קרוהן וקוליטיס
מנהלי קהילה
הידרדניטיס סופורטיבה מלווה בסיכון מוגבר למחלות מעי דלקתיות
מחקר ענק מצא כי מחלת עור כרונית מסוג הידרדניטיס סופורטיבה מעלה את הסיכון לפתח במקביל גם קרוהן או קוליטיס כיבית. מה הסיבות האפשריות לקשר בין המחלות?
הידרדניטיס סופורטיבה ובלעז HS (קיצור של Hidradenitis Suppurativa) היא מחלת עור דלקתית כרונית, שהמודעות אליה עולה בשנים האחרונות על רקע טיפולים תרופתיים חדשים, אשר מתבטאת בכיסים מוגלתיים ו/או כואבים (אבצס) או בגושים נוקשים מתחת לעור שמכילים חלב או חומר שומני שמקורו בבלוטות החלב שבשכבת הדרמיס של העור.
מקור השם 'הידרדניטיס סופורטיבה' נושא בתוכו הנחה שגויה שרווחה שנים כי מקור המחלה בבלוטות זיעה מסוג מסוים הקרויות 'בלוטות אפוקריניות' אשר מופעלות החל מגיל ההתבגרות ומפרישות זיעה בעיקר בעת לחץ, פחד והתרגשות, אולם מחקרים חדשים מצביעים על כך שהמחלה מתחילה למעשה בחסימת זקיקי השיער בשכבת העור באזורי גוף שיש בהם גם ריכוזים גבוהים של בלוטות אפוקריניות, כאשר זקיקי השעיר החסומים לוכדים בתוכם מזהמים המובילים לדלקתיות ובקעים בעור.
ברבות השנים, הידרדניטיס סופורטיבה נקשרה עם מגוון מחלות ומצבים כרוניים, ובעיקר מחלות בעלות מאפיינים של דלקתיות, עמן מתמודדים מעל לשליש מהמאובחנים במחלה. בין השאר נמצא כי יש סיכון מוגבר לתחלואה נלווית בדלקות מפרקים אוטואימוניות, בתסמונת המטבולית – שמהווה צבר של תסמינים הקשורים בהשמנה שמעלים את הסיכון למחלות לב וכלי דם ואפילו בקדחת ים תיכונית.
עתה נמצא במטה אנליזה חדשה כי להידרדניטיס סופורטיבה גם עלולה להתלוות התפתחות מחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן או קוליטיס כיבית. החוקרים מציינים כי על פי הממצאים, על רופאי עור שמטפלים בהידרדניטיס סופורטיבה להיות ערים גם לתסמינים של דלקתיות במערכת העיכול בקרב המטופלים, ובכללם כאבי בטן, שלשולים כרוניים, צואה דמית ואובדן משקל, ולהפנות בעת הצורך את המטופלים לרופאי גסטרו ולבדיקת קולונוסקופיה המשמשת לאבחון מחלות מעי דלקתיות.
החוקרים מטייוואן אספו מהספרות הרפואית שמונה מחקרים שבחנו את הקשר בין הידרדניטיס סופורטיבה למחלות מעי דלקתיות שפורסמו עד יוני 2018, בהשתתפות 93,601 נבדקים.
ניתוח סטטיסטי של ממצאי העבודות העלה כי מחלת העור העלתה פי 2.12 את הסיכון להתפתחות קרוהן וכן העלתה ב-51% את הסיכון להתפתחות קוליטיס כיבית. שתיים מהעבודות שנכללו בניתוח, שבהן בוצעה השוואה בין קבוצת מחקר לקבוצת ביקורת העלו סיכון גבוה עד פי 10 לסבול ממחלת מעי דלקתית בקרב מטופלים שאובחנו עם הידרדניטיס סופורטיבה, ובמחקר מעקב אחד שנכלל בניתוח – הסיכון לפתח מחלת מעי דלקתית בקרב מטופלים עם הידרדניטיס סופורטיבה היה גבוה פי 5.6 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס ציינו החוקרים כי "רופאי עור לא תמיד מודעים לקשר בין הידרדניטיס סופורטיבה לבין מחלות מעי דלקתיות, וגם אין להם די זמן כדי לבדוק תסמינים במערכת העיכול בקרב המטופלים. בפועל אנחנו מפספסים אצל מטופלים רבים עם הידרדניטיס סופורטיבה מצבים של מחלת מעי דלקתית, פרט למקרים שבהם המטופלים מדווחים מיוזמתם על הפרעות במערכת העיכול".
