סרטן שלפוחית השתן

כמוניסרטן שלפוחית השתןמדריכיםהטיפול בסרטן חודרני בשלפוחית השתן

הטיפול בסרטן חודרני בשלפוחית השתן

ניתוחים לכריתת השלפוחית ולשחזור תפקודה, הקרנות, כימותרפיה ותרופות מתקדמות בשיטות של אימונותרפיה: כל הטיפולים לסרטן שלפוחית השתן שחדר את דופן השלפוחית

מאת דן אבן וד''ר דניאל קייזמן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הטיפול בסרטן שלפוחית השתן מותאם לחולים המאובחנים במחלה בהתאם למספר גורמים, ובעיקר לסוג הגידול ושלב המחלה, כמו גם מצב הבריאות הכולל ותחלואה נלווית, וכן בהתאם להעדפות המטופל. מומלץ לשוחח עם הרופא המטפל על אפשרויות הטיפול השונות כדי שיסייע בבחירה בקו הטיפולי ההולם.

 

ככלל, הטיפולים בסרטן שלפוחית השתן נחלקים לשניים: טיפולים המיועדים לסרטן שלפוחית שטחי שטרם חדר את שריר דופן השלפוחית, דהיינו גידול המסווג בשלב T0, Ta, Tis או T1, וכן טיפולים המיועדים לסרטן שלפוחית חודרני שחדר את שריר דופן השלפוחית ומסווג בשלבים T2, T3 או T4 - הטיפול המיועד לחולים בשלבים אלה מוצג במדריך הנוכחי.

 

טיפול ניתוחי לסרטן שלפוחית חודרני

 

כשסרטן שלפוחית השתן חודר את שכבת השריר בדופן השלפוחית – הוא מאובחן כסרטן חודרני, והטיפול בו שונה בהשוואה לגידול סרטני שטחי בשלפוחית ודורש לרוב ניתוח מעמיק יותר לכריתת השלפוחית במלואה ולשחזור תפקודה, שתופעות הלוואי הכרוכות בו משמעותיות יותר. במצבים מסוימים מתאפשרת הסרה חלקית של השלפוחית.

 

ניתוחים להסרת גידולים סרטניים מהשלפוחית מבוצעים על ידי אורולוגים מנתחים, אולם מומלץ להיוועץ לפני הניתוח גם באונקולוג כדי לשקול את האפשרות לקבלת טיפול תרופתי מקדים לניתוח באמצעות כימותרפיה – טיפול המכונה בעגה המקצועית 'נאו אדג'ובנטי' – שהוכח במחקרים ככזה המסייע להקטנת נפח הגידול לצורך הסרה טובה יותר שלו בניתוח וכמעלה את סיכויי ההצלחה של הניתוח ואת שיעור ההישרדות ומפחית את הסיכון לחזרה (הישנות) של הגידול. 

 

ניתוח לכריתה מלאה של השלפוחית (ציסטקטומיה רדיקלית)

 

ניתוח לכריתה מלאה של השלפוחית – הקרוי בעגה הרפואית 'ציסטקטומיה רדיקלית' (Radical Cystectomy) – הוא ניתוח שבמהלכו מוסרת כל שלפוחית השתן, לרבות קשריות הלימפה הסמוכות לה. אצל גברים, ניתוח זה כולל גם את כריתת הערמונית ושלפוחית הזרע. אצל נשים, הניתוח כולל גם הסרה של הרחם, השחלות והדופן הקדמית של הנרתיק.

 

בשנים האחרונות, ניתוחי 'ציסטקטומיה רדיקלית' מבוצעים באמצעות רובוטים רפואיים מסוג "דה וינצ'י", כשהמנתח יושב לצד הרובוט ומפעיל את הזרועות הרובוטיות המבצעות את הכריתה בפועל. ביצוע הניתוח על ידי רובוט, הנעשה גם במספר מרכזים רפואיים בישראל, לרוב מפחית את הסיכון לנזקים לרקמות שריר ועצב וכלי דם סמוכים, מפחית את גודל הצלקות, מפחית את שיעור הכאבים ומאפשר אשפוז קצר של 7-4 ימים לאחר הניתוח - בהשוואה לאשפוז ממושך הנדרש עבור מטופלים שעוברים ניתוח ידני מורכב לכריתה מלאה של השלפוחית.

