מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבמדריכיםכל הסיבות לכאבי גב

כל הסיבות לכאבי גב

הפרעות מכאניות כמו פריצות דיסק, כאב ממקור דלקתי כמו דלקת חוליות מקשחת ואפילו השמנה, עישון ולחץ נפשי – כל הסיבות להתפתחות כאבי גב. וגם: 10 עצות למניעת כאבי גב


כאבי גב (צילום: Shutterstock)
כאבי גב (צילום: Shutterstock)

כאבי גב הם מהנפוצים ביותר שבכאבים הכרוניים והאקוטיים באוכלוסייה המערבית. כאבי גב תחתון נפוצים יותר מכאבי גב עליון, ולפי הערכות לפחות 80% מהבוגרים סובלים מכאבי גב תחתון בשלב כלשהו בחייהם. כאבי גב מהווים כיום סיבה מרכזית לאובדן ימי עבודה (ימי מחלה) ונכות תעסוקתית.

 

בישראל במחקר שפורסם באוקטובר 2008 ונערך בקופת חולים כללית בקרב בוגרים מעל גיל 20, קרוב למחצית מהנבדקים (46%) דיווחו על כאב כרוני שהשכיח שבהם היה כאב גב (32%). עם זאת, יש גם מקום לאופטימיות: כ-80% מכאבי הגב יחלפו תוך חודש וכ-10% נוספים יחלפו תוך חודשיים.

 

עוצמת הכאבים עשויה לנוע מכאבים קלים ועד לכאבים כרוניים או כאבים אקוטיים - כאבים חריפים וחדים שנמשכים מספר שבועות והם השכיחים ביותר. על פי הסיווג הרפואי המקובל, כאבי גב אקוטיים הם כאבים חדים שנמשכים לזמן קצר – לרוב עד חודש-חודש וחצי, כאבי גב סב-אקוטיים הם כאבים שנמשכים בין חודש לשלושה חודשים (12 שבועות) ולעתים עד חצי שנה, וכאבי גב כרוניים נמשכים לתקופה ממושכת של מעל לחצי שנה, כשהכאב בדרגה 6 ומעלה (עד 10) בסולם המקובל להערכת כאבים בשם VAS (קיצור של Visual Analogue Scale).

 

הטיפולים בכאבי גב כוללים פעילות גופנית, פיזיותרפיה, תרופות לשיכוך כאב וטיפולים פולשנים-ניתוחיים ובמקרים מסוימים אפילו קנביס רפואי – אולם ישנם מטופלים שכלל הטיפולים הקיימים אינם מצליחים להעלים אצלם את כאבי הגב שמוסיפים לחזור מעת לעת ולפגוע באיכות החיים ובתפקוד.

 

הכאבים עלולים לפרוץ כתוצאה מאירוע כלשהו, למשל פגיעת טראומה כמו תאונה או נפילה, או על רקע שינויים מתמשכים במבנה עמוד השדרה, למשל פריצת דיסק וסיכונים תעסוקתיים. גם אורח החיים המערבי תורם את תרומתו לעלייה בשכיחותם של כאבי גב במדינות המערב – על רקע השמנה וירידה בביצוע פעילות גופנית סדירה. ברוב המקרים ניתן לאתר את ההסבר מכאני הגורם לכאבי גב, אולם לעתים לא ניתן לאתר בבירור את המקור לתופעה.

 

בבירור הסיבות להתפתחות כאבי גב יש לעמוד על ההבדלים בין כאבי גב תחתון, שהם השכיחים ביותר, לבין כאבי גב עליון: עמוד השדרה נחלק גאוגרפית לעמוד שדרה צווארי, עמוד שדרה גבי המהווה את הגב העליון במעבר בין הצוואר לגב ובמרכז הגב ועמוד שדרה המותני ממרכז הגב למטה לכיוון האגן. הגב התחתון הוא אזור אנטומי שמכיל את עמוד השדרה המותני וכן איברים שונים לרבות הכליות, איברי הבטן ואיברי הרבייה הנשיים והאגן, וכאב גב תחתון הוא השכיח ביותר כי זהו האזור שעליו מטל רוב העומס של הגוף.

 

לדברי ד"ר ניסים אוחנה, מנהל המערך האורתופדי במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת הכללית, "בגב העליון אין ניידות, והדיסקים פחות מפותחים ופחות נושאים בנטל הגוף, והוא מוגן על ידי הצלעות, ולכן כאב גב עליון נדיר, ואם התפתח – לרוב לא יהיה זה על רקע של פריצת דיסק, אלא כתוצאה מזיהומים, גידולים, שברים בגיל המבוגר או בעיות באיברי החזה לרבות הלב – כגון טרשת עורקים, מפרצת באבי העורקים (אנוריזמה) או דלקת ריאות".

 

סיבות מכאניות לכאבי גב (ספונדילוזיס) 

 

סיבות פיזיולוגיות-מכאניות במערכת המייצבת את הגב מהוות גורם מרכזי להתפתחות רוב כאבי הגב. מצב מכני המעלה את הסיכון להתפתחות כאבי גב קיבל את ההגדרה הרפואית הכללית 'ספונדילוזיס' (Spondylosis), כשהכוונה לתהליכים ניווניים שמתרחשים בעמוד השדרה (Spine). בין סיבות אלה ניתן למנות:

 

בלט דיסק או פריצת דיסק

 

אחת הסיבות לכאבי גב, ובעיקר לכאבי גב תחתון, היא פריצת דיסק. לפי נתוני המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) שנסמכים על מחקרים מאיטליה ופינלנד, כ-1% עד 3% מהאוכלוסייה הבוגרת מפתחים פריצת דיסק בחייהם, לרוב בגילי 20 עד 50, וגברים נמצאים בסיכון כפול בהשוואה לנשים. 

 

עמוד השדרה בגופנו מורכב מחוליות ובין כל שתי חוליות בעמוד השדרה ממוקם דיסק – מבנה סחוסי ורך העשוי קרום סיבי וחומר פנימי בעל מרקם ג'לי המרפד את המרווחים בעמוד השדרה ומשמש כבולם זעזועים. בפריצת דיסק נוצר קרע בטבעת החיצונית של הדיסק והחומר המצוי בתוכו פורץ החוצה, ועלול לגרום ללחץ על הרקמה העצבית ולהתפתחות דלקת.

