מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםתזונה למניעת מחלות לב: המלצות עדכניות

תזונה למניעת מחלות לב: המלצות עדכניות

איזה דפוס תזונה מומלץ לאמץ כדי למנוע מחלות לב? מהם המזונות שעשויים להשפיע על הסיכון? כל ההמלצות הרשמיות של האיגודים ומשרד הבריאות למניעה של מחלות לב וכלי דם לאנשים בריאים ולאנשים עם רקע של מחלות לב וכלי דם

מאת אלה הר-נוי * בהתבסס על הנחיות האיגודים המקצועיים
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מחלות לב וכלי דם נגרמות בעקבות שילוב של גורמים שאינם הפיכים – כגון גנטיקה או גיל, בשילוב השפעות סביבתיות והתנהגותיות. אורח חיים בריא - הכולל תזונה נכונה, הימנעות מעישון ופעילות גופנית סדירה - מהווה כלי חשוב במניעת מחלות לב וכלי דם.

 

מידע רב מתפרסם - גם בספרות המדעית וגם באמצעי התקשורת - על התזונה המומלצת למניעת מחלות לב, אך המידע אינו תמיד מבוסס ולעיתים סותר.

 

באפריל 2021 פורסם נייר עמדה עם המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות על ידי האיגוד הקרדיולוגי בישראל, עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות, שמסכם את הספרות המקצועית בנושא ומפרט המלצות עדכניות לאנשים בריאים, אנשים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם או כאלה שכבר חלו במחלות לב וכלי דם.

 

דפוסי תזונה

 

במסגרת העבודה פאנל המומחים בחן את העדויות והמדעיות וההמלצות הקיימות כיום בנוגע לאסטרטגיות תזונה מרכזיות וההשפעות שלהן על הסיכון למחלות לב וכלי דם.

 

דיאטת דלת שומן וכולסטרול

 

בעבר ההמלצות התזונתיות האמריקאיות והאירופאיות להפחתת רמות הכולסטרול בדם ולמניעת מחלות לב וכלי דם, היו באופן חד-משמעי הקפדה על דיאטה דלת שומן, הכוללת הגבלה של צריכת השומן - בעיקר השומן הרווי, ושל צריכת הכולסטרול מהמזון, אולם המלצות אלה השתנו בשנים האחרונות. אחת הסיבות לכך היא ההבנה שהכולסטרול במזון פחות משפיע על ריכוז הכולסטרול בדם מאשר חומצות שומן.

 

לפי נייר העמדה נראה כי אין צורך לתת הנחייה ספציפית על צריכת שומן וכולסטרול, אלא להתייחס לסוג השומן:

 

מומלץ, להעדיף צריכת שומן חד בלתי רווי ממקור צמחי או חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה-3 על פני שומן רווי.

 

מזונות המכילים כמות גבוהה של חומצות שומן חד בלתי רוויות שמומלץ כאמור להעדיף כוללים שמן זית (כ-70%), שמן קנולה (כ-60%), אבוקדו, בוטנים, אגוזי לוז (אילסר), קשיו, פקאן, ופיסטוקים.

 

מקורות עיקריים לשמנים לא רוויים כוללים שמנים צמחיים, כגון: סויה, חמניות, תירס וקנולה, דגים שמנים, שמן דגים, אגוזים, זרעים ומוצריהם, מרגרינות רכות ומיונז. את צריכת שומן מסוג אומגה-3 מומלץ להעלות בעיקר באמצעות צריכת דגים.

 

המקורות העיקריים לשומנים רוויים שמומלץ להגביל הם מוצרי חלב שמנים (כגון חמאה, חלב מלא, שמנת וגבינה שמנה), בשר שמן לסוגיו, שומן מן החי ושמנים צמחיים מדקלים - לרבות שמן דקל ושמן קוקוס. בנייר העמדה מובהר כי אין המלצה להעדיף חומצת שומן רוויה אחת על פני האחרת למניעה של מחלות לב וכלי דם.

 

לא מומלץ לצרוך פחמימות פשוטות במקום שומן רווי במטרה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. 

 

בנוסף, יש להימנע ככל האפשר מצריכת חומצות שומן טרנס משמנים צמחיים מוקשים. שומן טרנס מופיע בעיקר במוצרים מעובדים כגון: קרקרים, חטיפים, בורקסים, עוגיות/עוגות קנויות וכמעט בכל מזון מהיר/מעובד המוכן לחימום במיקרוגל כגון פופקורן או מוצר בעל חיי מדף ארוכים. שומן טרנס מצוי עדיין גם בחלק מהמרגרינות הקשות. חומצות שומן טרנס המצויות באופן טבעי במזון (כגון בשר בקר וחלב), כנראה אינן מזיקות באותה מידה.

 

עוד על סוגי שומנים במזון 

 

דיאטה דלת פחמימות

 

דיאטה דלת פחמימות מפחיתה את העומס הגליקמי, משפרת את המאזן ההורמונלי, משפרת את פרופיל השומנים בדם ומפחיתה התמיינות אדיפוציטים במאגרי שומן ספציפיים. עם זאת, דיאטה כזו עלולה להיות דלה בצריכת פירות וסיבים תזונתיים ועשירה בחלבון ושומן מהחי.

 

לפי נייר העמדה, בדיאטה דלת פחמימות מומלץ שהחלפת הפחמימות תגיע משומן מהצומח ולא משומן רווי

 

דיאטה ים תיכונית

 

התזונה הים תיכונית מתבססת על מזון מהצומח, מזון עונתי, מקומי, טרי וכמעט לא מעובד. היא עשירה בירקות, פירות, לחם ודגנים מלאים, קטניות, אגוזים גרעינים ושמן זית. מוצרי חלב נצרכים בכמות מתונה וכך גם ביצים, דגים ועוף. בשר אדום נצרך בכמות מעטה. הארוחות מלוות בשתיית יין בכמות מעטה עד מתונה.

