יום השואה יום כל כך כואב, בלתי נתפס הרוע האנושי, השנאה לאדם בגלל מוצאו, לאום, דת. וגם היום אנחנו עדים לאנטישמיות הגואה, לרוע האנושי, לשתיקה של העולם לנוכח חטופים. בעיניי זה מחזק את הצורך שלנו כעם כלאום להתחזק, להתאחד, לאהוב יותר לשפוט פחות. לבוא לכל אדם ואדם בצניעות גדולה, הרי מכל אחד יש מה ללמוד ולהכיר. אז באמת מאחלת שלפחות למען אותם קדושים שמתו בשואה, שנהיה טובים, שלא נוותר, שלא ניקח דבר כמובן מאליו. כמו שאמר אלי שרעבי אנלנו צריכים להודות כל יום שאנחנו פותחים מקרר והוא לא ריק.

הבהלה בכיכר הבימה הייתה ככ מבהילה שהייתי בשוק ורק עכשיו מרשה לעצמי לבכות זה היה נורא 

כל הארץ בוערת, ולא כמטאפורה,

ואני שרועה במיטה, צופה בסדרה.

מנסה לאטום את עצמי אל החוץ.

חייבת לשרוד.

איך אתם שורדים?

זה מצחיק שחשבתי שיהיה חודש יותר רגוע ושאם הבטחתי לעצמי לפחות עד היומולדת אז זה לפחות עד היומולדת ושאני לא אעשה כלום  מצחיק לחשוב על זה

הֵם תָּמִיד נִסּוּ לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ,

אוֹמְנָם - בְּצֶלֶם אֱלוֹקִים כֻּלָּנוּ נִבְרֵאנוּ,

אַךְ לְהוֹבִיל אֶת הַתִּקּוּן - אָנוּ נִבְחַרְנוּ.

הֵם קִנְּאוּ - וְרָצוּ לְכַלּוֹתֵינוּ,

וּמֵאֵפֶר הַקְּדוֹשִׁים - בָּנִינוּ אֶת מְדִינָתֵנוּ.

.

וְעַכְשָׁו הֵם רוֹצִים לִשְׂרֹף אוֹתָנוּ שׁוּב,

הַאִם הַפַּעַם הָעָם - לָאִיּוּם יִהְיֶה קַשּׁוּב?

בֵּין יוֹם שָׂמֵחַ - לְיוֹם עָצוּב,

גַּם עַכְשָׁו - הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ קָצוּב.

.

הַאִם נָגִיב לָאֵשׁ - אוֹ לַמַּצִּיתִים?

אִם זֶה אַרְצָם - אָז לָמָּה הֵם אוֹתָהּ מַשְׁחִיתִים?

וּמָה יִהְיֶה עוֹנְשָׁם - שֶׁל כֹּל הַמְּסִיתִים?

הֵם עֲלוּלִים לִגְרֹם - לְאַלְפֵי מֵתִים.

.

אַךְ זֶה עוֹד לֹא - סוֹף הַ"סֵפֶר",

עַם הַנֶּצַח - קָם מֵהָאֵפֶר.

אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי - עוֹשֶׂה עוֹף הַחוֹל,

וְאֶת זֶה גַּם עַם יִשְׂרָאֵל יָכוֹל.

.

אַךְ לֹא רַק מֵהָאֵפֶר - אָנוּ יְכוֹלִים לִצְמֹחַ,

אָנוּ צְרִיכִים  - אֶת הָעֵינַיִם לִפְקֹחַ,

וּלְהִלָּחֵם - בְּכֹל הַכּוֹחַ.

לַמְרוֹת כֹּל הַכְּאֵב - אֶפְשָׁר לִשְׂמֹחַ,

שֶׁסּוֹף סוֹף אֶפְשָׁר לְהִלָּחֵם - וְלֹא רַק לִבְרֹחַ.

.

אָז גַּם אִם הָעַצְמָאוּת - עֲדַיִן לֹא מְלֵאָה,

וְיֵשׁ לָנוּ עֲבוֹדָה רַבָּה - בְּסִלּוּק הַטֻּמְאָה.

וְגַם אִם עֲדַיִן אֵין נְבוּאָה,

וְיֵשׁ רַק מְעַט אַהֲבָה - וּקְצָת יוֹתֵר יִרְאָה.