 

ניתוח ציסטקטומיה רדיקלית כרוך בסיכון גבוה להתפתחות זיהומים או דימומים בעקבות הניתוח וכן מערב סיכון לתופעות לוואי קשות ומתמשכות. אצל גברים – הסרת הערמונית ושלפוחית הזרע עלולה לגרום לאובדן יכולת התפקוד המיני, ואצל נשים – הסרת השחלות מובילה לאובדן פוריות ומקדמת את תסמיני גיל המעבר. כמו כן, הניתוח עלול להוביל להתפתחות תופעות של אי שליטה במתן שתן. 

 

לאחר ניתוח לכריתת השלפוחית יש ליצור תחליף ליציאת השתן מהגוף באמצעות יצירת תעלה ופתח בדופן הבטן (אורוסטומיה) המאפשרים יציאת השתן ישירות לשקית, יצירת כיס שתן חלופי בתוך הגוף שאוגר את השתן עד לריקונו באמצעות צנתור עצמי מספר פעמים ביום או יצירת כיס שתן חלופי בתוך הגוף המאפשר השתנה רגילה דרך השופכה.

 

ניתוחי שחזור להטיית שתן

 

כאמור, בתום הניתוח מבוצע שחזור לדרכי השתן התחתונות. חלקו השחזורי של הניתוח, במהלכו יוצר המנתח דרך חלופית לאגירה וסילוק של השתן מהגוף – מכונה גם בשם 'הטיית שתן', ובלעז: Continent Urinary Diversion.

 

ברוב מהמקרים יוצר המנתח תעלה העשויה מקטע של המעי הדק שנכרת מבעוד מועד, שמנקזת את השתן מהשופכן דרך פתח בדופן הבטן, ויוצר מהרקמה מעין פאוץ' כדורי שמוצב מחוץ לגוף  - 'אורוסטומיה' (Urostomy), שמתחבר לשקית ופועל בדומה לסטומה שמחליפה את המעי אצל חולים שעוברים ניתוחי מעי מורכבים. שקית האורוסטומיה מתמלאת בשתן לרוב ללא הרגשת צורך במתן שתן וללא שליטה. יש להקפיד לנקות היטב את אזור האורוסטומיה כדי למנוע הידבקות בזיהומים. הטיית שתן מסוג זה קרויה בעגה המקצועית גם 'מוביל איליאלי' (ובלעז:  Ileal Conduit). הניתוח דורש לרוב גם התאוששות של מערכת העיכול עקב כריתת מקטע המעי הדק שנעשה בו שימוש ליצירת האורוסטומיה.

 

חלופה לשקית אורוסטומיה היא שיטה של 'צנתור עצמי' (Self Catheterisation). בניתוח המאפשר שיטה זו, משתמש האורולוג המנתח במקטע שנכרת מהמעי הדק ומרכיב ממנו מעין כיס שתן חלופי בצורה כדורית לאגירת השתן בתוך הגוף, וכן תעלה ופתח בעור (פיום) להוצאת השתן מהגוף, דרכו מחדיר המטופל צינורית דקה (צנתר) לאיסוף השתן 5-4 פעמים ביום.

 

אפשרות נוספת שמבוצעת כיום על ידי חלק מהאורולוגים המנתחים היא יצירה של שלפוחית שתן חדשה תוך שימוש במקטע שנכרת מהמעי הדק או המעי הגס, שנעשה באמצעותו כיס דמוי בלון הנתפר לחלקו העליון של צינור השופכה, הקרוי בעגה הרפואית 'Neobladder' ('ניאו שלפוחית'). במצב זה הוצאת השתן מהגוף נעשית על ידי צינור השופכה הטבעי, ללא צורך בפעירת פתח פיום חדש וללא צורך בשימוש בשקית אורוסטומיה או בצנתר לאיסוף השתן. השתן ירוקן באופן טבעי דרך צינור השופכה באמצעות כיווץ שרירי הבטן, אולם מאחר ואין אותות עצביים שמוסרים למוח מידע על הצורך בריקון השלפוחית ובמתן שתן, על המטופל שעבר ניתוח מסוג זה לזכור לבצע ריקון של שלפוחית השתן החדשה בגופו אחת לכמה שעות.

 

עבור גברים ניתוח לשחזור שלפוחית השתן דורש להסיר את בלוטת הערמונית ומוביל להפסקת ייצור הזרע, אולם אינו מחייב פגיעה בעצבים הדרושים לצורך קיום זקפה בעת מגע מיני.

