מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן המעי הגס

כמוניסרטן המעי הגסחדשותמחקר: תרופות ליתר לחץ דם מפחיתות את הסיכון לסרטן המעי הגס

מחקר: תרופות ליתר לחץ דם מפחיתות את הסיכון לסרטן המעי הגס

חוקרים מהונג קונג מצאו כי תרופות להורדת לחץ דם מקבוצת מעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין שהשימוש בהן נפוץ תורמות לירידה של 22% בסיכון לפתח גידולים סרטניים במעי הגס. מה עשויה להיות הסיבה?

מאת דן אבן
08/07/20
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אחת מקבוצות התרופות להורדת לחץ הדם בשימוש נרחב הן התרופות שמעכבות את המערכת רנין-אנגיוטנסין – מערכת שכוללת את האנזים רנין שמופרש בכליות ומוביל בשרשרת פעולות ליצירת הפפטיד אנגיוטנסין 2 שאחראי לכיווץ כלי הדם.

 

שתי משפחות התרופות בקבוצה זו – מעכבי 'אנזים המהפך' ACE אשר משתתף בתהליך יצירת אנגיוטנסין 2 ותרופות החוסמות את הקולטן לאנגיוטנסין 2 (תרופות ממשפחת ARBs, קיצור של Angiotensin Receptor Blockers) – מונעות את תהליך כיווץ כלי הדם, ומובילות להרחבת כלי הדם ולירידה בערכי לחץ הדם. בשנים האחרונות מדווח בישראל על עלייה בשימוש בתרופות אלה.

 

עתה מצאו חוקרים מאוניברסיטת הונג קונג, בשיתוף חוקרים מהיוניברסיטי קולג' בלונדון, כי לתרופות הללו השפעה חיובית נוספת: הן מפחיתות את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

 

המחקר בוצע כניתוח רטרוספקטיבי לנתונים שנאספו במדגם נרחב של אנשים בוגרים מגיל 40 ומעלה שעברו בין השנים 2005 ל-2013 בדיקות קולונוסקופיה – בדיקות שמאפשרות לאבחן גידולים סרטניים במעי הגס. המחקר לא כלל נבדקים שאובחנו כבר עם סוג זה של סרטן או שעברו ניתוחים לכריתת מקטעים מהמעי וכן מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות.

 

מבין 187,897 נבדקים שנכללו במדגם, 30,856 דיווחו כי הם נוטלים תרופות מקבוצת 'מעכבי המערכת רנין אנגיוטנסין' להורדת לחץ הדם (16.4% מהנבדקים). מכלל הנבדקים, 15.4% אובחנו כאנשים עם יתר לחץ דם, 9.5% עם סוכרת, 7.1% עם מחלת לב איסכמית, 5.1% עם הפרעות בשומנים בדם, 4.1% היו נפגעי אירועים מוחיים, 3.4% עם אי ספיקת לב, 3% עם פרפור פרוזדורים ו-0.7% עם פרקינסון. מכלל הנבדקים במדגם, 854 פיתחו סרטן המעי הגס במעקב שנמשך בין 6 ל-36 חודשים לאחר בדיקת הקולונוסקופיה (0.45%).

 

ירידה של 5% בסיכון בכל שנה

 

ניתוח סטטיסטי העלה כי נטילת תרופות אלה הובילה לירידה של 22% בסיכון לסרטן המעי הגס לטווח הקצר, שהוגדר כפרק זמן של שלוש שנים לאחר ביצוע הקולונוסקופיה. לאחר תקופת זמן זו – השפעתן החיובית של התרופות נוטרלה.

 

בראיון לסוכנויות ידיעות הסביר החוקר הבכיר, פרופ' וואי ליונג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הונג קונג, כי "בשלוש השנים לאחר קולונוסקופיה שיוצאת תקינה קיים ממילא סיכון נמוך לפתח סרטן המעי הגס, אך למרות זאת – הסיכון אינו אפסי ועדיין קיים. מצאנו כי לתרופות להורדת לחץ דם מהקבוצות שנבדקו יש השפעה חזקה שמגנה מפני התפתחות המחלה בפרק הזמן הזה".

 

עוד התברר כי ככל שמשתמשים בתרופות להורדת לחץ הדם לפרקי זמן ארוכים יותר – כך התועלת במניעת סרטן המעי הגס גבוהה יותר: כל שנה של שימוש בתרופות מקבוצת 'מעכבי המערכת רנין אנגיוטנסין' מובילה לירידה של 5% בסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

 

היתרון במניעת סרטן המעי הגס בקרב נוטלי התרופות תועד בעיקר בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם מגיל 55 ומעלה, ואלו שדיווחו כי יש להם היסטוריה של אבחון פוליפים במעי – גידולים שפירים שעלולים בהמשך להפוך לממאירים.

 

המחקר  שממצאיו בגיליון יולי 2020 של כתב העתHypertension  בחן גם את הקשר בין נטילת תרופות להורדת לחץ דם מקבוצת מעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין והסיכון לפתח סוגים נוספים של סרטן, ונמצא כי התרופות מובילות לירידה של 21% בסיכון להתפתחות סרטן השד – אם כי התוצאה לא הייתה מובהקת סטטיסטית במידה חזקה כמו הירידה בסיכון לסרטן המעי הגס. כמו כן נמצא כי שימוש בתרופות אלה דווקא מעלה ב-20% את הסיכון לסרטן הריאות וב-32% את הסיכון לסרטן הערמונית.

