בשנים האחרונות, לצד העלייה בהיקף המתמודדים עם מחלת הסוכרת, חוקרים רבים מבקשים להתחקות אחר המנגנונים שמשפיעים על התפתחות המחלה המורכבת המלווה בסיכון לסיבוכים רבים.

מחקרים רבים ביססו לאורך השנים קשר בין מספר גורמי סיכון לסוכרת סוג 2, אשר מתפתחת לפי ההבנה הרווחת כיום משילוב נסיבות גנטיות וחשיפות סביבתיות. בין השאר, נמצא כי הסיכון למחלה גדל עם העלייה בגיל, מושפע מרקע משפחתי ומוצא אתני. בנוסף, הסיכון לסוכרת גדל אצל המתמודדים עם מספר מצבים רפואיים ובהם יתר לחץ דם, רמות חריגות של שומנים בדם והשמנה – המהווים מרכיבים של התסמונת המטבולית, וכן במצבים נוספים כמו תסמונת השחלות הפוליציסטיות. מעבר לכך, סוכרת סוג 2 נקשרת גם במספר התנהגויות בעייתיות, ובהם העדר פעילות גופנית סדירה, תזונה לקויה, עישון סיגריות, שתיית אלכוהול מופרזת וחסך בשינה ומתח נפשי מוגבר. בין הגורמים הסביבתיים שנקשרו לסוכרת נמנים גם עישון סיגריות פסיבי וחשיפה לאוויר מזוהם.

עתה איתרו חוקרים אמריקאים גורם סיכון חדש לתופעה: חשיפה גבוהה לכימיקלים נצחיים" – תרכובות כימיות ייחודיות המצויות לאחרונה בשימוש גובר במוצרים תעשייתיים שנקשרו כבר למספר מצבי תחלואה, למשל מחלות לב וכלי דם וסרטן הכבד.

שרידי תרכובות PFAS

במוקד המחקר הנוכחי תרכובות כימיות מסוג PFAS (קיצור של Per- and polyFluoroAlkyl Substances). תרכובות אלה משמשות ענפי תעשייה רבים מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, ונחשבות לאטרקטיביות, מאחר ויש להן עמידות תרמית גבוהה והן מתפרקות באיטיות רבה, ודוחות שמן ומים. תרכובות אלה מצויות בין השאר באריזות מזונות, חומרי ציפוי של סירים ומחבתות, תוספים דוחי כתמי שמן בבדים ומוצרי טקסטיל כמו בגדים ושטיחים, מוצרי קוסמטיקה ובהם סוגים של שמפו ולק לציפורניים וחומרי בידוד של חוטי חשמל וכן בחומרים מעכבי בערה וקצפים לכיבוי אש. בני אדם למעשה באים במגע עם תרכובות אלה על בסיס יום-יומי. התרכובות מסוג PFAS מסוגלות לשרוד בטבע במשך אלפי שנים ללא פגע, ועל כן הן זכו כבר בכינוי המפוקפק 'כימיקלים נצחיים' (Forever Chemicals). שרידי תרכובות אלה עלולים לחדור לגוף ומזוהים בבדיקות דם מיוחדות. ההשפעה של תרכובות מסוג PFAS והמנגנונים הבסיסיים לפעילותן אינם מובנים היטב.

החוקרים ממספר מרכזים רפואיים ואוניברסיטאות בארה"ב, בהם המרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, אוניברסיטאות סטנפורד, דרום קליפורניה ואמורי וכן מאוניברסיטת קופנהגן בדנמרק בחנו את הקשרים בין חשיפה לתרכובות PFAS לבין אבחון מאוחר של סוכרת סוג 2 והפרעות מטבוליות בסיסיות.

החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת מקונן, בתוך מאגר נתונים גדול (מאגר BioMe), המקושר לרשומות רפואיות אלקטרוניות של מטופלים, שפנו לטיפול ראשוני בבית חולים גדול בניו יורק. המחקר התמקד ב-180 מטופלים שאובחנו עם סוכרת סוג 2 לצד 180 מטופלים ששימשו כקבוצת ביקורת, בהתאמה לפי גיל, מין ומוצא. בבדיקות דם שנאספi לפני האבחון, נמדדו שרידים של תרכובות PFAS ומולקולות נוספות (מטבולומים) בנוזל הדם (פלסמה). נעשה שימוש בשיטות סטטיסטיות כדי להעריך את הקשר של נוכחות תרכובות PFAS לבין הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2, תוך התאמה לגורמים תואמים וגורמים ערפלנים.