 

בשלב הראשון בהתפתחות פריצת דיסק, הטבעת הסיבית של הדיסק לרוב נמתחת ונחלשת. בשלב הבא היא נדחפת לבלוט אל מחוץ לקו החוליות של עמוד השדרה – לתוך תעלת חוט השדרה או לכיוון שורשי העצבים – שלב הקרוי 'בלט בדיסק' (Bulging Disc) או 'בקע בדיסק' (Disc Protrusion). בהמשך הטבעת עלולה להתבקע והנוזל שבתוכה פורץ החוצה וגורם ללחץ או גירוי בחוט השדרה או שורשי העצבים. בהמשך נגרמת פגיעה וירידה בתפקוד העצב הסמוך לעמוד השדרה – תופעה הקרויה 'רדיוקולופתיה' שמלווה בתסמינים נוירולוגיים שונים. האזורים העיקריים המועדים לפריצת דיסק הם בחוליות הצוואר וחוליות המותניים והגב התחתון.

 

פריצת דיסק: גורמים ותסמינים 

פריצת דיסק: הטיפולים 

 

ניוון דיסק בין חולייתי

 

אחד המנגנונים המרכזיים להתפתחות כאבי גב היא ניוון של דיסק בין חולייתי המצוי בין חוליות עמוד השדרה. תהליך זה נגרם כשהדיסקים מאבדים את מרקמתם האחידה ומתחיל תהליך פירוק ניווני על רקע הזדקנות.

 

אצל אדם בריא, דיסקים בין חולייתיים מספקים גובה ומאפשרים גמישות, התכופפות וסיבוב של הגב התחתון. ככל שגובר תהליך הניווני, הם מאבדים מיכולתם המרככת.

 

נקעים/מתיחות

 

רוב כאבי גב האקוטיים (החריפים והקצרים) נגרמים כתוצאה מנקע (Sprains) הנגרם על ידי מתיחת יתר של עמוד השדרה וקרע של רצועות תומכות, או כתוצאה מעומס/ מתח שנגרם כתוצאה מקרע בגיד או בשריר. מצבים אלו נגרמים לעתים בעקבות הרמת משאות כבדים מדי או באופן לקוי הגורם למתיחת יתר של עמוד השדרה. נקעים ומתיחות עלולים להוביל גם לעוויתות בשרירי הגב שמעצימים את תחושות הכאב.

 

היצרות בתעלת השדרה

 

מצב רפואי המתואר כהיצרות של תעלת השדרה (Spinal Stenosis) נגרם כתוצאה מתהליך ניווני או מחלה המובילה להיצרות של המרווח בין חוליות העצם. במצב זה, הניתן לזיהוי בבדיקות הדמיה מסוג סי.טי ו-MRI, חלה התעבות של הרקמות הרכות והקשות ונוצר לחץ על חוט השדרה. כאבי גב ממקור עצבי מהווים תסמין ראשוני ועיקרי של היצרות תעלת השדרה, ובהמשך עלולה התופעה להוביל לפגיעה בהליכה (צליעה), אי שליטה על סוגרים וכאבים ממקור עצבי באזורי גוף אחרים, לרבות האגן והרגליים.

 

רדיקולופתיה

 

רדיקולופתיה' (Radiculopathy) מהווה מצב ברפואה שבו עצב אחד או יותר מחוט השדרה נדחסים כתוצאה מפגם בחוליה בעמוד השדרה, באופן העלול לגרום לכאב, חולשה, נימול או תחושת עקצוץ שמוקרנים לאזורים בגוף שמושפעים על ידי אותם עצבים שניזוקו. מצב זה עלול להיווצר על רקע פריצת דיסק הגורמת ללחץ על חוט השדרה וכן בעקבות היצרות בתעלת השדרה. רדיקולופתיה גבית בגב העליון היא מאוד נדירה, ולרוב מתפתחת בגב התחתון.

 

סיאטיקה

 

אחת הצורות הספציפיות של רדיקולופתיה מכונה ברפואה 'סיאטיקה' (Sciatica), כאב שמורגש לאורך עצב השת הסיאטי (Sciatic Nerve) – עצב גדול בגב התחתון שנמתח עד לצד החיצוני של הירך, הרגל וכף הרגל.

 

הכאב נגרם בדרך-כלל בגלל התנוונות של דיסק בין-חולייתי, שבולט הצידה ולוחץ על שורש העצב, והוא מאופיין בכאב חד ושורף בגב התחתון לצד כאב נוסף שנמשך לאחת הרגליים, לרוב עד לכף הרגל. ברוב המקרים, לצד הכאב מתפתחים תחושות נימול וחולשת שרירים של הרגל על רקע ההפרעות לאותות העצביים. סכיאטיקה עלולה להתפתח גם על רקע גידול – גידול ממאיר או ציסטה שלוחצים על עצב השת או על שורשיו.

 

סיאטיקה: 5 תרגילים שיקלו על הכאב ויסייעו בשיקום

 

ספונדילוליסטזיס

 

מצב רפואי הקרוי 'ספונדילוליסטזיס' (Spondylolisthesis) הוא מצב שבו עצם בעמוד השדרה המותני מחליקה ממקומה על גבי המקטע הסמוך לה ופוגעת בעצבים בחוט השדרה באופן הגורם לכאב גב תחתון ממוקד. מצב זה עשוי להיגרם מתהליכים ניווניים בעמוד השדרה וכן על רקע עומס יתר על הרכיבים האחוריים של החוליה המחליקה, כשמחקרים שונים קשרו בין התופעה לבין ענפי ספורט מסויימים, וכך למשל תועדה ספונדילוליסטזיס בקרב 7% ממרימי משקולות.

 

עקמת והפרעות שלד אחרות 

 

הפרעות שלד שונות עלולות להוביל להתפתחות כאבי גב, ובהן עקמת (Scoliosis) שלרוב אינה גורמת לכאבי גב בגיל צעיר, אלא החל מגיל העמידה, קמירות של הגב התחתון הקרויה  'לורדוזיס' (Lordosis); והפרעות מבניות מולדות נוספות של עמוד השדרה.