 

מנגנון הפעולה של התזונה הים תיכונית מיוחס להשפעה הסינרגיסטית של מכלול רכיבי התזונה המאפיינים את הדיאטה וכוללים: סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, ויטמינים, קרוטנואידים (בטא-קרוטן, ליקופן, לוטאין ועוד), שמקורם בירקות ובפירות וכן חומצות שומן רב בלתי רוויות משמן הזית וחומצות שומן מסוג אומגה 3.

 

לתזונה הים-תיכונית יש השפעה מיטיבה על גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, לרבות, עמידות לאינסולין, השמנה, סוכרת ויתר לחץ דם. לרכיבי התזונה המצויים בה יש תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת, שיכולות גם לשפר את תפקוד האנדותל בכלי הדם. השערה נוספת היא כי התזונה הים-תיכונית מפחיתה את הסיכון הקרדיווסקולרי דרך ההשפעה שלה על הרכב החיידקים במעי.

 

לפי נייר העמדה תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם ולמניעת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם: סוכרת, תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם והשמנה.

 

עוד על תזונה ים תיכונית 

 

דיאטת דאש

 

דיאטת DASH היא תכנית תזונתית שהורכבה במטרה להפחית את לחץ הדם. הדיאטה עשירה בירקות ובפירות, ומשלבת מוצרי חלב דלי שומן, דגנים מלאים, עוף, דגים ואגוזים. מנגד, היא דלה בשומן, בבשר בקר, בממתקים ובמשקאות ממותקים.

 

בהשוואה לדיאטה מערבית, דיאטת DASH מספקת יותר סידן, אשלגן ומגנזיום, ופחות שומן, שומן רווי, כולסטרול ונתרן. דיאטת DASH גם עשירה בסיבים תזונתיים - במיוחד בסיבים מסיסים שהינם בעלי השפעה על השובע ומשקל הגוף וגם בוויטמינים ובפיטוכימיקלים כמו פלאבנואידים, קרוטנואידים, ופיטוסטרולים. רכיבים אלה יכולים להגביר פעילות נוגדת חמצון, להפחית את לחץ הדם, לשפר את פרופיל שומני הדם, להעלות את הרגישות לאינסולין, להפחית מדדי דלקת ולצמצם את הדחק החמצוני.

 

לפי נייר העמדה, דיאטת DASH מומלצת למניעה ולטיפול ביתר לחץ דם וכן להפחתת הסיכון לאירועים קרדיוואסקולריים באנשים עם יתר לחץ דם וסוכרת. 

 

עוד על דיאטת דאש 

 

צמחונות וטבעונות

 

דיאטות צמחוניות וטבעוניות מאוזנות בדרך כלל ועשירות בירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים ועל כן, מכילות יותר סיבים תזונתיים, שומנים חד ורב בלתי רווים, נוגדי חמצון, מיקורונוטריאנטים, ויטמינים וסטרולים בהשוואה לדיאטה מערבית. כמו כן, דיאטות אלו דלות יותר בקלוריות, שומן רווי וכולסטרול ולרוב מכילות מעט, אם בכלל, מזונות מעובדים. גורמים תזונתיים אלה משפיעים לטובה על גורמי הסיכון למחלות קרדיוואסקולריות כמו משקל גוף, לחץ דם, רבדים טרשתיים בכלי הדם ועקה חמצונית. 

 

יחד עם זאת, יש חשיבות להבדיל בין דיאטה צמחונית "בריאה" ל"לא בריאה״. חשוב לוודא שהדיאטות אכן מאוזנות כדי למנוע חסרים בוויטמין ,B12 ויטמין ,D חומצות שומן מסוג אומגה-3, סידן, ברזל, אבץ ויוד.

 

דפוס אכילה נוסף הוא הפחתת חלבון מן החי ואימוץ דפוס אכילה מבוסס צומח - המכיל ברובו מזונות מן הצומח, אך עשוי להכיל מעט מזונות מן החי.

 

המומחים מסכמים כי דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת, משפרת את הפרופיל המטבולי וקשורה לסיכון פחות לתחלואה ולתמותה כללית וקרדיוואסקולרית.

 

דיאטה קטוגנית

 

דיאטה קטוגנית היא דיאטה דלה מאד בפחמימות שמאלצת את הגוף להשתמש בשומן לצורך הפקת אנרגיה ומתאפיינת ביצירת קטונים ובעליית רמתם בדם.

 

החוקרים מציינים כי המחקרים שבדקו את הדיאטה הקטוגנית הינם מחקרי התערבות קצרי טווח וכי ניתן לשקול אימוץ דיאטה קטוגנית לטווח הקצר - עד שנה לצורך הפחתת משקל ושיפור מהיר של מדדים מטאבוליים. עם זאתֿ, בהיעדר נתונים ארוכי טווח, מומלץ להימנע מדיאטה קטוגנית מעבר לשנה. 

 

דיאטה פליאוליתית

 

דיאטה פליאוליתית אמורה להידמות לדיאטת ציידים-לקטים ומאופיינת בצריכה של מוצרים לא מעובדים ובכללם ביצים, בשר, דגים ומגוון מזונות מן הצומח, פירות, ירקות ואגוזים, ואינה כוללת דגנים וקמח, קטניות, מוצרי חלב, סוכר או מלח ומזונות מעובדים.

 

בנייר העמדה מובהר כי בהיעדר נתונים מספקים על השפעת הדיאטה הפליאוליתית על מדדי בריאות מומלץ, להימנע משימוש בדיאטה הפליאוליתית לטווח הארוך.

 

צום לסירוגין

 

צום לסירוגין היא אחת הגישות התזונתיות שנחקרות בשנים האחרונות בהקשר של ירידה במשקל ושיפור הבריאות המטבולית.

 

לפי המומחים, ניתן לשקול שימוש בשיטות שונות של צום לסירוגין מאוכל, ללא הגבלת שתייה, כאחת האסטרטגיות להפחתת צריכה קלורית ולירידה במשקל.

