סטרואידים סיסטמיים מהווים תרופות עם פעילות אנטי דלקתית חזקה, ומשמשים טיפול מרכזי במחלות ריאה רבות המלוות בדלקתיות מוגברת ומעורבות של המערכת החיסונית. הטיפול בסטרואידים סיסטמיים מקובל בעיקר לדיכוי התלקחויות של מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD והחמרות של אסתמה וכן למצבים פעילים במחלות ריאה נוספות.

"הסטרואידים הסיסטמיים הם טיפולים תרופתיים זולים, זמינים ונגישים, אולם השימוש בהם חייב להיעשות במשורה על רקע החשש מתופעות לוואי שכיחות וחמורות", מסביר ד"ר משה שי אמור, רופא בכיר במערך למחלות ריאה ואלרגיה במרכז הרפואי רבין – קמפוס בילינסון מקבוצת הכללית. צריכה ממושכת של תרופות אלה עלולה לפגוע בציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת יותרת הכליה, ציר ה-HPA, ולהוביל להפרעות בפעילות ההורמונאלית. לכן ברפואה פותחו פרוטוקולים ספציפיים לטיפולים מוגבלים בזמן בסטרואידים סיסטמיים, במטרה להפחית את הסיכון לסיבוכים.

לאחרונה פותחו טיפולים ביולוגיים חדשים למחלות ריאה שמדגימים יעילות במחקרים להפחתת הצורך בסטרואידים ססיטמיים. טיפולים אלה משפיעים על המנגנונים הפעילים במחלה, וללא השפעה נלווית על מנגנונים נוספים המושפעים מהם.

סטרואידים סיסטמיים למחלות ריאה

קורטיקוסטרואידים סיסטמיים (Systemic Corticosteroids) הם טיפולים תרופתיים בסטרואידים הניתנים דרך הפה או הווריד, בכדורים/ טבליות/ זריקות/ עירוי, במינונים משמעותיים יותר בהשוואה לסטרואידים במשחות ובמשאפים, ומטרתם דיכוי התלקחויות של פעילות דלקתית.

הסטרואידים למעשה דומים במבנה לקורטיזול, הורמון המופרש באופן טבעי מבלוטת יותרת הכליה, ומועילים לדיכוי פעילות דלקתית מוגברת ולפעילות יתר של המערכת החיסונית.

התכשירים הנפוצים בישראל לטיפול סיסטמי בסטרואידים כוללים את התרופות פרדניזון ובודזונייד.

השימוש בסטרואידים סיסטמיים מקובל לדיכוי פעילות דלקתית מוגברת בשורה ארוכה של מחלות כרוניות, ובהן מחלות ריאה, מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית; מחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה; מחלות מפרקים דלקתיות ובהן דלקת מפרקים שגרונתית, תסמונת סיוגרן ומחלת סטיל; מחלות המטולוגיות כמו אנמיה המוליטית אוטואימונית; מחלות אנדוקריניות מסוימות; החמרות של מחלות עור דלקתיות; מחלות עיניים; וכן למניעת דחיית שתל אצל מושתלי איברים.

השימוש בסטרואידים סיסטמיים כטיפול קצר מועד נפוץ בחלק ממדינות העולם, ובעיקר בארה"ב. מחקר לאומי אמריקאי שפורסם באפריל 2017 בכתב העת British Medical Journal ומבוסס על תיעוד בתיקים רפואיים של מעל ל-1.5 מיליון תושבים בוגרים, מצא כי חמישית מתוכם (21.1%) קיבלו לפחות פעם אחת בשלוש השנים האחרונות מרשמים לסטרואידים סיסטמיים לפרק זמן כלשהו, ובעיקר לזיהומים ומחלות של דרכי הנשימה העליונות, מצבים הקשורים בעמוד השדרה ואלרגיות.

ככלל, הטיפול מומלץ לפרקי זמן קצרים בלבד ולצורך השגת הפוגה על רקע תופעות לוואי וסיבוכים שונים. בנטילת סטרואידים, בלוטות יותרת הכליה נוטות להפסיק לייצר קורטיזול או מאטות את קצב הייצור, לכן נדרשת לרוב הפחתה מדורגת של טיפול בסטרואידים כדי לאפשר לגוף להתאושש ולחדש את ייצור הקורטיזול התקין.

חשוב להבחין בין סטרואידים סיסטמיים לבין צורות נוספות של נטילת סטרואידים – במשחות ומשאפים.

באילו מחלות ריאה מקובל לטפל בסטרואידים סיסטמיים?