 

כאבי גב ממקור דלקתי

 

כאב גב דלקתי מוגדר ככאב גב ממוקד בציר עמוד השדרה ו/או במפרק הסקרואיליאק שמחבר את עמוד השדרה התחתון לאגן, הקרוי גם 'מפרק העצה והכסל', ומדובר בכאב גב כרוני אשר בהבדל מכאב גב מכאני – מקורו בפעילות דלקתית. כאב גב דלקתי לרוב ממוקד בחוליות עמוד השדרה הלומברי שבגב התחתון והוא עשוי להופיע אף בישבן ואף לנדוד מצדו האחד של העכוז לצדו השני.

 

כאב גב דלקתי לרוב פורץ בגיל צעיר, לפני גיל 45-40, לרוב מלווה בתסמינים של נוקשות בוקר, נמשך שלושה חודשים לפחות או מעבר לכך ולרוב מוחמר במנוחה ומוקל בתנועה.

 

המקור המרכזי לכאב גב כרוני דלקתי הוא בדלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות ובייחוד דלקת חוליות מקשחת, אם כי התסמין עשוי לבטא גם מחלות דלקתיות נוספות במפרקים, לרבות דלקת מפרקים אידיופטית של גיל הילדות, דלקת מפרקים אנטרופתית, דלקת מפרקים תגובתית, וכאב גב דלקתי אף עשוי להוות תסמין של מחלות נוספות שמאופיינות בדלקתיות מוגברת, לרבות מחלות מעי דלקתיות ופסוריאזיס.

 

נתוני סקר הבריאות והתזונה האמריקאי לשנים 2010-2009 (סקר NHANES) של המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC), שפורסמו ביוני 2013 בכתב העת American Journal of Medical Sciences, מורים כי כחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מכאבי גב כרוניים (19.4%), וכשליש מהמקרים הם כאבי גב ממקור דלקתי.

 

דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות (דלקת חוליות מקשחת, דלקת חוליות ללא עדות רדיוגרפית ודלקת מפרקים פסוריאטית)

 

המקור המרכזי לכאבי גב דלקתיים הן קבוצת 'דלקות המפרקים הספונדילוארטרופתיות' ובלעז: axial spondyloarthritis ובקיצור axSpA, ובכללן דלקת חוליות מקשחת (AS, קיצור של Ankylosing Spondylitis) שהיא השכיחה ביותר בקבוצה זו וכאב גב מהווה את התסמין הנפוץ ביותר שמאפיין אותה, וכן דלקת חוליות ללא עדות רדיוגרפית ((nr-axSpA שמהווה שלב מקדים למחלה זו, ואף דלקת מפרקים פסוריאטית ודלקת מפרקים על רקע של מחלת מעי דלקתית.

 

המכנה המשותף לכלל המחלות בקבוצה זו הוא בדלקת מסוג 'סאקרואילאיטיס' של מפרק הסקרואיליאק ('מפרק העצה והכסל') – כפי שנצפית בהדמיית MRI.

 

לפי נתוני סקר הבריאות והתזונה האמריקאי לשנים 2010-2009 (סקר NHANES), 1% עד 1.4% מכלל הסובלים מכאבי גב באוכלוסייה הבוגרת בארה"ב מאובחנים עם דלקות ספונדילוארטרופתיות, כששיעור המאובחנים בדלקת חוליות מקשחת מהווה כמחצית מתוכם (0.52% עד 0.55% מהחולים).

 

מחקר מגרמניה שאפיין את כאב הגב הדלקתי בדלקת חוליות מקשחת, ופורסם בפברואר 2006 בכתב העת Arthritis and Rheumatism, העלה כי כאב זה מופיע לרוב בגיל צעיר, מתבטא בנוקשות בוקר, מוחמר בלילה ומוביל ליקיצות במחצית השנייה של הלילה, ומלווה בכאב בישבן. לכאב גב דלקתי בדלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות אף עשוי להיות מרכיב גנטי, וידוע כי רבים מהמאובחנים במחלות אלה נושאים את הסמן הגנטי HLA-B27, ובהם מעל ל-90% מהמאובחנים עם דלקת חוליות מקשחת, אם כי יש לציין כי יש גם חולים שאינם נושאים סמן גנטי זה. 

 

מחלות נוספות הגורמות לכאבי גב

 

כאבי גב חריפים לעתים חריגות מופיעים כסיבוכים של מחלות מורכבות, ובמצבים אלו נדרש אבחון וטיפול במחלה המורכבת כחלק מהטיפול בכאב הגב.

 

זיהומים

 

זיהומים לרוב אינם גורמים לכאבי גב, אולם זיהומים שמתפשטים ומערבים את עמוד השדרה עלולים להתאפיין בכאבי גב תחתון או עליון – מצב הקרוי ברפואה 'אוסטיאומיאליטיס' (דלקת זיהומית של עמוד השדרה). כמו כן, דלקת זיהומית עשויה להתפתח בדיסקים שבין חוליות עמוד השדרה – מצב הקרוי בעגה הרפואית 'דיסקטיטיס', וכן במפרקי הסקרואיליאק המחברים את עמוד השדרה התחתון לאגן – מצב הקרוי ברפואה 'סקרואיליטיס'.

 

גידולים

 

גידולים הם סיבה חריגה לכאבי גב, והם עלולים להוות מקור לכאבי גב תחתון או עליון. גידולים ממאירים או ציסטות עלולים להופיע על עצבים היוצאים מחוט השדרה לכיוון הרגל או בגב עצמו. רוב הגידולים הסרטניים בעמוד השדרה/ חוט השדרה מהווים גרורות של גידולים סרטניים שהתפשטו מאיברים אחרים. גרורות בעמוד השדרה מאפיינות בין השאר את סרטן השד, סרטן הערמונית ומיאלומה נפוצה, והן לרוב מתפשטות לחוליות החזה והמותניים, ומלוות בכאבים מקומיים וכן כאבים ממקור עצבי המתפשטים לאורך העצב היוצא מאזור הגרורה, למשל עצב השת שעלול לגרום לכאבי גב תחתון המקרינים עד לכף הרגל, כפי שמתרחש במצב של 'סיאטיקה'.

