סוכרת סוג-1

כמוניסוכרת סוג-1מדריכיםסוכרת LADA – כל הפרטים

סוכרת LADA – כל הפרטים

מהי סוכרת LADA (סוכרת סוג 1 במבוגרים) מה תסמיניה? איך ניתן לאבחן אותה? מה הטיפול הנדרש? ואלו סיבוכים נלווים לה? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

סוכרת LADA היא 'סוכרת סוג 1 במבוגרים', ובשפה רפואית 'סוכרת אוטואימונית חבויה של מבוגרים' (Latent Autoimmune Diabetes in Adults). היא מהווה סוג מיוחד של סוכרת סוג 1 – מחלה על רקע אוטואימוני, כלומר נגרמת כתוצאה משיבוש במערכת החיסונית הטבעית של הגוף, המייצרת מסיבה כלשהי נוגדנים כנגד פעילות תאי בטא - התאים שמייצרים אינסולין בלבלב. בהבדל מסוכרת סוג 1 ובשמה הנוסף 'סוכרת נעורים', המתפרצת לרוב עד גיל 20, סוכרת LADA מתפתחת באיטיות בגיל המבוגר. 

 

סוכרת מסוג LADA מאובחנת לרוב אחרי גיל 30, ובעוד שיש חוקרים הרואים בה למעשה 'סוכרת נעורים של הגיל המבוגר', יש התופסים אותה כמחלת ביניים ברצף שבין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2, מאחר שמלבד זאת שמדובר במחלה על רקע אוטואימוני - בדומה לסוכרת סוג 1, הלבלב בסוכרת LADA מוסיף לייצר אינסולין בכמויות קטנות - בדומה לאפיוני סוכרת סוג 2, ולכן היא קרויה גם 'סוכרת סוג 1.5'.

 

לדברי פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת במרכז הרפואי וולפסון, "מדובר ביצור כלאיים של סוכרת, שמבחינה פיזיולוגית הסיבה להתפרצותה כמעט זהה לזו שמתרחשת אצל ילדים עם סוכרת סוג 1, כמחלה אוטואימונית, אך בהבדל מילדים עם סוכרת סוג 1 קלאסית, אצלם המחלה מתגלה בצורה דרמטית בירידה במשקל וצמאון ושתן רב ורמות גבוהות של סוכר, ב-LADA ההתקדמות איטית יותר, וכשהמחלה מתגלה לא חייבים לקבל טיפול מיידי באינסולין, ואפשר להגיב מצוין לטיפול בדיאטה, פעילות גופנית ובכדורים".

 

ההערכות הן כי סוכרת LADA שכיחה יותר מסוכרת סוג 1, אך מאחר ובמקרים רבים היא מאובחנת בטעות כ'סוכרת סוג 2', שיעור החולים הלוקים בה אינו ידוע. לפי הערכות, מקרב האנשים שאובחנו עם סוכרת סוג 2 בגיל המבוגר, למעשה עד 30% חולים בסוכרת LADA, בהם כ-10% מהחולים שאובחנו עם המחלה מעל גיל 35 ומעל לשליש מאלו שאובחנו בגיל צעיר יותר. לפי המחקר הבריטי למעקב אחר חולי סוכרת (UKPDS), נוגדנים לפעילות הלבלב המעידים על סוכרת LADA מאובחנים בקרב 6% עד 10% מכלל המאובחנים עם סוכרת סוג 2, באופן שעשוי להעיד על אבחון שגוי.

 

לבוגרים צעירים שאובחנו עם סוכרת סוג 2, שהם רזים, שומרים על אורח חיים בריא ומקפידים על פעילות גופנית סדירה, או שאיבדו בפתאומיות ממשקלם, מומלץ להיוועץ ברופא ולבדוק האם למעשה הם סובלים מסוכרת LADA. עם זאת, יצויין כי מאחר והטיפול בבוגרים עם שני סוגי הסוכרת דומה, כפי שיפורט בהמשך, האבחון השגוי לרוב אינו בעל משמעות מיוחדת. 

