מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותניצולי שואה – בסיכון גבוה למחלות לב כרוניות

ניצולי שואה – בסיכון גבוה למחלות לב כרוניות

מחקר לאומי נרחב של משרד הבריאות שפורסם לאחרונה גילה כי ניצולי השואה שעדיין חיים בישראל נמצאים בסיכון גבוה לסבול ממחלות כרוניות הקשורות ללב וכלי הדם בגילים מופלגים


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

עם השנים מטבע הדברים מצטמצמת אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל, אולם גם היום בשנת 2024 עדיין חיים בארץ למעלה ממאה אלף ניצולים. לפי דו"ח של הועידה לתביעות חומריות יהודיות נגד גרמניה, שפורסם בינואר 2024 לקראת יום השואה הבינלאומי, כ-245,000 שורדי שואה יהודים חיים ברחבי העולם ביותר מ-90 מדינות – כמחציתם (49%) בישראל, והשאר במערב אירופה (18%), ארה"ב (16%) ומדינות ברית המועצות לשעבר (12%).

 

ניצולי השואה כיום עברו את השואה כילדים, אך תחושת הנרדפות והפגיעות כפי הנראה מוסיפה ללוות אותם בכל חייהם, ולפי מחקר של משרד הבריאות – מלווה בגיל המבוגר בעלייה בסיכון להתמודדות עם מחלות כרוניות לבביות שונות.

 

מחלות לב, תסמונת מטבולית ושבץ

 

החוקרים מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות ביקשו לבחון את הנטייה של ניצולי שואה לחוות תחלואה כרונית ונפשית בגיל המבוגר. הממצאים התבססו על נתונים שנאספו מסקרי בריאות ותזונה באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65 שבוצעו במשרד הבריאות בין השנים 2006-2005 (מב"ת זה"ב 1) והשנים 2015-2014 (מב"ת זהב 2). הסקרים כללו ראיונות אישיים ואיסוף נתונים תזונתיים ורפואיים מדגמיים באוכלוסייה המבוגרת בישראל. מבין 2,096 משתתפי המחקר שהיו מבוגרים מעל גיל 65, ובגיל 75.7 בממוצע, מתוכם 47% גברים – נכללו גם 518 ניצולי שואה ששימשו כקבוצת המחקר בעבודה הנוכחית. מבין הניצולים, 489 נולדו לפני מלחמת העולם השנייה ו-29 נולדו במהלכה.

 

ניתוח סטטיסטי העלה כי לניצולי השואה היה סיכון גבוה להתמודד עם מחלות כרוניות לבביות שונות, בהשוואה לאנשים מבוגרים שאינם ניצולי שואה, לרבות סיכון גבוה ב-40% לסבול ממחלות לב, סיכון גבוה פי 2.28 לתסמונת המטבולית וסיכון גבוה ב-77% לשבץ מוחי. עם זאת, במחקר זה לא נמצא סיכון גבוה יותר לסרטן ולאוסטאופורוזיס בקבוצת ניצולי שואה. כמו כן, ניצולי שואה לא היו בסיכון גבוה יותר באופן מובהק לתמותה, בהשוואה למבוגרים בני גילם שלא חוו את השואה כילדים.

 

המחקר בוצע על ידי שי יוסף לובל, ריטה דיכטיאר, ד"ר טלי סיני ופרופ' ליטל קינן בוקר מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2024 של כתב העת Journal of the American Geriatric Society של החברה האמריקאית לגריאטריה (AGS).

