לחץ דם
מנהלי קהילה
לחץ נפשי מעלה את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי
נסו להירגע: מחקר חדש מחדד את הקשר שבין לחץ מוגבר בחיי היומיום לעלייה בלחץ הדם ותחלואה קרדיו וסקולארית כעבור שנים
לחץ מהווה תגובה ביולוגית טבעית למצב של מתח נפשי, שבו הגוף מרגיש מאוים כתוצאה ממצבים שונים. בתנאים של לחץ, הגוף נוטה להפריש הורמוני לחץ שמגרים את המוח לפעול במנגנון של 'תגובת הילחם או ברח' (Fight or Flight), מפחיתים את התגובה לכאב ומעוררים את המערכת החיסונית, במטרה להתמודד עם איומים חיצוניים. אולם לחץ מוגבר עלול גם להעמיס על פעילותם של איברים שונים ולהשפיע לרעה על הבריאות הפיזית והנפשית.
עתה מחדד מחקר אמריקאי חדש את הקשר בין לחץ נפשי לבין עלייה בלחץ הדם ותחלואה במחלות לב וכלי דם, מסיבות המוות המובילות במדינות המערב. החוקרים מצאו כי גם אצל אנשים עם לחץ דם תקין, לחצים רבים מעלים את הסיכון לעלייה בהורמוני הלחץ ולהתפתחות יתר לחץ דם כעבור עשור.
קורטיזול ודופמין
החוקרים מאוניברסיטת UCLA בקליפורניה בחנו את הקשר בין רמות הורמוני לחץ הנמדדות בבדיקות שתן לבין לחץ הדם ותחלואה קרדיו וסקולארית, וזאת במדגם של 412 בוגרים בגילי 48 עד 87 שהיו עם לחץ דם תקין בשלב הגיוס למחקר. הנבדקים גויסו מתוך מחקר מעקב נרחב בארה"ב (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis – MESA) שכלל איסוף נתונים בין השנים 2018-2005. במחקר הנוכחי נבחנו רמות הורמונים שונים שעשויים להעיד על מידת הלחץ לה נחשפים המטופלים, לרבות ההורמונים אפינפרין, נוראפינפרין, דופמין והורמון הלחץ המרכזי קורטיזול.
הממצאים העלו כי בתקופת מעקב שנמשכה 6.5 שנים בממוצע, כמחצית מהנבדקים (48.8%) פיתחו יתר לחץ דם. עלייה בלחץ הדם תועדה בקרב מטופלים שחוו הכפלה ברמות הורמוני הלחץ בשתן: עלייה של 31% בסיכון ליתר לחץ דם לאחר הכפלת רמות ההורמון נוראפינפרין; עלייה של 28% בעקבות הכפלת רמות הדופמין; עלייה של 23% לאחר הכפלת רמות הורמון הקורטיזול; ועלייה של 21% בסיכון ליתר לחץ דם עם הכפלת רמות ההורמון אפינפרין. ממצאים אלה לא היו תלויים ברמות של ציטוקינים מעוררי דלקתיות ובהם החלבונים 'אינטרלוקין 6', 'אינטרלוקין 10' ו-'TNF אלפא'.
הקשר בין הורמוני הלחץ ליתר לחץ דם היה משמעותי בעיקר בקרב בוגרים צעירים יותר, מתחת לגיל 60, וזאת בייחוד ביחס להורמונים דופמין וקורטיזול. לא נמצא קשר בין מין הנבדקים לבין הסיכון ליתר לחץ דם כתוצאה מעלייה בהורמוני הלחץ.
כמו כן, במעקב שנמשך 11.2 שנים בממוצע, 24 מהנבדקים (5.8%) פיתחו מחלות לב וכלי דם, כאשר הכפלה של רמות הורמון הלחץ קורטיזול הובילה לעלייה של 90% בסיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים, לרבות התקפי לב, שבץ מוחי, אנגינה פקטוריס ואי ספיקת לב.
החוקרים מסכמים כי "הממצאים מדגישים את תפקידם החשוב של הורמוני הלחץ במניעת לחץ דם ומחלות לב וכלי דם". לטענתם, מאחר ולחץ נפשי אצל כל מטופל הוא אישי וכולל תגובות משתנות, קשה לעתים לרופא המטפל להעריכו. הממצאים מצביעים על אמצעי לא פולשני של מדידת רמות הורמונים בבדיקת שתן כאמצעי יעיל לאיתור מטופלים בסיכון לרמות גבוהות של לחץ שנדרש להשקיע בהם משאבים רבים יותר למניעת יתר לחץ דם.
המחקר מומן בין השאר על ידי המכון הלאומי האמריקאי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI) והמרכז הלאומי האמריקאי למשאבי מחקר (NCRR), וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2021 של כתב העת Hypertension.
נוגדי דיכאון, פסיכותרפיה ומדיטציה
הקשר בין לחץ למחלות קרדיו וסקולאריות הולך ומתבסס בעשורים האחרונים. לדברי החוקר הראשי במחקר הנוכחי שצוטט בכלי התקשורת, ד"ר קוסוקה אינואה, "מחקרים בעבר התמקדו בקשר שבין הורמוני לחץ, לחץ דם גבוה ומחלות לב בעיקר במטופלים שאובחנו עם יתר לחץ דם, ואילו היו חסרים מחקרים שבחנו את השפעת הלחץ על אנשים שלחץ הדם שלהם תקין".