 

תסמינים של סוכרת LADA

 

עם התחלת התפתחות סוכרת LADA על רקע כשל אוטואימוני, התסמינים האופייניים הראשונים כוללים:

 

-          עייפות ממושכת לאורך היום ובעיקר אחרי ארוחות.

 

-          תחושת ערפול.

 

-          תחושת רעב מיד לאחר הארוחה.

 

עם התפתחות המחלה, כשהיכולת של הלבלב לייצר אינסולין פוחתת, חלה עלייה בתסמינים:

 

-          תחושת צמא.

 

-          צורך תכוף בהטלת שתן.

 

-          ראייה מטושטשת.

 

-          תחושות עקצוץ בגוף.

 

חשוב לפנות לרופא עם זיהוי התסמינים, שכן השהייה באבחון סוכרת LADA עלולה להוביל להתפתחות סיבוכים של סוכרת. בין השאר, תחושות עקצוץ בגוף עלולות להעיד על נוירופתיה סוכרתית.

 

אבחון סוכרת LADA

 

האבחון של סוכרת LADA נעשה על פי הימצאותם של נוגדנים שונים לפעילות הלבלב (IAA – קיצור של Insulin AutoAntibodies), המאותרים בבדיקות דם. הנוגדנים השכיחים הם נוגדני GAD (נוגדנים לאנזים Glutamic Acid Decarboxylase 65 המשתתף בפעילות הלבלב) ונוגדנים לתאי איזלט המסומנים גם ICA (קיצור של Islet Cell Antibodies) – תאים המייצרים אינסולין בלבלב ונוגדנים נוספים בשם אנטיגן IA-2, ושלושתם ניתנים לבדיקה במעבדה, בבדיקת דם רגילה הזמינה בקופות החולים.

 

נוגדנים ל-GAD אינם מעידים בהכרח על סוכרת אוטואימונית והמצאותם עשויה להעיד לחילופין או בנוסף על מחלות בבלוטת התריס, תסמונת קשיות השרירים ודלקת מפרקים שגרונתית.

 

כמו כן מבוצעת לרוב במסגרת התהליך האבחנתי בדיקת דם לרמות 'פפטיד סי', המבוצעת גם במסגרת אבחון סוכרת סוג 2 – בדיקה המאפשרת לאמוד את תפקוד הלבלב וכמה אינסולין מיוצר בגוף ואת רמת התנגודת לאינסולין. בשלבים הראשונים של סוכרת LADA, בדיקה זו עשויה לצאת תקינה. 

 

בנוסף קיימים נוגדנים נוספים לפעילות הלבלב שניתן לאתר אצל חולים בסוכרת LADA הנוספים לעתים לבדיקה האבחנתית, כמו 'נשא אבץ 8' (ZnT8A).

 

רוב האנשים עם סוכרת LADA מאובחנים עם סוג אחד בלבד של הנוגדנים, וככל שסוגי הנוגדנים רבים יותר וריכוז הנוגדנים בדם (הכייל של הנוגדנים) גבוה יותר – כך עולה חומרת סוכרת LADA.

 

מעבר להמצאותם של חלק מהנוגדנים הנבדקים או כולם, אין קריטריונים חד משמעיים לאבחון סוכרת LADA, וקריטריונים אחרים - גיל האבחנה והצורך בטיפול באינסולין - שנויים במחלוקת.

 

באשר לגיל, בעבר הייתה מקובלת ההנחה כי סוכרת אוטואימונית עשויה לפרוץ עד גיל 40. "ההנחה הרווחת הייתה פעם שאם הסוכרת מתפתחת אחרי גיל 40 – זו סוכרת סוג 2, אבל היום ידוע שזה לא כך בהכרח, והגיל של האדם לא קובע את סוג הסוכרת, אלא בעיקר מבנה הגוף והסיפור המשפחתי", אומר פרופ' ויינשטיין, "אם מדובר באדם רזה שבמשפחתו אין סוכרת לאף אחד, המצב דומה יותר ל'סוכרת סוג 1', ובגיל המבוגר – לסוכרת LADA, ויש אנשים שגם בגיל 80 מאובחנים לראשונה עם סוכרת מהסוג הזה".

