השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
ירידה במשקל מפחיתה בסיכון ובחומרה של פסוריאזיס
מאמר סקירה מבריטניה מגלה כי הורדה במשקל מובילה לירידה בסיכון להתפתחות פסוריאזיס וכן מפחיתה את חומרת המחלה בקרב אנשים שאובחנו בפסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית. מה הסיבות האפשריות לתופעה?
גבר בן 55 שסבל מפסוריאזיס רובדי בדרגה חמורה מאז גיל 18 הגיע למרפאת מומחים לרפואת עור כדי לשפר את תוצאות הטיפול במחלתו. בעבר, כך סיפר, לא הגיב לטיפולים מקומיים בפסוריאזיס, נכשלו גם טיפולים בפוטותרפיה ונכשל הטיפול בחמש תרופות סיסטמיות הפועלות לדיכוי המערכת החיסונית ואף בשש תרופות ביולוגיות לפסוריאזיס. המטופל סבל במקביל גם מדלקת מפרקים פסוריאטית והשמנה חולנית – שתועדה עם מדד השמנה BMI בערך של 50.6 יחידות, לצד כבד שומני, יתר לחץ דם ומחלת כליות כרונית.
בבדיקה קלינית הוא זוהה עם פסוריאזיס חמורה שהתבטאה במדד PASI של 33 יחידות ובתגובה דלקתית במפרקים (סינוביטיס) בקרסוליים ובמפרקי אצבעות יד ימין.
המטופל בירר עם רופאיו האם הורדה במשקל תועיל לטיפול במחלתו והאם ילדיו שמתמודדים אף הם עם השמנה יוכלו באמצעות הפחתה במשקל להוריד את הסיכון להתפתחות המחלה. מקרה זה פותח מאמר סקירה מבריטניה שבחן לאחרונה את הסוגייה.
בשנים האחרונות עם העלייה בהיקף תופעת ההשמנה הולכים ומתבררים נזקי המשקל העודף, ובין השאר עלייה בתחלואה במחלות כרוניות שונות, ובכללן פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית.
לפי מחקרים, כ-30% עד 40% מהאנשים עם פסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית מאובחנים עם השמנה, בהשוואה ל-15% עד 20% באוכלוסייה הכללית. בעוד שלאנשים עם פסוריאזיס בדרגת חומרה מתונה סיכוי גבוה ב-46% להיות מאובחנים בהשמנה, בהשוואה לבריאים, בקרב אנשים עם פסוריאזיס קשה שכיחות ההשמנה גבוהה יותר – עד פי 2.23 יותר מאשר בקרב אנשים ללא פסוריאזיס. כמו כן, מחקרים מעלים כי השמנה מובילה לירידה של עד 50% בסיכוי להצלחת הטיפולים המתקדמים לפסוריאזיס בתרופות ביולוגיות.
הקשר בין פסוריאזיס להשמנה מוערך במספר מנגנונים, ובעיקר בעלייה בהפרשת חלבונים מעודדי דלקתיות מרקמות שומן עודף, ובכללם החלבונים אינטרלוקין 17 ו-23 שיש להם תפקיד מרכזי בהתפתחות פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית, לצד ירידה בחלבונים שעשויים לפעול כנגד דלקתיות מוגברת.
החוקרים מארגון Guy's and St Thomas השייך לשירותי הבריאות הלאומיים בבריטניה (NHS) בחנו את הסוגייה במסגרת סקירת ספרות, ובחיפוש כללי שבוצע במאגרים שונים, ובכללם מאגר קוצ'ריין, זוהו 14 מחקרים רלוונטיים שבחנו את השפעות הירידה במשקל על הסיכון למחלות ונכללו בסקירה, ובכללם שלושה מחקרי מעקב.
שיפור בחומרת הפסוריאזיס
מטה אנליזה על שישה מהמחקרים הללו העלתה כי ירידה במשקל בשילוב עם אורח חיים בריא שכלל תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה – הובילו לשיפור בחומרת הפסוריאזיס, שהתבטא בירידה של 2.59 יחידות במדד PASI הבוחן נתונים אודות שטח האזור הנגוע, אדמומיות הרובד (אריתמיה), עובי הרובד ומידת התקלפות העור (הקשקשת) – כשהשפעה נמשכה לתקופה ממושכת של עד 64 שבועות, למעלה משנה. אחד המחקרים בסקירה מצא כי דיאטה להורדה במשקל משפרת עד פי 4.2 את הסיכוי להפחתה בחומרת המחלה.
כמו כן, נמצא בעבודות כי ירידה במשקל מובילה אצל אנשים שמאובחנים בדלקת מפרקים פסוריאטית לירידה בחומרת המחלה.
שני מחקרים שנכללו בניתוח מצאו כי ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה, ובעיקר ניתוחי מעקף קיבה מפחיתים ב-48% את הסיכון לפתח פסוריאזיס.
החוקרים מסכמים כי "ירידה במשקל משפרת את מצבם של אנשים שאובחנו עם פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית, ואף עשויה למנוע התפתחות פסוריאזיס בקרב אנשים עם השמנה".
החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בגיליון נובמבר 2019 של כתב העתBritish Journal of Dermatology ממליצים להציע התערבויות להורדה במשקל לאנשי עם השמנת יתר – להפחתת הסיכון למחלה, ובייחוד להציען לאנשים שכבר אובחנו עם פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית – כדי להוביל למחלה קלה יותר שניתן לטפל בה באמצעים תרופתיים מקומיים ועם סיכון נמוך יותר להתפתחות סיבוכי פסוריאזיס ובראשם מחלות לב וכלי דם.
החוקרים מעלים מספר מנגנונים אפשריים שעשויים להסביר את הממצאים, ובין שאר העובדה שהורדה במשקל מובילה להפחתה בהפרשת חלבונים מעודדי דלקתיות מרקמות שומן עודף, כגון חלבון TNF אלפא שיש לו קשר להתפתחות פסוריאיזיס ולעלייה בחומרת המחלה. כמו כן, פעילות גופנית שנלווית לרוב לירידה במשקל במסגרת אימוץ אורח חיים בריא – תורמת אף היא לירידה בהפרשת חלבונים מעודדי דלקת וכן מחזקת את תפקוד המערכת החיסונית. בנוסף, ירידה במשקל עשויה להיטיב עם מצוקה נפשית שנלווית לפסוריאזיס, לרבות דיכאון וחרדה, ובכך לעודד חולים להקפיד על אורח חיים בריא ולהוביל לשיפור במצבם הרפואי.