 

תסמונת זנב הסוס

 

תסמונת הקרויה 'זנב הסוס' (Cauda Equina Syndrome) היא כינוי למצב רפואי נוירולוגי חריף שמתבטא באובדן שורשי העצבים בתעלת השדרה, באזור הממוקם מתחת לחוט השדרה עצמו, לעתים על רקע פריצת דיסק באזור המותני ולעתים כתוצאה מגידול באחת מחוליות עמוד השדרה. מצב זה מאופיין לרוב בכאבים חריפים בגב התחתון המלווים בחולשה עד שיתוק של הרגליים, הפרעות בשליטה על סוגרים והפרעות בתפקוד המיני. 

 

מצב זה לאחר שמאובחן בבדיקות הדמיה מוגדר כמצב חירום רפואי הדורש ניתוח דחוף כדי למנוע את התפשטות הנזק בעצבים והתפתחות שיתוק. לפי הערכות ממחקרים, התופעה מתרחשת במדינות מערב בשכיחות של 3.4 מקרים לכל מיליון תושבים בשנה.

 

קרע בכלי דם גדול בבטן

 

אחד הסיבוכים הרפואיים העלולים לגרום לכאבי גב חריפים הוא התרחבות של כלי דם גדול בבטן – מצב המכונה בעגה הרפואית 'AAA' או 'טריפל A' (ובשם המלא: Abdominal Aortic Aneurysms), כשהכוונה לעורק המספק דם לאיברים בבטן, לאגן ולרגליים, שמתפתחת בו מפרצת (אנוריזמה) – כלומר התרחבות במקטע חלש של כלי הדם שעלולה להוביל לקרע מסכן חיים, למשל מפרצת באבי העורקים.

 

כאב גב עשוי להוות תמרור אזהרה המתריע מפני התרחבות של עורק מרכזי/ אבי העורקים, ומצב זה דורש אבחון מיידי באמצעות בדיקת הדמיה, לרוב אולטרה סאונד או סי.טי, וטיפול דחוף להחדרת תומכן בשיטות ניתוחיות או באמצעות רדיולוגיה פולשנית.

 

אבנים בכליות

 

אבנים בכליות עלולות לגרום לכאבים חדים בגב התחתון, לרוב רק בצד אחד של הגוף.  כאב המאפיין אבנים בכליות לרוב מופיע בצד אחד של הגוף בו נוצרה האבן, ועשוי להיות קל ועמום, אך לעיתים עלול להקרין לצלעות, לירך ו/או לבטן התחתונה, ועלול להיות חזק עד כדי כך שמגיעים לבית החולים. בדרך כלל הכאב מתגבר ונחלש לסירוגין ונמשך כ-60-20 דקות.

 

דלקות מפרקים כרוניות

 

דלקות מפרקים כרוניות כגון דלקת מפרקים שגרונתית ודלקת מפרקים ניוונית עלולות להתבטא בכאבי גב תחתון. כאמור, דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות ובעיקר דלקת חוליות מקשחת (AS, קיצור של Ankylosis Spondylitis) מתבטאות בדלקת כרונית בעמוד השדרה. 

 

אוסטיאופורוזיס

 

מחלות עצם מטבוליות לרבות אוסטיאופורוזיס שנגרמות על רקע דלדול עצם עלולות להוביל לאובדן כוח ובין השאר לשברים בעצם עמוד השדרה שבאים לידי ביטוי בכאבי גב. הירידה בצפיפות העצמות אינה כואבת, עד להתרחשותו של השבר, וכדי למנוע את השברים, חשוב לעבור בדיקות סקר לגילוי מוקדם.

 

אנדומטריוזיס

 

המחלה הגינקולוגית אנדומטריוזיס שמתאפיינת בנדידה ופיזור של רקמות מהרחם החוצה לעבר איברי גוף פנימיים עלולה להתבטא בין השאר בכאבי גב.

 

פיברומיאלגיה

 

פיברומיאלגיה היא תסמונת ראומטולוגית המתבטאת בכאב כרוני מפושט בשרירים ובשלד ומאופיינת ברגישות מוגברת, עייפות ושינה מוגברת יחד עם הפרעות שינה, ומלווה לעתים בשינויים במצב הרוח ובזיכרון. ידוע כיום כי מדובר בכאב כרוני ממקור מרכזי, קרי תוצר של הגברת עיבוד כאב והולכתו במערכת העצבים המרכזית. הכאב בשרירים המאפיין פיברומיאלגיה מערב לרוב את הגב (עמוד השדרה), הידיים והרגליים, גם אם לא בכל זמן נתון ולא באותה העוצמה, מעל לשלושה חודשים. כאבי השרירים יכולים לדמות את התחושה המתוארת בשפעת ובאופן טיפוסי הכאב אינו מוקל על ידי מנוחה. לעיתים קרובות מדווח כי התסמינים מחמירים בשעות הלילה ובבוקר. עוצמת הכאב ומיקומו אינם אחידים - לעיתים יתרכז הכאב בפלג גוף אחד או ישתנה בעוצמתו עם הזמן.

 

סיבות נוספות לכאבי גב 

 

גיל

 

הסיכון לכאבי גב מסיבות מכאניות עולה עם הגיל, ומגיע לשיאו בגילי 30 עד 50. בהמשך, בגיל מבוגר יותר הסיבות העיקריות להתפתחות כאבי גב הן ירידה בצפיפות העצם והתפתחות אוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות עמוד השדרה וכן אובדן גמישות השרירים וטונוס השריר ותהליכים ניווניים בחוליות ובדיסקים בעמוד השדרה.

 

השמנה

 

עלייה מהירה במשקל וכן עודף משקל והשמנה כרונית עלולים להפעיל לחץ על הגב ולהוביל להתפתחות כאבי גב תחתון. מטה אנליזה ל-33 מחקרים בנושא שבוצעה על ידי חוקרים מפינלנד ופורסמה בינואר 2010 בכתב העת American Journal of Epidemiology העלתה כי השמנה מעלה ב-43% את הסיכון להתפתחות כאב כרוני בגב התחתון ומעלה ב-33% את הסיכון לסבול מכאבי גב בשנה האחרונה.

 

למעשה, השמנה עשויה להיות מסווגת כסיבה מכאנית להתפתחות כאבי גב, על רקע העומס על עמוד השדרה כתוצאה מרקמות השומן שהצטברו בגוף המאיצים את תהליך השחיקה והקריסה של הדיסקים בעמוד השדרה.