התוצאות הראו כי במשך תקופה של כשש שנות מעקב, כל עלייה בשלישון טווח החשיפה לתרכובת PFAS נקשרה לסיכון גבוה יותר בכ-31% לפתח סוכרת סוג 2 חדשה, כאשר לתרכובות מסוג פרפלואורואוקטן סולפונט (PFOS) וחומצה פרפלואורוהקסאן סולפונית (PFHxS) המשתייכות לקבוצה זו הייתה התרומה הגבוהה ביותר לקשר זה. בבחינת המטבוליטים שאותרו בבדיקות דם, נמצא כי נוכחות של מטבוליט המצוי בחומצות מרה, הראה קשרים חזקים במיוחד לסוכרת סוג 2.

מסלולים מטבוליים שנקשרו במחקר הן לחשיפה ל-PFAS והן לסוכרת סוג 2 כללו מטבוליזם של חומצות האמינו, גלוטמט, ארגינין ופרולין והאנזים ציטוכרום P-450 המשמש בתהליך הפירוק (מטבוליזם) של תרופות בכבד. אנזים זה הוא גם הסיבה לכך שלא מומלץ לאכול אשכולית בשילוב עם נטילת תרופות.

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2025 של כתב העת eBioMedicine.

מחלות לב, סרטן ודלקתיות כרונית

החוקרים הסיקו, כי חשיפה לתרכובות PFAS עשויה להיות קשורה לסיכוי מוגבר לסוכרת סוג 2 באוכלוסיות רב-אתניות, כאשר הקשר למחלה תלוי ככל הנראה בהפרעות במטבוליזם של חומצות אמינו ותרופות. בין השאר נמצא כי הקשר בין תרכובות PFAS לסוכרת סוג 2 מתווך על ידי מסלולים של ביוסינתזה של חומצות אמינו שונות, ובפרט מטבוליזם של החומרים הכימיים גלוטמט, ארגינין ופרולין בגוף.

ממצאי המחקר מתיישבים עם עדויות נוספות בשנים האחרונות שקושרות בין תרכובות PFAS לסוכרת סוג 2. בין השאר, סקירת מחקרים שפורסמה באוגוסט 2022 בכתב העת Frontiers in Endocrinology מצאה קשר בין חשיפה לתרכובות PFAS שהן כאמור חלק ממשפחת "הכימיקלים הנצחיים" לבין עלייה בסיכון לסוכרת סוג 2. מחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2025 בכתב העת Diabetes Care זיהה השפעה של חשיפה לתרכובות הכימיקלים הנצחיים על עמידות הגוף לאינסולין, עלייה מהירה ברמות הסוכר בדם בצום ועלייה בסיכון לסוכרת בקרב נשים היספאניות.

מחקרים נוספים מזהים בשנים האחרונות השפעות שליליות של חשיפה לתרכובות PFAS ממוצרי תעשיה על הבריאות. בין השאר, חוקרים מארה"ב ותורכיה דיווחו באביב 2024 כי מצאו שהכימיקלים מקבוצת PFAS משפיעים על תהליכים הקשורים להתפתחות פעילות דלקתית מוגברת ,אשר מצידה מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. בקיץ 2022 דיווחו חוקרים אמריקאים כי חשיפה מוגברת לתרכובות PFOS, שהינם חלק מקבוצת הכימיקלים הנצחיים, מלווה בעלייה פי 4.5 בסיכון לסרטן מסוג קרצינומה של הכבד. בינואר 2025 דיווחו חוקרים אמריקאים על קשר בין הימצאות תרכובות PFAS במי שתייה לבין עלייה בסיכון לסוגים מסוימים של סרטן בחלל הפה, מערכת העיכול, המערכת האנדוקרינית ודרכי הנשימה. מחקרים מזהים קשר בין חשיפה לכימיקלים הנצחיים במי שתייה לבין עלייה ברמות חלבונים דלקתיים בדם המעידים על נטייה למחלות כרוניות המבוססות על דלקתיות, כמו קרוהן וקוליטיס כיבית ודלקת מפרקים שגרונתית.

eBioMedicine, doi: 10.1016/j.ebiom.2025.105838