – מטופלים אלה סבלו כאמור מירידה גדולה יותר בקצב הסינון הכלייתי שמעידה על פגיעה משמעותית יותר בתפקוד הכליות.

במחקר נוסף של חוקרים מדרום קוריאה נאספו נתונים אודות 9,226 נבדקים כחלק ממחקר מעקב בתחום התזונה שנערך בשנים 2014-2001. נמצא כי הסיכון לפגיעה בתפקוד הכליות גדל פי 3.48 בקרב נבדקים ברבעון העליון של צריכת חלבונים יומית בהשוואה לנבדקים מהרבעון התחתון. גם מהירות ההידרדרות הכלייתית הואצה ב-32% יותר בקרב נבדקים שדבקו בתזונה עתירת חלבונים.

בהמשך חולקו הנבדקים לשתי קבוצות – עם או בלי הסננת יתר בכליות (RHF, קיצור של Renal HyperFiltration) שמעידה על פגיעה בתפקוד הכליות – ונמצא כי מהירות ההידרדרות הכלייתית הייתה גבוהה עד פי 3.35 בקבוצת הנבדקים עם הסננת יתר כלייתית.

החוקרים מציינים כי בחנו גם נתונים ממחקר מעקב נוסף שנערך בדרום קוריאה בין השנים 2015-2008 בקרב 40,113 נבדקים, לתיקוף הממצאים, והתברר כי גם בעבודה זו תזונה עתירת חלבונים הייתה קשורה לעלייה בסיכון לירידה בקצב סינון הכליות.

לא מודעים לנזק

בשנים האחרונות עולה קרנן של דיאטות עתירות חלבונים, ומחקרים שונים מדווחים על הצלחתן בהורדה במשקל, ובכלל זה דיאטות אטקינס, זון (Zone), דיאטת סאות' ביץ' והדיאטה הקטוגנית, שהמשותף לכולן הוא עלייה בצריכת החלבונים לשיעור של כ-20% עד 25% מסך הקלוריות היומי ואף מעבר לכך.

אחד המסרים של דיאטות אלה הוא כי צריכת כמות גבוהה של חלבונים בריאה לאדם עוד משחר האנושות, ומסייעת לשמור על שרירים ולהפחית את מסת השומן שמצטבר בגוף. גם מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על יתרונותיה של דיאטה עתירת חלבונים בהפחתת משקל עודף, ובעיקר על יתרונה של דיאטה דלת פחמימות שמבוססת על צריכת כמות גבוהה של חלבונים על פני דיאטות דלות שומן.

לאנשים עם אי ספיקת כליות כרונית מומלצת לרוב דיאטה מוגבלת בחלבון על מנת להפחית הצטברות של תוצרי פסולת מפירוק החלבון כמו אוראה (Urea) שאינם מפונים מהגוף באופן תקין במצבים של כשל כלייתי. יש לציין כי למושתלי כליה שכבר אינם במצב של אי ספיקת כליות מומלצת לרוב עלייה בצריכת החלבון היומית – צריכה של 1.2 עד 2 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף בהשוואה ל-0.8 עד 1 גרם חלבון לק"ג משקל גוף לאדם בריא, וזאת לצורך התחדשות הרקמות לאחר ניתוח ההשתלה ולמאבק הנדרש בזיהומים על רקע מערכת החיסון המוחלשת כתוצאה מהתרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים שניתנות למניעת דחיית השתל, וזאת בעיקר בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה כשהתרופות ניתנות במינונים גבוהים במיוחד.

במאמר מערכת שנלווה למחקרים כותב פרופ' קאמיאר קלנטאר-זאדה מבית הספר לרפואה באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה כי מטופלים עם אי ספיקת כליות בדרגה מתונה או אנשים בסיכון לסיבוכים כלייתיים עשויים שלא להיות מודעים לנזק האפשרי לכליות מדיאטה עתירת חלבונים, ולהתמיד בה מתוך אמונה שמדובר בדיאטה בריאה. 

לדבריו, על רקע הממצאים האחרונים, "הגיעה העת להפסיק עם הטאבו סביב דיאטות עתירות חלבונים ולהבהיר בצורה מפורשת כי הן לא בטוחות כפי שנטען, והן מסכנות את בריאות הכליות ועלולות להוביל להידרדרות מואצת בתפקוד הכלייתי, בעיקר באוכלוסייה בסיכון לאי ספיקת כליות". בין המטופלים בסיכון לאי ספיקה כלייתית נכללים אנשים עם גורמי סיכון כגון סוכרת, עישון סיגריות ועודף משקל והשמנה. 

בהודעה לעיתונות שפורסמה על רקע המחקרים מצוטט חוקר נוסף מצרפת, פרופ' דניס פוק מאוניברסיטת קלוד ברנרד שבליון, ומבהיר כי "חשוב שאנשים יכירו את הצד האחר של דיאטות עתירות חלבונים. יש לשלול מחלת כליות לפני המלצה על דיאטה זו".

אין זה הדיווח היחיד על סיכונים בדיאטות עתירות חלבונים. כך, מחקר אמריקאי שפורסם בקיץ 2010 העלה כי בקרב נשים מבוגרות לאחר גיל המעבר, דיאטה עשירה בחלבונים מן החי מעלה את הסיכון להתפתחות דלדול עצם ואוסטיאופורוזיס. מחקר אמריקאי נוסף משנת 2010 שבוצע בעכברים מצא כי דיאטה עתירת חלבונים עלולה להגביר עמידות לאינסולין במצב של השמנת יתר ובכך מעלה את הסיכון הקיים ממילא למטופלים עם השמנה להתפתחות סוכרת סוג 2. 

קישורים לפרסומים:

Nephrology Dialysis Transplantation, doi: 10.1093/ndt/gfz015

Nephrology Dialysis Transplantation, doi: 10.1093/ndt/gfz115

Nephrology Dialysis Transplantation, doi: 10.1093/ndt/gfz216