מחלות ריאה הן מחלות מרכזיות בהן ניתנים טיפולים בסטרואידים סיסטמיים, בין השאר לדיכוי התלקחויות של מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD והחמרות של אסתמה, וכן למצבים פעילים במחלות ריאה נוספות, כמו דלקת ריאות כתוצאה מרגישות יתר, מחלות ריאה אינטרסטיציאליות (למעט בפיברוזיס ריאתי) וסרקואידוזיס, ואף לטיפול מדכא דלקתיות במצבים של זיהומים פעילים חמורים – לרבות מחלה חמורה על רקע הידבקות בנגיף הקורונה.

באסתמה לרוב מקובל טיפול מוגבל במצבים מסוימים בלבד בסטרואידים סיסטמיים מסוג פרדניזון/מתיל פרדניזון למשך 5 עד 10 ימים במצבים של התלקחויות המחלה. במחלת ריאות חסימתית כרונית, לפי המלצות ארגון היוזמה הבינלאומית למחלת COPD (ארגון GOLD) לשנת 2023, מומלץ במצב של החמרות (אקססרבציות) משמעותיות על טיפול של 40 מ"ג פרדניזון דרך הפה ליום, למשך חמישה ימים.

ההמלצה הכללית היא להימנע מטיפול בסטרואידים סיסטמיים להחמרה של מחלות ריאה המתארך מעבר לעשרה ימים ולהימנע ממחזורי טיפול חוזרים ככל שניתן.

השימוש בסטרואידים סיסטמיים למחלות ריאה נרחב יותר בבתי החולים בהשוואה לקהילה, מאחר ותרופות אלה ניתנות לטיפול בהחמרות של מחלות ריאה כרוניות המצריכות לעתים אשפוזים. מחקר לאומי מישראל שבחן את הטיפול במחלת COPD באשפוז ב-13 מרכזים רפואיים (מחקר COPDIS), וממצאיו דווחו באוגוסט 2023 בכתב העת Frontiers in Medicine, מצא כי 70% טופלו בסטרואידים סיסטמיים במהלך האשפוז, כאשר לפני אשפוז טופלו בהן פחות מעשירית (9%) מהנבדקים.

מה הסיכונים בטיפול ממושך בסטרואידים סיסטמיים?

שימוש ממושך ובמינונים גבוהים מדי של סטרואידים סיסטמיים מלווה בתופעות לוואי וסיבוכים שעלולים להיות משמעותיים, ומסיבה זו מקובל להגביל את השימוש בתרופות אלה לפרקי זמן קצרים ככל האפשר.

הטיפול בסטרואידים סיסטמיים עשוי לערב תופעות לוואי לטווח הקצר, ובהן עלייה בתיאבון, הפרעות במערכת העיכול, עצבנות וחוסר מנוחה, נדודי שינה, יובש בפה, בחילה, פריחה, דלקות עור ואקנה (פצעי בגרות), בלבול ושינויים במצב הרוח ויתר לחץ דם. לעתים תופעות אלה חולפות לאחר תקופת הסתגלות קצרה.

תופעות לוואי נדירות המחייבות התייחסות מיוחדת כוללות טשטוש ראייה ופגיעה ביכולת הראייה, תכיפות במתן שתן וצמא, צואה שחורה או דמית, חולשת שרירים, כאבי בטן ממושכים והפרעות בווסת.

טיפול לאורך זמן בסטרואידים סיסטמיים נקשר בעיקר לסיבוכים הבאים:

• יתר לחץ דם
• עלייה ברמות הסוכר בדם וסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת
• דלדול עצם ואוסטאופורוזיס
• אגירת נוזלים ומלחים בגוף המובילה לעלייה במשקל
• אגירת נוזלים ושומנים בפנים – ופנים עגלגלות אופייניות הקרויות בעגה המקצועית 'פני ירח' (moon face)
• דיכוי המערכת החיסונית ועלייה בסיכון לזיהומים
• הפרעות שינה ובייחוד נדודי שינה (אינסומניה)
• הפרעות במצב הרוח: אגרסיביות, דיכאון או לחילופין אופוריה, עד כדי מצבים פסיכיאטריים כמו פסיכוזה
• שיעור הפנים
• מחלות עיניים כגון קטרקט – עכירות העדשה וגלאוקומה
• סימני מתיחות בעור
• השמנת יתר
• דלדול שרירים

שיטות להפחתת השימוש בסטרואידים סיסטמיים

עם השנים, לאחר שהתבהרו הנזקים האפשריים כתוצאה מנטילה ממושכת של סטרואידים סיסטמיים, פותחו שיטות להפחתת השימוש בתרופות אלה, למרות יתרונן בדיכוי מהיר של פעילות דלקתית מוגברת בריאות.