 

מסלול הורמוני הלחץ ומערכת העצבים הסימפטטית

 

החוקרים מספקים הסברים אפשריים לתחלואה עודפת בקרב ניצולי שואה, ובהם חשיפה לרצף של אירועי טראומה לרבות הרס התא המשפחתי, הכליאה בגטאות והחשיפה למחנות ההשמדה – אשר עשויים לעודד דעיכה פיזית ומנטלית בגיל המבוגר גם אם חלפו עשרות שנים מאז האירועים הטראומטיים. הסברה המדעית כי הטראומה מובילה להפעלה מחודשת של מערכת העצבים הסימפטטית, בלוטת האדרנל וציר ה-HPA שהוא מסלול הורמונאלי שמקשר בין ההיפותלמוס לבלוטת יותרת המוח ובלוטת יותרת הכליה, שאחראי על הפרשת הורמוני הלחץ בגוף. מחקרים על קשר בין חשיפה לטראומה בגיל צעיר לתחלואה עודפת בגיל המבוגר תועד במחקרים גם בקרב אסירים, מהגרים ושבויי מלחמות. בנוסף, יתכן כי קיים 'מכניזם אפיגנטי' שעשוי להסביר את הממצאים, על רקע שינויים גנטיים שמתפתחים עם הזמן כתוצאה מחשיפה לטראומה מתמשכת ותנאי רעב בגטאות. גם חשיפה של נשים הרות לתנאי רעב בגטאות עשויה להוביל לתחלואה כרונית אצל הצאצאים – אם נולדו לתוך תקופת השואה. ניצולי טראומות גם נוטים יותר להתנהגויות מסכנות בריאות, לרבות עישון סיגריות, צריכת אלכוהול ותזונה לא מאוזנת וכן העדר פעילות גופנית על רקע מצב הרוח הדיכאוני – כאשר כל אלו עלולים גם להחמיר תחלואה כרונית.

 

ממצאי המחקר מלווים בראיות מעבודות נוספות שמזהות סיכון גבוה יותר של ניצולי שואה לתחלואה בגיל המבוגר. חוקרים מאוניברסיטה העברית דיווחו באוגוסט 2021 בכתב העת American Journal of Epidemiology כי מצאו שיעורים גבוהים של תמותה ממחלות לב וסרטן בקרב ניצולי שואה, יותר ממבוגרים בני גילם שלא חוו את השואה.

 

בעבודה שפורסמה במאי 2018 בכתב העת European Journal of Cancer דיווחו חוקרים ישראלים מאוניברסיטת בן גוריון כי זיהו ברשם הסרטן הלאומי בהצלבת נתונים אודות 294,543 ניצולי שואה כי לניצולים סיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן המעי הגס ב-90% בקרב גברים וב-30% בקרב נשים, בהשוואה למבוגרים שאינם ניצולי שואה, וכן סיכון גבוה ב-90% בקרב גברים ניצולי שואה ו-40% בקרב ניצולות להתפתחות סרטן הריאות; סיכון גבוה ב-60% בקרב גברים ניצולים וב-40% בקרב ניצולות לסרטן שלפוחית השתן; סיכון גבוה ב-20% בקרב גברים ניצולים וב-30% בקרב ניצולות להתפתחות סרטן העור מסוג מנלומה; וכן סיכון גבוה ב-40% בקרב גברים ניצולים לפתח סרטן הערמונית, וסיכון גבוה ב-20% בקרב ניצולות להתפתחות סרטן השד, בהשוואה למבוגרים שאינם ניצולי שואה. בנובמבר 2007 דיווחו חוקרים ישראלים מבית החולים הרצוג בירושלים בכתב העת Osteoporosis International, כי מצאו בקרב ניצולות שואה שיעורים גבוהים פי 2 של אוסטאופורוזיס (54.8%) בהשוואה לקבוצת ביקורת תואמת גיל (25%). יוזכר כי הקשר לסרטן ולאוסטאופורוזיס נבחן ולא נמצא מובהק בעבודה הנוכחית.

 

במחקר של מכון ברוקדייל בירושלים שפורסם בשנת 2010 דיווחו ניצולי שואה על בעיותיהם הרפואיות, ונמצא כי 57% מדווחים על יתר לחץ דם, 52% על הפרעות שינה, 40% על כאבי גב וכאבי צוואר כרוניים, 39% על מחלות לב, 29% על כאבי ראש תכופים, 27% על דלקות מפרקים, 19% על סוכרת ו-11% על גידול סרטני.

 

Journal of the American Geriatric Society, doi: 10.1111/jgs.18875