 

ניתוחים להסרה מלאה של השלפוחית וניתוחי השחזור להטיית השתן כרוכים בשינויים משמעותיים יותר באורח החיים מאשר ניתוחים מצומצמים להסרת הגידול בלבד שנעשים לחולים שאובחנו עם סרטן שלפוחית שטחי, לרבות שינויים בהרגלי מתן שתן, שינויים הקשורים בדימוי גוף – בקרב מנותחים שנדרשים להוצאת השתן מהגוף באמצעות שקית או צינורית על בסיס יומיומי, וכן שינויים ביכולת לקיים יחסי מין ולעתים פגיעה בתפקוד המיני. לכן לרוב המטופלים שעוברים ניתוחים אלו מומלץ להיוועץ גם באנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש כדי לסייע בתהליך ההחלמה מהניתוח וההסתגלות לחיי היומיום אחריו.

 

הסרה חלקית של שלפוחית השתן

 

במצבים מסוימים ניתן לוותר על הסרה מלאה של שלפוחית השתן ולבצע הסרה חלקית בלבד של השלפוחית, המאפשרת לשמר את מבנה השלפוחית וצינור השופכה. ניתוח זה רק מקטין את נפח השלפוחית ולכן דורש מתן שתן לעתים קרובות יותר מאשר אצל אדם בריא.

 

טיפול בהקרנות לסרטן שלפוחית שתן חודרני

 

לחולים עם סרטן חודרני בשלפוחית השתן מומלץ לעתים על טיפול בהקרנות, במקום בניתוח, לפחות בשלב הראשון, כדי להימנע מהצורך בכריתה מלאה של שלפוחית השתן הכרוכה בשינויים דרמטיים באורח החיים. בהמשך, במידה והגידול הסרטני חוזר – הצורך בניתוח גובר. משום כך, בתום הטיפול בהקרנות על החולה לעבור בדיקות מעקב רבות – לרבות בדיקות שתן, בדיקות באמצעות ציסטוסקופ דרך השופכה ובדיקות הדמיה נוספת – לרוב אחת ל-3 חודשים, כדי לוודא שהגידול אכן לא חוזר.

 

ההקרנות מבוצעות באמצעות קרינה מייננת במאיץ קווי במטרה להרוס את הגידול הסרטני. בעוד הקרינה עצמה בכל טיפול אורכת לרוב 5-1 דקות בלבד, תהליך הכוונה מדויקת של הקרן הנפלטת מהמאיץ למוקד הגידול לרוב אורך כ-20 דקות, תוך סימון האזור בו יינתן הטיפול על הגוף באמצעות עט סימון או יוד מיוחד. טיפולי הקרנות ניתנים במכוני הרדיותרפיה בבתי החולים במחזורי טיפול. פרוטוקול הקרינה מותאם לסוג הגידול, גודלו ומידת התפשטותו, כשמחזור מקובל עבור חולים עם סרטן שלפוחית השתן הוא בהקרנות לרוב מדי יום חול ובמשך חודש עד חודשיים.

 

תופעות לוואי של הקרנות לשלפוחית השתן 

 

לטיפולים בהקרנות עלולות להתלוות תופעות לוואי כלליות קלות, לרבות עייפות וספירות דם נמוכות בבדיקות דם וכן שינויים על גבי העור ונשירת שיער באזור המוקרן באזור איברי המין, לרבות נשירת שיער הערווה אצל נשים.

 

כמו כן, טיפולי קרינה ממוקדת לשלפוחית השתן ולאזור האגן עלולים לגרום לפגיעה באזורים המוקרנים, לרבות אובדן פוריות, גירוי של המעי שבא לידי ביטוי בשלשולים ובכאבים סביב פי הטבעת, וכן לגרום לדלקות בשלפוחית השתן ודם בשתן ולתכיפות במתן שתן או צריבה בעת מתן שתן – תופעות שהן לרוב זמניות וניתן לטפל בהן תרופתית. עם זאת, לעתים תופעות אלו עשויות להופיע חודשים ואף שנים לאחר תום טיפול ההקרנה.

 

כמו כן, אצל גברים, קרינה לאזור השלפוחית והאגן עלולה לגרום להפרעה בתפקוד המיני שניתן לטפל בה תרופתית או כירורגית. אצל נשים, קרינה לאזור האגן עלולה לגרום להיצרות הנרתיק ולקשיים או אי נוחות בעת קיום יחסי מין, אך ניתן להסתייע במרחיבי נרתיק לפתרון הבעיה.