 

רפואה מונעת

 

החוקרים שהתייחסו באמצעי התקשורת לממצאי המחקר החדש העריכו כי במידה ויוכח בעבודות נוספות כי התרופות מקבוצת מעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין מסייעות למנוע סרטן המעי הגס – עשויות להיות לכך השלכות משמעותיות על בריאות הציבור והשימוש בהן עשוי להתרחב.

 

בשנים האחרונות יוחסו סגולות של מניעת סרטן המעי הגס גם לתרופת האספירין. באחד המחקרים העדכניים והנרחבים בתחום, ביוני 2016 דווח בכתב העת JAMA Oncology כי על סמך מעקב אחר 135,965 גברים ונשים לאורך 32 שנים המבוסס על ממצאי מחקרי מעקב נרחבים – "מחקר האחיות" ו"מחקר הרופאים" – אספירין יעיל בהפחתה של 19% בסיכון לסרטן המעי הגס, אם כי למרות מחקרים רבים בתחום, השפעות האספירין על הפחתת הסיכון לסרטן מוגדרות כיום בקהילה הרפואית עדיין כשנויות במחלוקת, והתרופה טרם אומצה למניעה ראשונית של סרטן, ולאחרונה משמשת בעיקר למניעה שניונית של אירועים קרדיו וסקולאריים, ומרבית הארגונים הרפואיים אף המליצו להפסיק את השימוש בה למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם. 

 

התרופות השייכות לקבוצת 'מעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין' כבר עומדות בשנים האחרונות במוקד של מחקרים רבים, לטוב ולרע. מאמר על תרופות אלה שפורסם בפברואר 2009 בכתב העת Hypertension Research העלה כי תרופות אלה לא יעילות רק כנגד מחלות לב, סוכרת, ומחלות כליה כרוניות, אלא עשויות גם להועיל נגד מחלות שמתבטאות בהסתיידות (מחלות פיברופרוליפרטיביות) ברקמות נוספות כגון רקמות מוח, שומן ושריר. חוקרים מארה"ב דיווחו בחורף 2010 על עדויות כי תרופות אלה גם מסייעות למנוע סיבוכים בעיניים בקרב חולי סוכרת.

 

בעבודה הנוכחית, החוקרים קוראים לבחון את התופעה שנצפתה במניעת סרטן המעי הגס במסגרת מחקרים נוספים. כמו כן, על רקע הנטייה לעלייה משולבת בסיכון ליתר לחץ דם ולסרטן המעי הגס בגילים המבוגרים, יש לטענתם לבחון כיצד מושפעים מבוגרים באופן ספציפי מהשימוש בתרופות ביחס לסיכון לסרטן.

 

ההסבר הביולוגי לתופעה שזוהתה עדיין לא נבדק לאשורו, אך ההערכה כי התרופות להורדת לחץ דם למעשה מונעות את היווצרותם של כלי דם חדשים שמזינים את הגידול הסרטני, בדומה למנגנון של חלק מהתרופות הביולוגיות החדשות לסרטן, ובכך מונעות את אספקת הדם לגידול – ובמנגנון זה מסייעות למנוע תחלואה בסרטן המעי הגס ואולי אף בסוגי סרטן נוספים.

 

מחקרים נוספים גם מזהים קשר ביולוגי בין מנגנון המערכת רנין-אנגיוטנסין לבין תאים ממאירים, למשל מאמר מיפן שפורסם בדצמבר 2012 בכתב העת World Journal of Clinical Oncology, שמצא כי תאים של גידולים סרטניים במעי הגס עשויים להכיל קולטנים לאנגיוטנסין, תופעה שרווחת בעיקר בקרב חולי סרטן המעי הגס שמאובחנים במקביל עם סוכרת – ואצלם חסימת פעילות האנגיוטנסין על ידי התרופות עשויה למנוע התפתחות של הגידול ולעכב את התקדמותו לשלב חודרני יותר.

 

עם זאת, ממצאי המחקר הנוכחי עדיין מוגדרים שנויים במחלוקת בספרות הרפואית – על רקע עבודות בעבר שלא זיהו קשר זה. כך, למשל, מחקר אמריקאי מאוניברסיטת וושינגטון שפורסם באוקטובר 2008 בכתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention לא הדגים השפעה של התרופות מקבוצת 'מעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין' על הסיכון לסרטן המעי הגס.

 

בשנים האחרונות מדווח על עלייה בקרב אנשים עם יתר לחץ דם שמטופלים בתרופות מקבוצת מעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין אשר עומדות במוקד המחקר הנוכחי. לפי נתונים שנאספו בישראל מסקרי ACSIS – הסקרים התקופתיים של האיגוד הקרדיולוגי על המאושפזים לאחר אירועי לב בבתי החולים במדינה, במאמר שפורסם בביטאון מטעם ההסתדרות הרפואית בנובמבר 2011 נכתב כי חלה עלייה משמעותית בשימוש בתרופות אלה בקרב חולים ששוחררו מאשפוז לאחר התקף לב: בעוד שבשנת 2000 נהגו לטפל בתרופה רק ב-59% מחולים אלה, בשנת 2010 גדל שיעור החולים הללו שטופלו בתרופה ל-81%. מאמר נוסף של חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת תל אביב, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2013 בכתב העת Journal of the American Society of Hypertension, זיהה כי גם בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם חלה בעשור החולף עלייה בשימוש בתרופות הללו.

 

 

Hypertension, Doi: 10.1161/HYPERTENSIONAHA.120.15317

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: