העלייה בהיקפי ההשמנה באוכלוסייה, ולא רק בגילי הבגרות אלא כתופעה שמתפתחת לעתים כבר בגילי הילדות וההתבגרות, לצד היקפים גדלים של תחלואה במחלות הקשורות בהשמנה – בהן סוכרת, מחלות לב וכלי דם ואפילו סרטן – כל אלה מצריכים לחדד בשנים האחרונות את המסרים להקפדה על תזונה בריאה המופחתת בכמויות הסוכר והשומן הרווי, המבוססת יותר על ירקות ופירות וקמח מלא (דגנים מלאים). קלינאים ותזונאים רבים נצמדים בשנים האחרונות להמלצות לדבוק בתזונה הים תיכונית המבוססת על ריבוי פירות וירקות, מוצרי חלב רזים, עוף, דגים, שמן זית ואגוזים – שהוכחה כמיטיבה עם הבריאות ומפחיתה דלקתיות ותחלואה כרונית.

אך מנגד, סל המזון הבריא במדינות רבות וגם בישראל הוא יקר יותר, ומזונות בריאים נמכרים במחיר גבוה משמעותית ממזונות לא בריאים. גלי ההתייקרויות בשנים האחרונות ויוקר המחייה מובילים לכך שבמשפחות רבות היד אינה משגת כדי להצטייד במזון בריא בקביעות, ולכן סל הקניות הביתה כולל מזונות עתירי שומן, סוכר ונתרן (מלח) שמשפיעים על עלייה בהשמנה, תחלואה כרונית ותמותה.

תמונת המצב הבעייתית נחשפת במחקר שפורסם לאחרונה, אשר מזהה בעייתיות בנגישות למזונות בריאים בישראל עוד בשנת 2018 – לפני גלי ההתייקרויות המשמעותיים של השנים האחרונות, כאשר ניתן להעריך שמאז המצב רק החמיר.

פערים בין עניים לעשירים

החוקרות הישראליות מאוניברסיטת אריאל, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה ומהמרכז הרפואי סנט מייקל בטורונטו שבקנדה, ביקשו לבחון את הנגישות בישראל להמלצות לצריכת מזון בריא. המחקר ניתח נתונים שנאספו בשנת 2018 בין השאר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על משפחות עם ילדים בהתאם לגובה ההכנסה החודשי, וכן נתוני צריכת מזון מחברת 'סטורנקסט' (Stornext) ונתוני מחירים של פריטי מזון מרשתות השיווק.

נמצא כי העלות היומית הממוצעת של תזונה בריאה נאמדת ב-35.5 שקל. למשק בית עם ילדים, העלות החודשית לתזונה בריאה עשויה להגיע לכחמישית (20%) מההכנסות, כאשר קיים שוני בין החמישון התחתון – שבו עלות חודשית של תזונה בריאה עשויה להגיע למעל למחצית (55%) מההכנסות, לבין החמישון העליון שבו העלות החודשית של תזונה בריאה היא פחות מעשירית (9.3%) מההכנסות.

העלות היומית לתזונה בריאה לילד מוערכת במחקר ב-23 שקל בגילי שנה עד 3, ומגיעה ל-41 שקל בקרב מתבגרים בגילי 18-14.

ככלל, נמצא כי ארוחת הצהריים היא ה'יקרה' ביותר – כמחצית (47%) מסך ההוצאות למזון ליום. ההוצאות הגבוהות ביותר בתחום המזון בכל חודש, כפי שנמדדו במחקר בשנת 2018, היו לירקות ופירות (29% ו-11% מההוצאות) ובהמשך לבשר, עופות ודגים (19%), דגנים (17%), מוצרי חלב (15%), מוצרים נוספים מבוססי שומן (5%), קטניות (3%) וביצים (1%). ככלל, לא נמצא שתזונה צמחונית המבוססת על ירקות ופירות מתבטאת בעלות חודשית נמוכה או גבוהה יותר באופן מובהק מתזונה המשלבת גם בשר.

לפי הניתוח התיאורי, כשני שליש ממשקי הבית עם ילדים לא היו יכולים לקנות את התזונה הבריאה המומלצת נכון לשת 2018 – עם פערים משמעותיים לפי מצב סוציואקונומי.