 

כיום ההגדרות של ארגונים רפואיים שונים באשר לגיל האבחון של סוכרת LADA משתנה מגיל 15 ומעלה ועד גיל 30 ומעלה, ולפי ההגדרות השונות, האבחון יכול להעשות עד גיל 70 או אף מעבר לכך. כיום מניחים כי גם ילדים שמאובחנים עם סוכרת סוג 2, שמתפשטת בשנים האחרונות כמגפה כבר החל מגיל ההתבגרות על רקע העלייה במימדי ההשמנה – עשויים למעשה לסבול מסוכרת על רקע אוטואימוני המתקדמת באיטיות – כלומר מסוכרת LADA. יש אף כאלו המניחים כי העלייה המתועדת בתחלואה בסוכרת סוג 2 – היא למעשה בחלקה עלייה בתחלואה בסוכרת LADA שנגרמת מסיבות שאינן ידועות לאשורן.

 

גם ביחס לצורך בטיפול באינסולין קיימת מחלוקת בממסד הרפואי, כפי שיוסבר בהמשך, ואחד הקריטריונים של LADA המוגדרים על ידי חלק מהרופאים בתחום – של אפשרות לתקופה ללא טיפול באינסולין של לפחות שישה חודשים, המעידה על התקדמות איטית של המחלה – אינה מקובלת על ידי רופאים אחרים.

 

מאפיינים שעשויים לבדל סוכרת LADA מסוכרת סוג 2 כוללים:

 

-          העדר התסמונת המטבולית, לרבות העדר השמנה, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של כולסטרול בדם.

 

-          מדד השמנה BMI נמוך.

 

-          היפרגליקמיה בלתי נשלטת למרות טיפול בכדורים לסוכרת.

 

-          עדויות למחלות אוטואימוניות נוספות, כמו אנמיה (חוסר ברזל בדם) ממקור אוטואימוני ופעילות יתר של בלוטת התריס על רקע מחלת גרייבס.

 

עם זאת, האבחון של סוכרת LADA מורכב, וישנם מצבים מסוימים של סוכרת LADA על רקע אוטואימוני, שמתפתחת גם בקרב אנשים עם עודף משקל והשמנה.

 

הטיפול בסוכרת LADA

 

הטיפול הניתן כנגד סוכרת LADA דומה בעיקרו לטיפול בסוכרת סוג 2 – ולכן הבלבול בין שתי האבחנות אינו משמעותי בעיקרו.

 

סוכרת LADA אמנם במקורה על רקע בעיה אוטואימונית, אולם כזו המתפתחת בהדרגה, ולכן במקרים רבים אין צורך בשלב הראשוני בטיפול באינסולין, וניתן להסתפק בטיפולים לשינוי אורח החיים – הקפדה על תזונה נכונה, גמילה מעישון ופעילות גופנית סדירה, ובהמשך לעבור לטיפול בכדורים לסוגיהם הניתנים גם לסוכרת סוג 2. בהמשך, כשהחולה אינו מאוזן באמצעות הכדורים – נדרש טיפול באינסולין.

 

יחד עם זאת, הגישה באשר לטיפול באינסולין עדיין שנויה במחלוקת ברפואה, ועל פי חלק מהחוקרים, גם כשפעילות הלבלב אינה פגועה לחלוטין, משאותרו נוגדנים המעידים כי מדובר בסוכרת LADA – מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר לטפל באינסולין, גם כשרמות הסוכר בדם אינן גבוהות במיוחד, וזאת במטרה לשמר את הפעילות המצומצמת של הלבלב לאורך זמן ממושך יותר.