 

כימותרפיה לסרטן שלפוחית שתן חודרני

 

הטיפול התרופתי המקובל לגידול סרטני בשלפוחית השתן שחדר לשריר דופן השלפוחית ניתן באמצעות תרופות כימותרפיות, המותאמות לאחר הניתוח - כטיפול משלים (אדג'ובנטי) שמטרתו להשמיד את תאי הגידול הסרטני שנותרו בגוף ולהקטין את הסיכוי לחזרה של הגידול הסרטני. טיפול כימותרפי יכול גם להינתן לפני הניתוח – כטיפול הקרוי 'נאו אדג'ובנטי' במטרה לצמצם את מימדיו של הגידול כדי שיהיה קל יותר לכרות אותו בניתוח.

 

הטיפול בכימותרפיה ניתן ברוב המקרים במחזור טיפול של שבועיים עד שלושה שבועות. הטיפולים הכימותרפיים המותאמים לחולים עם סרטן שלפוחית השתן שחדר את רקמת השריר בקיר השלפוחית ניתנים בעירוי לווריד וכוללים טיפולים בכימותרפיה מבוססת פלטינום (כלומר תרופה כימותרפית המבוססת על אחת מתרכובות מתכת הפלטינום) ותרופות כימותרפיה נוספות. לעיתים מותאם למטופל שילוב של מספר תרופות כימותרפיות. תרופות הכימותרפיה השכיחות ביותר שנעשה בהן שימוש כוללות:

 

כימותרפיה מבוססת פלטינום בתרופות:

  • ציספלטין (Cisplatin) המשווקת גם כאביפלטין (Abiplatin)

  • קרבופלטין (Carboplatin) המשווקת גם כפרפלטין (Paraplatin)

 

כימותרפיה נוספת בתרופות:

  • וינבלסטין (Vinblastine)

  • דוקסורוביצין (Doxorubicin)

  • גמציטבין (Gemcitabin)

  • מטוטרקסט (Methotrexate)

 

על המטופלים לשים לב כי קבלת טיפול בכימותרפיה מבוססת פלטינום היא זו המקנה בהמשך זכאות לקבלה דרך הסל של תרופה חדשה לסרטן חודרני בשלפוחית השתן הפועלת במנגנון אימונותרפיה (כפי שיוסבר בהמשך).

 

תופעות לוואי של טיפול כימותרפי לסרטן שלפוחית השתן 

 

תופעות הלוואי האופייניות לכלל הטיפולים הכימותרפיים כוללות בחילות והקאות, נשירת שיער, ירידה בתיאבון, פצעים וכיבים בפה, ירידה בכדוריות הדם הלבנות ועלייה בסיכון לזיהומים, ירידה בטסיות הדם עלייה בסיכון להתפתחות קרישי דם, ירידה בייצור כדוריות הדם האדומות ואנמיה ועייפות.

 

במקרים קשים יותר ישנו סיכון לתגובה אלרגית ופגיעה בפוריות לקרבופלטין ואובדן שמיעה ופגיעה בפוריות לציספלטין, וכן חולשת שרירים וכאב נוירופטי לתרופות כימותרפיות נוספות. דלקות בשלפוחית מתפתחות בקרב עד 5% מהמטופלים, למשל דלקת בדופן השלפוחית הקרויה 'ציסטיטיס' שעלולה לגרום לכאבים ולתכיפות במתן שתן או לכאב בפירינאום (החיץ שבין פי הטבעת לאיבר המין). 1% מהמטופלים עלולים לפתח תגובה של פריחה עורית המחייבת את הפסקת הטיפול.

 

כמו כן, תרופות כימותרפיות לסרטן שלפוחית השתן רעילות לעובר ואסורות לשימוש בהיריון (טרטוגניות), ולכן מתן הטיפול דורש שימוש באמצעים למניעת היריון עד שנה לאחר תום הטיפול. כמו כן, יש להשתמש ספציפית בקונדומים בעת קיום יחסי מין 48 לאחר מתן הטיפול בכימותרפיה כדי להגן על בן או בת הזוג משיירי התרופה שעלולים להימצא בנרתיק או בנוזל הזרע.

 

אימונותרפיה לסרטן שלפוחית

 

תרופות מסוג אימונותרפיה לסרטן שלפוחית השתן ניתנות לגידול פולש שריר לאחר ניתוח. תרופות אלו מעוררות את מערכת החיסון הטבעית של הגוף לתקוף את תאי הסרטן שבגוף ולהרוס אותם. 