 

עוד על צום לסירוגין 

 

סוגי מזונות

 

מזון מעובד ואולטרה-מעובד

 

"מזון אולטרה-מעובד" הינו מזון ושתייה שעברו עיבוד בעזרת שיטות טכנולוגיות בתעשייה, במטרה לשפר את המרקם, הצבע, הטעם ולהאריך את חיי המדף ובדרך כלל, הוספו להם תוספי מזון שונים.

 

דיאטה המבוססת על מזון לא מעובד או מעובד באופן מינמלי קשורה לסיכון מופחת לתחלואה ולתמותה כללית. לפי ההנחיות מומלץ להפחית צריכת מזון אולטרה-מעובד.  

 

דגנים מלאים וסיבים תזונתיים

 

דגנים מלאים הינם דגנים המכילים את הקליפה, האנדוספרם והנבט, לדוגמה: אורז מלא, חיטה מלאה ושיבולת שועל. דגנים מלאים עשירים בסיבים תזונתיים, נוגדי-חמצון, פיטו-אסטרוגנים, ויטמינים ומינרלים חשובים. בתהליך העיבוד של דגנים מלאים, מרבית הקליפה וחלק ניכר מהנבט מוסרים.

 

סיבים תזונתיים הם פחמימות וליגנין, המצויים בצמחים בשלמותם ואינם מתעכלים ונספגים במעי הדק אלא, עוברים למעי הגס.

 

לפי ההנחיות מומלץ לצרוך את מרבית הדגנים בתפריט כדגנים מלאים. מומלץ לצרוך סיבים תזונתיים מהמזון לשם הפחתת הסיכון למחלות קרדיוואסקולריות, סרטן, השמנת יתר וסוכרת.  

 

כמות הסיבים התזונתיים המומלצת מגיל שנתיים ואילך לשם הפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות, סרטן, השמנת יתר וסוכרת, הינה 14 גרם ליום ל-1000 קק"ל או 25-29 גרם ליום לפחות. לשם כך יש לצרוך לפחות 5 מנות ירקות ופירות ביום ולשלב קטניות ודגנים מלאים בתפריט היומי.

 

עוד על סיבים תזונתיים 

 

ירקות ופירות

 

  • מומלץ לאכול מגוון ירקות ופירות מידי יום.
  • מומלץ לאכול לפחות 5 מנות של ירקות ופירות ליממה (400 גרם).
  • רצוי להעדיף את הפרי השלם על פני מיץ. 
  • מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה), שמשמרות את רכיבי התזונה המצויים בפירות ובירקות ללא תוספת מיותרת של קלוריות, שומן רווי או שומן טרנס, מלח או סוכר.
  • במקרים של מחלות המושפעות מרמת הפחמימות, האשלגן או הנתרן (סוכרת, כליות, קרישה, כבד שומני) יש להתאים באופן אישי את צריכת הירקות והפירות.

 

אגוזים ושקדים

 

מבחינה תזונתית, האגוזים שייכים לקבוצת המזונות העשירים בשומן ונכללים בה: שקדים, אגוזי מלך  פקאן, אגוז לוז, מקדמיה, אגוז ברזיל, פיסטוקים, בוטנים וקשיו.

 

מנה של אגוזים שוקלת בממוצע 8 גרם ומכילה כ-45 קלוריות וכ-5 גרם שומן - לדוגמה: 4 חצאים של אגוזי מלך; 7 יחידות שקדים; 8 יחידות קשיו או בוטנים.  

 

האגוזים והשקדים עשירים בשומן בלתי-רווי ודלים בשומן רווי. חלקם, כמו אגוזי מלך, עשירים בחומצת שומן אלפא-לינולנית ממשפחת אומגה-3 או בחומצת שומן אוליאית כמו בבוטנים. אגוזים הם מקור לחלבון צמחי, לסיבים תזונתיים, לאשלגן, לסידן, למגנזיום, לסלניום, לטוקופרולים, לפיטוסטרולים, לתרכובות פנוליות, לרסברטרול ולארגינין. לרכיבי תזונה אלה יכולה להיות השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים בדם ועל גורמי סיכון נוספים למחלות קרדיווסקולריות כמו: תנגודת לאינסולין, חמצון ודלקת ותפקוד האנדותל. העובדה שאגוזים לרוב מחליפים בתפריט מזונות עשירים בשומן רווי ומלח או בסוכר, יכולה לספק הסבר נוסף להשפעתם המיטיבה, זאת לצד תכולתם בסיבים אשר תורמים להרגשת השובע.

 

לפי ההנחיות מומלץ לאכול מגוון אגוזים ושקדים בכמות מותאמת אישית (עד 100 גרם ליום), כחלק מדיאטה מאוזנת (רצוי דיאטה ים תיכונית), הן בקרב אנשים בריאים והן בקרב אנשים עם היפרכולסטרולמיה (יתר שומנים בדם), יתר לחץ דם, עודף משקל או סוכרת מסוג 2 .

 

בנייר העמדה מובהר גם כי מומלץ לצרוך שקדים ומגוון אגוזים בצורתם הגולמית, לא קלויים וללא תוספת מלח ו/או סוכר.

 

סויה

 

סויה שייכת למשפחת הקטניות. פולי סויה יבשים מכילים כ-40% חלבון, 20% שומן ו-10% סיבים תזונתיים מסיסים. החלבון, הינו איכותי ומלא. סויה מהווה מקור לברזל, אבץ, סידן, מגנזיום ואשלגן, וכן לוויטמינים K, B6, B2 ,B1 וחומצה פולית. סויה גולמית היא הקיטנית העשירה ביותר באיזופלאבונים. איזופלבונים הם מולקולות דומות לאסטרוגן ומשכך מתחרות בו ומעכבות את פעילותו.