הָעָם הַזֶּה - יִתְעַלֶּה עַל הַשִּׂנְאָה,

וְיוֹבִיל אֶת הָעוֹלָם - לִתְקוּפָה נִפְלָאָה.

.

אָז תּוֹדָה לַבּוֹרֵא,

וְעַל כֹּל אָדָם - שֶׁלַּהֲגַנָּתֵנוּ יוֹרֶה.

תּוֹדָה לְאֵלֶּה שֶׁבַּפְרוֹנְט - וּלְאֵלֶּה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי,

וְתוֹדָה לְכֹּל מִי - שֶׁאֶת הֲגִיגַי קוֹרֵא.

.

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל - חוֹגֶגֶת שִׁבְעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים,

הַלְּוַאי וְנִהְיֶה - לַעֲרָכַיִךְ נֶאֱמָנִים.

שֶׁנִּזְכֶּה לְגַדֵּל בָּךְ - בָּנִים נְכָדִים וְנִינִים,

וְשֶׁלִּגְאֻלָּה - נִהְיֶה מוּכָנִים.

.

שֶׁנִּגָּאֵל בְּרַחֲמִים,

וְלֹא נִצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם - אֶת מְחִיר הַדָּמִים.

וְהַלְוַאי וְזֶה עִנְיָן שֶׁל כַּמָּה יָמִים,

וְהַחַיִּים סוֹף סוֹף - יִהְיוּ מֻשְׁלָמִים.

.

וְאוּלַי אִם רַק נְנוֹפֵף בְּדֶגֶל "יִשְׂרָאֵל",

כְּבָר הַיּוֹם - נִגָּאֵל?

מי פנויה לדבר על החיים ? קצת לנסות להחזיק מעמד בתוך ים של כאב ומחשבות 

אי אפשר שוב להגיע לתחתית כי אני רוצה סל שיקום 

והיות שלא כתבתי אתמול (שכחתי?... מה קרה? אני כבר מבולבלת.. אה, דווקא מסיבה טובה הפעם.. אז אתחיל)

תודה שנסחפתי אתמול לעבודה על המחשב עד שלוש בבוקר והייתי מאוד מרוצה מהתוצאה, ועמדתי בהתחייבות הזמן שלי

תודה על העזרה מהבינה המלאכותית ושממש למדתי ממנה

תודה על זה שאמרתי לעצמי - את מתמקדת רק בזה, וזהו!!! ואכן התמקדתי רק בזה

תודה על שתי פגישות עבודה מצויינות - תודה שאני יודעת גם לאתגר כשאני מרגישה שצריך וגם לתמוך ולפרגן ביכולות הקיימות

תודה שאני עושה עבודה מקצועית טובה ואחראית

תודה על תפקוד אתמול שהתחיל אמנם רק אחרי הצהריים בגדול, אבל היה ממש טוב: גם עם פגישות העבודה, גם עם העבודה בלילה שהכנתי, גם עשיתי משלוח מהירקות וגם מהחנות למזון חתולים

תודה שהיה לי כיף עם עצמי אתמול בלילה, שסידרתי כזאת פינה יפה וצבעונית בסלון שלי, עם נגיעות קטנות של מוטיב חוזר (ליד הנר ובשולחנון עם המפה(:

תודה על העידודים שאני מקבלת פה להמשיך לכתוב דברים טובים

תודה שחשבתי שלא יהיו לי דברים טובים לכתוב, ובסוף אני מוצאת לא מעט, ותודה שפתאום מרגיש לי נעים לכתוב אותם. (כלומר, לפעמים אני כותבת אבל לא מרגישה. אבל עכשיו זה נעים)

תודה שפרגנתי לי היום והלכתי לחנות סטוק והסתובבתי שם וקניתי כמה דברים של ילדים לעצמי כמו שרשרת אדומה וכמו מתקן לעשיית בלונים וקצת דברים צבעוניים שתליתי על ידיות ארון האמבטיה ואדביק על המדף

תודה על הסדר שאני לאט לאט עושה

תודה ששקט פה ונעים

תודה ששמתי גבולות (אמנם לא כיבדו אותם, אבל אני שמתי)

תודה שכשאני לא מבינה מה קורה הגוף שלי והנפש שלי / המוח מכניסים אותי לדיכאון כדי שאבין שמשהו לא תקין קרה

תודה שדרך הגוף שצנח לשינה פתאומית והבכי שעלה, בלי שידעתי על מה, הבנתי לאט לאט ששוב עברו את הגבול שלי

תודה לשיחה התומכת שתיקפה לי את מה שקרה

תודה שלהבדיל מפעם שלקח לי שוב ושוב ושוב ועוד זמן עד שזיהיתי שלא מכבדים את הגבולות שאני מציבה, זה היה מהיר עכשיו

תודה ששמתי גבול תקיף ולא עביר עכשיו וחסמתי

תודה שאחרי השיחה נרגעתי

תודה שיש לי קצת חמלה אל עצמי השבורה

תודה על הסרט הנחמד

לחתולה המתוקה

*********************

אני כרגע במקום בטוח ושקט

אני יכולה לסמוך על עצמי שאני מזהה מקומות שלא מכבדים את הגבולות שלי

אני יודעת לשמור על עצמי

אני יודעת לפנק את עצמי

יש לי רגעים שהטרגדיות כבר מצחיקות אותי מרוב שהן גרוטסקיות

אני שמחה שיש לי רגעי צחוק

תודה

.

אֲנִי כְּבָר לֹא - מִי שֶׁהִכַּרְתָּ,

הַרְבֵּה הִשְׁתַּנָּה - מֵאָז שֶׁהָלַכְתָּ.

אוּלַי הַכֹּל הָיָה שׁוֹנֶה - אִם הָיִיתָ נִשְׁאָר,

אַךְ לֹא הָיִיתָ פֹּה - כְּשֶׁהַלֵּב נִשְׁבַּר.

זוֹכֵר אֶת הַהוּמוֹר שֶׁאָהַבְתָּ?

גַּם הוּא עָזַב - אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתָּ.

.

אַתָּה יוֹדֵעַ - לִפְעָמִים אֲנִי מָלֵא גַּעֲגוּעִים,

לִבְדִיחוֹת שֶׁל זְמַנִּים רְגוּעִים.

לְהוֹכִיחַ לְכֻלָּם שֶׁהֵם טוֹעִים,

שֶׁנָּבִיס אֶת הַסִּכּוּיִים - בְּדַקָּה תִּשְׁעִים.

שֶׁיִּקְרְאוּ לָנוּ - "מְשֻׁגָּעִים",

שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ - מָה שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים,

שֶׁאֲנִי וְאַתָּה -  לֹא מְמֻצָּעִים.

.

אֲבָל אֲנִי כְּבָר לֹא מִי שֶׁאַתָּה מַכִּיר,

אַתָּה יוֹדֵעַ - שֶׁהוֹרַדְתִּי אֶת הַתְּמוּנָה שֶׁלְּךָ מֵהַקִּיר?

כִּי אֵין לִי כּוֹחַ לְהִתְמוֹדֵד - עִם מָה שֶׁזֶּה מַזְכִּיר.

.

כֹּל מָה שֶׁנִּשְׁאַר מִמְּךָ פֹּה - זֶה זִכָּרוֹן וֶתְמוּנָה,

אֲבָל לְהִזָּכֵר - זֶה כְּמוֹ לַחְווֹת שׁוּב תְּאוּנָה.

"בְּכֹל דְּבַר - מַשְׁמָעוּת טְמוּנָה",

זוֹכֵר אֶת הַשִּׂיחוֹת שֶׁלָּנוּ - עַל אֱמוּנָה?

הִצְלַחְתִּי - בְּמִבְחַן הַהֲבָנָה,

אַךְ נִכְשַׁלְתִּי פְּעָמִים רַבּוֹת - כְּשֶׁהִיא בֶּאֱמֶת נִבְחֲנָה.

.

מָה אִם יָכֹלְתָּ לְתַקְשֵׁר אִתִּי עַכְשָׁו?

הָיִיתָ אוֹמֵר לִי - שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא לַשָּׁוְא?

שֶׁאֲנִי לֹא אָשֵׁם?

וְשֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם?

.

אַךְ אַתָּה לֹא פֹּה - כְּדֵי לַעֲנוֹת לִי,

וַאֲנִי נִשְׁאָר - עִם הַכְּאֵב שֶׁלִּי.