 

טסנטריק

 

לאחרונה אושר טיפול תרופתי אימונותרפי לסרטן שלפוחית השתן בתרופה טסנטריק (Tecentriq) המכילה את החומר הפעיל 'אטזוליזומאב' (Atezolizumab), המהווה אופק טיפולי נוסף לחולים. האישור שניתן לתרופה לסרטן שלפוחית השתן מהווה את הטיפול החדש הראשון שאושר לסרטן שלפוחית מתקדם מזה שלושים שנה. התרופה מיועדת לחולים עם סרטן שלפוחית שתן מקומי מתקדם או גרורתי שמחלתם התקדמה לאחר טיפול כימותרפי הכולל טיפול בכימותרפיה מבוססת פלטינום או כקו ראשון לחולים שלא יכולים לקבל את הכימותרפיה ציספלטין.

 

טסנטריק משתייכת לקבוצת 'מעכבי צ'קפוינט'/ 'מעכבי נקודת הביקורת' (checkpoint inhibitors) – קבוצת תרופות הפועלות בשיטות אימונותרפיה ומנטרלות מנגנוני בלימה במערכת החיסון שנוצרים בתגובה לגידול הסרטני. התרופה מהווה נוגדן חד שבטי הגורם להפעלת מערכת החיסון הטבעית של הגוף כנגד תאי הסרטן תוך חסימת החלבון PD-L1 שעל גבי הגידול הסרטני, ומהווה אחת התרופות מקבוצת 'מעכבי PD-L1' (בלעז: PD-L1 Inhibitors).

 

כל תא של המערכת החיסונית הטבעית בגופנו מצויד בקולטנים המאפשרים במצבי קיצון השמדה עצמית (אפופטוזיס). תאים של גידולים סרטניים מכילים חלבון הקרוי PD-L1 הנוטה להיקשר לקולטן בגוף הקרוי PD-1 (ובשם המלא Programmed Death Receptor 1) – קישור המעורר השמדה של תאי מערכת החיסון מסוג T. כך הגידול הסרטני יכול להתפשט בגוף מבלי שהמערכת החיסונית תפריע לו. החומר הפעיל בטיסנטריק חוסם את החלבון PD-L1 שעל תאי הגידול, כך התרופה משחררת את תאי T של המערכת החיסונית של הגוף להילחם כנגד הגידול הסרטני ולהכריע אותו.

 

טסנטריק אושרה במאי 2016 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לטיפול קו שני בסרטן שלפוחית השתן ובאפריל 2017 התרופה קיבלה את אישור ה-FDA כטיפול הראשון שמהווה קו ראשון למטופלים עם סרטן שלפוחית שתן מתקדם שלא יכולים לקבל ציספלטין. התרופה גם מאושרת כיום כטיפול בסרטן ריאות מתקדם של תאים לא קטנים, ונחקרת כטיפול אפשרי לסוגי סרטן נוספים, לרבות סרטן תאי הכליה וסרטן העור מסוג מלנומה.

 

אופן שימוש: התרופה ניתנת דרך הווריד בעירוי - שנמשך כ-60 דקות במתן הראשון ו-30 דקות בפעמים הבאות - במינון של 1,200 מ"ג, מדי שלושה שבועות.

 

סל התרופות: התרופה הוכנסה בשנת 2017 לסל הבריאות הממלכתי לחולים עם סרטן שלפוחית השתן כקו טיפול בסרטן מתקדם מקומי או גרורתי של דרכי השתן בהתאם לאחד מהתנאים הבאים:

 

  • חולה שקיבל טיפול כימותרפי קודם שכלל כימותרפיה מבוססת פלטינום לסרטן שלפוחית שתן גרורתי.

  • חולה שמחלתו התקדמה תוך 12 חודשים מטיפול כימותרפי שכלל כימותרפיה מבוססת פלטינום שניתן לאחר ניתוח (טיפול אדג'ובנטי) או לפני ניתוח (טיפול ניאו אדג'ובנטי).

 

לעת עתה, כל חולה זכאי במהלך מחלתו לפי תנאי הסל לתרופה אחת בלבד מקבוצת התרופות האימונותרפיות המשתייכות למשפחת 'מעכבי צ'קפוינט' לה משתייכת התרופה טסנטריק. עם זאת, נכון לשנת 2017 לא נכללות בסל תרופות נוספות ממשפחה זו לסרטן חודרני בשלפוחית השתן. התרופה תינתן במרשם של רופא מומחה באונקולוגיה או מומחה באורולוגיה המטפל באורולוגיה אונקולוגית.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות עייפות, ירידה בתיאבון, בחילות, זיהום בדרכי השתן, חום ועצירות. תופעות לוואי חריגות כוללות הידבקות בזיהומים והתפתחות דלקת ריאות, צהבת (הפטיטיס), דלקת בדרכי העיכול, דלקת בעיניים, דלקת בלבלב ודלקת בבלוטת התריס.