 

עישון

 

עישון סיגריות מפחית את זרימת הדם לעמוד השדרה ועלול להחמיר תהליכים ניווניים של שחיקת דיסקים וחוליות בעמוד השדרה הבאים לידי ביטוי בכאבי גב. כמו כן, הניקוטין בסיגריות זוהה כחומר המעצים תחושות כאב. בנוסף, הוכח כי עישון מעלה את הסיכון להתפתחות דלקתיות, לרבות דלקות שעשויות להתבטא בכאבי גב.

 

מחקר מקנדה שפורסם באוקטובר 2009 בכתב העת Clinical and Investigative Medicine העלה כי בקרב בוגרים צעירים עישון סיגריות מעלה את הסיכון לכאבי גב תחתון. מחקר אמריקאי שפורסם בספטמבר 2016 בכתב העת Cureus מצא כי חשיפה לעשן הסיגריות מעלה את הסיכון לכאבי גב תחתון: במחקר שכלל 34,525 בוגרים אמריקאים, שכיחות כאבי גב עמדה על 23.5% בקרב לא מעשנים, 33.1% בקרב מעשנים בעבר ו-36.9% בקרב מעשנים בהווה, וכן בקרב מעשנים פעילים – שכיחות כאבי הגב עלתה ככל שכמות הסיגריות ליום גדלה.

 

אי ביצוע פעילות גופנית סדירה

 

כאבי גב תחתון אופייניים יותר לאנשים שאינם מבצעים פעילות גופנית סדירה, וכן מאפיינים אנשים שזוכים לכינוי "לוחמי סוף השבוע" (weekend warriors) שיוצאים רק בסופי שבוע לפעילויות ספורטיביות מאתגרות לאחר שבוע ללא פעילות. מחקרים הראו כי פעילות אירובית בעצימות נמוכה עד מתונה באופן סדיר מסייעת למנוע כאבי גב.

 

ספורט אינטנסיבי

 

פעילות גופנית סדירה חשובה כאמצעי למניעת מחלות כרוניות רבות, אולם פעילות ספורטיבית אינטנסיבית מדי עלולה להוביל לכאבי גב מסיבות מכאניות.

 

חוקרים שביצעו סקירת מחקרים לבחינת התופעה בקרב אתלטים צעירים דיווחו במאמר שפורסם במאי 2009 בכתב העת Sports Health כי כאב גב תחתון קשור בעיקר בענפי ספורט שמערבים תנועות גמישות חוזרות, לרבות התעמלות אומנותית, ריקוד וכדורגל. מחקר שנערך בקרב 1,114 ספורטאים מקצועיים מגרמניה ופורסם ביוני 207 בכתב העת PLoS ONE העלה כי 88.5% דיווחו על כאבי גב, וענפי הספורט בסיכון מוגבר לכאבי גב היו חתירה, התעמלות אומנותית, ספורט שטח, סקטים, ציד, כדורסל, הוקי, הוקי קרח וכדור מים. מחקרים מצאו כי גם הרמת משקולות כשמבוצעת בצורה שאינה נכונה עלולה להוביל להתפתחות כאבי גב, ומדווח על 7% ממרימי המשקולות שסובלים מכאב כרוני בגב תחתון, יחד עם זאת, עבודות נוספות העלו כי הרמת משקולות בצורה מבוקרת עשויה להקל בכאבי גב.

 

טראומה ונפילות

 

כאבי גב עלולים להתפתח על רקע תאונות טראומה, לרבות תאונות דרכים, נפילות וחבלות ספורט, הגורמים לפגיעות בגידים, ברצועות או בשרירים, שמתבטאים בכאבי גב. תאונות טראומה עלולות גם לפגוע במבנה עמוד השדרה ולהביא להתפתחות פריצת דיסק או קרע בדיסק וללחץ על חוט השדרה שעלול להוביל להתפתחות כאבים ממקור עצבי, למשל במצב של 'סיאטיקה'.

 

הריון

 

כאב גב תחתון אופייני בתקופת ההיריון, ולרוב מתבטא באזור האגן או סביב עמוד השדרה המותני. הכאב לרוב מוגבר ככל שהיריון יותר מתפתח, כשהבטן נתמחת קדימה ונוצר יותר עומס על עמוד השדרה. לפי מחקרים, עד 50% מהנשים ההרות חוות בשלב מסוים בהיריון כאב גב תחתון בעוצמות משתנות.

 

הגורמים לכאבי גב תחתון בהיריון עשויים להיות מכאניים – על רקע העלייה במשקל עם התפתחות העובר ומתיחת שרירי הבטן, וכן הורמונאליים – כשיש עדויות שנויות במחלוקת לקשר בין שינויים בהורמון רלקסין לבין כאבי גב, ובספרות הרפואית מועלות הערכות גם באשר לגורמים נוספים לכאבי גב בהיריון המוחמרים בלילה שעשויים להיגרם מלחץ המופעל עם התרחבות הרחם.

 

לחץ נפשי

 

לחץ ומצוקה נפשית מהווים גורמים אפשריים ואף נפוצים להתפתחות כאבי גב תחתון ולהעצמת תחושת הכאב, ובייחוד לכאבים אקוטיים קצרים, כשהתלונה השכיחה במקרה זה היא "גב תפוס".

 

במאי 2004 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת סטאנפורד בכתב העת Spine כי מצוקה נפשית מהווה גורם מרכזי לחיזוי כאבי גב תחתון, ומעלה פי 3 את הסבירות להתפתחות כאבי גב במעקב שנמשך ארבע שנים. מחקר ענק שערב 190,593 נבדקים בוגרים מ-43 מדינות, שפורסם בנובמבר 2016 בכתב העת General Hospital Psychiatry העלה כי מצוקה נפשית מעלה באופן משמעותי את הסיכון לכאב גב מכל סוג, ובעיקר לכאבי גב כרוניים: דיכאון מעלה פי 2.21 את הסיכון לכאבי גב, אפיזודות קצרות של דיכאון מעלות את הסיכון פי 2.64, חרדה מעלה את הסיכון פי 2.12, הפרעות שינה מעלות את הסיכון פי 2.37 ופסיכוזה מעלה פי 2.05 את הסיכון לכאבי גב.