החוקרים מציינים כי משנת 2018, מועד המחקר, ועד סוף 2022 – חלה עלייה של 11.4% במחירי המזון בישראל, לרבות מחירי הפירות והירקות, כאשר בהמשך נרשמו עליות מחירים נוספות בענף המזון. מכאן ההנחה כי גם עלות יומית לתזונה בריאה התייקרה באופן משמעותי. מאחר וההכנסות של משפחות בישראל גם גדלו בתקופה זו, הנחת החוקרות כי היחס בין סל המזון הבריא להכנסה לפי חמישוני השתכרות נותר דומה.

במחקר השתתפו נעמה דגניה ירוסלביץ, ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי ופרופ' ורד קאופמן-שריקי, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2025 של כתב העתIsrael Journal of Health Policy Research השייך למכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

פיקוח מחירים, הכרזת מונופול ומיסוי

לאור הממצאים, החוקרים ממליצים לקובעי מדיניות לבצע צעדים להפחתת הפערים בתחום הנגישות למזון בריא בישראל, בין השאר באמצעות דרכים להוזלת מזונות בריאים. בעבר כבר הועלתה הצעה דומה להכניס מזונות בריאים תחת פיקוח מחירים. כיום הפיקוח מושט רק על מזונות בסיסיים שברובם מוגדרים 'פחות בריאים' בהיבט התזונתי: כך לחם לבן וקמח לבן, מרגרינה ושמנת עם אחוזי שומן גבוהים מצויים תחת פיקוח, ואילו לחם מלא, קמח מלא ושמנת עם אחוזי שומן נמוכים אינם תחת פיקוח מחירים, כמו גם מוצרי חלב רזים דלי שומן.

החוקרים גם קוראים לבצע מחקרים נוספים לבחינת הקשר בין שינויים בהכנסה המשפחתית לבין דפוסי קניית מזונות בריאים/ לא בריאים, באופן שעשוי להשפיע על בריאות הציבור.

הקשר בין הכנסה נמוכה לנגישות מוגבלת למזון בריא כבר נצפה בעבודות קודמות – גם בישראל. דו"ח מבקר המדינה שפורסם בנובמבר 2024 התייחס לתופעת המזונות הבריאים היקרים. בין השאר נטען בדו"ח כי אחת מחברות המזון הגדולות בישראל חולשת על 62% עד 66.5% משוק הירקות הקפואים, אך אינה מוכרזת כמונופול בתחום, וזאת בשעה שמחירי הירקות הקפואים בארץ גבוהים משמעותית בהשוואה למדינות אירופה – כאשר ברוקולי קפוא נמכר בישראל בשנת 2023 במחיר ממוצע היקר פי 3.8 (ב-380%) בהשוואה למחירים באירופה. באשר ללחם המלא, נמצא בביקורת כי מחירו גבוה יותר מפי 2 בהשווואה למחירים של לחם לבן, ובישראל מחיר הלחם המלא גבוה ב-82% בממוצע מאשר במדינות אירופה. הדו"ח המליץ למשרד הבריאות "לקדם במידת הצורך תיקוני חקיקה להחלת פיקוח מחירים על מוצרי מזון בעילה של דאגה לבריאות הציבור, בכדי לעודד את הציבור לצרוך מזון בריא".

ניסיון בישראל בשנים האחרונות להטיל מז על מזון לא בריא כאמצעי נוסף להתמודדות עם התופעה לא צלח עד כה, ובממשלה הנוכחית בינואר 2023 בוטל מס שהוטל בממשלה הקודמת על משקאות ממותקים.

לפי נתונים עדכניים בישראל, נכון למארס 2025 חיים 1.5 מיליון ישראלים באי-ביטחון תזונתי, גידול מ-1.4 מיליון בשנת 2022, ולפי ההערכות מספר זה אף צפוי לעלות בשל המצב הביטחוני והכלכלי המתמשך. אי ביטחון תזונתי מתבטא בזמינות מוגבלת של מזון, ובאי יכולת להגיע באופן סדיר ובדרכים מקובלות לתזונה בסיסית, בריאה ומאוזנת.

Israel Journal of Health Policy Research, doi: 10.1186/s13584-025-00675-7