 

אופדיבו

 

בפברואר 2017 אישר ה-FDA גם את התרופה אופדיבו (Opdivo) המכילה את החומר הפעיל 'ניבולומאב' (Nivolumab) כטיפול לסרטן שלפוחית שתן מתקדם מקומי או גרורתי מסוג קרצינומת תאי המעבר (הסוג השכיח ביותר של גידולים סרטניים בשלפוחית), כשהמחלה התפשטה מעל לשנה לאחר טיפול בכימותרפיה מבוססת פלטינום.

 

אופדיבו מהווה נוגדן חד שבטי בעל פעילות להפעלת מערכת החיסון הטבעית של הגוף למלחמה בגידול הסרטני. בתאים של גידולים סרטניים שנושאים חלבון/ליגנד בשם PD-L1, תאי מערכת החיסון מסוג T נושאים קולטן המתחבר לחלבון/ליגנד זה – קולטן בשם PD-1, וכך מנוטרלים מהשפעתם להילחם בגידול הסרטני שמאיים על הגוף. אופדיבו מתחברת לקולטנים שעל גבי תאי המערכת החיסונית ובכך מונעת את החיבור שבינם לבין תאי הגידול הסרטני ומאפשרת להם להילחם בעצמם בגידול ולהשמידו.

 

אופן שימוש: התרופה ניתנת דרך הווריד בעירוי שנמשך כ-60 דקות, במינון של 3 מ"ג לק"ג משקל גוף, מדי שבועיים.

 

סל התרופות: נכון לשנת 2017, התרופה אינה מאושרת בסל הבריאות הממלכתי לחולי סרטן שלפוחית השתן. התרופה כלולה בסל הבריאות לחולים בסרטן העור מסוג מלנומה מתקדמת (לא נתיחה או גרורתית) וסרטן כליה מתקדם או גרורתי, וכן כטיפול במנה חד פעמית לחולי סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים NSCLC בחולים עם מחלה מתקדמת וסרטן לימפומה על שם הודג'קין.

 

תופעות לוואי: תופעות הלוואי של התרופה ניתנות ברוב המקרים לשליטה, וכוללות בעיקר שלשולים הניתנים לטיפול בסטרואידים, גרד, פריחה בעור והפרעות בתפקודי כבד. תופעות לוואי חמורות בשכיחות של פחות מעשירית מהחולים כוללות שפעול יתר של המערכת החיסונית ודלקת בהיפופיזה.

 

תרופות מתקדמות בהליכי מחקר

 

שתי התרופות החדישות לסרטן השלפוחית – טסנטריק ואופדיבו – אושרו בהליך מהיר על ידי ה-FDA על רקע שיעורי התגובה לטיפולים בניסויים הקליניים שבוצעו בתרופות. במקביל נעשים מחקרים נוספים בתרופות מתקדמות לסרטן שלפוחית השתן הפועלות בשיטות של אימונותרפיה, שרובן מתמקדות בשלב הראשון לפחות בחולים עם מחלה מתקדמת או גרורתית.

 

בין השאר, בדצמבר 2016 החל ה-FDA בתהליך בדיקת אישור לטיפול אימונותרפי נוסף לסרטן שלפוחית השתן המיועד לחולים עם גידול מתקדם מסוג 'קרצינומת תאי המעבר' בתרופה המבוססת על החומר הפעיל 'דורבלומאב' (Durvalumab) - אף היא נוגדן חד שבטי הפועל בשיטות של אימונותרפיה ככזה המונע את החיבור בין הקולטן PD-1 שעל גבי תאי המערכת החיסונית והחלבון/ליגנד PD-L1 שעל גבי הגידול הסרטני.

 

באוקטובר 2016 דווח על ממצאי מחקר (Keynote 052) המהווה שלב באישור של תרופה נוספת הפועלת באותו מנגנון – התרופה קיטרודה (Keytruda) המכילה את החומר הפעיל פמברוליזומאב (Pembrolizumab), המאושרת כיום לטיפול בסוגי סרטן אחרים.

 

 

 

ד"ר דניאל קייזמן הוא מנהל השירות לגידולי דרכי השתן במערך האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

 

עדכון אחרון: אפריל 2017

 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: