מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותבין היתרונות המוכחים של צמחונות: הורדה במשקל ובשומנים בדם

בין היתרונות המוכחים של צמחונות: הורדה במשקל ובשומנים בדם

מטה אנליזה מקיפה מחדדת את ההשפעות המיטיבות של צמחונות על הבריאות. הימנעות מבשר ועוף נמצאה מועילה הן להורדת משקל עודף והן לשיפור בערכי השומנים והסוכר בדם


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות מתחדדות ההשפעות המזיקות לבריאות של בשר אדום, שכבר הוכרז לפני קרוב לעשור כמסרטן אפשרי בבני אדם. צריכת עוף, הגם שנחשבת לבטוחה יותר – נקשרת אף היא לסיכונים שונים, כמו הידבקות בזיהומים למיניהם. במקביל, התזונה הצמחונית הולכת וצוברת תאוצה – כדיאטה מועדפת שעשויה לשפר את מצב הבריאות, להפחית דלקתיות כרונית ולטפל במצבי תחלואה שונים. גם השפעות צפיפות האוכלוסין ומשבר האקלים נותנים אותותיהם בדבר הצורך להפחית צריכת מזון מן החי שאינה ידידותית לסביבה ומעודדת את תהליך התחממות כדור הארץ.

 

עתה מצאו חוקרים מאוסטרליה ואיטליה במסגרת מטה אנליזה מקיפה ביסוס משמעותי ליתרונותיה של התזונה הצמחונית בהורדת משקל עודף ובהורדת שומנים וסוכרים עודפים בדם.

 

החוקרים מאוניברסיטת סידני וכן מאוניברסיטת ברשיה באיטליה ביקשו לבחון את השפעותיה של צמחונות על אנשים המוגדרים בסיכון למחלות לב וכלי דם, וזאת במסגרת סקירה ומטה אנליזה של מחקרים מבוקרים בתחום. בעבודה נותחו נתונים שנאספו מ-20 מחקרים קליניים אקראיים - המסוג שנחשב לאיכותי ביותר - שפורסמו בספרות המדעית בנושא עד יולי 2021, בהשתתפות 1,878 נבדקים. במחקרים נבחנו התערבויות באמצעות תזונה צמחונית בקרב מטופלים בוגרים בגילי 28 עד 64 למשך חודשיים ועד שנתיים. החוקרים אספו נתונים על רמות הכולסטרול וההמוגלובין המסוכרר בדם, לחץ הדם הסיסטולי ומשקל גוף של הנבדקים במחקרים השונים - וזאת כשהתזונה שלהם הייתה רגילה, כשהתבקשו להקפיד על תזונה צמחונית או כאשר התבקשו להקפיד על דיאטה אחרת. ארבעה מהמחקרים התמקדו במחלות לב וכלי דם, שבעה בסוכרת ותשעה מהמחקרים כללו נבדקים עם לפחות שני גורמי סיכון קרדיו וסקולאריים. המחקרים אספו נתונים מארה"ב, צ'כיה, איטליה, דרום קוריאה, ניו זילנד, סין ואיראן.

 

גם בלי לספור קלוריות

 

ניתוח הנתונים העלה כי הקפדה על צמחונות למשך חצי שנה בממוצע, בהשוואה לדיאטות מיוחדות אחרות שנבדקו במחקרים, מלווה בירידה מובהקת ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם בהיקף של 6.6 מ"ג לד"צ דם. בהשוואה לתזונה הרגילה של הנבדקים, כאשר הם הקפידו על צמחונות השינוי היה מלווה בירידה גדולה בערכי הכולסטרול הרע בהיקף של 12.9 מ"ג לד"צ.

 

לא נמצא הבדל מובהק בשיפור ברמות הכולסטרול הרע בין דיאטות צמחוניות שכוללות הגבלה קלורית (ירידה בערך הכולסטרול של 7.2 מ"ג לד"צ) לבין דיאטות צמחוניות שאינן כרוכות בספירת קלוריות (ירידה של 6.8 מ"ג לד"צ). בנוסף, השיפור ברמות הכולסטרול תועד אצל הצמחונים גם במחקרים שבהם נבדקה השפעותיה של צמחונות ללא התערבויות שכללו פעילות גופנית סדירה, והתבטא בירידה של 5.9 מ"ג לד"צ בערכי הכולסטרול במחקרים אלה.

 

צמחונות הייתה מלווה גם בשיפור בפרופיל הסוכרים בדם, כפי שהתבטא בירידה ממוצעת של 0.24% בערכי ההמוגלובין המסוכרר בדם. הירידה ברמות ההמוגלובין המסוכרר הייתה משמעותית יותר עבור אנשים עם סוכרת סוג 2 (ירידה של 0.36%).

 

בנוסף, צמחונות למשך כחצי שנה בממוצע לוותה גם בירידה של 3.4 ק"ג בממוצע במשקל הגוף. הירידה הייתה הגבוה ביותר בקרב אנשים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם – ירידה של 3.6 ק"ג בממוצע, ואחריה ירידה של 2.8 ק"ג בממוצע בקרב מאובחנים עם סוכרת סוג 2.

 

באופן פרדוקסלי, בדיאטות צמחונות שאינן מלוות בספירת קלוריות תועדה ירידה במשקל בהיקף של 4.7 ק"ג, אשר גבוהה יותר מפי 2 בהשוואה לדיאטות צמחונות אחרות (1.8 ק"ג). עם זאת, החוקרים מציינים כי המחקר לא סיפק די נתונים כדי לקבוע תועלת נוספת מתזונה צמחונית שאינה כוללת הגבלה קלורית ומאפשרת להתמיד בצמחונות בסגנון "אכול כפי יכולתך".

 

מבין כלל הדיאטות הצמחוניות שנכללו בסקירה, הממצאים העקביים ביותר על שיפור בערכי השומנים והסוכרים בדם והירידה במשקל הגוף דווחו בדיאטות צמחונות מסוג 'אובו-לקטו', שמאופיינות בצריכת מוצרים מן החי כמו ביצים וחלב וללא צריכת דגים ופירות ים (ירידה ממוצעת בערכי הכולסטרול הרע של 14.1 מ"ג לד"צ), בהשוואה לדיאטות טבעוניות (ירידה ממוצעת של 4.6 מ"ג לד"צ) ודיאטות מסוג 'לקטו' שמלוות רק בצריכת מוצרי חלב וללא ביצים (ירידה ממוצעת של 0.3 מ"ג לד"צ).  

 

נמצא בעבודה גם כי צמחונות גם תורמת לירידה בלחץ הדם הסיסטולי, אולם באופן שלא היה מובהק סטטיסטית.

 

החוקרים מציינים כי "הממצאים מורים שצריכת תזונה צמחונית עשויה באופן משמעותי, גם אם צנוע, לשפר תוצאים קרדיו מטבוליים מעבר לטיפול התרופתי המקובל לאנשים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, והיא עשויה לשמש אמצעי מגן משולב באמצעים אחרים לצורך מניעת מחלות לב וכלי דם".

 

המחקר מומן בין השאר על ידי המועצה הלאומית האוסטרלית לחקר הבריאות והרפואה (NHMRC), וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2023 של כתב העת JAMA Network Open.

 

פחות שומן רווי, יותר סיבים

 

החוקרים מציינים כי לא כל הדיאטות הצמחוניות דומות, וחלקן עשויות להכיל כמות גבוהה של קלוריות, פחמימות מעובדות, שומנים לא בריאים, רמות גבוהות של סוכרים ותחליפי סוכר ומוצרים עתירי מלח, וההבדלים בין הדיאטות מבחינת הרכב המוצרים לא נבחן בעבודה הנוכחית ועשוי להוות מגבלה בפענוח הממצאים. לטענתם, יש להכיר בכך שתזונה עשירה בפחמימות מעובדות ובמזונות מטוגנים בשמן עמוק – מעלה בממוצע ב-32% את הסיכון למחלות לב וכלי דם, גם אם היא צמחונית באופייה ואינה כוללת אכילת בשר.

 

יחד עם זאת, ממצאי המחקר מצביעים על כך שהימנעות מצריכת בשר בדיאטת הצמחונית כשלעצמה מיטיבה עם הבריאות, ומשפרת את פרופיל הסיכון הלבבי. כמו כן, על בסיס מחקרים שבחנו מרכיבים תזונתיים בדיאטות, נמצא כי צמחונות לרוב מלווה בירידה בצריכת שומן רווי וכולסטרול ולעלייה בצריכת סיבים תזונתיים, גם ללא כוונה מראש של המתמידים בה.

 

בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים החדשים התבטאו חוקרים כי השיפור בסיכון למחלות לב וכלי דם בתזונה המבוססת על צמחונות מתאפשר בין היתר על רקע תזונה שעשירה יותר בפירות וירקות העשירים בסיבים נוגדי דלקתיות ובנוגדי חמצון, וכן על רקע צריכת דגנים מלאים, אגוזים, זרעים וקטניות, והעדר בשר שמלווה בשומנים רוויים שעשויים לעורר פעילות דלקתית פתולוגית.

 

החוקרים מוסיפים כי העדר ממצאים מובהקים ביחס להשפעות מיטיבות של צמחונות על לחץ הדם מצביע על כך שתזונה עשויה להשפיע על לחץ דם, אולם ללא קשר לסוגיית צריכת בשר. כתמיכה לכך, מחקרים אחרים מזהים דפוסים תזונתיים שמועלים להורדת לחץ דם גבוה, ובמרכזם 'דיאטת DASH'.

 

ממצאי המחקר מגיעים על רקע מחקרים רבים נוספים שמצביעים בשם האחרונות על יתרונותיה הבריאותיים של תזונה צמחונית. כך, מטה אנליזה נרחבת מארה"ב זיהתה בקיץ 2019 כי צמחונות תורמת למניעת סוכרת סוג 2; סקירה של חוקרים יפנים מחורף 2014 מצאה כי צמחונות מועילה להורדת לחץ דם גבוה; ויש גם מחקרים שמזהים כי הקפדה על צמחונות מסייעת למנוע סוגים מסוימים של סרטן, למשל סרטן המעי הגס.

 

בסקר הבריאות והתזונה של המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות לשנים 2016-2014 דיווחו 4.5% מהאוכלוסייה הבוגרת כי הם מקפידים על תזונה צמחונית - 1.9% מהגברים ו-7.1% מהנשים, כשהשיעור הגבוה ביותר תועד בקרב צעירות בגילי 34-18, והגיע ל-9.2% שמקפידות על צמחונות בקבוצה זו. גם בארה"ב ובאירופה מדווח בשנים האחרונות על שיעורים דומים.

 

JAMA Network Open, DOI: 10.1001/jamanetworkopen.2023.25658