 

ברוב המקרים, כאב גב בעקבות לחץ נפשי יחלוף תוך מספר ימים.

 

הרמת משאות

 

הרמת משאות עשויה להיות קשורה להתפתחות כאבי גב, לרבות כאבי גב תעסוקתיים בעבודות שמעורבות בנשיאת משאות כבדים, אם כי המחקר הרפואי טרם זיהה קשר ישיר בין השניים, והקשר אינו מוגדר כיום כחד משמעי. 

 

בין המחקרים התומכים בקשר בין הרמת משאות לכאבי גב נכללות עבודות שהעלו כי כבר בגילי הילדות – נשיאה של ילקוטים כבדים מדי עלולה להוביל להתפתחות עייפות והחלשות של שרירי הגב המתבטאים בכאבי גב. 

 

גורמים תעסוקתיים נוספים

 

מקצועות מסוימים מעבר לסבלות נקשרו לסיכון מוגבר להתפתחות כאבי גב. מחקרים הצביעו על מספר גורמי סיכון להתפתחות כאב גב על רקע תעסוקתי, לרבות גיל מבוגר, יציבה, עייפות, וכן עבודה לשעות ממושכות, עומס משימות, הרמת משאות, חוסר בפעילות גופנית סדירה ולחץ נפשי.

 

מחקר מדנמרק שפורסם עוד בשנת 1996 ובחן 39 מקצועות שונים הצביע על סיכון מוגבר להתפתחות כאבי גב בקרב עובדי בניין וכורים (סיכון גבוה ב-97%), עובדי מקצועות הבריאות ועובדים סוציאליים (סיכון גבוה ב-52%) ומכונאים (סיכון גבוה ב-21%). ממצאים ממחקר הבריאות הלאומי בגרמניה שפורסמו ביוני 2006 בכתב העת European Spine Journal סיווגו מקצועות על פי הסיכון לתלונות על כאבי גב: מקצועות בסיכון גבוה לכאבי גב היו בעיקר כאלו שמעורבים בהרמת משאות או לחילופין בתנוחה קבועה, לרבות עובדי בניין, מנהלי עבודה, מדפיסים, שרברבים, מנקי ארובות וכן עובדים בסקטור הציבורי. מחקר ישראלי של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שפורסם בינואר 2010 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית, מצא במחקר בקרב 384 נהגי אוטובוסים כי 45.5% דיווחו על כאבי גב תחתון בשנה האחרונה. לפי ההנחה הרווחת ברפואה, נהגים מקצועיים חשופים לכאבי גב בעיקר על רקע המצאות במצב של ויברציה (רטט) בקצב מהיר לאורך שעות רבות ביממה – רטט המהווה גורם סיכון לשחיקה והרס של הדיסקים עם הזמן.

 

גנטיקה

 

קיימות מספר ראיות מחקריות על גורמים גנטיים שעלולים להעלות את הסבירות להתפתחות כאבי גב, בעיקר בנוכחות גורמי סיכון נוספים. בפברואר 2011 דיווחו בכתב העת The Journal of Bone and Joint Surgery חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת יוטה על מחקר נרחב בקרב מעל למיליון תושבי המדינה, שהעלה כי להפרעות דיסקים בעמוד השדרה המובילות לכאבי גב גם סיבות גנטיות, וכי הסיכון להתפתחותן גבוה פי 4.15 בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה ואף גבוה ב-46% בקרב קרובי משפחה מדרגה שלישית, וכל זאת בנטרול גורמים סביבתיים. 

 

מחקר מפינלנד שפורסם עוד בשנת 2002 בכתב העת Annals of Medicine מצא שני גנים המעורבים בייצור חלבון מסוג קולגן ההקשורים בהתפתחות פריצת דיסק וסיאטיקה המלווה בכאב גב ממקור עצבי.

 

 

בהכנת הכתבה סייע ד"ר ניסים אוחנה, מנהל המערך האורתופדי במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת הכללית

 

כך תמנעו כאבי גב

 

על רקע ריבוי הסיבות לכאבי גב, ישנן פעולות שונות ויחסית פשוטות שעשויות למנוע התפתחות כאבי גב או להקל על עוצמתם, כפי שממליץ ד"ר סילביו בריל, מנהל היחידה לטיפול בכאב במחלקת הרדמה וטיפול נמרץ במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב):

 

1. אמצו הרגלי תנועה נכונים לפעילות היום יומית. הרגלים אלו יסייעו לכל אחד מאיתנו לשמור על בריאות הגב ולמנוע את הסבל של כאבי גב תחתון או עליון.

 

2. הקפידו על ישיבה נכונה. יש לשבת כשהגב זקוף ומוצמד למשענת הכיסא, שתי הרגליים צמודות לרצפה והצוואר משוך כלפי מעלה כשהסנטר נוטה מטה. הכיסא צריך להיות בגובה הברכיים, עם משענת תומכת לשקע גב תחתון. 

 

3. הימנעו מחוסר תנועה. בזמן ישיבה ממושכת, או כל מצב אחר בו הגוף נמצא ללא תנועה לאורך זמן, יש לקום ולהימתח לפחות פעם בשעה, להניע את כל אברי הגוף ולהתהלך מספר דקות.  

 

4. שינה על הגב או על הצד. עדיף לישון על הגב, ובכל אופן - לא לישון על הבטן.

 

5. השתמשו בשרירי הרגליים לכיפוף. כשאתם מתכופפים יש להקפיד שכובד התנועה יהיה על הרגליים - תוך כיפוף הברכיים - ולא על הגב.

 

6. הרימו חפצים כבדים בצורה הנכונה. יש להשתמש בשרירי הרגליים וכיפוף הברכיים, תוך הצמדת החפץ לגוף. חשוב להימנע מהרמת חפצים כבדים מעל לגובה הכתפיים.

 

7. התמידו בפעילות ספורטיבית מבוקרת. שימו דגש על חיזוק שרירי הגב ושרירי הבטן והגמשת עמוד השדרה.

 

8. בחרו נעליים עם בולמי זעזועים. כשאתם יוצאים להליכה ממושכת או פעילות ספורט חשוב שהנעליים יהיו עם בולמי זעזועים.

 

9. שינה על מזרון שרמת קשיותו בינונית. מומלץ לישון על מזרון שאינו קשה מידי ואינו רך מידי, התומך בכל חלקי הגוף.

 

10. הימנעו מתנועות פתאומיות. יש לבצע הרמות של חפצים בצורה איטית, כך הגוף יתאים את עצמו למשקל המורם. יש להימנע מסיבוב (צידי) ומכפיפה של הגב בו זמנית. תנועות פתאומיות עלולות לגרום לשינוי בחלוקת העומס על השרירים וליצור מצב ששריר מסוים לא גייס מספיק יחידות מוטוריות כדי לעמוד בעומס המוטל עליו והוא עלול להיפגע.

 

 

עדכון אחרון: יוני 2020

עמוס-1945
12/10/22 11:47

סובל שנים מפריצת דיסק  L4-L5, לאחרונה התחלתי מתיחות בעזרת שיטת ההיפוך ואני חש הקלה משמעותית בכאבים.

michal1976
14/07/22 4:19
דרדסית
20/03/22 16:01

בהריון שבוע 20, כמה ימים עם כאבי גב חזקים בגב תחתון ובעכוז ימין, בעיקר בתנועה. מה זה יכול להיות?

יש לי עקמת ואני אמור להלביש מחוך מי שיש לו פרטים על המחכוך מאוד יעזור לי

שולמית-מ
26/07/18 19:17

נושא: שארית או הישנות של דיסק ב L4 - L5 עם לחץ על השורש - לאחר ניתוח.


אני פונה בבקשה, לשאול את הצעתכם המקצועית במקרה שלי

אשה בת 79 שעברה בדצמבר האחרון ניתוח גב מותני לאור בעיה של היצרות ובלט דיסק
L4- L5,

מאז הניתוח אני בכאבים חזקים מטופלת בטרגין 20 מ"ג פעמים ביום (וזה לא עוזר) תקופה כה ארוכה
(רצו לעלות ל 80 מ"ג ביום אך לא אושר).

קיבלה היום כדור חדש 75 *2

נערך בחודש מאי צילום MRI חדש לאחר הניתוח והתגלה שלמעשה עדיין קיימת בעיה:
*שארית או הישנות של דיסק ב L4 - L5 עם לחץ על השורש*

שאלתי מה נכון לעשות? טיפול בשככי כאבים חזקים, זריקות, מרפאת כאב.. או ניתוח חוזר???

(במקרה של ניתוח חוזר, האם זה נכון שבשיטה האנדוסקופית לא ניתן, לאור העובדה שאני עברתי ניתוח ראשון גב פתוח?)
מודה מראש. המון תודות

שרית4
23/12/18 10:35

מציעה לך בחום על המרכז ליוגה טיפולית, מומחים לריפוי כאבי גב

שרית4
23/12/18 10:36

המרכז ליוגה טיפולית, מומחים לריפוי בעיות גב

אורי-BETIT
19/06/17 16:35

במקרה אני עברתי ניתוח אצל דוידוביץ שלא לצורך הבעיה הייתה בכתף והוא החליט שזה צוואר רק לאחר הניתוח התברר שהוא טעה והייתי. צריך לעבור ניתוח כתף. אז. לבדוק טוב לפני שמחליטים על ניתוח.

פאני-ארז
05/03/16 15:15

אני רוצה לדעת האם יש קשר בין בעיות גב תחתון, כאב, לחץ ובין מתן שתן מוגבר אבל בלי דליפותת עם הרגשה של לחץ מהגב לשלפוחית
אני בת 66 וסובלת הרבה שנים מבעיות אלו בלי שאף רופא נתן פיתרון 
בבקשה תענו לי, מה לעשות, למי לפנות 
תודה
פאני

שרית4
23/12/18 10:43

ממליצה לך בחום על המרכז ליוגה טיפולית

שלוש1
19/01/16 14:56

הייי שמי שלי לוי , אני בעיקרון סובלת גם מפריצת דיסק ועקמת אך הצטרפתי ל"כמוני"
בשביל בעלי..בעלי סובל מפריצת דיסק בחוליות התחתוניות
לפני כשבוע עשה מנוי בבריכת שחייה בחדרה,
בעלי חש לאחרונה כאבים כמו גיצים כאלה
החוליות העליוניות השאלה שלי בעצם היא-
האם בגלל המאמץ של השחייה הוא חש
בכאבים בחוליות בגב העליון?

opher
25/02/18 14:38

כן יכול להיות שכאבי הכב הם מהשחייה - מומלץ לשחות רק בסגנון גב או חתירה בשום אופן לא סגנון חזה המפעיל אקסטנציה (פשיטה )של הגב המפעיל לחץ בין חוליתי גדול ויכול להחמיר את הכאבים

שרית4
23/12/18 10:50

ממליצה בחום על המרכז ליוגה טיפולית

מוג-ו
31/08/15 18:26

כאב גב תחתון - אחת הפציעות הקשות ביותר. למי שלא יודע מה זה כאבי גב חושב שהאדם מולו סתם מתלונן (איך אומרים בצבא? ציפלינגר, כלומר מתחזה...) והתלונות שלו חסרות פורפורציות או מוגזמות. וזה הסיפור שלי: לפני כ12 שנים באתי כהרגלי להעביר את בתי בת ה-3 למיטתה אחרי שנרדמה במיטה שלנו ההורים. התכופפתי כמו שכל מי שסובל מכאבי גב יודע שאסור והרמתי אותה שכל המשקל על הכיפוף של הגב. אני נשבע ששמעתי את הקנאק, את פריצת הדיסק ואת הזרם החשמלי שעבר לי בגוף. 20 דקות הייתי בהלם ולא ממש הבנתי מה עבר עלי. שלא יכולתי אח"כ לשבת או לשכב או לישון ושהבנתי שהכאב שם, חזק וברור לא הולך לעבור כמו שזה בא התחלתי לחשוב על אותם אנשים ששמעתי אותם מתלוננים על כאבי גב ולא הבנתי אז על מה הם מלינים.

ההלם לא עבר, לא הבנתי איך אפשר לחיות ככה! פניתי לכל אחד שחווה את הפציעה הנוראית הזאת ונדהמתי לגלות שאין שום עצה אחת שתעזור. שום עצה גם לא הייתה דומה למשנתה. כל אחד חווה את אותו דבר אבל צבר תובנות שונות לעיניין.