 

לדברי פרופ' ויינשטיין, "בהחלטה על מעבר לאינסולין, אנו מתחשבים בעיקר במה שהמטופל רוצה. אצלי, הנטייה הראשונה היא להמליץ לחולים שאובחנו עם סוכרת LADA על אינסולין, אך אם מדובר בחולה שקשה לו עם המחשבה שיאלץ להמשיך לקבל טיפול באינסולין כל חייו, והוא חיובי רק לחלק מהנוגדנים לפעילות הלבלב ולא לכולם, וריכוז הנוגדנים בדם (כייל) אינו גבוה במיוחד, ניתן להציע לו טיפול בשינוי באורח החיים ובכדורים ולהמשיך במעקב".

 

באיטליה פותח כלי ייחודי הבוחן את סוג הנוגדנים החיוביים המאובחנים אצל חולי סוכרת ואת ריכוז הנוגדנים בדם – מדד הקרוי 'כייל של נוגדנים', וכן מחשב את רמות פפטיד סי, ומעריך באמצעותם את שארית הלבלב שנותרה, ומסייע בחיזוי קצב התקדמות המחלה ובצורך לעבור לטיפול באינסולין. באחד המחקרים שמבוססים על כלי זה התברר, למשל, בעבודה שפורסמה בדצמבר 2014 בכתב העת European Journal of Endocrinology המבוססת על מעקב של 7 שנים, כי רמות גבוהות של נוגדנים ל-GAD במסגרת אבחון סוכרת LADA מעידות על הצורך לטפל במהירות באינסולין.

 

ממחקרים בתחום עולה כי בקרב אנשים עם סוכרת LADA שמאובחנים עם נוגדנים לתאי איזלט, הפסקה מוחלטת של פעילות תאי הבטא בלבלב הדורשת מעבר לאינסולין מתפתחת בהדרגה תוך חמש שנים בממוצע.

 

סיבוכים של סוכרת LADA

 

בהבדל מסוכרת סוג 1 קלאסית, בסוכרת LADA מעבר לטיפול במחלה עצמה – יש צורך להתייחס גם למחלות נלוות המאפיינות לעתים את הגיל המבוגר, שדורשות לעתים טיפול נוסף, במטרה לשפר את איכות החיים של החולים ולהמנע מסיבוכים.

 

ככלל, הסיבוך מסכן החיים של סוכרת LADA הוא קטואצידוזיס (חמצת סוכרתית), בעיקר בשלב שבו הלבלב איבד כמעט את כל יכולתו להפריש אינסולין. לכן, חולים שמאובחנים עם סוכרת LADA צריכים להיזהר מסימני אזהרה של קטואצידוזיס, לרבות כאבי בטן חריפים ובחילות/הקאות, וכן אובדן תיאבון, נשימות עמוקות ומהירות (נשימת קוסמאול), קצב לב מהיר, תחושת חולי, ריח פירותי חריף בפה המזכיר לק בציפורניים (אצטון), בלבול או דיסאוריינטציה ושינויים במצב ההכרה.

 

לסוכרת LADA סיבוכים ארוכי טווח המאפיינים את כלל סיבוכי הסוכרת שנכונים גם לאנשים עם סוכרת סוג 2 וסוכרת סוג 1, ואלו כוללים בעיקר:

 

-          מחלות לב וכלי דם: במצבים של התפתחות מחלות לב וכלי דם על רקע סוכרת LADA – גדל הסיכון להתקפי היפרגליקמיה.

 

-          רטינופתיה סוכרתית ועיוורון.

 

-          נוירופתיה סוכרתית.

 

-          סיבוכים בכליות (נפרופתיה) ודיאליזה.

 

-          כיבים בכף הרגל וקטיעות גפיים (כף רגל סוכרתית).

 

 

בהכנת הכתבה סייע פרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת במרכז הרפואי וולפסון

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2018

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: