למרות הוכחות מדעיות חד משמעיות על נזקי הסיגריות לבריאות ולמרות קמפיינים נרחבים ברחבי העולם לגמילה מעישון סיגריות, לפי הערכות מספר מעשני הסיגריות בעולם עדיין חוצה מילארד בני אדם. מעבר לסיכונים המוכרים יותר של עישון, מספר טיפולים רפואיים ובכללם גם רשימה לא קטנה של תרופות, אינם מומלצים בשילוב עם עישון סיגריות, ועלולים שלא להיות יעילים ובמקרים קשים יותר – אף להפוך למסוכנים בשילוב עם טבק. לקראת אלו טיפולים רפואיים מומלץ לשקול ברצינות להפסיק לעשן? ובאיזה שלב כדאי להניח את הסיגריה לפני תחילת הטיפולים? 

עישון וניתוחים

עישון וניתוחים פלסטיים

עישון וטיפולי שיניים

עישון והטיפול בסרטן

אך מעבר לסיכון המוגבר להתפתחות גידולים סרטניים על רקע עישון, גם הטיפולים השונים כנגד גידולים סרטניים עלולים להיפגע במידה והחולים ממשיכים לעשן. לפי מאמר שפורסם באוקטובר 2012 בכתב העת Pharmacotherapy, שיעור האנשים שממשיכים לעשן סיגריות למרות שאובחנו עם סרטן בלתי מבוטל, ונאמד בעשרות אחוזים מהחולים המעשנים, ולאלו מתועדת במחקרים הפרוגנוזה הגרועה ביותר – כלומר התוצאות הגרועות ביותר של הטיפול הבאות לידי ביטוי בשיעורי הישרדות.

מספר חומרים כימיים בסיגריה משפיעים על פגיעה בטיפולים בסרטן, ובעיקר השפעת עשן הסיגריות על הפעילות והמטבוליזם (חילוף החומרים) במערכת הציטוכרום p450 – מערכת אנזימים שאחראים על פירוק תרופות בעיקר בכבד ועל סילוקן מהגוף, וכן השפעת הסיגריות על חיבור בין חלבונים שונים. לצד אלה, המסרטנים בסיגריות פועלים לעידוד הגידול הסרטני המצוי תחת טיפול רפואי, ומעכבים תהליכי מוות של תאי הגידול (אפופטוזיס), צמיחה של כלי דם שמזינים את הגידול (אנגיוגנסיס), חדירה של הגידול לאיברים שונים והיווצרות גרורות סרטניות.

המחקרים בנושא עדיין מוגבלים ואינם מציגים את התמונה המלאה של הנזקים ונכון להיום אין הערכה מבוססת לגבי שילוב של רוב התרופות לסרטן עם טבק. אולם על רקע הראיות שהצטברו עד כה, בקהילה הרפואית גוברת ההמלצה להפסיק לעשן לאחר אבחון במחלת הסרטן ולפני תחילת שלב הטיפולים – באמצעות כימותרפיה, הקרנות, תרופות ביולוגיות או תרופות מתקדמות במנגנון של אימונותרפיה.

השפעות העישון על הקרנות לסרטן נחקרות לאחרונה ומציגות תמונת מצב מדאיגה המחייבת חולי סרטן שמועמדים לעבור טיפולי הקרנות לשקול ברצינות להפסיק לעשן. במחקר שפורסם בכנס סן אנטוניו לסרטן השד בארה"ב (SABCS) בדצמבר 2015 קבעו חוקרים מהשותפות האמריקאית לחקר סרטן השד בשלב המוקדם (EBCTCG), כי מטופלות שעברו הקרנות לסרטן השד והן מעשנות סיגריות נמצאות בסיכון להתפתחות מאוחרת של מחלת לב איסכמית וסרטן הריאות. בחינת נתונים של 40,781 נשים מ-75 מחקרים שבוצעו החל משנת 1983, העלתה כי לאורך 30 שנה, הסיכון לפתח סרטן הריאות בגיל 80 עמד על 0.5% בקרב נשים לא מעשנות שחלו בסרטן השד ולא טופלו בהקרנות, 0.8% בקרב נשים לא מעשנות שחלו בסרטן השד ועברו הקרנות, 9.4% בקרב נשים מעשנות שחלו בסרטן השד ולא עברו טיפול בהקרנות, ואילו הסיכון האמיר ל-13.8% בקרב נשים מעשנות שחלו בסרטן השד ועברו טיפולים בהקרנות. תמונת מצב דומה נצפתה ביחס לסיכון למחלות לב. החוקרים הסיקו כי עישון סיגריות עלול להוביל להתפתחות תופעות לוואי מאוחרות של טיפול בהקרנות, אפילו כעבור עשרות שנים. החוקרים אמנם מציינים כי כיום מבוצעות הקרנות לסרטן שהן לרוב ממוקדות יותר ומנסות למנוע פגיעה באיברים בריאים, וכשמדובר בסרטן השד – מצמצות את הפגיעה באיברים סמוכים כמו הריאות באופן משמעותי. יחד עם זאת, החוקרים ממליצים לחולות סרטן השד שעוברות הקרנות להפסיק לעשן, כדי לצמצם באופן המיטבי את הסיכון לפתח סרטן הריאות בחלוף הזמן.

