איזה כייף להעיף את המכשיר הכי מאיים שהיה לי כל חיי בבית...

והכייף האמיתי הוא באמת להרגיש שלא אכפת לי אם המשקל יראה 78 ק"ג או 87 ק"ג ומה שאכפת לי הוא להרגיש טוב עם עצמי ולהרגיש בריאה ולאכול סלט נהדר שמגביר את רמת הניטריק אוקסיד שהוא מקדם החיות אצלנו.

אין ספק שהרבה תודות מגיעות לסובבים אותי שבלי להתעייף התמידו לציין בפני שאני נראית נהדר ומספיק לטרוח למדוד שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב...

וגם הרשת הנהדרת... ראו למשל את הקבוצה המדהימה בפייסבוק של "השמנמנות של זוריק" שלימדה אותי שנשים בכל מידה יכולות להראות מקסים בבגד ים (אני לא הולכת בבגד ים בפרהסיה...).

חבל שלא פגשתי את רוקסן גיי לפני כמה שנים -  my body is my cage of my own making...

מה שעשה לי את הטריגר האחרון להעיף את המאזניים מביתי האהוב הוא, חוץ מלהבין שבתור מומחית לפנג שווי (זוכרים את הספר "פנג שווי אמנות המיקום" אפשר לקרוא חופשי) לא ייתכן שאחזיק בחדר השינה שלי, שאמור לשמח את לילותי, את המכשיר המאיים הזה ש"התעלל" בי מיום שאני זוכרת את עצמי, הן ההנחיות החדשות שיצאו ב-  AMA לבדיקת השמנת הילדים. נמצא שיותר מדויק להעריך השמנה אצל בני נוער (8-17 שנה) על ידי TMI (משקל חלקי הגובה בשלישית) ולא BMI (משקל חלקי הגובה בריבוע).

זה הזכיר לי את הסיוט של ילדותי כשבבית הספר היו שוקלים את כל הילדים יחד ואני לא יודעת איך לקבור את עצמי מרב בושה כשידעו כולם כמה בדיוק אני שמנה... כמה מעליב. כל כך נכון שהיום כבר לא שוקלים את הילדים בביה"ס. אין פלא שמצאו שהשמנה בילדות קשורה עם סיכוי מוגבר לדיכאון בבגרות.

עוד סיבה תומכת בשינוי היא גם התובנה החדשה להגדרת השמנה שהיא יותר נכונה אם מחשבים את יחס היקף המותניים לגובה ורצוי שתהיה מתחת ל 0.54

אז די ולפחות אני אפסיק לשתף פעולה עם הגדרות ההשמנה הבלתי אובייקטיביות... תודה גם לדוגמניות המלאות...ואין ספק שזה אחד הימים השמחים של חיי, אין מאזניים בבית...

נ.ב. מעניין למה לקח לי כל כך הרבה זמן להבין את מה שאני מקדמת כבר כל כך הרבה שנים "הסר דאגה מגופך"