 

קיימים מוצרי סויה מסורתיים כגון פולי סויה, אדממה, קמח סויה, טופו, משקה סויה, מוצרים שעברו תסיסה כגון טמפה, מיסו ונאטו ומוצרי סויה מעובדים כגון מעדנים או תחליף בשר.

 

חלבון הסויה עשוי להשפיע על רמות הגלוקגון והאינסולין ולהגביר פירוק של שומן בכבד. חלבון הסויה נמצא כמסייע בירידה במשקל ומסייע בתחושת שובע. יחד עם זאת, השפעתו של חלבון הסויה מיוחסת, בעיקר, להחלפת חלבון מהחי בחלבון מהצומח, העשויה לתרום להורדת רמות הכולסטרול בדם באופן עקיף עקב ירידה בצריכת שומן רווי וכולסטרול.

 

פולי הסויה, מכילים, בנוסף לחלבון, איזופלבונים, לצטינים, ספונינים וסיבים, שיכולים לתרום גם הם להפחתת הסיכון במנגנונים שונים.

 

לפי נייר העמדה ניתן לשקול לשלב פולי סויה, אדממה, טופו, קמח סויה ומשקה סויה כמקור לחלבון מלא, המהווה חלופה למקורות חלבון מן החי להפחתת הסיכון לתחלואה קרדיוואסקולרית. עם זאת מומלץ להימנע ממזונות אולטרה-מעובדים על בסיס סויה (שניצלים/נקניקיות), המהווים תחליף נחות לפולי סויה/טופו גולמיים.  

 

מומלץ להימנע מנטילת תוספי איזופלאוונים או חלבון סויה מבודד להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי.  

 

עוד על סויה ובריאות 

 

חלב ומוצריו

 

מוצרי חלב עשירים במינרלים (סידן, אשלגן, מגנזיום וסלניום), בחלבון ובוויטמינים (ריבופלבין, חומצה פנטותנית ו-b12) שחלקם נמצאו קשורים למניעת מחלות קרדיווסקולריות. ההשפעה המיטיבה של חלב ומוצריו על סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית מיוחסת להפחתת לחץ הדם, כמו גם על הפחתת דחק חמצוני, דלקת ועמידות לאינסולין.

 

מאידך, הימצאות חומצות שומן רוויות במוצרי חלב, מהווה סיבה למחלוקת בהיותן בעלות פוטנציאל להשפעות קרדיווסקולריות שליליות. עם זאת, למרות שנהוג לחשוב שחומצות שומן רוויות מעלות את רמת הכולסטרול הרע בדם, ראיות עדכניות מרמזות על השפעה שונה של חומצות שומן שונות. החלב מכיל חומצות שומן קצרות שרשרת וחומצה סטיארית, שאף מפחיתות את רמת הכולסטרול הרע, ויתרה מזאת, צריכת מוצרי חלב עם שומן מלא קשורה ברמות גבוהות יותר של  HDL(כולסטרול טוב) ברמות נמוכות יותר של טריגליצרידים (שומנים בדם).

 

למוצרי חלב מותססים כמו יוגורט השפעה פרוביוטית ואינטראקציה עם מקרוביום המעי, אשר גם כן עשויות להשפיע על הסיכון למחלות לב וכלי דם. בנוסף, צריכה של חלב ומוצריו מסייעת בהפחתת מסת השומן ושימור מסת השריר במהלך ירידה במשקל.

 

לפי נייר העמדה רצוי לשקול צריכת מוצרי חלב כחלק מתזונה מאוזנת למניעת מחלות קרדיווסקולריות. הכמות שנמצאה קשורה לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולרית מופחתת, היא לפחות שתי מנות מוצרי חלב ליום (מנת מוצר חלב מוגדרת לדוגמה כ-240 מ"ל חלב, או גביע יוגורט, או 40 גרם גבינה קשה), אולם בהיעדר מחקרי התערבות לא ניתן להמליץ על כמויות מדויקות.

 

מומלץ להעדיף מוצרי חלב שאינם עתירי סוכר ונתרן.

 

בשר אדום

 

לפי ההנחיות ניתן לשקול הגבלת צריכת בשר לא מעובד ל-300 גרם בשבוע לצורך הגנה קרדיווסקולרית.  

 

עוד על בשר אדום 

 

בשר אולטרה-מעובד

 

בשר אולטרה-מעובד הוא בשר שעבר תהליכים שנועדו לשמר אותו ו/או לשפר את טעמו. תהליכים אלו כוללים, בין היתר, המלחה, עישון, אשפרה (שימור), תסיסה, הוספת חומרים משמרים והוספת חומרי טעם וריח. סוג הבשר יכול להיות בשר מכל סוג כגון: בקר, עוף, חזיר, כבש ודג.

 

רוב מוצרי הבשר האולטרה-מעובדים מתאפיינים ברמת נתרן גבוהה מזו שבבשר גולמי ובתוספים אחרים כגון ניטרטים וניטרטים.

 

לפי ההנחיות רצוי לשקול הפחתה מקסימלית של בשר אולטרה-מעובד בתפריט. בשלב זה, אין הפרדה בין סוגי הבשרים האולטרה-מעובדים והכמות המינימלית אינה ידועה, לכן ההמלצה גורפת.

 

ביצים

 

ההמלצה הישנה להגבלת כמות הביצים בתפריט מקורה בתיאוריית תזונה-לב, שהועלתה בשנות השישים, הגורסת כי כולסטרול במזון גורם לעליית הכולסטרול בדם ולכן, מגביר את הסיכון לטרשת עורקים ולמחלות קרדיווסקולריות. מכאן, הניחו כי ביצה, העשירה בכולסטרול, הינה מזון שיש להמעיט בצריכתו. מאידך, הביצה מהווה מקור חשוב לחלבון בעל ערך ביולוגי גבוה, וכן, לוויטמינים ולמינרלים בהם חומצה פולית, ויטמין B12, ויטמין ,A ויטמין ,D אבץ, סלניום, כולין, ריבופלאבין ועוד. זאת לצד ערך קלורי נמוך יחסית (כ-90 קק"ל), עלות נמוכה וזמינות גבוהה לצרכנים.