החוקרים מציינים עוד כי אחת מאבני הנגף בתחום בטייוואן - המדינה שבה בוצע ניתוח הנתונים – היא המחסור ברופאי גסטרו זמינים ליעוץ רפואי ותורים מתארכים למומחים אלה. גם בישראל נאמדים תורי ההמתנה לרופאי גסטרו על שבועות ארוכים ברפואה הציבורית.
החוקרים מציינים כי אחת ממגבלות המחקר היא העדר מחקרים שבדקו לעומק את הקשר בין תסמינים של הידרדניטיס סופורטיבה לבין דרגות חומרה שונות של מחלות מעי דלקתיות, כדי לבחון האם הקשר שזוהה מתחזק ככל שהתסמינים העוריים חמורים יותר.
מאפיינים משותפים
החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בגיליון יולי 2019 של כתב העת JAMA Dermatology מונים מספר מאפיינים משותפים להידרדניטיס סופורטיבה ולמחלות מעי דלקתיות, שעשויים להסביר את ממצאי המטה האנליזה הנוכחית, לרבות מנגנון הדלקתיות שמעורב בשתי המחלות, מוטציות גנטיות משותפות למחלות שזוהו בעבודות שונות ובהן מוטציות בגנים המסומנים באותיות SULT1B1 ו-SILT1E1 ואף מאפיינים אימונולוגים דומים בשתי המחלות, לרבות עלייה ברמות חלבונים ציטוקינים מסוג אינטרלוקין 1, 6, 17 ו-23 והציטוקין TNF בשתי המחלות. כמו כן, עבודות הראו כי החיידקים החיים במעי – המיקרוביום – משפיעים באותה הדרך על האיזון (הומיאוסטזיס) הפיזיולוגי והאימונולוגי בתאי האפיתל של העור ובשכבה הפנימית בקיבה (מוקוזה), ולכן שינויים במיקרוביום עשויים להוביל לחוסר איזון אימונולוגי שיתבטא בדלקתיות הן בעור והן במערכת העיכול.
על רקע מנגנונים משותפים, בשנים האחרונות פותחו תרופות ביולוגיות שהוכחו כיעילות לשתי המחלות – הידרדניטיס סופורטיבה ומחלות מעי דלקתיות, כשהכוונה לתרופות מקבוצת חוסמי/ מעכבי TNF אלפא (TNF alpha Inhibitors) שחוסמות את פעילותו של חלבון דלקתי בשם TNF אלפא, ומשמשות לטיפול במחלות המאופיינות בפעילות דלקתית כגון דלקות מפרקים אוטואימוניות, פסוריאזיס ומחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית. מכלל תרופות אלה, יומירה היא התרופה היחידה שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בספטמבר 2015 כתרופת יתום להידרדניטיס סופורטיבה בדרגה מתונה עד חמורה, והיא משמשת גם לטיפול בקרוהן ובקוליטיס כיבית.
כמו כן, סטרואידים אף הם מובילים להקלה בדלקתיות בשתי המחלות, אם כי הטיפול בהם מומלץ לפרק זמן קצר בלבד על רקע תופעות לוואי וסיבוכים.
קשר בין הידרדניטיס סופורטיבה למחלות מעי דלקתיות תועד בעבר גם בישראל. חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, קופת חולים כללית והמרכז הרפואי סורוקה דיווחו באוגוסט 2016 בכתב העת Journal of Investigative Dermatology כי בבחינת 3,207 ישראלים שאובחנו עם הידרדניטיס סופורטיבה בהשוואה ל-6,412 נבדקים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת, המחלה הייתה קשורה בסיכון גבוה להתפתחות במקביל של מחלות מעי דלקתיות – העלתה פי 2.03 להתפתחות קרוהן, ובדומה לממצאי הניתוח הנוכחי, וכן העלתה ב-82% את הסיכון לקוליטיס כיבית – אם כי הסיכון לקוליטיס בעבודה מישראל לא היה מובהק סטטיסטית.