תוחלת החיים ירדה בחצי. מעכשיו מטלות פשוטות, יציאה טריוויאלית לטיול שבת עם הילדים, ללכת לים, לבריכה או סתם לעבודה יומיומית היו משימות שדרשו תכנון מראש ותפילות שאולי יהיה לי "יום גב טוב", כזה שנסבל ולא משכיב אותי מכאב.

11 שנים של בעיות גב עם עוד 3-4 מקרים של היתפסות הגב והשבתה של כמה ימים כל פעם, עם זריקות וטיפולי כאב.

11 שנים של טיפולים מכל הסוגים: אורתופד ותרופותיו, כירופרכט כזה או אחר עם שיטותיו, מדקרים, יוגה, רפלקסולוגיה, הומואפתיה, בי"ס לגב של קופת החולים, עוד צילום ועוד אתופן ועוד דיקור, מה לא עשיתי למען הגב! הטיפולים היו חלקם טובים וחלקם רעים (כל מיני "מטפלים" או כירופרקטים שרלטנים) אבל תמיד במקרה הטוב ביותר זה נתן הקלה רגעית לשבוע-שבועיים ואח"כ חוזר חלילה.

ואז חל מפנה לטובה. חבר ילדות שחזר למעגל החיים שלי הפך למדריך ריצה. הוא התחיל להקים קבוצות ריצה למתחילים ו"נדנד" לי ללא סוף להצטרף. סיפרתי לו על הגב וגם על הטרשת-הנפוצה שלא מכבר אובחנה אצלי (למזלי הפגיעה של זאת הייתה יחסית קלה והתבטאה בצליעה בלבד). זה לא הרשים אותו. "תבוא!" פקד/אמר לי וכך עשיתי. אני לא ספורטאי גדול ואולי רק ששיחקתי קצת כדורסל שכונתי עד מקרה הגב. 11 שנים עברו שאני רק סובל מכאבי גב. לפעמים הכאב חזק ובלתי נסבל ולפעמים חלש ונותן אפשרות לבצע דברים פיסים, אבל תמיד הוא שם.

ריצה היתה פעולה שנחשבה למזיקה לגב, כך לפי מה שהבנתי ממה שקראתי ממקורות שונים. אמרו שזה מעביר זעזועים לחוליות, שהריצה בניגוד להליכה תובענית למיפרקים וגורמת לשחיקתם. המאמן אמר שזה שטויות. והוא צדק. לפני שנה בדיוק התחלתי לרוץ. על התועלת שבריצה אוכל לכתוב עוד עשרה עמודים על איך רזיתי והתחזקתי ואני יותר ערני וחיוני, אבל זה לא הנושא פה. מה שכן אומר זה שאחרי 10 חודשים של אימונים נעלם כאב הגב כמעט לגמרי! אני עדיין עובד בעבודה ישבנית, 9 שעות על כסא מול מחשב ואני עדיין מרגיש קצת עומס על הגב אבל זה כמו שקורה גם לכאלה ללא פריצת דיסק או בעיות בגב. למדתי לקום לעשות קצת תרגילים, כמו כל אחד אחר ובסיום יום עבודה אני קם והולך הביתה ואין כאבי גב!

למעשה שכחתי שסבלתי מהגב פעם.

...עד ליום חמישי האחרון - בערב ניקיתי את המרפסת שלנו, התכופפתי להרים כל מיני דברים ואני שאנן ולא פועל לפי החוקים של הגב. כנראה עשיתי תנועה לא נכונה ובום! קנאק, זרם חשמלי והגב תפוס! ניסיתי כמה תרגילי מתיחות נואשות אבל זה לא עזר. שיט! חשבתי לעצמי, זה חזר! מפלס החרדה עלה ועלה ולא הפסיק לעלות. אישתי שמכירה את הנושא ממני הייתה בהלם והתחילה להתפלל למעני. הנה אפיזודת הגב חוזרת. שוב כל מגבלות התנועה, שוב טיפולי כאב, שוב חיפוש אינסופי אחרי טיפול יעיל ועוזר. התחלתי לחשוב שלא אוכל לחזור להתאמן, שהנה שוב אשמין ואחזור לאומללות הזאת. הייתי בחרדה, הייתי עטוף ברחמים עצמיים ועל סף בכי.

ואז קרה הנס - ללא שום טיפול (למעט 3 כדורי אתופן) הכאב עבר כליל אחרי 10 ימים.

יום למחרת המקרה סירבתי לתת לזה להביס אותי. אתופן על הבוקר. יצאתי כמתוכנן למחנה עם הילדים עם לינה בשטח. ההתנהלות לא היתה קלה אבל התעקשתי. עוד אתופן בערב. ישנתי באוהל בשק שינה על הגב כמו קרש. למחרת אני מתעורר ומגלה שהכאב התעמעם. אתופן. הכאב מטשטש ואני פעיל כמעט כרגיל עם זהירות רבה. חזרנו הביתה ויום אחרי חזרתי לעבודה. ביום שני שעבר, הכאב נמצא אבל עמום מאוד וחלש יותר יצאתי לריצת בדיקה. ככל שעברו הקילומטרים הכאב החל להתפוגג יותר ויותר. הייתי מאושר! היום בדיוק 10 ימים אחרי אני כמו חדש.

חברים - ספורט, ספורט ספורט! לולא זה המקרה האחרון היה נמשך מי יודע כמה והייתי יכול להיות שוב משותק חלקית. בזכות הספורט הגוף שלי חזק, יציב, שרירי הרגלים והגב תומכים בעמוד השדרה וההיתפסות האחרונה גורשה מגופי ללא כחל וסרק! המקרה הזה זרק לי דירבלק אחד גדול: דירבלק לזלזל בגב וגם שלא כואב אתה תמשיך עם תנועות נכונות וזהירות ודירבלק להפסיק לרוץ כי אתה לא יכול להיות בן 48, בטטת כורסא שמן בלי שמשהו יכאב לך. הפתרון זה רק ספורט (ואם שואלים אותי ריצה עדיף).

לבריאות!

(עכשיו נשאר לי רק להפסיק לעשן...)