 

הביצה מכילה כמות גבוהה יחסית של כולסטרול (200-250 מ"ג כתלות בגודל הביצה), אולם כמות נמוכה יחסית של שומן רווי (כ-1.6-2 גרם לביצה) ומחצית מן השומן שבה הוא חד בלתי רווי.

 

לפי ההמלצות החדשות למניעת מחלות לב:

 

  • באוכלוסייה בריאה רצוי לשקול לצרוך עד 7-6 ביצים בשבוע ללא חשש לסיכון מוגבר ללב.
  • לאנשים הסובלים מסוכרת רצוי לשקול הגבלת צריכת ביצים ל-4 בשבוע, כולל ביצים הנמצאות במזונות מורכבים (כמו עוגות).  
  • לאנשים הסובלים ממחלת לב כלילית ו/או היפרכולסטרולמיה אשר אינה מאוזנת על ידי טיפול תרופתי רצוי לשקול הגבלת צריכת ביצים ל-4 בשבוע, כולל ביצים הנמצאות במזונות מורכבים.

 

עוד על ביצים 

 

סוכר מוסף ושתייה מתוקה

 

מומלץ להימנע מצריכת משקאות ממותקים בסוכר או בפרוקטוז כולל מיצי פירות ולהמעיט במזונות עשירים בסוכר מוסף. מומלץ להעדיף שתיית מים על פני משקאות ממותקים בסוכר או בממתיקים מלאכותיים.  

 

ממתיקים מלאכותיים ותחליפי סוכר

 

בעוד שמחקרים תצפיתיים מציגים קשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים לבין סיכון לתחלואה, מחקרים התערבותיים אינם מראים זאת. יש לציין כי מחקרים תצפיתיים חשופים לגורמים שעלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, כגון עודף משקל. על פי מחקרי התערבות נראה כי השימוש בממתיקים מלאכותיים אינו מלווה בסיכון בריאותי, אך טענה זו צריכה להיבחן גם במחקרים ארוכי טווח ובשלב זה, מוקדם מדיי לצאת במסקנות או בהמלצות ברורות. אין מספיק מחקרים המצדיקים הפחתת שימוש בתחליפי סוכר למניעה ולטיפול במחלות קרדיווסקולריות. 

 

פאנל המומחים מסכם כי ניתן לשקול החלפת סוכר בתחליפי סוכר כאחת האסטרטגיות להפחתת הסוכר בתפריט, בעיקר בקרב חולי סוכרת - לאור הצורך להימנע משימוש בסוכר לסוגיו.  

 

מומלץ להעדיף שתיית מים על פני משקאות ממותקים בסוכר או בתחליפי סוכר.  

 

אלכוהול

 

במסגרת תזונה בריאה, הפחתת צריכת האלכוהול לצריכה מתונה של מנה אחת ליום לנשים ושתי מנות ליום לגברים, בעיקר, אך לא רק יין אדום, עשויה לסייע במניעת תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית ובשיפור בפרופיל השומנים בדם וברגישות לאינסולין.

 

מנה אחת של אלכוהול נחשבת כ-12-14 גרם. כמות זו שווה לכ-330 מ"ל (פחית) בירה רגילה (5% אלכוהול), 152 מ"ל (גביע) יין (12% אלכוהול) או 45 מ"ל משקה חריף (42% אלכוהול).

 

לפי ההנחיות החדשות, ניתן לשקול צריכת מנה אחת לנשים ו-2 מנות לגברים ליום. אין לעודד שתיית כמות אלכוהול גבוהה יותר. שתייה לא מתונה ולא עקבית אינה מומלצת. מומלץ להימנע מלהתחיל לשתות אלכוהול למניעת מחלות לב. מומלץ להימנע משתיית אלכוהול באנשים עם מחלות כבד ו/או יתר שומנים בדם. על נשים בהריון להימנע משתיית אלכוהול.  

 

קפה וקפאין

 

פולי קפה לא מכילים רק קפאין, אלא גם רכיבי תזונה אחרים כמו תרכובות פוליפנולים בעלות פעילות נוגדת חמצון. את עיקר ההשפעה הנחקרת של קפאין מייחסים לחומצה כלורוגנית שבפולי הקפה. מלבד השפעתה כנוגדת חמצון, חומצה כלורוגנית עשויה להגביר ספיגת גלוקוז בשריר, ובכך, להפחית רמת גלוקוז בדם. כמו כן, היא עשויה להגביר הפרשת אדיפונקטין, להפחית דלקת, להגביר רגישות לאינסולין ולהפחית תנגודת לאינסולין.

 

המלצות לצריכה שתייה של עד 4 כוסות קפה ביום (סך של 400-300 מ"ג קפאין) נמצאה לא מזיקה, ואף קשורה בסיכון נמוך יותר למחלות קרדיווסקולריות. יחד עם זאת, צריכה גבוהה של קפאין ביום (700-600 מ"ג ומעלה) עלולה להביא לתופעות לוואי, כגון התכווצות שרירים, מחשבות תועות, טכיקרדיה, שינויים בלחץ הדם, כאבי ראש, חרדה, חוסר מנוחה, עיכוב בהירדמות והפרעות נוספות.

 

באוכלוסיות מסוימות כגון ילדים, נשים בהיריון, חולי לב ואחרים - הסיכון בצריכת קפאין עלול להופיע במינונים יותר נמוכים בהשוואה לאוכלוסייה הבוגרת הבריאה. מן הראוי לציין שכמות הקפאין אינה אחידה בין משקאות הקפה והיא תלייה בסוג פולי הקפה ובתהליך ההפקה.

 

לפי ההנחיות החדשות, רצוי לשקול לשתות עד 4 כוסות קפה ליום (כ-400 מ"ג קפאין) ללא חשש מנזק קרדיווסקולרי.  