גם באשר לסרטן הערמונית, מחקר אמריקאי שנערך בקרב 2,358 חולים שעברו טיפולי הקרנות במרכז הרפואי לסרטן סלואן קטרינג בניו יורק, שפורסם באוקטובר 2015 בכתב העת BJU International, העלה כי עישון במהלך טיפולי הקרנות העלה במעקב של 17 שנים את הסיכון לחזרה של הסרטן, להתפתחות גרורות ממאירות ולתמותה. החוקרים קוראים לאונקולוגים לעודד חולי סרטן הערמונית לפנות לטיפולים לגמילה מעישון לפני תחילת ההקרנות, המהוות טיפל מקובל במחלה.

סקר של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) שבוצע בעשור החולף, וצוטט במאמר בנושא מאוקטובר 2012 מכתב העת Pharmacotherapy, העלה כי 40% מהמרכזים לטיפול בסרטן בארה"ב אינם מציעים שירותים לגמילה מעישון. במאמר קוראים החוקרים ממינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לביצוע מחקרים נרחבים יותר על השפעות העישון על טיפולים לסרטן, בין השאר כחלק משלבי המחקר הנדרשים להוכחת בטיחות התרופות (שלב 2) לפני אישורן לשיווק.

עישון והטיפול בזיהומים

עישון משפיע גם על יעילות הטיפול בזיהומים, כמו חיידק השחפת. לפי מאמר שפורסם במארס 2015 בכתב העת של ארגון הבריאות העולמי, המבוסס על מחקר שנערך במדינות ג'ורג'יה בארה"ב, לאחר נטרול גורמים מתערבים, נמצא כי עישון השפיע לרעה על הטיפול התרופתי כנגד זיהום בחיידק השחפת, והעלה ב-70% את הסיכויים לטיפול שאינו מוצלח המתבטא בהעדר תגובה. מטופלים עם זיהום בשחפת עמידה לתרופות (MDR) שהופכת נפוצה יותר בשנים האחרונות – היו בסיכון גבוה פי שלושה לטיפול לא מוצלח, במידה והיו מעשני סיגריות. עוד העלה המחקר כי מטופלים שהפסיקו לעשן היו בסיכון נמוך יותר לכישלון של הטיפול התרופתי בהשוואה לחולי שחפת שעדיין מעשנים – מה שמצביע על תועלת בהמלצה להפסיק לעשן בקרב חולים שמאובחנים עם שחפת ונזקקים להתחיל בטיפול תרופתי באנטיביוטיקה.

המנגנון הביולוגי שקושר בין עישון סיגריות לפגיעה בתאי המאקראופאגים של המערכת החיסונית ולסיכון מוגבר להידבקות בזיהומים כמו שחפת – הוא כפי שמעריכים החוקרים אותו המנגנון שאחראי על הכשל בטיפול התרופתי אצל חולים מעשנים. בנוסף, עישון נמצא כבעל גורם מעכב על הסינתזה של חנקן חד חמצני (NO) שהיא הכרחית לפעולה מיטיבה של אנזים שמונע ריבוי של חיידקי שחפת בגוף האדם.