בין השיטות המועילות כיום להפחתת השימוש בסטרואידים סיסטמיים במחלות ריאה ניתן למנות את הצעדים הבאים:

שימוש במשאפי סטרואידים

בכל המצבים שמאפשרים זאת, השימוש במשאפים המכילים סטרואידים עדיף על השימוש בסטרואידים סיסטמיים, לרבות במחלות ריאה כרוניות כמו אסתמה ו-COPD. משאפים מאפשרים לכוון את הסטרואידים ישירות לריאות ומפחיתים את החשיפה המערכתית לחומר הפעיל על ידי אברי הגוף. עם זאת, החמרות לרוב מתרחשות גם תחת טיפול במשאפי סטרואידים, ובמצבים אלה לעתים נדרש המעבר לסטרואידים סיסטמיים לתקופה מוגבלת.

עדויות חדשות רומזות כי ייתכן והטיפול בהחמרות של מחלות ריאה כרוניות במשאפי סטרואידים אינו נופל מהטיפול בסטרואידים סיסטמיים. מטה אנליזה שפורסמה במהדורת 2024 של כתב העת European Respiratory Review זיהתה יתרונות דומים למשאפים סטרואידיים בטיפול בהחמרות של מחלת ריאות חסימתית כרונית (אקססרבציות) בהשוואה לסטרואידים סיסטמיים בשיפור תסמינים כמו קוצר נשימה, וכן שיעורים דומים של כשלון הטיפול ושל תופעות לוואי. לצד זאת, מחקר ישראלי שפורסם בינואר 2025 בכתב העת Respiratory Care לא זיהה יתרון בהוספת משאפי סטרואידים לטיפול הסיסטמי בסטרואידים, כשזה ניתן למצבי החמרה של מחלת COPD (אקססרבציות).

שימוש בתרופות חלופיות ביולוגיות ואימונוסופרסנטיות

תרופות ביולוגיות חדשות מדגימות בשנים האחרונות יעילות בהפחתת הצורך בשימוש בסטרואידים סיסטמיים.

במחלות ריאה מסוג אסתמה ובמחלת ריאות חסימתית כרונית – תרופות ביולוגיות הוכחו כמועילות בהפחתת הסיכוי להזדקק לסטרואידים סיסטמיים ובמניעת החמרות נשימתיות (התייחסות מפורטת לתרופות הביולוגיות בהמשך הכתבה).

במחלות ריאה אינטרסטיציאליות מקובל לעתים לעשות שימוש בתרופות אימונוסופרסנטיות המדכאות את מערכת החיסון כמו מטוטרקסט, אזתיופירין ומיקופנולט מופטיל ואף בתרופות ביולוגית כגון RITUXIMAB או נוגדי אנטיTNF .

שימוש במינונים נמוכים

ההמלצה הרפואית המקובלת היא להשתמש בסטרואידים סיסטמיים במינון הנמוך ביותר האפשרי המציג יעילות.

כמו כן מומלץ על הפחתה הדרגתית לקראת סיום הנטילה כדי למנוע דלקת חוזרת ואי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה (אדרנל).

כדי להשיג יעילות קלינית במינונים נמוכים, מומלץ על ניטור תסמינים ככל שמתאפשר במהלך הטיפול הסיסטמי, בין השאר באמצעות בדיקות דם לרמות מרכיבים דלקתיים כגון אאוזנופילים וחלבון CRP ובדיקות תפקודי ריאות מסוג ספירומטריה ו-DLCO (דיפוזיה).

טיפול בטריגרים להחמרת מחלות ריאה

כדי לצמצם למינימום את הטיפול בסטרואידים סיסטמיים, מומלץ לטפל גם בטריגרים נוספים להתלקחויות והחמרה של מחלות ריאה כרוניות. כך, בין השאר, מומלץ לקדם גמילה מעישון סיגריות – המהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות והחמרה של COPD ולהימנע מחשיפה לגורמים מחוללי אלרגיות כמו אבק ואבקנים שונים.

בנוסף חשוב לטפל בתחלואה נלווית שעלולה להאיץ החמרה של מחלות ריאה כרוניות, לרבות טיפול הולם בזיהומים, טיפול בצרבת, וכן טיפולים מניעתיים לזיהומים באמצעות חיסונים. ההמלצות מורות לאנשים עם מחלות ריאה כרוניות להקפיד על חיסון עונתי לשפעת מדי שנה בסתיו וכן על החיסון לדלקת ריאות, קורונה וחיסונים לשלבקת חוגרת, שעלת, חצבת ונגיף הרוטה, לפי הצורך וטווח הגילים המומלץ.