 

תה ירוק

 

רוב ההשפעה הבריאותית המועילה של תה ירוק מיוחסת לריכוזים הגבוהים של קטכינים ופוליפנולים אחרים, הפועלים כנוגדי חמצון טבעיים בגוף, בעיקר הפוליפנול EGCG שנחשב לאנטי דלקתי ומעודד תמותה של תאים פגומים (אפופטוזיס). המנגנון האפשרי להורדת הכולסטרול מיוחס לירידה בספיגת הכולסטרול במעי, עלייה בהפרשתו בצואה ועיכוב אנזימים המעורבים בסינתזת הכולסטרול בכבד.

 

במחקרים התערבותיים נמצא שצריכת תה ירוק מובילה לשיפור בתפקוד האנדותל, ירידה בעקה החימצונית בדם, הפחתה של מידת הדלקתיות, והפחתה של ריכוז הגלוקוז בדם - כל אלה גורמים שמשפיעים על הסיכון למחלות לב וכלי דם.

 

פאנל מומחים אשר סקר את הסיכון בצריכת קטכינים מצא שצריכת תה ממוצעת נחשבת בטוחה אולם צריכת EGCG בין בתה או בתוספים במינון העולה על 800 מ"ג ליום (כ-8 כוסות ליום) עלולה לגרום נזקים לכבד. מכיוון שקיימים דיווחים על הפטוטוקסיות לכבד בצריכה של תה ירוק גם במינונים נמוכים, יותר קשה לקבוע רמה שתהיה בטוחה בוודאות. קיימים דיווחים בספרות על אינטראקציה בין תה ירוק לתרופות קומדין, סימבסטטין ונדלול בהפחתת פעילותן והעלאת רעילותן, אולם נראה כי מדובר בכמויות גדולות של תה.

 

פאנל המומחים מסכם כי ניתן לשקול שתיית תה ירוק לצורך הפחתת רמות הכולסטרול וכן להפחתת לחץ הדם, אך הכמות הדרושה לא ידועה וגם לא מידת ההשפעה.

 

קקאו ושוקולד

 

לפי נייר העמדה, לאור הקשר האפידמיולוגי בין צריכת קקאו לסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם, ניתן לשקול שילוב שוקולד מריר ומוצרי קקאו כחלק מתפריט מאוזן המיועד למניעת מחלות קרדיווסקולריות.  

 

המומחים מדגישים כי שוקולד מריר ובפרט בעל אחוז מוצקי קקאו גבוה עדיף באופן כללי על פני שוקולד חלב.  

 

שום

 

לשום מספר תכונות העשויות לסייע בהגנה על המערכת הקרדיווסקולרית, ביניהן עיכוב היצמדות טסיות, השפעות אנטי-בקטריאליות ונוגדות חמצון. השפעות אנטי דלקתיות מיוחסות בעיקר לשום הטרי, הסגול או הלבן. ממחקרים עולה כי בנוסף לשום השפעה בהרפיית כלי הדם ועל ידי כך להורדת לחץ הדם.  

 

לפי נייר העמדה, ניתן לשקול אכילת 10-4 גרם שום ליום לצורך הפחתה שולית של רמות כולסטרול.

 

עוד על שום 

 

אשכולית

 

מומלץ, לאנשים שנוטלים סטטינים, בעיקר במינון גבוה, להימנע משתיית מיץ אשכוליות, מיץ פומלה ומיץ פומלית, על מנת להימנע מתופעות לוואי של חלק מהסטטינים, שמיצים אלה מעכבים את פירוקם. 

 

רימון

 

כדאי לשקול לשלב רימון במסגרת תזונה בריאה, אך לא ניתן להמליץ על צריכת רימון, מיצויו או כמוסות רימון כאופציה טיפולית לשיפור רמות גבוהות של שומנים בדם או לחץ דם.

 

עוד על רימון 

 

ליקופן

 

הליקופן שייך למשפחת נוגדי החמצון המסיסים בשומן הנקראים קרוטנואידים והוא מצוי בעיקר בעגבניות ומוצריהן, אך גם בפלפל, פפאיה, אבטיח, גזר, גויאבה ורודה ואשכוליות - והוא הפיגמנט שתורם להם את צבעם האדום. זמינותו של הליקופן גבוהה יותר במוצרי עגבניות מעובדים כדוגמת רסק עגבניות לעומת, מוצרי העגבניות הגולמיים. כמו כן, צריכת ליקופן במקביל לצריכת מזון שומני חיונית לספיגתו.

 

לפי נייר העמדה ניתן לשקול העשרת התזונה במוצרים עתירי ליקופן על מנת להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי - עגבניות טריות ומבושלות (לא כולל קטשופ), פלפל, פפאיה, אבטיח, גזר, גויאבה ורודה ואשכוליות (ללא תוספת מלח או סוכר).  

 

עוד על ליקופן 

 

קינמון

 

ניתן לשקול להשתמש בקינמון לצורך שיפור פרופיל השומנים בדם.

 

כורכומין

 

כורכומין הינו פוליפנול, רכיב טבעי פעיל הממוצה מתוך שורש הכורכומין. הכורכומין נמצא בשימוש תרבותי, קולינרי, קוסמטי ורפואי נרחב בעולם, החל משנת 1900 לספירה. מולקולת הכורכומין הינה פיטוכימיקל נוגד חמצון ואנטי-דלקתי יעיל במיוחד והוא נחקר כאמצעי למניעה וטיפול של תחלואה כרונית כולל מחלות קרדיווסקולריות וגורמי הסיכון להן.

 

עם זאת, לפי נייר העמדה אין מספיק נתונים מחקריים המצדיקים המלצה על תוסף כורכומין למניעה וטיפול במחלות קרדיווסקולריות.

 

נתרן

 

מומלץ להגביל את צריכת המלח היומית מהמזון ומהמלחייה לפחות מ-4 גרם ליממה (1.5 גרם נתרן). מומלץ להיעזר בנתונים על התווית לגבי כמויות המלח במוצרי מזון שונים ובתווית המזון האדומה.