ד"ר אינואה מציין כי למחקר הנוכחי מספר מגבלות, ובעיקר העדר קבוצת ביקורת ושימוש בכלי יחיד לאמוד את רמות הלחץ (בדיקות שתן). יחד עם זאת, ד"ר אינואה מבהיר כי הממצאים מדגישים שקיים קשר בין לחץ לתחלואה קרדיו וסקולארית גם בקרב אנשים עם לחץ דם תקין ומכאן חשיבותם הרבה.
בשנים האחרונות פרסמו איגודים רפואיים במדינות המערב המלצות רשמיות להפחתת לחצים כאמצעי להתמודד עם העלייה בתחלואה לבבית. בינואר 2021, על רקע התפרצות מגפת הקורונה העולמית, פרסם איגוד הלב האמריקאי (AHA) נייר עמדה בכתב העת Circulation, הקורא לאוכלוסייה לסגל שיטות להתמודדות עם לחצים במטרה למנוע מחלות לב וכלי דם. "כרופאים המעניקים בריאות, אנו טובים מאוד בטיפול במחלות, אך לרוב לא טובים באותה מידה בטיפול באדם. מוקד תשומת הלב שלנו הוא במצב פיזי ספציפי במקום במטופל כאדם שלם, ופחות קשב ניתן לבריאות הנפשית וכיצד זו יכולה לתרום לבריאות פיזית ולתחלואה. עם זאת, בשנים האחרונות יש יותר ראיות כי מצב נפשי לא רק משפיע לרעה על מחלות לב וכלי דם, אלא שרווחה נפשית עשויה גם להשפיע לטובה על בריאות הלב והפחתת הסיכון הקרדיו וסקולארי", קובע נייר העמדה שנוסח על ידי צוות קרדיולוגים אמריקאים בכירים. בעמדת האיגוד מובאות עדויות לעלייה בתחלואה קרדיו וסקולארית כתוצאה ממצבי לחץ מגוונים, לרבות גורמי לחץ בסביבה, תחושות כעס ועוינות, דיכאון, חרדה ודפוס אישיות פסימית.
נייר העמדה קורא לרופאים לאמץ שיטות לבחון את מצבם הנפשי של מטופלים ולייעץ על בריאות נפשית ככלי להפחתת סיכונים לתחלואה, בעיקר בקרב אנשים בסיכון למחלות לב וכלי דם וחולי לב מאובחנים. בין השיטות המוצעות להורדת לחצים: נטילת תרופות להקלה במצוקה נפשית לרבות נוגדי דיכאון ונוגדי חרדה לפי הצורך; שימוש בפסיכותרפיה וטיפולים נפשיים בגישות נוספות; שימוש בשיטות הרגעה כמו מדיטציה ויוגה; פעילות גופנית סדירה; ושיטות נוספות להעצמה אישית.
מחקרים בעבר בחנו את השפעתם של הורמוני הלחץ על תפקוד המערכת הקרדיו וסקולארית, ומצאו כי הם תורמים לעלייה בפעילות השרירים החלקים בלב, ויסות רמות הנתרן בכליות ושמירה על מאזן הנוזלים בגוף. כמו כן, עבודות בעבר מצאו כי למערכת העצבים הסימפטטית שמושפעת מהורמוני הלחץ יש השפעה על ויסות לחץ הדם ועל המערכת הקרדיו וסקולארית. להורמוני האפינפרין והנוראפינפרין זוהתה השפעה על פעילותם של קולטנים אנדרנרגים מסוג 'בטא 1', והם נקשרו לעלייה בסיכון לחרדות וכן מתועדים ברמות גבוהות יותר בקרב אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך. לדופמין השפעה מורכבת יותר, ונמצא כי ברמות גבוהות הוא מדכא את מעבר הנתרן בכליות ובמערכת העיכול, מפר את איזון הנוזלים ומדכא את פעילותם של מספר מוליכים עצביים באופן שעשוי להסביר את השפעתו ברמות חריגות על התפתחות יתר לחץ דם.
המחקר הנוכחי מתווסף לשורה של פרסומים בספרות הרפואית שקושרים בין לחץ נפשי מוגבר לתחלואה. כך, למשל, מחקרים רבים קושרים בין לחץ נפשי להחמרה של דלקתיות כרונית, כפי שמתבטא בקשר בין לחץ לבין התלקחות והחמרה של מחלות מעי דלקתיות; בשנת 2013 דיווחו חוקרים משבדיה שמצאו כי בקרב גברים מתח נפשי מעלה את רמות הסוכר בדם ומגדיל את הסיכון לסוכרת סוג 2; ובשנת 2014 מצא מחקר מגרמניה כי לחץ מעלה את הסיכון לעלייה בתדירות כאבי ראש.
עוד על ההשפעות של לחץ נפשי על הגוף