אבקנים מחוללי אלרגיות. הימנעות מטריגרים מסייעת להפחית את השימוש בסטרואידים סיסטמיים (צילום: Shutterstock)

שימוש בטיפולים לא תרופתיים

ישנם טיפולים לא תרופתיים למצבים של החמרה (אקססרבציות) במחלות ריאה כרוניות שעשויים לעתים לסייע להימנע מטיפול בסטרואידים סיסטמיים או להפחית את תופעות הלוואי שלהם. כך, שיקום ריאות באמצעות תוכנית לפעילות גופנית סדירה תורמת לשיפור מצבם של חולי COPD ומחלות ריאה אינטרסטיציאליות לאחר החמרות; טיפול בחמצן מסייע לחולים שמאובחנים עם מחסור בחמצן (היפוקסיה); ותמיכה תזונתית מסייעת להתמודדות עם ההשפעות הקטבוליות של פירוק שרירים שמואצות על רקע מחלות ריאה וטיפול בסטרואידים.

איך התרופות הביולוגיות מועילות כחלופה לסטרואידים סיסטמיים

בשנים האחרונות אושרו תרופות ביולוגיות למחלות ריאה כרוניות הניתנות בהזרקה ומכוונות כנגד מסלולים ביולוגיים דלקתיים ספציפיים הקשורים בהתפתחות והחמרה של אותן המחלות. מאחר ותרופות ביולוגיות מכוונות באופן מדויק יותר למסלולים ביולוגיים ששולטים בדלקתיות, בהשוואה לסטרואידים סיסטמיים, ביכולתן להשפיע ביעילות גבוהה על הפחתת הסיכון להחמרות (אקססרבציות), ובתוצר לוואי גם להפחית את הצורך בטיפול סיסטמי בסטרואידים הכרוך בתופעות לוואי וסיבוכים מורכבים.

התרופה דופילומאב (דופיקסנט) המשמשת לאסתמה עם מאפיינים אלרגיים ודלקת מסוג 2, ומהווה נכון לקיץ 2025 את הטיפול הביולוגי הראשון והיחיד המאושר למחלת ריאות חסימתית כרונית – במצב של ריבוי אאוזנופילים בדם המעיד על דלקת סוג 2, והיא הוכחה בין השאר ביכולתה להשיג הפחתה בצורך בסטרואידים סיסטמיים.

מחקר של צוות חוקרים בינלאומי, שפורסם בנובמבר 2023 בכתב העת Annals of Allergy, Asthma & Immunology, מצא כי הטיפול בדופילומאב מפחית משמעותית את הצורך לטפל בסטרואידים סיסטמיים בקרב ילדים עם אסתמה מתונה עד חמורה בלתי נשלטת, והוביל לירידה מובהקת של 33% עד 67% במספר סבבי הטיפול בסטרואידים, בקרב מטופלים עם או ללא היסטוריית התלקחויות במחלה.

ממצאי מחקר נוסף שהוביל לאישור התרופה דופילמאב ל-COPD (מחקר BOREAS), שהוצגו בספטמבר 2023 בכנס השנתי של החברה האירופית לרפואת ריאות (ERS) בברצלונה, מצאו כי השימוש בתרופה בקרב מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית המאופיינת בריבוי אאוזנופילים בדם, מלווה במעקב של שנה בהפחה של 30% בסיכון להחמרות (אקססרבציות), ולווה גם בירידה בחשיפה לסטרואידים סיסטמיים ל-13.57 ימים בממוצע אצל המטופלים בתרופה, בהשוואה ל-19.09 ימים בממוצע בקרב אלו שטופלו בתרופת דמה.

גם תרופות ביולוגיות נוספות לאסתמה אאוזנופילית מציגות אף הן תועלת בהפחתת הצורך בסטרואידים סיסטמיים. כך, דופילומאב (דופיקסנט), מפוליזומאב (נוקלה), בנראליזומאב (פסנרה) וטזלילומאב (טאזספייר) הוכחו כמורידות שימוש בסטרואידים. כך, מחקר שפורסם באוקטובר 2022 הדגים את יעילותה של התרופה מפוליזומאב בהפחתת הסיכון להחמרות של אסתמה הדורשות אשפוז בבית חולים, לצד השפעה על ירידה של 75% במינון היומי של סטרואידים סיסטמיים הנדרש בהחמרות, מ-10 מ"ג ליום ל-2.5 מ"ג ליום. מחקר מיוני 2024 הדגים השפעה מיטיבה של התרופה בנרליזומאב (פסנרה) בהפחתת החמרות של אסתמה והורדת המינון הנדרש של סטרואידים סיסטמיים במהלכן.

יש לציין כי מחקרים מזהים השפעה דומה של תרופות ביולוגיות על הפחתת הצורך בסטרואידים סיסטמיים גם במחלות כרוניות נוספות המתבטאות בדלקתיות יתר, למשל מחלות מעי דלקתיות.

תרופות ביולוגיות מסייעות להפחתת הצורך בסטרואידים סיסטמיים (צילום: Shutterstock)

ד"ר משה שי אמור הוא רופא בכיר במערך למחלות ריאה ואלרגיה במרכז הרפואי רבין – קמפוס בילינסון מקבוצת הכללית

עדכון אחרון: אוגוסט 2025