 

רצוי להפחית ככל האפשר, את השימוש במזון תעשייתי מוכן מראש, חטיפים וירקות מומלחים ומומלץ להחליף את השימוש במלח בתבלינים טבעיים אחרים ועשבי תיבול.  

 

עוד על נתרן 

 

מגנזיום

 

למגנזיום תפקידים רבים ידועים בגוף: שיפור מטבוליזם שריר הלב, מניעת צבירה של סידן ותמת של תאי שריר הלב, שיפור טונוס כלי הדם, שיפור תפוקת לב ושיפור מטבוליזם של שומנים וכן, הפחתת הפרעות בקצב הלב. המגנזיום יכול להפחית את הפגיעה מרדיקלים חופשיים של חמצן, משפר את תפקוד האנדותל, מפחית פעילות יתר של טסיות כגון היצמדות.

 

לפי ההנחיות החדשות:

 

  • מומלץ לצרוך מזונות עשירים במגנזיום ממקורות תזונתיים: ירקות עליים ירוקים (בעיקר תרד), אגוזים, אבוקדו, דגנים מלאים, קטניות (שעועית ואפונה), פולי סויה, שוקולד ומאכלי ים מסוימים.
  • רצוי לשקול לבדוק מגנזיום בדם בחולים באי ספיקת לב, לאנשים הנוטלים תכשירים משתנים ולאנשים הנוטלים מעכבי משאבות פרוטונים לפחות פעם ב-6 חודשים. 
  • רצוי לשקול תוספת מגנזיום לאחר אוטם שריר הלב, באנשים עם יתר לחץ דם ובחולי אי ספיקת לב.
  • רצוי לצרוך את המגנזיום ממקורות תזונתיים לקבלת צריכה יומית מספקת ולהשלים, במידת הצורך, בתוסף עד 600 מ"ג.

 

עוד על מגנזיום 

 

סידן

 

מקורות לסידן במזון כוללים: חלב ומוצריו, טופו, שורשים וקטניות, ירקות ועלים ירוקים. ספיגת הסידן תלויה, בין היתר, בנוכחות מעכבי ספיגה כמו פיטאטים ואוקסלאטים. כך, לירקות דלי אוקסלאט (ברוקולי, כרובית, כרוב, כרוב סיני, כרוב ניצנים, קייל, במיה, לפת ועוד) זמינות ביולוגית גבוהה, אפילו בהשוואה לחלב ולטופו, ולעומת זאת צמחים המכילים תכולה גבוהה של אוקסלאט (תרד, עלי סלק) לא יהוו מקור טוב לסידן.

 

לדברי המומחים, קיימת השערה שסידן שמקורו בצמחים טוב יותר בגלל האפקט של דיאטות עשירות בחלבון וגופרית, אך זו צריכה עדיין להתברר.

 

לפי ההנחיות:

 

  • רצוי לשקול צריכת סידן ממקורות תזונתיים לקבלת הצריכה היומית המומלצת לגילים שונים למניעת מחלות קרדיווסקולריות.  
  • מומלץ להימנע מלתת תוסף סידן למניעת מחלות קרדיווסקולריות או יתר לחץ דם.
  • אם נדרשת השלמה לכמות הסידן בתזונה, רצוי לשקול להגביל צריכת סידן מתוסף למקסימום 600 מ"ג ליום, על מנת להפחית נזק אפשרי למערכת הקרדיווסקולרית.  

 

ויטמין  D

 

מומלץ להימנע מביצוע בדיקת סקר שגרתית של רמת ויטמין D בדם למניעת מחלות קרדיווסקולריות.

 

באוכלוסייה בסיכון לחסר בוויטמין D ובמקרים של חסר מוכח, ניתן לשקול מתן תוסף ויטמין D במינון של 800 יח"ל/יום או יותר, לפי מידת החסר, למניעת תחלואה קרדיווסקולרית, אך בעיקר לשימור העצם.

 

מומלץ לשקול להימנע מלהוסיף ויטמין D לצורך מניעת תחלואה קרדיווסקולרית באנשים עם רמת ויטמין D תקינה. 

 

נוגדי חמצון

 

רדיקלים חופשיים הינם אטומים או מולקולות בעלי אלקטרון אחד לא מזווג. אטום עם אלקטרון בודד ללא בן זוגו הופך לאטום פעיל ביותר, והמולקולה הופכת לבלתי יציבה. אותה מולקולה בלתי יציבה תפגע בסביבתה עד שתשיג אלקטרון נוסף. הפגיעה תהיה בצורת חמצון של מולקולות אחרות, ביניהן כולסטרולLDL . כולסטרול LDL מחומצן מהווה גורם לטרשת עורקים. צריכה תזונתית של מאכלים העשירים בנוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) עשויה לעכב את חמצון ה-LDL ולהאט את התהליך הטרשתי.

 

האנטיאוקסידנטים המוכרים במזון הם סלניום, נחושת, אבץ, מנגן, בטא קרוטן, ויטמין E,C,A וליקופן. ויטמין E נמצא בשמנים, נבט חיטה וירקות ירוקים. מקורות עיקריים לבטא-קרוטן הם ירקות צהובים, אדומים, ירוקים כהים כמו גזר, עגבניות, דלעת, משמש וסלק. מזונות עשירים בוויטמין A כוללים ירקות ופירות צבעוניים, וחלב מלא והוא קיים גם בחלק מדגני הבקר המועשרים. ויטמין C ניתן למצוא בין היתר בפלפלים אדומים וירוקים, עגבניות, ברוקולי, חסה, פירות הדר, קיווי, תות שדה, גויאבה ועוד. תכולת הוויטמין במזון תלויה באופן השימור, הקירור והבישול – ואלה עלולים לפגוע בכמותו.