נכון להיום, המלצה לגמילה מעישון בקרב חולי שחפת רחוקה מלהיות מיושמת. בארה"ב עבודות מעריכות כי מעל ל-20% מהחולים עם שחפת פעילה המטופלים תרופתית הם מעשני סיגריות ובדרום אפריקה העריך אחד המחקרים כי מעל למחצית מחולי השחפת הפעילה מעשנים (56%) וגם בסין תועד שיעור דומה (54.6%).

תרופות שדורשות להפסיק לעשן

המחקרים הבוחנים את השפעות הסיגריות על טיפולים רפואיים ובייחוד על תרופות עדיין מוגבלים כיום ובתעשיית התרופות מקובל לבחון את השילוב שבין תרופה לסיגריות רק בשלב הרביעי של ניסויים בבני אדם, לאחר שהתרופה כבר אושרה לשיווק (post marketing). רק לאחרונה קראו חוקרים ממינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) להכליל מחקרים הבוחנים את השפעת העישון על ספיגת התרופות במסגרת שלב 2 של ניסויים קליניים, המבוצע לבדיקת בטיחותן של התרופות לפני אישורן לשיווק.

כיום מספר מחקרים מצומצם יחסית בוחן את האפקט המשולב של עישון טבק ותרופות שונות. עיקר ההשפעה היא במסלול של עיכוב סילוקן של תרופות מהגוף עקב השפעת עישון טבק על פעילות נמוכה יותר של אנזימים המסייעים בפירוק תרופות בכבד, לרבות 'ציטוכרום P450' ו-'CYP2B6'.

כך, נמצא כי תרופות אנטי פסיכוטיות המכילות את החומרים הפעילים קלוזאפין וכלורפרומאזין פוחתות ביעילותן בשילוב עם עישון, ומעשנים נדרשים למינונים גבוהים יותר כדי להשיג יעילות. מאמר בנושא מאוסטרליה העלה כי 7 עד 12 סיגריות ליום הן כמות מספקת כדי לגרום לעיכוב בספיגתן של תרופות אלה.

ממצא דומה אובחן בנטילת נוגדי דיכאון המכילים את החומר הפעיל 'פלובוקסמין' (פבוקסיל, פלובוקסמין-טבע) ותרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו ואליום, לוריבל וקסנקס. כמו כן, גם אינסולין עשוי להיות מושפע מעישון, ואצל חלק מהמעשנים נדרשת כמות גבוהה יותר של אינסולין המוזרק מתחת לעור כדי לשמר את יעילות הטיפול.

גלולות למניעת היריון מסוכנות מאוד בשילוב עם סיגריות, אם כי למצער שילוב זה די נפוץ. הסכנה טמונה בכך שהן גלולות והן עישון מהווים גורמי סיכון לקרישי דם העלולים לגרום לחסימת כלי דם, ולהוביל לסיבוכים בכליות, סיבוכי היריון, התקפי לב ושבץ מוחי. הסיכון לתמותה מאירועי לב וכלי דם בקרב מעשנות שנוטלות גלולות נאמד ב-19.4 אירועים למאה אלף נשים בגילי 35 עד 44, בהשוואה ל-3.03 למאה אלף בקרב לא מעשנות – סיכון גבוה פי 6.4. סיכון לפגיעה בכלי הדם והיווצרות קרישי דם גם אובחן בקרב מעשנות בשימוש בזריקה למניעת היריון 'דפו פרוברה'. ישנן ראיות מצומצמות כי גלולות חדשות יותר שפותחו בשנים האחרונות בטוחות יותר לשימוש בקרב מעשנות.

בנוסף, ישנן ראיות כי מעשנים המשתמשים בקביעות במדלל דם מסוג קומדין עלולים להימצא בסיכון לפתח קרישי דם, אם כי המידע בנושא עדיין חלקי ביותר. חוקרים מתאילנד ואוסטרליה שבחנו עבודות בנושא, דיווחו במאי 2011 בכתב העת Chest כי יש עדות שעישון גורם לירידה בספיגת הקומדין ולכן לירידה ביעילות התרופה בדילול הדם, וכך עלול למעשה להעלות את הסיכון לקרישי דם בקרב אנשים הנוטלים את התרופה, המצויים ממילא בסיכון לקרישיות יתר.

עדכון אחרון: אוגוסט 2017