לחץ דם
מנהלי קהילה
חסך בשעות שינה קשור ללחץ דם גבוה
אלו שנוהגים לישון פחות משבע שעות בלילה – בסיכון לפתח לחץ דם גבוה לאורך זמן. מה עשוי להסביר את הקשר בין התופעות?
לאחרונה קיימת מודעות גוברת לחשיבותה של שינה איכותית לבריאות, ולנזקים של קיצור בשעות השינה המומלצות בלילה.
ככלל, לפי המלצות איגוד הלב הלאומי בארה"ב (NSF), שפורסמו בדצמבר 2015 בכתב העת Sleep Health, לבוגרים צעירים ובגיל העמידה נדרשות 7 עד 9 שעות שינה בלילה, ולמבוגרים דרושים 7 עד 8 שעות שינה כדי לקיים שינה איכותית ובריאה.
לפי נייר עמדה של המכון הלאומי לבריאות, לב ודם בארה"ב (NHLBI), חסך בשעות שינה, הכולל גם כמות מצומצמת של שעות שינה בלילה, בין השאר על רקע הפרעות שינה, וכן שינה שלא בהתאמה לשעות הלילה (למשל בעבודת משמרות), מלווה בסיכון לסיבוכים רפואיים כרוניים רבים, לרבות לחץ דם גבוה ומחלות לב כרוניות, מחלות כליה, סוכרת, שבץ, השמנה ודיכאון.
עתה מדווחים חוקרים שניתחו מידע מ-16 מחקרים בתחום על קשר ישיר בין מחסור בשעות שינה לעלייה בלחץ הדם.
סיכון גבוה לנשים
החוקרים מאיראן אספו נתונים מ-16 מחקרים שפורסמו בספרות הרפואית בין ינואר 2000 למאי 2023, והעריכו מצב של יתר לחץ דם בקרב 1,044,035 נבדקים משש מדינות שלא הייתה להם היסטוריה קודמת של לחץ דם גבוה במשך חציון מעקב של חמש שנים. במחקר נבחנו גורמי סיכון ללחץ דם גבוה, ונמצא כי חסך בשעות שינה היה קשור לתופעה גם לאחר נטרול גורמי סיכון אחרים שעשויים להשפיע על לחץ הדם, ובכללם גיל, מין, השכלה, מדד ההשמנה BMI, עישון סיגריות ועוד.
שינה פחות משבע שעות בלילה הייתה קשורה במחקר לסיכון גבוה ב-7% לפתח יתר לחץ דם. יתר על כן, הקשר היה חזק במיוחד עבור אלה שישנו פחות מחמש שעות, שהיו בסיכון גבוה ב-11% ליתר לחץ דם.
החוקרים הופתעו מכך שלא היה הבדל בין הגילים בקשר בין חסך בשינה ללחץ דם גבוה, וקשר זה תועד גם בקרב בוגרים צעירים, ולא רק בגיל המבוגר. גילי הנבדקים במחקרים שנכללו בעבודה היו בין 35.4 ל-60.9 שנים. במחקר תועדה השפעה של מין על הקשר, כאשר לנשים שדיווחו על פחות משבע שעות שינה בממוצע בלילה היה סיכון גבוה יותר ב-7% לפתח יתר לחץ דם, בהשוואה לגברים. מבין הנבדקים בעבודה זו, 61% היו נשים. עם זאת, חשוב להבהיר כי ישנם גורמי סיכון "קלאסיים" יותר ללחץ דם גבוה, שקשורים בעלייה של 20% לפחות בסיכון ליתר לחץ דם, כמו סוכרת ועישון סיגריות.
הממצאים הוצגו בכנס המדעי השנתי של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) שנערך באפריל 2024 במדינת אטלנטה.
"בהתבסס על הנתונים המעודכנים ביותר, ככל שאתה ישן פחות - כלומר פחות משבע שעות ביום – כך גדל הסיכוי ללחץ דם גבוה בעתיד", אמר ד"ר קווה חוסייני (Hosseini), החוקר הראשי, בהודעה לעיתונות מטעם האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה. "שינה של שבע עד שמונה שעות, כפי שממליצים מומחי שינה, עשויה להיות הטובה ביותר עבור הלב שלכם".
סיבוך של "פוסט קורונה"
החוקרים מציינים כי למחקר מספר מגבלות, ובעיקר התבססות על דיווחי הנבדקים אודות הרגלי השינה שלהם בלילה, ללא מדידות אובייקטיביות. כמו כן, שינויים בהרגלי השינה במהלך תקופת המעקב במחקרים שנכללו בבדיקה לא הוערכו.
ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות שקושרות בין איכות השינה לערכי לחץ הדם. כך, בשנת 2011 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד כי גברים מבוגרים מעל גיל 65 שחוו את הכמות הנמוכה ביותר של שינה עמוקה בלילה היו בסיכון גבוה ב-80% לפתח יתר לחץ דם, בהשוואה לאלו שקיבלו את המנה הארוכה ביותר של שינה עמוקה. מחקר אמריקאי נוסף משנת 2012 מצא גם כן קשר בין נדודי שינה שמלווים בחסך בשעות שינה לבין עלייה בנטייה לפתח לחץ דם גבוה.
המחקר לא בדק את הסיבה הביולוגית לקשר בין חסך בשעות שינה לעלייה בלחץ הדם, אך ההנחה הרפואית היא מהלך השינה מלווה בוויסות של לחץ הדם בגוף, והעדר שינה מספקת פוגע במנגנון זה. מעבר לכך, מיעוט שעות שינה מלווה בהרגלי חיים לא בריאים שעלולים אף הם לפגוע בשינה, כמו אכילת יתר, שתיית אלכוהול מופרזת, עבודת משמרות בלילה, נטילת תרופות מסוימות, חרדה, דיכאון, דום נשימה בשינה והפרעות שינה נוספות.
ממצאי המחקר מעלים מודעות לבעיה הרפואית של חסך בשעות שינה – שהדיווחים אודותיה גברו בשנים האחרונות, על רקע מגפת הקורונה העולמית. מחקרים מצביעים על כך שחלק מהמחלימים מקורונה מפתחים עם הזמן הפרעות שינה, ובעיקר קשיי הירדמות ונדודי שינה – אינסומניה, כחלק מהתופעות ארוכות הטווח של הידבקות בנגיף הקורונה שמוכרות בשם הכולל 'פוסט קורונה'. מחקר מסין שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Lancet מצא במעקב של 186 יום בממוצע אחר מחלימים מקורונה כי כרבע (26%) סבלו מקשיי הירדמות ושינה. במחקר מבריטניה שממצאיו דווחו באפריל 2021 בכתב העת Lancet Psychiatry, התברר על סמך מדגם נרחב של 236,379 חולים כי בחלוף חצי שנה מהידבקות בנגיף, 5.42% דיווחו על נדודי שינה, מהם 2.53% שסבלו מהתופעה לראשונה בחייהם.
בישראל, עוד בטרם הקורונה, מחקר שבוצע בקופת חולים מכבי וכלל 195,201 בוגרים המהווים 9% ממבוטחי הקופה, שממצאיו דווחו במארס 2020 בכתב העת Sleep Medicine, מצא כי שיעור בלתי מבוטל של 7.4% סובלים מנדודי שינה המלווים בחסך בשעות שינה בלילה.