 

בהנחיות החדשות מוסבר כי לאור הקשר האפידמיולוגי בין תזונה עשירה בוויטמינים נוגדי חמצון לסיכון מופחת לתחלואה ולתמותה ממחלות לב וכלי דם, מומלץ לצרוך תזונה עשירה בוויטמינים נוגדי חמצון. לעומת זאת, לאור עדויות רבות ממחקרי התערבות מבוקרים לגבי חוסר התועלת שבטיפול בוויטמינים בעלי תכונות נוגדות חמצון, אין להמליץ על תוספי תזונה אלו לצורך מניעת מחלות קרדיווסקולריות.  

 

עוד על נוגדי חמצון 

 

דגים ואומגה 3

 

לפי ההנחיות, לאנשים ללא רקע של מחלות לב וכלי דם מומלץ לצרוך מגוון של דגים, רצוי שמנים - כמו הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, פורל וכדומה - לפחות פעמיים בשבוע למניעת מחלות לב וכלי דם.

 

מומלץ להימנע מלצרוך מעבר ל-200 גרם ביום של דגים המכילים רמות גבוהות של כספית - כגון כריש, מקרל גדול, דג חרב, ולא לעבור צריכה של 400 גרם ביום של דגים המכילים כספית ברמה נמוכה - כמו טונה טרייה, פארידה ודג חנית.

 

לילדים ונשים בהיריון מומלץ להימנע מאכילת דגים עם פוטנציאל לרמות גבוהות של מזהמים. דגי ים מיובאים שעלולים להכיל מזהמים ולכן אינם מומלצים יותר מפעמיים בשבוע לילדים ולנשים בהיריון הם כריש, מקרל גדול ודג חרב. ניתן לאכול טונה לבנה בשימורים, סלמון, שפמנון ודגי אגמים.

 

לאנשים בריאים מומלץ להימנע מנטילת תוספי אומגה 3 לצורך מניעה של מחלות לב וכלי דם.  

 

לאנשים עם יתר שומנים בדם ניתן לשקול נטילת תוספי EPA+DHA במינון של 4-3 גרם ביום, תחת מעקב רפואי. עם זאת המומחים מציינים כי לא נבדקה השפעה חיובית של טיפול זה על תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.

 

בחולים עם סיכון גבוה למחלות לב וכלי דם ויתר שומנים בדם רצוי לשקול נטילת תוסף EPA במינון 4 גרם ליום המחולקים לפעמיים ביום, תחת מעקב רפואי.  

 

לטיפול באנשים עם מחלת לב כלילית ידועה ויציבה (המטופלים בסטטינים ואספירין), ניתן לשקול תוספת של 2-1 גרם ליום EPA, DHA .

 

רצוי לשקול לשמור את הכמוסות בקירור לאחר פתיחת האריזה על מנת להאט את תהליך החמצון ולהאריך את חיי המדף שלהן. 

 

עוד על דגים 

 

פיטוסטרולים

 

פיטוסטרולים הם סטרולים צמחיים המצויים בממברנות של צמחים וכן בכמויות גבוהות יותר במספר סוגי דגנים, ומשמשים לייצור רובד ממברנות התא הצמחי, בדומה לתפקיד הכולסטרול בממברנות של תא מן החי. בגלל שלפיטוסטרולים מבנה כימי דומה לזה של כולסטרול, הם מתחרים על הספיגה במעי הדק וכך מפחיתים את ספיגת הכולסטרול הרע.

 

ניתן לצרוך סטרולים או סטנולים בתוך ממרחים, יוגורטים וגלידות מועשרים או כתוסף מזון עצמאי. נשאים קשיחים כמו ממרחים ומרגרינות יעילים יותר בהורדת רמת הכולסטרול מאשר נשאים נוזליים כגון חלב ומיצים.

 

כדי למקסם את ההשפעה של פיטוסטרולים מומלץ לצרוך אותם עם הארוחה העיקרית בצהריים או בערב ושהארוחה תכיל בין 6 ל-10 גרם שומן. לאנשים הנוטלים תוספי פיטוסטרולים מומלץ לאכול 5 ירקות ופירות ליום

 

לפי ההנחיות החדשות ניתן לשקול, שילוב 2.5-1.5 גרם ביום פיטוסטרולים/פיטוסטנולים עם הארוחה העיקרית, במסגרת הטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול. המומחים מבהירים כי הטיפול עשוי להפחית את רמות הכולסטרולLDL  ב-15%-10% אך השפעתו על הסיכון הקרדיווסקולרי טרם נבדקה.  

 

קואנזים  Q10

 

קואנזיםQ10  הינו חומר מסיס שומן דמוי ויטמין K המיוצר בגוף החי ומצוי בממברנות של כל התאים. הוא מוכר כנוגד חמצון יעיל, המגן על הכולסטרול הרע מחמצון, נוגד דלקת ומשתתף בתהליכים חשובים אחרים לבריאות הלב.

 

לפי ההנחיות החדשות לא ניתן להמליץ על נטילת תוסף CoQ10 למניעה ולטיפול ביתר לחץ דם או במחלות לב וכלי דם.

 

בחולי אי ספיקת לב ובמיוחד לאלו הסובלים מתסמיני המחלה ומריבוי אשפוזים רצוי לשקול תוספת טיפול ב-CoQ10 איכותי, במינון יומי של 300 מ"ג - במנות מחולקות, עם אוכל - ובמיוחד מזון שומני, ומומלץ לא בלילה - כי יש לו השפעה מעוררת.

 

אורז שמרים אדום

 

אורז שמרים אדום - (RYR) Red Yeast Rice הוא אורז שעבר תהליך התססה על ידי שמרים. לאבקה המופקת מטחינה של האורז קיימים שימושים רבים ברפואה המסורתית בארצות המזרח הרחוק.

 

לפי ההנחיות החדשות מומלץ להימנע משימוש באורז שמרים אדום למניעה ולטיפול ביתר שומנים בדם ובמחלות קרדיווסקולריות.  

 

 

להנחיות המלאות

 

עדכון אחרון: מאי 2021

 

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: